תיאופילוס, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאופילוס
Θεόφιλος
Michael II and Theophilos solidus.jpg
מטבע זהב של תיאופילוס (מימין), ביחד עם אביו הקיסר מיכאל השני (משמאל).
לידה 812
אמוריה, האימפריה הביזנטית
פטירה 20 בינואר 842 (בגיל 30 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
מדינה האימפריה הביזנטיתהאימפריה הביזנטית  האימפריה הביזנטית
עיסוק שליט עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות יוונית-אורתודוקסית
בת זוג תיאודורה
שושלת אמורית
תואר קיסר האימפריה הביזנטית
אב מיכאל השני, קיסר האימפריה הביזנטית
אם תקלה
צאצאים קונסטנטינוס
מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית
מריה
תקלה
אנה
אנסטסיוס
פולצ'ריוס
מספר צאצאים 7
יורש העצר מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית
קיסר האימפריה הביזנטית
2 באוקטובר 82920 בינואר 842
(12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תיאופילוסיוונית ביזנטית: Θεόφιλος;‏ 812842) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 829–842 והיה הקיסר השני מהשושלת האמורית. תיאופילוס היה בנו של מיכאל השני, קיסר האימפריה הביזנטית ואביו של מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית. שלטונו ראה החרפה בפילוג הכנסייה הנוצרית עם השמדה ממושכת של סמלים ופסלים שנחשבו ללא ראויים לפי הכנסייה האורתודוקסית ומלחמות ממושכות נגד הח'ליפות העבאסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאודורה, קיסרית האימפריה הביזנטית, אשתו של הקיסר תיאופילוס.

תיאופילוס נולד באמוריה, פריגיה, האימפריה הביזנטית, בשנת 812. בשנת 820, בגיל 8, אביו, גנרל בצבא הביזנטי הורה על ההתנקשות בחייו של לאו החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית והוכתר בתור מיכאל השני, קיסר האימפריה הביזנטית הראשון מהשושלת האמורית. עם עליית השושלת לשלטון על האימפריה הביזנטית הפך תיאופילוס ליורש העצר הקיסרי מהיותו בנו היחיד של הוריו. שלטונו של מיכאל השני היה אפוף מאבקים של סמכות, ירושה, דת וסדרת אסונות צבאיים בסיציליה וכרתים לידי פלישה של הח'ליפות העבאסית. מיכאל השני נפטר ב-2 באוקטובר 829 ותיאופילוס בן ה-25 ירש את הקיסרות הביזנטית.

תדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע זהב של הקיסר תיאופילוס מתקופת שלטונו.

הודות למדיניותו הפעלתנית היה הקיסר החדש רב התמיכה והערצה מידי האוכלוסייה הכללית ברחבי האימפריה הביזנטית. תיאופילוס אף השתתף פעל אחת במרוץ מרכבות בבירה קונסטנטינופול. תיאופילוס הציג את דמותו בפני העם כפטרון של חוק צדק ולימודים. תיאופילוס נודע בכך שבעת רכב לכנסייה בימי ראשון הוא הותיר לפשוטי העם, ללא קשר למעמדם, לתשאל אותו בנוגע למחלוקות הקשורות לדין הצדק של האימפריה. בפעם אחת התלוננה אלמנה בפני הקיסר כי היא עברה הונאה בידי פרש. הקיסר הורה על חקירה בנושא וגילה כי פרש מהמעמד הגבוהה היה האשם בהונאה ועל כן הוריד אותו מדרגתו.

לפי כתבים בני תקופתו (שבעיקר נועדו להאדיר את תדמיתו) הרגל נוסף של הקיסר הצעיר שנגד את הקודים הבסיסיים לפי היחס בין הקיסר לעם היה כאשר נהג להסתובב ברחובות בירתו בתחפושת בדמות של בן מעמד הביניים ושאל את עוברי האורח מה הם חושבים על הבעיות המדיניות של האימפריה ולבדוק אם הסוחרים מוכרים את סחורותיהם במחירים הוגנים. המוניטין של תיאופילוס כפטרון של למידה נבע לא רק מהשכלתו שלו אלא מפועלו לחזק את החינוך ברחבי האימפריה – הוא הגדיל את הפקולטות של האוניברסיטה בבירה, הגדיל את מספר המרצים שבהם, הביא להכפלת כמות הכתבים בפקולטות אלו והבטיח שהמרצים יקבלו שכר על ידי המדינה.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של הקיסר תיאופילוס כפי שהוא מופיע בכרוניקה של יוחנן סקיליטסז.

בין ההישגים של שלטונו של תיאופילוס הייתה בנייה מחודשת של חצר המלוכה הקיסרית בקונסטנטינופול. במהלך הבנייה המחודשת של החצר הקיסרית הורה הקיסר על סגנון בנייה חדש שיהיה מורכב בצורה הומוגנית כצבעים אחידים ובחומרי גלם אחידים. כמות הזהב שהושקעה בחדר הכס הקיסרי הייתה גדולה יותר מאשר בכל מקום אחר ברחבי האימפריה הביזנטית[1]. באותה התקופה של שלטונו התגלו גם מרבצי זהב באזור ארמניה ונבנו דלתות ארד חדשות באיה סופיה, הכנסייה הגדולה בעולם באותה העת שנבנתה בעת שלטונו של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.

מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של משלחת הפטריארך יוחנן השביעי אל הח'ליפות העבאסית בשנת 829.

הודות לניצחון של לאו החמישי בשנת 814 ומותו המפתיע של קרום (שליט בולגריה), נחתם הסכם שלום בן 30 שנים בין האימפריה הביזנטית לבין האימפריה הבולגרית הראשונה, אשר קודם לכן הייתה הגורם המאיים הגדול ביותר על הבירה של האימפריה הביזנטית, קונסטנטינופול. תיאופילוס חיזק את ההגנות של האימפריה בכל גבולותיה, המפורסם בהגנות אלו היה המבצר שהורה על בנייתו על גדות נהר הדון במטרה למנוע פשיטות של ויקינגים מאזור רוס. באסיה הקטנה נבנו סדרת הגנות לאורך רכסי ההרים של חבל כורדיסטן במטרה להגן מפני פלישה אפשרית מצידה של הח'ליפות העבאסית, שהיוותה את האיום הגדול ביותר על קיומה של האימפריה.

בשנת 839 נפלה העיר הביזנטית של טאראנטו לידי כוחות ערבים, מה שחצה את השטחים הביזנטים בחצי האי האפניני ופגע קשות בעמדה הביזנטית במאבקם נגד הח'ליפות המוסלמית בסיציליה. אף על פי ששלטונו המוקדם של תיאופילוס נודע ביציבות בסיסית בכל הנוגע לגבולות האימפריה הביזנטית, עלייתו של הח'ליפה המוסלמי השאפתן, אל-מעתצם, שינתה את המפה הגאופוליטית. תיאופילוס עמד בשנת 837 בראש צבא ביזנטי שפשט לתוך שטחי הח'ליפות העבאסית ובזז את העיר זפטרה, עיר מולדתו של הח'ליפה. בתגובה החלה מתקפת נגד ערבית בשנה הבאה אשר הצליחה לדחוק את הכוחות הביזנטים המוצבים בגבול ולבזוז את הערים אנקרה ואמוריה.

פועל דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו הקיסר לאו אביו הקיסר מיכאל השני, תיאופילוס ראה מבחינה תאולוגית את הסמלים והפסלים הדתיים כנוגדים את ערכי הנצרות והורה על השמדתם. הדבר החריף את פילוג הכנסייה הנוצרית שהוביל בסופו של דבר לחלוקתו של העולם הנוצרי בין נצרות קתולית לנצרות אורתודוקסית. לאורך כהונתו של תיאופילוס בשלטון היו מספר דיונים תאולוגים שהכריעו בסופו של דבר כי הסמלים והפסלים הדתיים נוגדים את עקרונות הנצרות. תיאופילוס היה הקיסר הביזנטי האחרון שהורה על מדיניות דתית שכזאת ולאחריו היחס כלפי סמלים דתיים הפך מתון יותר לפי המדיניות שנקבעה בידי בנו הבכור ויורשו, מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית. תיאופילוס שלט עד שנת 842, כאשר נפטר בגיל 30 והכתר עבר לבנו מיכאל השלישי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרס בראונוורת', פודקסט ההיסטוריה של רומא