מיכאל הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל הרביעי
Μιχαὴλ Δ´
מטבע זהב ביזנטי עם דיוקן של הקיסר מיכאל הרביעי.
מטבע זהב ביזנטי עם דיוקן של הקיסר מיכאל הרביעי.
לידה 1010
פפלגוניה, האימפריה הביזנטית
פטירה 10 בדצמבר 1041 (בגיל 31 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
שם מלא מיכאל הרביעי פפלגוניאן
מדינה האימפריה הביזנטיתהאימפריה הביזנטית  האימפריה הביזנטית
מקום קבורה כנסיית השליחים הקדושים
עיסוק קיסר עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות אורתודוקסית
בת זוג זואי, קיסרית האימפריה הביזנטית
השושלת המקדונית
קיסר האימפריה הביזנטית השותף
11 בנובמבר 102811 באפריל 1034
(5 שנים ו־21 שבועות)
שותף לשלטון זואי, קיסרית האימפריה הביזנטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל הרביעי פפלגוניאןיוונית ביזנטית: Μιχαὴλ (Δ´) ὁ Παφλαγών;‏ 101010 בדצמבר 1041) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 1034–1041. מיכאל הרביעי היה הבעל השני והקיסר השני שמלך לצד זואי, קיסרית האימפריה הביזנטית מהשושלת המקדונית, לאחר רומנוס השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית. מיכאל היה בן למשפחה ענייה בקונסטנטינופול ועלה בדרגות המנהל הכלכלי המדיני דרך עיסוקו בחלפנות כספים עד אשר החל בפרשת אהבים עם הקיסרית זואי שהביאה אותו בסופו של דבר לקיסרות על האימפריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל הרביעי נולד בשנת 1010 למשפחה ענייה של חלפני כספים מפפלגוניה, אסיה הקטנה. אחיו יוחנן היה סריס רב השפעה בחצר המלוכה של בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית והמשפחה עברה להתגורר בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית. היה זה יוחנן שהציג לראשונה את מיכאל בפני זואי, קיסרית האימפריה הביזנטית, שבאותה העת שלטה בשותפות עם בעלה, רומנוס השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית. מיכאל חלה באפילפסיה ולמרות קירוב היחסים בינו לבין הקיסרית זואי, לא נראתה קנאה מצידו של הקיסר רומנוס השלישי, שלמעשה שלח משרתים לטפל ולתמוך במיכאל החולה. הקיסר רומנוס השלישי נפטר בשנת 1034, בנסיבות לא ידועות (מאוחר יותר היה חשד כי זואי הורתה על הוצאתו להורג), ולאחר מותו התחתנה זואי עם מיכאל, שהוכתר בתור מיכאל הרביעי והחל למשול על האימפריה הביזנטית לצידה. לפי חוק הכנסייה האורתודוקסית היה על זואי האלמנה לחכות שנה שלמה לפני שתינשא פעם נוספת אך זואי ומיכאל קיבלו הסכמה להתחתן במהרה הודות להונאה כספית שנתן יוחנן אל הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול.

קיסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל הרביעי הותיר את רוב סמכויות השלטון בידי אחיו יוחנן בעוד עלייתו לשלטון התקבלה בתמיכה כללית מצד אוכלוסיית האימפריה שכן שלטונו של רומנוס השלישי לא היה פופולרי במיוחד. בשונה מקיסרים קודמים, מיכאל לא בילה את רוב זמנו בקונסטנטינופול אלא בסלוניקי, איפה שהאמין שתימצא תרופה למחלת האפילפסיה שלו. יוחנן ומיכאל העלו רבים מאחיהם לתפקידי מפתח בממשל הביזנטי, דבר שהוביל להתנגדות ממושכת מטעם האצולה הביזנטית שקדמה להם. זואי ואחותה תאודורה, קיסרית האימפריה הביזנטית, היו הנצר האחרון מהשושלת המקדונית השלטת ועקב גילם נודע כי השושלת המקדונית תסיים את ימיה עם מותן של שתיהן. על כן מונה אחיינו של מיכאל הרביעי להיות ליורש העצר של האימפריה הביזנטית, לעתיד מיכאל החמישי קלפטסוס, קיסר האימפריה הביזנטית.

אף על פי שמאז שלטונו של בסיליוס השני הייתה האימפריה הביזנטית בשיא כוחה הצבאי מזה מספר מאות שנים, שלטונו של מיכאל הרביעי אופיין בעיקר במדיניות מגננתית. פשיטות שבטיות של פצ'נגים שחצו את נהר הדנובה פגעו קשות בשטחים נרחבים בחבל הבלקן שהיה בשליטה ביזנטית. הפשיטות נפסקו בשנת 1036 ובתוך זמן קצר צץ איום נוסף על גבולות האימפריה כאשר אמירויות מוסלמיות אזוריות בסוריה וכורדיסטן הטילו שני מצורים כושלים על העיר אדסה. תחת קיסרותו של מיכאל הרביעי, הצבא הביזנטי היה מעורב בניסיון הפיכה כושל בממלכת גאורגיה נגד בגרט הרביעי, מלך גאורגיה, שלאחריה נפתח מחדש הסכסוך הביזנטי-גאורגי. בסיציליה נאבק הצבא הביזנטי נגד השלטון הערבי האזורי שבתמיכת צבאו של האראלד הארדרדה הוציא לפועל התקפות על חופי הים האגאי. במהלך מלחמת אזרחים בתוך סיציליה הערבית התערב הצבא הביזנטי ששלט על מזרח העיר והוביל להפיחת סיציליה הערבית לכדי מדינת חסות ביזנטית.

המערכה נועדה בפועל לספח את כל האי סיציליה לכדי האימפריה הביזנטית עם כי היא נחשלה, בעיקר מכיוון שהיה על חלק נרחב מהכוחות לשוב אל חבל הבלקן ולהתעמת נגד מרד בולגרי אדיר שדרש להקים אימפריה בולגרית חדשה על חורבותיה של האימפריה הבולגרית הראשונה, שנכבשה בידי הביזנטים בתקופת שלטונו של הקיסר בסיליוס השני. המורדים הבולגרים נתמכו בידי נצרי שושלתו של סמואיל הראשון, מקיסרי בולגריה לשעבר. המרד כשל במתקפתתו המרכזית לעבר סלוניקי ומרידות פנימיים ביחד עם התקדמות הצבא הביזנטי בהנהגתו של מיכאל הרביעי הובילו לנפילתו הסופית בשנת 1041. הקיסר מיכאל הרביעי שב לקונסטנטינופול הבירה בטריומף (מצעד ניצחון). מספר חודשים מאוחר יותר מת הקיסר עקב מחלתו. לאחר מותו ירש אותו אחיינו המיועד שמונה להיות הקיסר מיכאל החמישי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]