כפר ידידיה
 כפר ידידיה מן האוויר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 24 מטר |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 782 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 738 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   כפר ידידיה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
כְּפַר יְדִידְיָה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב תוכנן בידי ריכרד קאופמן ונוסד על ידי עולים מגרמניה ב-8 באפריל 1935. המימון הראשוני התקבל מיהדות אלכסנדריה שבמצרים, לכן נקרא על שם ידידיה (פילון) האלכסנדרוני. ארגון עולי מרכז אירופה ביקש להקים ישוב לעולי גרמניה שנמלטו מהמשטר הנאצי שהחל את דרכו.
קבוצה זו , בראשות ד"ר פרנץ בריל, ריכזה כ -20 משפחות של זוגות צעירים שזכו לקבל את הקרקע עליה נבנה כפר ידידיה. סידור זה התאפשר ביו השאר כיוון שהקבוצה לא הצטרפה מלכתחילה לתנועת המושבים, וכך לא הפריעה למפאי של אז לקבל את האדמות למה שנועד להיות כפר חיים. [3]יחוד נוסף שאיפשר להתניע את ה"תרגיל" הייתה התניה שכל מתיישב בכפר ידידיה יחויב להוכיח שיש ברשותו סכום כסף שווה ערך לאלף לירות מנדטורית של אז ( 5000 דולר) וכל זאת כיוון שהמוסדות המיישבים ידעו שהקמת כל כך הרבה ישובים חדשים בו זמנית תהווה עומס כבד על קופת הציבור והתנאי שהטילו על מתיישבי כפר ידידיה חסך לקרן היסוד סכום נכבד. המודל של ישוב חקלאי באותן שנים דיבר על מושבים בהם 75 משקים חקלאיים בני 20 דונםכל אחד. כך, הקצאת השטח המקורית ל 75 היחידות עם התוספות הנדרשות לשטחי ציבור ולדרכים הגיעה לכ-2000 דונם. התברר שבכפר ידידיה נמכרו רק 40 משקים, פרוץ מלחמת העולם השנייה וסגירת האפשרות לעליה , גרמו לאגודה הקטנה קשיים לא מעטים. מודל מושב העובדים דרש הקמת מערך שירותים יקר שחייב את הגדלת המושב. בשנת 1946, מושב "בני גאולים" הסמוך כלל קבוצה של 20 משפחות שרובן גם הן ממוצא גרמני. כיוון שבמושב הוקמו 21 בתים נוספים שהקימו את הגרעין הראשוני, החליטו המוסדות המיישבים לאחד את שתי הקבוצות ובשנת 1946 אוחד יישוב "גאולים" לכפר ידידיה.
המושב כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב עוסקים בענפי החקלאות: פרחים, רפת, לול, פרדס ומשתלה. שטחו כ-3,000 דונם.
בכפר ידידיה נמצאת משתלת מלצר, המשתלה היצרנית השלישית בגודלה בארץ, ומחסן טכני וותיק המספק את צרכי החקלאים.
מקורות פרנסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב עוסקים בענפי החקלאות: פרחים, רפת, לול, פרדס ומשתלה. שטחו כ-3,000 דונם.
בכפר ידידיה נמצאת משתלת מלצר, המשתלה היצרנית השלישית בגודלה בארץ, ומחסן טכני וותיק המספק את צרכי החקלאים.
חברי המושב מתפרנסים ממקצועות חופשיים ומיעוטם מחקלאות , 16 משקים המגדלים פרחים, ענפי קישוט, צמחי תבלין, משתלות לצמחי נוי, פרדסי הדרים בעיקר קליפים, מטעי זיתים ואפרסמון, משקי עופות ותרנגולי הודו לבשר ושתי רפתות מודרניות.
מים: בבעלות הכפר שלוש בארות מים ובריכה בעלת תכולה של 500 קוב.
מבנים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזכירות, צרכניה, מחסן טכני, בית עם לכ-200 איש, ספריה, מועדון מייסדים, סוכנות דואר, ובית כנסת משותף עם הכפרים השכנים (הדר-עם וכפר חיים).
מוסדות הכפר: ועד האגודה, מועצת האגודה והאספה הכללית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתים ראשונים בכפר ידידיה 
אתר האינטרנט הרשמי של כפר ידידיה
כפר ידידיה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ נתן מרקס, עמק חפר- כיבוש של שלום, כוון חדש -עיתון גימלאי עמק חפר גליון 164, נובמבר 2010
| ||||||||||||||
