לאונטיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונטיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית
לידה 660
איסאוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 15 בפברואר 706 (בגיל 46 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר האימפריה הביזנטית
695–698
(כ־3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאונטיוסיוונית: Λεόντιος; נולד ככל הנראה 660 מת באוגוסט 705 או פברואר 706) היה קיסר האימפריה הביזנטית משנת 695 עד 698.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לעלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על ילדותו או בחרותו, הוא נולד באסיה הקטנה התקדם בסולם הדרגות של הממשל הביזנטי ו הוא היה סטרטגוס כלומר מושל צבאי של הפרובינציה אנטוליה ובשנת 682 הגיע לדרגה הגבוהה של "פטריקוס" (Patricus) מידי קונסטנטינוס הרביעי שמשמעותו קרבה מיוחדת לקיסר.

החל משנת 680 הדרדרה הח'ליפות של בית אומיה למלחמת אזרחים קשה שהפכה למלחמת כל בכל. לאחר קרבות מרים הצליח עבד אל-מלכ להשליט את מרותו על האימפריה המוסלמית אך רק באוקטובר 692 חיסל כוח אומיי את שארית המרד במכה והרג את עבדאללה אבן אל זובייר בכך השלים עבד אל-מלכ את איחוד ממלכתו. יוסטיניאנוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית החליט לנצל את חולשת האומיים ותחת פיקודו של לאונטיוס ערכו החל משנת 686 סדרה של מהלכים צבאיים בארמניה וכפו על עבד אל-מלכ להיכנס למשא ומתן וחתימה על הסכם שלום שעיקרו התחייבות של האומיים לשלם לביזנטים מס שנתי.

בשנת 692 ניסה יוסטיניאנוס שוב להכות באומיים, צבא ביזנטי שגודלו לא ידוע, שכלל על פי המקורות הביזנטיים 30,000 שכירי חרב סלאבים ובפיקודו של לאונטיוס נכנס לשטח בשלטון בית אומייה דרך קיליקיה - חבל ארץ בקצה הדרומי של אסיה הקטנה, הגובלת עם קפדוקיה מצפון. בקרב שנערך ככל הנראה ליד העיר אלאיוסה סבסטה (Elaiussa Sebaste) נטה הקרב תחילה לצד הביזנטים אך משערקו השכירים הסלבים לצד המוסלמי הובס הצבא הביזנטי ושרידיו נסוגו בבושת פנים לאונטיוס שילם על הכישלון באופן אישי ונשלח לכלא על ידי הקיסר. הוא שוחרר בשנת 695 וקיבל את התואר סטרטגוס של הפרובינציה של דרום יוון. לאונטיוס ניצל את שחרורו מהכלא ואת עמדת הכוח שבה היה על מנת למרוד כנגד יוסטיניאנוס ולתפוס את השלטון ולאחר שכרת את אפו של יוסטיניאנוס הוא הוגלה לחרסון שבקרים.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שלטונו של לאונטיוס הייתה קצרה ולא מספקת, הוא עסק בעיקר ביוזמה של פשיטות מהירות אל מעבר לקווי הגבול ונסיגות מהירות באותה מידה על מנת להימנע מעימותים וקרבות. צבאות בית אומיה לא התרשמו מהפעילות הצבאית הביזנטית והקישו כי למעשה שלטונו של לאונטיוס סובל מחולשה ופלשו לאפריקה בשנת 696 וכבשו את העיר המרכזית של הפרובינציה - קרתגו בשנת 697, כוח תגבורת ביזנטי נלחם עם הפולשים אך נסוג בבושת פנים לאי כרתים, שם החליטו הקצינים להפנות את מרצם לכוון מבטיח יותר. הם הכריזו על אחד הקצינים, אדם בשם אפסימר (Apsimar) לקיסר והוא הכריז על עצמו כטיבריוס השלישי. המורדים אספו את כוחות הצבא שעמדו תחת פיקודם והפליגו לקונסטנטינופול ושמו את העיר תחת מצור. לאחר מספר חודשים, במהלכם השתוללה בעיר מגפת דבר, נכנס טיבריוס לעיר כמנצח תפס את לאונטיוס כרת את אפו והיגלה אותו למאסר במנזר.

מותו של לאונטיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 705 חזר יוסטיניאנוס השני לזירה הפוליטית, הוא הצליח לכבוש את קונסטנטינופול בעזרת בני בריתו הבולגרים וחגג את ניצחונו בכך שהביא את יריביו לאונטיוס וטיבריוס להיפודרום המפורסם של העיר שם הוא שם אותם ללעג בפני תושבי העיר ולאחר מכן, הוציא אותם להורג. על פי כרוניקון אלטינטה (אנ'), גופותיהם של לאונטיוס וטיבריוס נזרקו ביחד לים אך נמצאו מאוחר יותר מחדש ונקברו באי קינליאדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]