ריצ'רד דרייפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד דרייפוס
Richard Dreyfuss
Richard Dreyfuss Cannes 2013.jpg
ריצ'רד דרייפוס, פסטיבל קאן 2013
לידה 29 באוקטובר 1947 (בן 71)
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אוסקר
פרס גלובוס הזהב
פרס באפט"א
עיסוק שחקן, שחקן טלוויזיה, מחבר רומנים, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד סטיבן דרייפוסאנגלית: Richard Stephen Dreyfuss; נולד ב-29 באוקטובר 1947) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה וסופר יהודי אמריקאי, זוכה פרס אוסקר.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפוס נולד בברוקלין, ניו יורק, לנורמן דרייפוס, משפטן ומסעדן במקצועו, ולג'רלדין, פעילת שלום.[1] שם המשפחה שלו הוא במקור מיידיש, וככל הנראה נגזר משם העיר טריר שבגרמניה,[2] שם הייתה אוכלוסייה גדולה של יהודים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים – השם הלטיני של העיר הוא "טרבירס" ו"דרייפוס" הוא גרסה אחרת לאותו שם. לדברי דרייפוס: "גדלתי במחשבה שאלפרד דרייפוס ואני מאותה המשפחה."[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת המשחק של דרייפוס החלה במהלך שנות נעוריו, במרכז היהודי בבוורלי הילס. הוא הופיע לראשונה בהפקת הטלוויזיה "In Mama's House" כשהיה בן 15.

דרייפוס סירב להתגייס למלחמת וייטנאם מטעמים מצפוניים, אך לחלופין עבד כפקיד בבית חולים בלוס אנג'לס. באותה התקופה הוא שיחק במספר סדרות טלוויזיה בתפקידים קטנים, כגון "Peyton Place"‏, "Gidget", מעשי כשפים ו"The Big Valley". במהלך סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, הופיע גם על במות ברודוויי, אוף ברודוויי ובמופעים מאולתרים.

הסרט הראשון בו שיחק דרייפוס היה "הבוגר" ב-1967. הוא לא קיבל קרדיט על משחקו, ותפקידו היה בעל שורה אחת בלבד והיא: "שאקרא לשוטרים? אני אקרא לשוטרים." בנוסף הופיע גם בסרט "עמק הבובות" כעוזר במה, שם דיבר מספר שורות. ב-1973 הופיע בסרט "דילינג'ר", וגם בסרט שובר הקופות "אמריקן גרפיטי", לצד כוכבים לעתיד כגון האריסון פורד ורון הווארד. את התפקיד הראשי הראשון שלו, שיחק דרייפוס בסרט הקנדי "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ".

פריצתו הגדולה של דרייפוס הייתה כששיחק בסרטים, "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי" של סטיבן ספילברג. בשנת 1977 זכה דרייפוס בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א עקב משחקו בסרט "דירה לשניים".

במהלך שנת 1978 החל דרייפוס להשתמש בקוקאין לעיתים תכופות. ארבע שנים לאחר מכן, כשנעצר בעבור אחזקת הסם אחרי שהתנגש עם רכבו בעץ, הבין שהוא מכור לקוקאין.[4] הוא נכנס לגמילה וכשיצא, חזר להוליווד עם הסרט "היחפן מבוורלי הילס".

דרייפוס ואליאן קאר, לאחר טקס פרסי האוסקר ב-1989

ב-1991 כיכב דרייפוס לצד ביל מאריי בקומדיה "מה הסיפור שלך בוב?", וכן שיחק והיה שותף בהפקה של הסרט "Prisoner of Honor" המגולל את פרשת דרייפוס ההיסטורית, שם הוא גילם את איש הצבא ז'ורז' פיקאר. ב-1994 השתתף דרייפוס בקונצרט ההיסטורי להנצחת השואה בוותיקן, בנוכחות האפיפיור יוחנן פאולוס השני, אליהו טואף, רבה של רומא, ונשיא איטליה. דרייפוס קרא קדיש כחלק מהופעתו של ליאונרד ברנשטיין עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית תחת ניצוחו של גילברט לוין.

ב-1995 היה דרייפוס מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב על תפקידו בסרט "סימפוניית החיים". ב-2004 הופיע בברודוויי בעיבוד מחודש ל"Sly Fox".

בנובמבר 2004 היה דרייפוס אמור להופיע במחזמר "המפיקים" בלונדון, אבל פרש מההפקה שבוע לפני הצגת הבכורה. התקשורת ציינה כי דרייפוס עדיין סובל מבעיות בנוגע לניתוח פריצת דיסק שעבר בינואר, וכי התפקיד במחזה תובעני פיזית. דרייפוס ועוזרו הצהירו כי הוא סובל ממספר פציעות, וכי הוא נדרש להשתמש במכשירים תומכים במהלך החזרות.[5] דרייפוס הוחלף על ידי ניית'ן ליין בליל הבכורה בלונדון, ומאוחר יותר התברר כי הוא פוטר.[6]

בשנת 2006 הופיע בסרט "פוסידון" כאחד הניצולים. שנתיים אחר כך גילם את דמותו של דיק צ'ייני בסרטו של אוליבר סטון "W.‎". בתחילת 2009 הופיע במחזה "Complicit" בבימויו של קווין ספייסי בתיאטרון אולד ויק שבלונדון. השתתפותו במחזה הייתה נושא למחלוקת רבה, עקב העובדה שדרייפוס השתמש באוזנייה על הבמה, כפי שנמסר, בשל אי היכולת שלו ללמוד שורות בזמן.[7][8] בנוסף, באותה שנה הוא דיבב את דמותו בהופעת אורח בסדרת האנימציה "איש משפחה".

לדרייפוס כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשדרות הוליווד 7021.[9]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפוס היה נשוי לג'רמין ריין, תסריטאית ומפיקה במקצועה, בין השנים 1983–1995. לזוג שלושה ילדים, אמילי (1983), בנג'מין (1986) והארי (1990). בנו, בנג'מין, נולד עם גידול סרטני ממאיר בעינו השמאלית, ומאז, דרייפוס וריין מגייסים כספים למרכזי אופתלמולוגיה ברחבי ארצות הברית.[10]

דרייפוס סובל מהפרעה דו-קוטבית, וב-2006 אף הופיע בסרט התיעודי של סטיבן פריי "Stephen Fry: The Secret Life of the Manic Depressive", שבו פריי (שגם כן לוקה בהפרעה) ראיין אותו על חייו.[11]

ב-9 באוגוסט 2008 דווח שדרייפוס תובע את אביו ודודו, על הלוואה בת יותר מ-24 שנים, שטען שאף פעם לא שולמה. הוא סיפר שב-1984 נתן לקרוביו סכום בסך 870,000 דולרים, עת היו להם זכויות בבניין משרדים בלוס אנג'לס. התביעה לבית המשפט הוגשה ב-8 באוגוסט 2008, ודרייפוס טען שההלוואה עדיין לא נפרעה, ושדודו סירב למסור דו"חות פיננסים. הוא דיווח שהוא מבקש פירעון להלוואה בתוספת ריבית ופיצויי נזיקין.[12]

ב-1999 נישא דרייפוס לג'נאל לאסי, אך הוא התגרש ממנה, וב-2006 נישא לסבטלנה ארוקין, ילידת רוסיה. כיום הם גרים בסן דייגו.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפוס ביטא את דעתו בפומבי בשנים האחרונות בנושא מדיניות דיווח החדשות בתקשורת ובנושאי חקיקה ודעת הקהל, תוך שהוא מדבר וכותב על תמיכתו בזכות לפרטיות, בחופש הביטוי, בדמוקרטיה ובאחריות אישית.[13] הוא ארגן ותמך בקמפיינים שמטרתם הייתה ליידע את הציבור במה שהוא מגדיר כ"שחיקה פוטנציאלית של זכויות אדם, וזאת במסגרת יוזמה פרטית שהחל בשנת 2006 בתגובה להפרות זכויות האדם שבוצעו תחת ממשלו של ג'ורג' בוש, כדבריו.[14]

ב-16 בפברואר 2006 דיבר דרייפוס בפני אגודת העיתונאים הלאומית (National Press Club) בוושינגטון בתקווה לעורר דיון לאומי בנוגע להליכי הדחה כנגד הנשיא בוש.[15] ב-17 בנובמבר באותה שנה הוא הופיע בתוכנית האירוח "זמן אמת עם ביל מאהר" (Real Time with Bill Maher) בחבר דיון שדן בנושא לימודי האזרחות בבתי הספר.[16] בשנת 2007 הופיע בסרט התיעודי "18 in '08" העוסק בהצבעתם של בני נוער בבחירות.[17] כיום דרייפוס חבר בחבר הנאמנים של המרכז הלאומי לחוקה (National Constitution Center) בפילדלפיה.[18]

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפוס פרש חלקית ממשחק, והחל להיות פעיל בפרויקט כלל ארצי לעידוד לימוד היסטוריה אמריקנית בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. נכון להיום, הוא עמית בכיר במכללת סנט אנטוני השייכת לאוניברסיטת אוקספורד.[19]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 כתב דרייפוס את הספר "The Two Georges" מסוגת ההיסטוריה חלופית/מסתורין, לצד סופר המדע בדיוני הארי טרטלדאב, על פי רעיון של דרייפוס. הספר היה מועמד לפרס סיידווייז להיסטוריה חלופית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
1967 הבוגר תושב מקומי שורה אחת בלבד
עמק הבובות עוזר במה מספר שורות
1968 The Young Runaways טרי
1968 Hello Down There הרולד וובסטר
1973 אמריקן גרפיטי קורט הנדרסון מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי
דילינג'ר בייבי פייס נלסון
1974 המרוץ לצמרת של דודי קרביץ דאדי
The Second Coming of Suzanne קלאביס
Inserts בוי וונדר
1975 מלתעות מאט הופר מועמדות לפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר
1976 ניצחון באנטבה סא"ל יונתן נתניהו
1977 מפגשים מהסוג השלישי רוי נירי מועמדות לפרס סאטורן לשחקן הטוב ביותר
דירה לשניים אליוט גראפילד פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי
פרס מטעם חוג מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקן הטוב ביותר
פרס מטעם חוג מבקרי הקולנוע של קנזס לשחקן הטוב ביותר
פרס מטעם דייוויד די דונטלו לשחקן הזר הטוב ביותר
1978 The Big Fix משה ויין
1980 The Competition פול דיטריך
1981 של מי החיים האלה לעזאזל? קן האריסון
1984 ידידים לעניין ג'ו
1986 היחפן מבוורלי הילס דיוויד 'דייב' וייטמן
אני והחבר'ה גורדי לה'צ'אנס נרייטינג
1987 אנשי הפח ביל 'ביבי' באבווסקיי
מעקב צמוד הבלש כריס ליקס
שאלה של שפיות אהרון לוינסקי מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט קולנוע
1988 ירח מעל פארדור ג'ק נואה/הנשיא אלפונס סימס
1989 ‏ Let It Ride ג'יי טרוטר
לנצח פיט סאנדיץ'
1990 רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים השחקן
גלויות מהחיים ד"ר פרנקנטל
1991 Once Around סאם שארפ
Prisoner of Honor קולונל ז'ורז' פיקאר
מה הסיפור שלך בוב? ד"ר ליאו מארווין
1993 זכרונות מרירים מתוקים לואי קרניץ
מעקב צמוד 2 הבלש כריס ליקס
1994 שתיקה קטלנית ד"ר ג'ייק ריינר
1995 The Last Word לארי
הנשיא מאוהב סנטור בוב רמסון
סימפוניית החיים גלן הולנד מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט דרמה
1996 ג'יימס והאפרסק הענק חרגול קול
חולה הדק ויק
1997 לילה נופל על מנהטן סאם ויגודה
אוליבר טוויסט פייגין
1998 השבט האבוד פרופ' ג'יימס קריפנדורף
2000 The Crew בובי ברטלאמאו/מספר
2001 הזקן שקרא סיפורי אהבה אנטוניו בוליבר מועמדות לפרס מטעם חוג מבקרי הקולנוע של אוסטרליה לשחקן הטוב ביותר
מי זה קלטיס טאוט מיקה דונאלי
החינוך של מקס ביקפורד מקס ביקפורד סדרת טלוויזיה
מועמדות לפרס מטעם גילדת שחקני מסך, על הופעה יוצאת מן הכלל של שחקן ממין זכר בסדרת דרמה
היום שבו נורה הנשיא רייגן אלכסנדר הייג סרט טלוויזיה
פרס לווין לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה
מועמדות לפרס מטעם גילדת שחקני מסך, על הופעה יוצאת מן הכלל של שחקן ממין זכר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה
2003 מחוף אל חוף ברנבי פירס סרט טלוויזיה
2004 עיר הכסף צ'אק רייבן
2006 פוסידון ריצ'רד נלסון
2007 איש הפח מיסטיק מן מיני-סדרה
2008 Signs of the Time מספר
W. דיק צ'ייני
America Betrayed מספר
2009 האהבה היוונית שלי אירב
Leaves of Grass
2010 פיראנה 3D
Red אלכסנדר דאנינג
2013 פרנויה פרנק קסידי
2015 בחורות טובות
2018 מועדון הספר הטוב ג'ורג'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]