ידידיה יערי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־14:07, 24 באוגוסט 2010 מאת Dvh (שיחה | תרומות) (אין מפנים לפורומים. אני מסופק אם הפנייה למעריב תהיה רלוונטית, שכן אי אפשר להפנות לכל מה שמישהו כותב. בכל מקרה - לא לפורום)

תבנית:חייל ידידיה ("דידי") יערי (נולד ב-30 ביוני 1947), מפקד חיל הים הישראלי בשנים 2000-2004, ולאחר מכן מנכ"ל רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

יערי, בן קיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, הוא נכדו של מנהיג מפ"ם מאיר יערי. דודו הוא אלוף אביעזר יערי, מי שעמד בראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין והיה מפקד המכללות הצבאיות.

שירותו הצבאי

יערי התגייס לצה"ל ב-1965, ואת כל שירותו הצבאי ביצע בחיל הים ובשייטת 13 שבמסגרתו. בזמן מלחמת ששת הימים (1967) היה יערי חניך בקורס מתקדם בשייטת, ושנתיים מאוחר יותר נפצע באופן קשה בפשיטה על האי גרין, ובתחילה אף נחשב להיות בין ההרוגים (בשל ייחוסו, מפקד השייטת דיווח על-כך ישירות לשר הביטחון). לאחר תקופת החלמה שארכה כ-8 חודשים, ב-1970, החליט להשתחרר מצה"ל.

בשנים שלאחר שחרורו עסק יערי בצילום סרטי קולנוע ישראליים, ועסק באבטחה באל על. בתחילתה של מלחמת יום הכיפורים (1973) שהה באמסטרדם, והתייצב לשירות מילואים ביחידתו מיד לאחר חזרתו לארץ. כמומחה להשטת "פצחנים" (סירות נפץ של השייטת) השתתף בניסיון לפוצץ ספינות טילים מצריות, ונשאר לשירות מילואים במשך ארבעה חודשים לאחר תום המלחמה. במהלך תקופה זו החליט לחזור לשירות קבע.

יערי יצא לקורס מפקדי פלגות (מפל"ג-ים), המשיך לקורס קצינים, וחזר לפקד על יחידת הסירות של השייטת. בקיץ 1975 הוא פיקד על כוחות לוחמים במבצע לחיסול יעדי מחבלים באזור צור שבלבנון. ב-1980 מונה לתפקיד סגן-מפקד השייטת, ובמסגרת תפקידו זה פיקד על מבצע להטבעת אוניית מחבלים בנמל צור ועל מבצעים נוספים. במבצע שלום הגליל (1982) פיקד יערי על כוחות השייטת במבצע נחיתה על גדות נהר האוואלי. בהמשך המלחמה הוא פיקד על כוחות בפשיטה על יעדי מחבלים בביירות. בנובמבר 1983 מונה לתפקיד מפקד השייטת, בדרגת סא"ל. הוא נכנס לתפקידו בשיאו של לחץ שהופעל על מחבלים באזור טריפולי שבלבנון ומיד נדרש לביצוע פעולות יזומות בגזרה זו. ביוני 1984 השתתף בעצמו בפעולה ב'אי הארנבות' מצפון לנמל טריפולי, ונפגע באורח קל. יערי פיקד על השייטת במשך שלוש שנים, בתקופה שקטה יחסית, אותה ניצל בעיקר לאימונים ולפיתוח ציוד.[דרוש מקור]

עם סיום תפקידו כמפקד השייטת ב-1986 המשיך להתקדם לתפקידי המטה הבכירים בחיל-הים. ב-1990 מונה לראש מספן מודיעין (ר' מד"ן) בחיל-הים, בדרגת אל"מ. וב-1994 מונה לפקד על בסיס חיל-הים בחיפה בדרגת תא"ל. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין הוזעק יערי לשב"כ על ידי חברו לשייטת עמי אילון, כדי להשתתף בצוות שינסח תורת אבטחה חדשה לראש הממשלה. ב-1997 מונה לתפקיד סגן-מפקד חיל-הים.

ב-2000 קודם יערי לדרגת אלוף ומונה למפקד חיל-הים. הוא שימש בתפקיד זה כמעט חמש שנים, ובתקופתו עלה החשש כי לוחמי השייטת שצללו בנחל קישון חלו בסרטן בשל החומרים המסוכנים המנוקזים אליו. למרות שצה"ל הכחיש את הקשר בין הצלילות בקישון לבין מחלתם של כמה מיוצאי היחידה, החליט יערי להפסיק את הצלילות ה"לא-חיוניות" בנחל, והתנה את קיומן באישורו האישי. כמו כן, בתקופת כהונתו נלכדה ספינת המחבלים קארין איי.

במהלך מילוי תפקידו כמפקד חיל-הים התבטא יערי מספר פעמים בנוגע ללחימה מול הפלסטינים ובנושאים אחרים הנושקים לתחום המדיני. כך, בדצמבר 2002 קרא להרחיב את המלחמה בטרור, ולסמן כמטרות לגיטימיות במאבק גם את המורים והמנהיגים הרוחניים הנוקטים בשיטות של הסתה. יערי אמר שלישראל יש קושי להתמודד עם איומים שאינם כוללים אלמנטים של מלחמה כוללת - לוחמה אווירית ולוחמה קרקעית, שכן תפיסת הביטחון שלה מבוססת על עוצמה בזירות אלו. יערי קרא לפיכך להגביר את המשקל שניתן ללוחמה ימית שכן בזירה זו, בשונה מלחימה קרקעית או אווירית, קיימות פחות מגבלות על טווח הפעולה, וניתן להפעיל פלטפורמות שיכולות להגיע ליעדים מרוחקים. כשנה מאוחר יותר, בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס, העריך שככל שיתקדם התהליך המדיני, יגדל משקלו של חיל-הים בביטחון המדינה: "על-פי מפת הדרכים שהתקבלה, הטריטוריה הנתונה לשליטתנו תקטן. כוח ימי שיימצא מחוץ לאזור המאוים, יהווה גיבוי הכרחי לביטחון הלאומי".

תפקידיו הציבוריים

בספטמבר 2004 השתחרר יערי מצה"ל לאחר 39 שנות שירות, וזמן קצר לאחר-מכן מונה למנכ"ל רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה. על מינוי זה (שאושר על ידי שר הביטחון שאול מופז) נשמעה בתחילה ביקורת, בעיקר בשל היותו של יערי איש-צבא, אולם בתקופתו כמנכ"ל הצליחה החברה (שהפכה ב-2002 מיחידת-סמך במשרד הביטחון לחברה ממשלתית עסקית בע"מ) מבחינה עסקית.

במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 השמיע יערי ביקורת על אופן הלחימה בה נוקט צה"ל: יערי ביקר בראיון את "תפיסת המנופים" של צה"ל שלא מתמודדת עם המחבלים בשטח, ובמקום זאת מפעילה לחץ על שולחיהם. הוא שלל את ההנחה שחיל האוויר מסוגל להכריע את המלחמה בעצמו, וטען שצה"ל צריך היה להגיע לנהר הליטני כבר לאחר שבועיים של לחימה. לאחר המלחמה מונה יערי על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט להיות חבר בוועדת הבדיקה הממשלתית שמינה, לבדיקת תפקודו של הדרג המדיני במהלך המלחמה (בראשות ראש המוסד לשעבר נחום אדמוני). עם זאת, המינוי נפסל על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כשבוע לאחר-מכן, מחשש לניגוד עניינים (בהתייחס לתפקידו של יערי כמנכ"ל רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ).

בתחילת 2009 נבחר יערי לעמוד בראש ועדה לבחינת ישימות הצעת עיריית חיפה להקמת מבנה הפולינום בנמל המזרחי.[1] ועדת יערי הגישה את המלצותיה ביולי 2009.[2]

יערי הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. כמו כן, הוא בוגר של האקדמיה האמריקאית של חיל הים בניופורט, רוד איילנד.

לקריאה נוספת

  • חיים אסא וידידיה יערי, לוחמה מבוזרת - המלחמה במאה ה-21, בהוצאת ידיעות אחרונות
  • מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, בהוצאת מעריב-הד ארצי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים