יהדות עבר הירדן המזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר מידע על היהודים בעבר הירדן המזרחי אחרי התקופה הרומית ולפני 1932.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בתחומי עבר הירדן המזרחי (בעבר חלק מארץ ישראל המקראית וכיום בתחומי הממלכה הירדנית ההאשמית המודרנית) התגוררו יהודים החל בתקופת ההתנחלות ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

תקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הירדן המזרחי שכנו נחלותיהם של השבטים ראובן וגד, כמו גם מחצית מנחלתו של שבט מנשה. הראשונים בקשו ממשה את הרשות להתיישב בעבר הירדן המזרחי, שהיה פורה ומתאים לגידול מקניהם הרב. משה סירב בתחילה, אך לבסוף הסכים להם בשני תנאים: האחד - מחצית מנחלתו של מנשה תהיה גם היא בעבר הירדן; השני - בני ראובן וגד יצעדו ראשונים בקרבות כיבוש הארץ. כך אכן אירע, ועם סיום מלאכת כיבוש הארץ, עברו בני ראובן וגד את הירדן מזרחה והתיישבו שם.

המלכים שאול ודוד ניהלו מלחמות נגד העמונים, שישבו גם הם בעבר הנהר. דוד היה זה שהצליח לבסוף לכבוש את בירתם, חשבון. עם פילוג הממלכה המאוחדת לאחר

מות שלמה, נשלט עבר הירדן בידי ממלכת ישראל, עד שנכבשה בידי אשור. האשורים הגלו את תושבי ממלכת ישראל, ועד היום אין ידוע מה עלה בגורלם.

התקופה החשמונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן הוופסי היה ראשון מלכי חשמונאי שכבש בעבר הירדן. באותה עת שכנו בה האדומים, שהוכרחו להתגייר. הורדוס הגדול, מלך יהודה מטעם רומא, היה ממוצא אדומי.

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 63 לפני הספירה כבשה האימפריה הרומית את ממלכת החשמונאים, אך ההתיישבות היהודית המשיכה להתקיים בה ואף שגשגה. בעראק אל אמיר נמצאה מצודה מפוארת המשויכת למשפחת בית טוביה העשירה והמיוחסת, ובחפירה ארכאולוגית התגלתה בה כתובת.

עם פרוץ המרד הגדול בשנת 66 השתלטו המורדים היהודים על מכוור והחזיקו בו. הלגאטוס סקסטוס לוסיוס באסוס שהכניע את המורדים בהרודיון, פנה משם להטיל מצור על מכוור בשנת 72 בעזרת הלגיון העשירי פרטנסיס. הצבא הרומי הקים סוללה ושיפוע כדי לצור על המבצר, אך המורדים נכנעו לפני שהרומאים תקפו, והורשו לעזוב את המבצר. הרומאים החריבו את המבצר והותירו ממנו רק את יסודותיו.

לאחר כישלונו של מרד בר כוכבא, יצרו הרומאים מפרוביניקיית יהודה ופרוביניקיית סוריה, את פרוביניקיה סוריה-פלשתינה, על מנת להשכיח את מורשתה היהודית של ארץ ישראל. האימפריה הרומית המשיכה והתעמרה ביהודים, והאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל משני עברי הירדן הלכה והידלדלה; ואולם, בניגוד לארץ ישראל המערבית, שהייתה מיושבת ביהודים באופן בלתי פוסק (בירושלים וסביבותיה, בחברון, בשכם ובגליל), האוכלוסייה היהודית בעבר הירדן המזרחי נעלמה במורצת הדורות. בתקופה המוסלמית נותרו כבר מתי מעט ובימי הביניים המאוחרים כבר לא נותרו יהודים בעבר הירדן. מאז לא חודשה ההתיישבות היהודית ממזרח לירדן ומדרום לירמוך[דרוש מקור].

התקופה הבריטית ומדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצהרת בלפור הובטחה ארץ ישראל לעם היהודי. בשנת 1922 הופרדו שני עברי הירדן והעבר המזרחי ניתן לשושלת ההאשמית. האשמים ייסדו את אמירות עבר הירדן, שהפכה בשנת 1946 לממלכת ירדן המודרנית.

יהודים התיישבו מחדש ממזרח לנהר הירדן בשנת 1932, עם הקמת היישוב תל אור. תל אור היה יישוב לעובדי התחנה ההידרואלקטרית בנהריים. בשנת 1948 ננטש היישוב כתוצאה מכיבוש ירדני. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את רמת הגולן, ולאחר המלחמה התיישבו שם אזרחי ישראל. זהו השטח היחיד במדינת ישראל שנמצא ממזרח לנהר הירדן.

בשנת 1993 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן ומאז רשאים תיירים ישראלים לקיים ביקורים דתיים בירדן, כמו בקבר אהרון הכהן, שנמצא בהור ההר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lotter, Tobias Conrad, 1717-1777. Terra Sancta sive Palæstina exhibens... [The Holy Land or Palestine Showing not only the Old Kingdoms of Judea and Israel but also the 12 Tribes Distinctly, Confirming their Locations Diversely in their Ancient Condition and Doing So as the Holy Scriptures Indicate]. Image:1759 map Holy Land and 12 Tribes.jpg (Geography and Map Division, Library of Congress).