פיליפיקוס ורדאניס, קיסר האימפריה הביזנטית

פיליפיקוס ורדאניס, קיסר האימפריה הביזנטית
לידה	המאה ה־7; פרגמון, האימפריה הביזנטית
הוצאה להורג	20 בינואר 714; דלמטיה, קרואטיה
מדינה	האימפריה הביזנטית
	15 בדצמבר 711 – 7 ביוני 713; (שנה ו־25 שבועות)
	→ יוסטיניאנוס השני אנסטסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית ←

פיליפיקוס ורדאניס (או ברדאנס; ביוונית: Φιλιππικός Βαρδάνης^[1]) היה קיסר האימפריה הביזנטית בשנים 711–713.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפקוס היה בנו של האציל ניקיפורוס הארמני. הוא שירת בצבאו של יוסטיניאנוס השני והגיע לעמדת חשיבות. בתמיכת המונותליטים הוא ניסה לתפוס את השלטון מידי יוסטיניאנוס השני אך נכשל והועבר בתחילה לקפלוניה על ידי טיבריוס השלישי ולאחר מכן הוגלה לחרסונסוס שבחצי האי קרים. בקרים ורדאניס שינה את שמו לפיליפיקוס ועורר את תושביה של חרסונסוס למרד בעזרת הכוזרים. המורדים הצליחו לכבוש את קונסטנטינופול בעזרת הצי, ופיליפיקוס תפס את השלטון מידי יוסטיניאסוס אשר ברח, אך זמן קצר לאחר מכן נתפס והוצא להורג.

בשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תפיסת השלטון פיטר פיליפיקוס את פטריארך קונסטנטינופול קירוס ומינה במקומו את יוחנן הרביעי בן סיעתו. הוא הכריז כבטלים את החוקים של סינודים קודמים, של הוועידה האקומנית השישית, שהכריזה על המונותליטיזם ככפירה. בתגובה, סירבה הכנסייה הרומית להכיר בשלטונו ובפטריארך שמינה. במקביל הטיל בשנת 711 טבליס, ח'אן בולגריה, מצור על קונסטנטינופול. כאשר הסיט פיליפיקוס את צבאותיו להגן על הבירה, ניצלו זאת המוסלמים תחת אל ואליד הראשון מבית אומיה, וחדרו לאימפריה המזרחית מאסיה הקטנה. פיליפקוס נפל קורבן להפיכה צבאית כאשר חייליו המורדים חדרו לארמונו ועוורו אותו ב-3 ביוני 713. נסיבות מותו לא נודעו והוא הוחלף על ידי המורדים במזכירו ארטמיוס, שמלך לזמן קצר בשם אנסטסיוס השני.