יחסי אוקראינה–אזרבייג'ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אוקראינהאזרבייג'ן
אוקראינהאוקראינה אזרבייג'ןאזרבייג'ן
אוקראינה אזרבייג'ן
שטחקילומטר רבוע)
603,550 86,600
אוכלוסייה
37,629,362 10,450,422
תמ"ג (במיליוני דולרים)
160,503 78,721
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,265 7,533
משטר
רפובליקה רפובליקה

לאחר פירוק ברית המועצות אזרבייג'ן ואוקראינה קיבלו את עצמאותן מברית המועצות והחלו בידידות קרובה[1] עם כינון היחסים הדיפלומטיים בשנת 1992. היחסים של שיתוף פעולה אסטרטגי, יחסים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים בין שתי המדינות הם ברמה גבוהה מאוד. [2] בשנת 2001 הקימו שתי המדינות את הארגון לדמוקרטיה ופיתוח כלכלי (GUAM) יחד עם גאורגיה ומולדובה. אזרבייג'ן ממלאת כיום תפקיד חשוב הן בארגון והן במדיניות החוץ של אוקראינה בשל תפקידה האסטרטגי באזור. [3] אזרבייג'ן עזרה גם לאוקראינה להגן על אתר הכור האטומי בצ'רנוביל.

אוקראינה היא, אחרי טורקיה וישראל, אחת השותפות הצבאיות העיקריות של אזרבייג'ן. קצינים אזריים מאומנים באקדמיות צבאיות באוקראינה וסיוע טכני שונה ניתן על ידי אוקראינה. אוקראינה תומכת בעמדת אזרבייג'ן בפתרון הסכסוך נגורנו-קרבאך נגד ארמניה. [4] לאחר אירועי ינואר השחור, כ-10,000 איש השתתפו בעצרת בלבוב כדי למחות על ההתערבות הצבאית של רוסיה באזרבייג'ן. [5] ישנם כ-32,000 אוקראינים המתגוררים באזרבייג'ן, ולמעלה מ-45,000 אזרים חיים באוקראינה. קברו של אוטאמן גולובאטי האוקראיני עדיין מוגן על ידי אזרים ויש גם אנדרטה בלנצ'ראן המוקדשת לקוזאקים. [6] שתי המדינות תומכות זו בזו בכניסה לארגונים בינלאומיים. [7] היחסים הדיפלומטיים כוננו בשנת 1919 לראשונה ואזרבייג'ן מכירה באירועי הולודומור כרצח עם. [8] [9]

יחסים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין שתי המדינות הם ידידותיים מאוד. [10] היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו בשנת 1992. שתי המדינות חברות מלאות במועצת אירופה, בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), בשותפות המזרח, בארגון שיתוף הפעולה הכלכלי בים השחור (BSEC) וכן ב-GUAM.

היידאר אלייב, ליאוניד קוצ'מה ולדימיר פוטין

נשיא אזרבייג'ן, אבולפז אלצ'יביי, הגיע לביקור רשמי באוקראינה ב-12 בנובמבר 1992. [11] במהלך ביקור זה, אמר כי היחסים עם אוקראינה יהיו בעדיפות ראשונה בקרב כל הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר. [12]

נשיא אוקראינה, ליאוניד קוצ'מה, הגיע לביקור רשמי באזרבייג'ן בין התאריכים 2628 ביולי 1995. הנשיא היידאר אלייב הגיע לביקור רשמי באוקראינה בתאריכים 2425 במרץ 1997. במהלך הפגישה הוענק לאלייב מסדר הנסיך ירוסלב החכם. [13] לאחר ייסוד GUAM היחסים האסטרטגיים החלו להתפתח במהירות. אלייב ביקר באוקראינה בשנת 1999 על מנת להשתתף בטקס השבעת קוצ'מה. נשיא אוקראינה הגיע לביקור רשמי באזרבייג'ן בין התאריכים 1617 במרץ 2000. כתוצאה מהביקור העניק אלייב לקוצ'מה את מסדר איסטיגאל. הנשיא וולודימיר זלנסקי ביקר באזרבייג'ן בתאריכים 1718 בדצמבר 2019. במהלך הביקור קיים זלנסקי פגישה אישית עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב שלאחריה הם קיימו משא ומתן במתכונת מורחבת. בעקבות הפגישה המורחבת, חתמו הצדדים על מסמכים דו-צדדיים כגון פרוטוקול הכוונה בין גנג'ה לאודסה, הסכם בנושא שיתוף פעולה מסחרי, כלכלי, מדעי, טכני ותרבותי בין גובה לטרוסקווץ, הסכם לשיתוף פעולה בין משרד הכלכלה של אזרבייג'ן ושירות הפיקוח הממלכתי של אוקראינה בתנאים של עשיית עסקים. נשיא אוקראינה נפגש גם עם ראש ממשלת אזרבייג'ן עלי אסדוב, השתתף בפורום העסקים האוקראיני-אזרביג'אני, ביקר במרכז התרבות והחינוך האוקראיני של אוניברסיטת באקו הסלאבית ונפגש עם נציגי הקהילה האוקראינית באזרבייג'ן. [14] [15] [16] [17]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר - מאי 2008 עמד מחזור הסחר בין שתי המדינות על 191.1 מיליון דולר. מחזור המסחר בין שתי המדינות הגיע ל-1.4 מיליארד דולר בשנת 2010. אוקראינה היא אחת השותפות העיקריות לייבוא של אזרבייג'ן. [18] סחורות עיקריות המיובאות מאוקראינה לאזרבייג'ן הן בעיקר כמוצרי מטלורגיה, מוצרים לבניית מכונות, מוצרים אגרו-תעשייתיים ומוצרי תעשייה כימית. בעוד שסחורות עיקריות שיוצאו מאזרבייג'ן לאוקראינה הן בדרך כלל מוצרים של תעשיית אנרגיית הדלק, מוצרים מתעשייה כימית ומוצרים אגרו-תעשייתיים.

אזרבייג'ן מעניקה לאוקראינה תנאים בלעדיים לאספקת נפט.[1] היקף הסחר בין אוקראינה לאזרבייג'ן גבוה בהרבה בקרב מדינות חבר המדינות. על פי הדיווחים של ועדת המכס הממלכתית של אזרבייג'ן, העסקאות ביניהן הסתכמו בתקופה הראשונה של שנת 2018 ב-334.87 מיליון דולר. במרחב הפוסט-סובייטי, אוקראינה נחשבת לשותפת הסחר השנייה בחשיבותה של אזרבייג'ן אחרי הפדרציה הרוסית. היקף הסחר החל להשתנות מעלה מאז 2005 והסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר בשנת 2011 (הנקודה הגבוהה ביותר). עם זאת, החל משנת 2012 מחזור הסחר ביניהם הורע וירד מתחת לסטטיסטיקה של 2011. המצב השתנה רק בין 2016 ל-2017 כך שהיקף הסחר עלה ל-800 מיליון דולר. בשנת 2018 מספר העסקאות בין אזרבייג'ן לאוקראינה הסתכם בכ-829 מיליון דולר. יתר על כן, ההשקעות הישירות מאוקראינה לאזרבייג'ן הסתכמו בלמעלה מ-25 מיליון דולר, ומאזרבייג'ן לאוקראינה היו בסביבות 200 מיליון דולר. כתוצאה משיפור בשיתוף הפעולה הכלכלי בין אזרבייג'ן לאוקראינה, נפתח בית הסחר הראשון באזרבייג'ן בקייב, ופרויקטים דומים מוערכים שיושמו באזורים האחרים של אוקראינה. בית הסחר באזרבייג'ן הושק במטרה לקדם את המותג "תוצרת אזרבייג'ן" בשוק האוקראיני, וכמו כן הוא צפוי לקדם את הייצוא הכללי של מוצרי אזרבייג'ן. [19] [20]

חברת הנפט הממלכתית של הרפובליקה האזרבייג'נית- SOCAR נחשבת לאחת השחקניות המרכזיות להגדלת העסקאות בין אזרבייג'ן לאוקראינה. כך שכתוצאה מהשקעותיה באוקראינה, יש לה 9 תחנות תדלוק באזורי אודסה ומיקולייב באוקראינה, ובעיר הבירה קייב, והיא מתכננת להקים תחנות דלק נוספות באזורים שונים במדינה.

בנוסף, בשנת 2009 רכשה SOCAR את בסיס הנפט של נפטונרייד באוקראינה עם 25,250 מ"ק ומחזור שנתי של 200 אלף מ"ק. [21]

שיתוף פעולה צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 מכרה אוקראינה 48 T-72AG לאזרבייג'ן. בשנת 2009, אוקראינה סיפקה לאזרבייג'ן, 29 BTR-70, ‏29 תומ"תים 122 מ"מ 2C1 Pink ו-12 תות"תים 152 מ"מ 2S3 Acacia מטוסי אימון קרבי מיג-29‏UB‏, 11 Mi-24. [22] בשנת 2010 מכרה אוקראינה לאזרבייג'ן 71 BTR-70‏, 7 תומ"תים Carnation 2S1‏ 122 מ"מ, 1 Mi-24P, מערכת ניהול נגד טילים, ו-3,000 רובים ואקדחים. אוקראינה נותרה כאחת השותפות הצבאיות העיקריות של אזרבייג'ן.

יחסי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1998, השפה האוקראינית נלמדת באוניברסיטה הסלבית של באקו והתחום האוקראיני נפתח לאחר מכן. בשנת 2001 נפתח בקייב המכון למדע המדינה ע"ש היידר אלייב. מאז 1978 פועלת באוקראינה ספרייה על שם סמד ורגון. אנדרטת טאראס שבצ'נקו נפתחה באזרבייג'ן בשנת 2008. [23]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אזרבייג'ן מחזיקה באוקראינה שגרירות בקייב.
  • אוקראינה מחזיקה באזרבייג'ן שגרירות בבאקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Yanukovych: Ukraine grateful to Azerbaijan for assistance in difficult situations, Interfax-Ukraine (18 November 2013)
  2. ^ "General look on bilaterial relations between Ukraine and Azerbaijan" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-10-06. נבדק ב-2011-07-28.
  3. ^ "Sia.az". sia.az.
  4. ^ "Trend: Ukraine supports Azerbaijan in Nagorno-Karabakh conflict - Mar. 17, 2011". KyivPost. 17 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-2013-01-27. נבדק ב-2020-09-30. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ The Ukrainian Resurgence by Bohdan Nahaylo, page 248
  6. ^ "Kazaklardan ibarət sülhməramlı qüvvələr formalaşdırıla bilər". אורכב מ-המקור ב-2012-04-25. נבדק ב-2011-11-02.
  7. ^ "ABC.AZ". Abc.az.(הקישור אינו פעיל, May 2021)
  8. ^ (Talmon 1998, p. 289)
  9. ^ "Podrobnosti events". אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Today interview with Ukrainian political expert
  11. ^ "Визит Абульфаза Эльчибея в Киев". www.kommersant.ru. 11 בדצמבר 1992. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Эльчибей поехал в Киев". www.kommersant.ru. 10 בדצמבר 1992. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Biography". 13 בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-2007-09-13. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Azerbaijan, Ukraine reaffirm mutual support for territorial integrity - Xinhua | English.news.cn". www.xinhuanet.com. נבדק ב-2019-12-20.
  15. ^ "President shared the secrets of success with Ukrainian students in Baku". Official website of the President of Ukraine (באנגלית). נבדק ב-2019-12-20.
  16. ^ "Bilateral documents were signed in the presence of the Presidents of Ukraine and Azerbaijan". Official website of the President of Ukraine. נבדק ב-2019-12-20.
  17. ^ "Volodymyr Zelenskyy: We really want Azerbaijan to invest in Ukraine". Official website of the President of Ukraine (באנגלית). נבדק ב-2019-12-20.
  18. ^ "The World Factbook — Central Intelligence Agency". www.cia.gov.
  19. ^ Economy, The Republic of Azerbaijan Ministry of. "Azerbaijan Trade House launched in Ukraine - The Republic of Azerbaijan Ministry of Economy". www.economy.gov.az.
  20. ^ "Ukraine | Foreign Direct Investment: Stocks: Azerbaijan | Economic Indicators". www.ceicdata.com.
  21. ^ "Activities · SOCAR". www.socar.az.
  22. ^ "Ukraine announced the list of weapons and military equipment supplied to Azerbaijan in 2009". אורכב מ-המקור ב-2012-03-29. נבדק ב-2011-09-19.
  23. ^ "Monument to Taras Shevchenko, Azerbaijan, Baku | Ukrainian Places". ukrainianplaces.com.