יהדות הונג קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהדות הונג קונג היא הקהילה היהודית בהונג קונג, סין. הקהילה מונה כ-5,000 חברים, ויש בה חמישה בתי כנסת, מקווה טהרה, שלוש מסעדות כשרות ובית קברות יהודי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים הגיעו לראשונה להונג קונג, מאז העברת הריבונות מסין לבריטניה בשנת 1842. סוחרים יהודים (בעיקר מעיראק, מומבאי וקולקטה) העבירו את משרדיהם מהעיר השכנה גואנגג'ואו, כדי לפתח את הנמל החדש. הקהילה הקטנה סבבה בעיקר סביב עסקיהם של משפחת ששון ומשפחת כדורי. בשנת 1857 בנה הסוחר היהודי הברונט יעקב אליאס ששון[1], בן למשפחת ששון, את בית הכנסת הראשון בהונג קונג "אהל לאה", וייסד את הקהילה היהודית במקום. בשנים 1906–1920 שימש אליהו יצחק חזן כרב קהילת יוצאי בבל בהונג קונג. פריצתה של מלחמת העולם השנייה, והכיבוש היפני של הונג קונג, השעתה באופן זמני את הפעילות היהודית באזור. אולם בזמן זה החלו להגיע להונג קונג יהודים רבים מארצות אירופה, שברחו עקב אימי המלחמה.

בית הכנסת אהל לאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הכנסת אהל לאה
בית הכנסת אהל לאה
בית הכנסת שובה ישראל (החלונות עם הוילונות הירוקים בקומה השלישית של הבניין האמצעי)

בית כנסת הוקם לראשונה על ידי יעקב ששון ואחיו ברחוב הוליווד בשנת 1870, ועבר ממקום למקום במהלך השנים. בשנת 1899 הסכימו בחברת ד. ששון ושות', כי יש לבנות בית כנסת חדש וקבוע, למלאכת חיפוש השטח הנכון נבחר עמנואל רפאל בלילוס - סוחר יהודי מוצלח שהיה אף חבר בחבר-המנהלים של בנק הונג קונג-שאנגחאי. עמנואל מצא מקום שהיה לדעתו מתאים לבניית בית הכנסת החדש ברחוב קנדי. למרות זאת לא הוקם בית הכנסת במקום גם כיון שלא ניתן היה לאסוף מספיק כסף לקניית הקרקע, וגם עקב חילוקי דעות בינו לשאר חברי הקהילה בעניין כמה מהשטח אכן יוקדש לבניית בית הכנסת, וכמה ישאר בידיו. לבסוף הוחלט על הקמת בית הכנסת ברחוב רובינזון בעלות של $26,000, ששולמו על ידי משפחת ששון. אבן הפינה הונחה על ידי אברהם חיים יעקב רחמים, חבר בחברת ד. ששון ושות' ב-7 באוגוסט 1901. בית הכנסת נקרא "אהל לאה" לזיכרון אמו של המייסד יעקב אליהו דוד ששון, שנפטרה בכח בניסן ה'תרל"ח (1 במאי 1878). בניית בית הכנסת הסתיימה בשנת ה'תרס"ב - 1902.

בסוף שנות השמונים, דנו חבר הנאמנים של בית הכנסת על אפשרות הריסת בית הכנסת, ובנייתו במקום אחר. הקרקע עליה נבנה בית הכנסת עלתה בשוויה הרבה מאוד יחסית למחיר בו נקנתה, והיה נראה בעיניהם כי מוטב למכור את השטח ובסכום שיתקבל להקים בית כנסת חדש. רעיון הריסת בית הכנסת ירד מהפרק, לאחר שאחת הנשים שנכחה במקום עמדה בתוקף על כך שבית כנסת אסור להרסו. למרות זאת, רעיון מכירת הקרקע לא ירד מהפרק, והקרקע נמכרה לבסוף אולם רק בחציה. אזור בית הכנסת נותר שלם, בית הכנסת עבר שיפוץ, ועל האזור האחר הוקמו שני בנייני מגורים גבוהים ביותר. חמש הקומות התחתונות נותרו בבעלות הקהילה היהודית, ובהן מסעדה כשרה למהדרין, בריכה, ספרייה ושאר צורכי הקהילה.

בית הכנסת הוקם על ידי סוחרים עיראקים, המשויכים ליהדות ארצות האסלאם, כך שנוסח התפילה בתחילה היה "נוסח עדות המזרח". אולם עם השנים בית הכנסת עבר תהפוכות רבות, וכיום נוסח התפילה הוא אשכנזי ("נוסח ספרד") בהיגוי ישראלי. בבית הכנסת מתקיימות כמעט כל התפילות, למעט תפילות מנחה וערבית בימי החול (לא כולל ימי ראשון וימי פגרה).

קהילת "שובה ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת שובה ישראל, הוקמה באוקטובר 1991 על ידי משפחת דרוויש לאחר חילוקי דעות שקמו בין דוד דרוויש, אז ראש מחלקת יהדות בקהילה, לבעלי תפקידים אחרים ביהדות הונג קונג. "שובה ישראל" יועדה לציבור חרדי יותר. הרב הראשון של הקהילה היה הרב דוד אברהם. הקהילה מפעילה גם כולל אברכים ומסעדה כשרה למהדרין. היא מקיימת סמינרים בנושא יהדות למטיילים. לקהילה היה בית ספר חרדי, שנסגר בשנת 2006, כשעברה משפחת המייסדים לישראל.

חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכות תשס"ז בחב"ד

בית החב"ד בהונג קונג הוקם במהלך שנות השמונים על ידי הרב מרדכי אבצון ואשתו גולדי. בית החב"ד היה לבית החב"ד הראשון במזרח הרחוק. בנוסף ייסד את "ליובאוויטש של המזרח הרחוק" (L.I.F.E Lubavitch of the Far East). הקהילה מקיימת תפילות שחרית בכל ימות השבוע, ותפילות וסעודות שבת. הקהילה שמה דגש על פעילות לילדים, ומקיימת קמפ שנתי ברוח היהדות, כמו גם פעילויות רבות במשך השנה.

קהילת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת ציון נוסדה בשנת 1995 בידי הרב שלמה קצין. בתחילה נשלח הרב ציון מזרחי לכהן כרב הקהילה, שנקראה על שמו לאחר פטירתו. לאחר שנתיים של פעילות, נפטר הרב מזרחי ובמקומו נשלח הרב נתנאל מעודד בידי הרב קצין. הקהילה משמשת בעיקר אנשי עסקים מקומיים וכאלו שמזדמנים לאזור לרגל עסקיהם. הרב מעודד מכהן כרבה הראשי של הקהילה הספרדית בהונג קונג כמו כן משמש הרב בראש בד"צ הונג קונג. במקום יש בית כנסת ומסעדה כשרה למהדרין המספקת אוכל כשר וסעודות שבת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איירין איבר ואדריאן סיה, "מוקד של זיכרון - בית הקברות היהודי בהונג קונג", פעמים 98-99, סתיו-חורף תשס"ו, עמ' 333–350

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקובל כי מר ששון, שהיה תלמידו של הבן איש חי, קיבל הוראה מרבו לבנות בית כנסת בכל מקום בו מתקבצים יהודים, ואין להם עדיין בית כנסת. וכך בית הכנסת בסינגפור, שאנגחאי, כלכולתה ועוד במזרח הרחוק נבנו על ידו, או על ידי אחיו.