חרבת בית זכריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרבת בית זכריה (כפר)
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
גובה 950 מטרים
קואורדינטות 31°39′47″N 35°07′24″E / 31.66305556°N 35.12333333°E / 31.66305556; 35.12333333 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חרבת זכריה הוא יישוב ערבי זעיר בגוש עציון שממוקם בין היישובים אלון שבות וראש צורים.

תושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות זעירה ומעבודה ביישובים היהודיים הסמוכים. במהלך שנות האינתיפאדה לא נרשמה בכפר פעילות חבלנית.

תושבי המקום היו אריסים שעיבדו את אדמות משפחת מורקוס שנמכרו לחברת הימנותא. בעקבות מלחמת העצמאות וחורבן גוש עציון טענו התושבים לבעלות על האדמות, אולם הפסידו בבית המשפט לבני משפחת מורקוס שטענו שהמכירה בטילה. בשנת 1969, בעת הקמת ראש צורים, נכלל חרבת זכריה בקרקעות שיועדו לראש צורים. אולם בעקבות טענות של מוסלמים שמדובר באתר קדוש למוסלמים, הוחרג המקום משטח הקיבוץ[1].

בשנת 1980 פנו התושבים לבג"ץ בטענה לבעלות על 700 דונם של אדמות באזור, אך עתירתם נדחתה. באותה שנה כלל הכפר שבע בקתות[2].

השערת ההיסטוריונים היא שהשם משמר את שמו של היישוב העברי "בית זכריה" מתקופת בית שני ומלחמות המכבים, בו ככל הנראה נערך קרב בית זכריה בשנת 162 לפנה"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרבת בית זכריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוחזר אתר היסטורי, דבר, 4 באוגוסט 1969
  2. ^ אהרון דולב, ראש צורים: העתירה נדחית, מעריב, 7 בנובמבר 1980