יהדות קוריאה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהדות קוריאה הדרומית היא הקהילה היהודית בדרום קוריאה. הנוכחות המורגשת הראשונה של יהודים בקוריאה הדרומית הייתה במהלך מלחמת קוריאה, כאשר מאות חיילים יהודים השתתפו במאמץ המלחמתי של האומות המאוחדות בראשות ארצות הברית להדוף את הניסיון הקומוניסטי לשליטה על חצי האי כולו. בין המשתתפים היה גם הרב חיים פוטוק, ששימש אז כרב צבאי בצבא האמריקאי. חוויותיו מן המלחמה הובילו אותו לכתיבת הספר "אני החומר" ("I Am the Clay"), רומן על שלושה אנשים במלחמה.

חלק הארי של הקהילה היהודית בקוריאה הדרומית מתגוררת בעיר סיאול. הקהילה מורכבת בעיקר מאנשי צבא אמריקאים ובני משפחותיהם, אנשי עסקים, עיתונאים ומורים בשפה האנגלית ותיירים[1]. האוכלוסייה היהודית במדינה נמצאת בתנועה מתמדת, בהתאם לשינויים שעורך צבא ארצות הברית. כיום[דרושה הבהרה] מספר היהודים מוערך בפחות מאלף בני אדם ואין לה בתי ספר יהודיים.

לישראל יחסים דיפלומטיים מלאים עם קוריאה הדרומית, והאוכלוסייה הנוצרית במדינה, המונה כיום כשליש מהאוכלוסייה הכללית, שומרת אף היא על קשר הדוק בין שתי המדינות. בחודש אוגוסט 2005, פסגת ירושלים לקידום התמיכה הנוצרית בישראל נערכה בסיאול[2]. במדינה השכנה לעומת זאת, צפון קוריאה, לא ידוע על נוכחות של יהודים.

בחודש אפריל 2008, הוקם בית חב"ד הראשון במדינה בעיר סיאול, בהנהגת הרב אושר ליצמן. קודם לכן נאלצו יהודים דתיים ללכת לבסיס הצבא האמריקאי לשם ארוחות שבת וחגים, מאחר שבתי כנסת לא קיימים במדינה.

למרות התעניינות מעטה של הדרום קוריאנים בדת היהודית, פילושמיות נפוצה בקרב האוכלוסייה בקוריאה הדרומית אשר אלו מנסים לחקות את הרמה האקדמית הגבוהה המצויה לדעת חלקם בקרב היהודים. בעקבות זאת הם לומדים את הספרות היהודית מהתנ"ך ומהתלמוד, והם מהווים רבי מכר במדינה. קובץ סיפורי התלמוד נמצאים ברשימת הקריאה המומלצת של בתי הספר בקוריאה הדרומית[3][4]. עם התפיסה הדרום קוריאנית המעריכה חינוך ולמידה, הדרום קוריאני הממוצע מחזיק בראייה סטריאוטיפית של יהודים כמודל של מצוינות אקדמית ואינטליגנציה[דרוש מקור]. באשר לסיפורי התלמוד הסביר שגריר קוריאה הדרומית בישראל, יאנג סאם מה, כי "היינו סקרנים מאוד לגבי ההישגים האקדמיים הגבוהים של היהודים, והמסקנה שהגענו אליה היא שאחד מהסודות שלהם זה לימוד התלמוד"[5].

קוריאנים רבים מוצאים ביהדות ערכי חינוך, והתקשורת הדרום קוריאנית דנה רבות ביתרונות ה"חינוך היהודי" למול החינוך הקונפוציאני הקוריאני. ברמה הכללית קיימת באוכלוסייה רגש הזדהות בסיסי עם העם היהודי המבוסס על היסטוריה משותפת של רדיפות ותפישה של הימצאות תחת איום גרעיני חיצוני[6][7].

עם זאת, תפיסות אנטישמיות ודעות קדומות שליליות נגד יהודים נפוצות בה. מסקר נרחב שערכה במדינה הליגה נגד השמצה בשנים 2013-2014, נמצא כי שיעור ההשקפות האנטישמיות במדינה הוא 53%, הרבה יותר מהממוצע במדינות המזרח, וכפול מהממוצע העולמי[7]. מספר הסברים סופקו לתופעה זו, לדעת רבים ייתכן שמקורם של תפיסות אלו נובעת דווקא מההערצה העמוקה במדינה כלפי היהודים[8][9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]