פילון האלכסנדרוני
 | |
| לידה |
בין השנים 20–13 לפני הספירה אלכסנדריה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
לא לפני שנת 45 לספירה אלכסנדריה, האימפריה הרומית |
| זרם |
פלטוניזם אמצעי  |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
פילוסוף, סופר, היסטוריון, מחבר |
| מדינה | האימפריה הרומית |
| יצירות ידועות |
נגד פלאקוס, על חיי העיון, המשלחת לגאיוס |
  | |
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς,[1] בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45[2][3]) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
פילון לא ראה סתירה בין היהדות לבין עקרונות הפילוסופיה היוונית וביקש להבין את דת ישראל באמצעות דרכי חשיבה ורעיונות של חכמת יוון. מחשבתו הפילוסופית הושפעה, בין היתר, מאפלטון, אריסטו והאסכולה הסטואית. פילון הבין את התורה באופן אלגורי ולא כפשוטה. דמות האל בחיבוריו היא דמות מופשטת שהאדם יכול לראות את דעת מציאותה ופעולתה בעולם, אך לא את מהותה.
פילון כתב בשפה היוונית ורבים מחיבוריו אבדו. כתביו לא השתמרו בדרך כלל במסורת הרבנית ועניין יהודי מחודש התעורר בהם רק בתקופה המודרנית.
בשם ידידיה האלכסנדרוני כינה אותו עזריה מן האדומים[4] (המאה ה-16), שהקדיש לו ולמשנתו פרק בספרו "מאור עיניים",[5] והיה הראשון בן המסורת הרבנית שגילה בו עניין משמעותי לאחר למעלה מאלף שנה. מן העת העתיקה ועד לימי עזריה לא היה עיסוק יהודי בפילון, אם כי חוקרים מעריכים שחז"ל היו מודעים למפעלו ואף התפלמסו עמו, ללא התייחסות ישירה, בספרותם.[6] על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה שבעמק חפר.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המידע הביוגרפי שיש בידינו אודות פילון הוא דל ומתבסס על המעט שכתב על עצמו בספריו ואזכורו בכתבי יוסף בן מתתיהו.
מוצאו של פילון ממשפחה אריסטוקרטית ועשירה שעסקה במסחר. אחיו, אלכסנדר, היה כנראה גובה מיסים (אלבארכס), ולפי יוסף בן מתתיהו, "עלה על כל בני עירו ביחוסו ובעושרו".[7] על פי מבנה שמו המלא של אחיו, ניתן להניח כי היה זה יוליוס קיסר שהעניק את האזרחות הרומית לאביו או אפילו סבו של פילון.[8] בית אביו ומשפחתו נמנה עם הכוהנים, האצולה החשמונאית ובית הורדוס ביהודה, ועם השושלת היוליו-קלאודית ברומא. מכאן מובנת ההשפעה הרבה שהייתה לתפיסת העולם ההלניסטית על הגותו.
בשנת 40 לספירה עמד פילון בראש משלחת (בת חמישה חברים[9]), שייצגה את יהודי אלכסנדריה כנגד משלחת (שאחד מחבריה היה אפיון) שייצגה את תושביה ההלניסטים בפני הקיסר גאיוס קליגולה וביקשה לבטל את הוראתו להציב את פסלו בבית הכנסת באלכסנדריה. יוסף בן מתתיהו מספר כי פילון היה "איש מפורסם מכול־וכול", אולם הקיסר מנע ממנו ללמד סנגוריה על היהודים וגירש אותו מפניו בכעס. לדבריו, פילון אמנם "יצא נעלב כולו", אולם עודד את היהודים שהיו עמו וטען שהקיסר אמנם כועס עליהם, "אולם למעשה עתיד עתה אלוהים לפעול נגדו".[10] זמנה של משלחת זו משמש כבסיס לחישוב ימי חייו, כי הוא מתייחס אל עצמו כ"זקן" בעת השתתפותו בה. במשמעות אותם ימים, "זקן" מתייחס לאדם מעל גיל 55.
מקריאת כתביו מעריכים כי הוא ביקר פעם אחת בלבד בימי חייו בבית המקדש בירושלים[11]. נראה גם שלא שלט בשפה העברית, ובעיסוקו הנרחב בספרי הקודש והמדרש היהודיים נעזר בתרגומיהם ליוונית.
רוב חיבוריו עוסקים בתורה, אך נשתמרו בידי הכנסייה. הוא אימץ לעצמו את דרכי המחשבה של אפלטון, וניסה ליישב בין הסיפור המקראי לתפיסת האלוהים האפלטונית. כמו כן הושפע רבות מהסטואיקנים, שפירשו את הדת והמיתולוגיה בצורה אלגורית ובבסיס תורתם עמדו רעיונות מונותאיסטיים ומוסריים.
עיקרי התאולוגיה של פילון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלוהים ברא את העולם באמצעות מאמר (לוגוס).
- אלוהים ברא חומר קדמון וברא ממנו את העולם, והטביע בחומר זה צורה שכלית ונצחית כמעין אדריכל. זאת, בדומה לתפיסת הדיאלוג "טימאיוס" של אפלטון. הבריאה היא פועל יוצא של רצונו החופשי של אלוהים. העולם תלוי באלוהים, שהוא סיבתו המוחלטת, ואין אלוהים תלוי בקיומו של העולם או בפעולות שמתרחשות בו.
- אלוהים הוא שנתן לעולם חוק וסדר. הוא יצר את חוקי הטבע. אלוהים אינו בר שינוי ולכן גם חוקיו נצחיים, אלא אם כן ירצה לשנותם מתוך רצונו החופשי.
- ישנה, על כן, אפשרות עקרונית להתרחשות הנס, שהוא פרי החלטה חופשית של האלוהים. הנס הוא ביטוי להשגחה האלוהית. הנסים אינם מעשים שרירותיים או מקריים, אלא הם נוצרים מתוך כוונה לטובת יחידים או קבוצות הזכאים לכך, או לטובת המין האנושי כולו.
- הדעת הנבואית נעלה על פעולת השכל האנושי הרגילה והיא פועל של ההשגחה האלוהית. מעמד ההתגלות בסיני הוא אב טיפוס לדעת הנבואית המועברת בכוח ההשגחה לקבוצה של בני אדם.
- דעת האלוהים – שתי דרכים להשיגה. דרך עקיפה – שכלית, ודרך ישירה – נבואה. דעת זו היא דעת מציאותו ופעולתו בעולם, אך לא דעת מהותו. אין לדעת דבר על מהותו של אלוהים. אלוהים אינו בר השגה.
- בהתגלות נמסרו לאדם חוקים הנמצאים בהרמוניה מלאה עם הטבע (פיזיס). חקיקה אנושית (נומוס) אינה מגיעה להרמוניה זו. חוק הטבע משמעו חוק שנתגלה מאלוהים.
- המדינה המושלמת היא מדינה המבוססת על חוקי האלוהים, תיאוקרטיה. פילון מכנה משטר כזה דמוקרטיה במשמעות של שוויון הכול בפני החוק האלוהי.
- פילון מקבל את העיקרון האריסטוטלי בדבר המידה הטובה כדרך האמצע, אך מדגיש את חירות הרצון האנושית לבחור בין טוב ורע. (פרשנות מסוימת של פילון, כמו זו של הרמב"ם[דרושה הבהרה] ואחריו של שפינוזה, ניסתה להראות שפילון בעצם אינו מאמין בחירות זו).
השפעת פילון על הנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילון השפיע במידה מעטה על המחשבה היהודית בעת העתיקה, אך השפיע רבות על התפתחות התאולוגיה הנוצרית, במיוחד באמצעות מושג הלוגוס[דרוש מקור], והמושגים שטבע שימשו את הנוצרים לניסוח עקרון השילוש הקדוש של האלוהות. ברבות השנים הפך פילון למקור השראה מרכזי לאבות הכנסייה הנוצרית בעיצוב תפיסת עולמם הדתית. הירונימוס הקדוש אף הגדיר את פילון כאחד מאבות הכנסייה.
התאולוגיה של פילון עברה דרך אבות הכנסייה אל עולם הרוח של ימי הביניים. מולה עמדה בימי הביניים תפיסת פלוטינוס בדבר האצלת העולם באופן הכרחי מאלוהים.
המחשבה הדתית של אבות הכנסייה, ששורשיה בפילון, הסתמכה על דעת אלוהים הנקנית לאדם בהתגלות. מאידך, ההגות הפילוסופית מכוננת עצמה על השכל האנושי. בהגות ימי הביניים בכלל, ובהגות היהודית בפרט, נדרש ההוגה להכריע או לפשר בין שני מקורות הסמכות הללו.
הארי אוסטרין וולפסון הקדיש מונוגרפיה רבת חשיבות על פילון, וזו עוררה תהודה רבה, והעניקה זווית חדשה על תפיסת התפתחות הפילוסופיה של הדת בסוף התקופה ההלניסטית. בניגוד לגישה שראתה בפילון מטיף דתי בעיקר, מחקרו של וולפסון הראה כי לפילון שיטת ביסוס פילוסופית ברורה. וולפסון ציין כי הנחות היסוד של פילון מהוות "הטיה יסודית מהפילוסופיה היוונית האלילית" וכיוון שפילון השפיע במישרין על הבשורה על-פי יוחנן, הרי שכתביו טומנים בחובם את ייסודה של כול הפילוסופיה של ימי הביניים. ניתוח זה של כתבי פילון נעשה באמצעות מושג הסינתזה[12] והיווה חידוש ממדרגה ראשונה, אשר ממשיך לעורר שאלות בנוגע לחלוקת הזמנים במעבר מהעת העתיקה לחדשה בתחום הפילוסופיה.
כתבי פילון שהשתמרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נגד פלאקוס
- המשלחת אל גאיוס
- היפותטיקה (אפולוגיה על היהודים) – כולל קטע על האסיים; שרד אצל אבסביוס[13].
- על חיי העיון
- על חיי משה
- על בריאת העולם
- על אברהם
- על יוסף
- על עשרת הדברות
- על החוקים לפרטיהם
- על המידות הטובות
- על השכר והעונש
- אליגוריות החוקים
- על הכרובים
- על קרבנות הבל וקין
- על שהרע נוהג לארוב לטוב
- על צאצאי קין
- על הענקים
- על שהאל הוא ללא שינוי
- על עבודת־האדמה
- על הנטיעה
- על השכרות
- על הפכחות
- על בלילת הלשונות
- על הגירת אברהם
- מי יורש קנייני אלוה
- על הזיווּג לשם השכלה (על לימודי היסוד)
- על הבריחה והמציאה
- על שינוי השמות
- על החלומות
- על שכל אדם ישר הוא בן־חורין/ "על חרות הצדיק" – כולל קטע על האסיים (פרקים 12–13).
- על נצחיות העולם
- על ההשגחה
- אלכסנדר (על בעלי־החיים)
- שאלות ותשובות על בראשית
- שאלות ותשובות על שמות
תרגומי כתביו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי פילון האלכסנדרוני: מתורגמים מיוונית לעברית, כרך א': על בריאת העולם; תרגם: יצחק מן; ערך בצירוף מבוא והוספות: משה שובה, ירושלים: י’ יונוביץ (ספריה פילוסופית), תרצ"א. (ירושלים: מקור, תשל"א)
- כתבי היסטוריה: נגד פלאקוס המלאכות אל קאיוס: בנספחות – על האיסיים (קטעים ושרידים) מתורגם מן המקור בצירוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ז.
- כתביו הפילוסופיים של פילון: מבחר (ערוך בידי יוחנן לוי; עברית: יהושע עמיר), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ה.
- חיי איש המדינה: הוא על יוסף (מועתק מן המקור היווני בתוספת מבוא והערות על ידי נעמי כהן), ירושלים: קריית ספר, תשכ"ה.
- היפותטיקה (תרגם מיוונית: דוד רוקח), ירושלים: [חמו"ל, תשל"ה].
- כתבים / פילון האלכסנדרוני (בעריכת סוזן דניאל-נטף, יהושע עמיר ומארן ניהוף), ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986 – תשע"ב 2012.
- מדרשי פילון, כרך א' פרשיות בראשית, נח, לך-לך: ליקוטים מספר "שאלות ותשובות" ושאר כתבי פילון מתורגמים מארמנית ויוונית לעברית עם השוואות וביאורים לספרות חז"ל. שמואל בלקין. בעריכת אלעזר הורביץ. הוצאת ישיבה-אוניברסיטה ניו-יורק, תשמ"ט.
- על שהרע נוהג לארוב לטוב (פירש והוסיף מבואות והערות אלעד פילר), תל אביב: הוצאת אדרא תשפ"א 2021.
- מתוך חיי משה (עברית: משה מנדלסון־פרנקפורט מהמבורג | ההדיר מכתב־היד: אלי שטרן), דחק, כרך טו', 2022.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיריי הדס-לבל, פילון האלכסנדרוני – בין יהדות להלניזם, הוצאת ידיעות ספרים, 2007.
- י. עמיר, פילון מאלכסנדריה, בתוך מ. שטרן (עורך), הפזורה היהודית בעולם ההלניסטי-רומי, ירושלים תשמ"ג, עמ' 238–264.
- חננאל מאק, הפרשנות הקדומה למקרא, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון – אוניברסיטה משודרת, 1993, עמ' 66–73.
- מארן ניהוף, פילון האלכסנדרוני: ביוגרפיה אינטלקטואלית / מארן ר' ניהוף; תרגמו מאנגלית: אסף רוט, רון אגמון. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס – האוניברסיטה העברית, תשפ"ב 2021[14].
- דוד כהן (הנזיר), "הפלוסופיא היהודית האלכסנדרונית", נזיר אחיו, הוצאת נזר דוד, ירושלים תשל"ח, כרך ב עמ' שכא–תד.
- אלעד פילר, פילון – הפילוסופיה בשירות פרשנות המקרא, הוצאת אדרא, 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פילון האלכסנדרוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פילון האלכסנדרוני, דף שער בספרייה הלאומית- כתבי פילון האלכסנדרוני בפרויקט בן-יהודה
- כתבי פילון: נגד פלאקוס, המלאכות אל קאיוס, על האסיים בתרגום וביאור ד"ר מנחם שטיין
- עדי אביר, פילון האלכסנדרוני, 23 אוגוסט 2010
- על בריאת העולם, תרגם ד"ר יצחק מן
- קטעים מכתבי פילון, בתרגום יהושע עמיר, דבר, 1 בינואר 1965
- ירון כהן צמח, פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה
- חמוטל בר-יוסף, פילון, הפילוסוף היהודי הרב-תרבותי הראשון, באתר הארץ, 7 במאי 2007
- חיים ראובן רבינוביץ, פילון - הדרשן היהודי הראשון בגולה (1850 שנה להולדתו), באתר "דעת"
- אריה כשר, ירושלים כ'מטרופוליס' בתודעתו הלאומית של פילון, קתדרה 11, אפריל 1979
- שמואל בלקין, לשאלת המקורות של פרשנות פילון האלכסנדרוני, חורב, ניסן תש"ו
- כתבי פילון, באתר www.earlyjewishwritings.com (אנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגיית השם ביוונית: פילון (במלעיל) הו אלקסנדראוס (במלרע).
- ^ סוזן דניאל-נטף, כתבי פילון, כרך ראשון, הקדמה כללית, עמ' 1: "פילון... מונה את עצמו עם 'הזקנים' בזמן שהשתתף במשלחת... אל הקיסר גאיוס ברומי (39–41 לסה"נ). לפי דירוג הגיל המקובל מימי היפוקראטס הרופא, פירוש הדבר שעבר אז את שנת החמישים ושש לחייו... על סמך נתונים אלה, בעיקר, מניחים שהוא נולד לערך בשנים 20–13 לפנה"ס ונפטר לא לפני שנת 45 לסה"נ".
- ^ Philo of Alexandria, תרגום: C. D. Yonge, The Complete Works Of Philo Complete And Unabridged, Public Domain Mark 1.0, 1969, עמ' 4: סביבות 20 לפנה"ס עד בערך 50.
- ^ מנחם שטיין, כתבי היסטוריה, מבוא, עמ' 30.
- ^ סוזן דניאל-נטף, כתבי פילון האלכסנדרוני, כרך ראשון, הקדמה הכללית, עמ' יב.
- ^ Adam Kamesar, The Cambridge Companion to Philo, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2009. עמ' 231.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ה, פסקה ב, סעיף 100.
- ^ Katherine G. Evans, Alexander the Alabarch: Roman and Jew, 1995 Seminar Papers, Society of Biblical Literature, pp. 581, 584
- ^ פילון האלכסנדרוני, המשלחת לגאיוס, פרק 46, סעיף 370 (על פי יוסף בן מתתיהו, היו 3 חברים בכל משלחת).
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ח', פסקה א', סעיפים 260-257.
- ^ פילון, על ההשגחה ב, 107: "הייתי בדרכי אל מקדש אבותי".
- ^ ראו גם דיאלקטיקה הגליאנית, וכן את דף הפירושונים סינתזה.
- ^ Eusebius, Praeparatio Evangelica, VIII 11, 1–18.
- ^
יהודה ליבס, אפלטון מְפַלֵּן או פילון מפְלַנְטֵן, באתר הארץ, 18 בינואר 2022
