ישראל אהרוני (שף)
.jpg) | |
| אהרוני, 2007 | |
| לידה |
3 ביולי 1951 (בן 70) חיפה, ישראל |
|---|---|
| סגנון בישול | |
| מסעדות |
מסעדות שנסגרו
|
| טלוויזיה |
|
| ספרים | ספרי בישול |
.JPG)
ישראל אהרוני (נולד ב-3 ביולי 1951) הוא שף ומסעדן ישראלי, מחלוצי המטבח העילי והמטבח הסיני בישראל. אהרוני פתח בעבר כמה מסעדות שהיו בבעלותו, הוא בעל טור קולינרי במוסף "שבעה ימים" של עיתון ידיעות אחרונות, ומחברם של ספרי בישול רבים. כמו כן, הוא מופיע בתוכניות טלוויזיה רבות, בין השאר גם כשחקן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם ישראל ארנבייב בחיפה. גדל בשכונת פועלים בעיר התחתית. סבו מצד אביו מתתיהו היה אחד מרבני הקהילה הבוכרית בסמרקנד.
עם גיוסו לצה"ל, שובץ בגדוד 13 של חטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם קורס חובשים, שירת כחובש קרבי ולחם במלחמת ההתשה.[1]
היה סטודנט לאמנות באמסטרדם כאשר הכיר לראשונה את המטבח הסיני. עם חזרתו ארצה התגורר בקיבוץ חולתה, שם היה מדריך של נוער בסיכון במשך כשנתיים וחצי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1979 בעקבות היכרות עם המטבח הסיני דרך אמה של בת-זוגו נסע לטאיוואן במזרח הרחוק והחל את לימודיו שם. עם שובו לארץ פתח את מסעדת "ין-ינג" בשדרות רוטשילד בתל אביב ולאחריה את מסעדת "טאי-צ'י" בגן העיר בתל אביב, וכן מכולת סינית שהייתה צמודה למסעדה ואפשר היה להשיג בה מוצרי מזון מיוחדים שיובאו מסין. בשנות התשעים המאוחרות פתח בתל אביב את מסעדת "תפוח זהב", מסעדת גורמה צרפתית שנסגרה כעבור שנים אחדות, ואחריה את המסעדה הסינית "פת קואה" באזור התעשייה בהרצליה פיתוח. בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה מסעדת "ין-ינג" הוותיקה למשכנה החדש - מגדל המילניום ברחוב הארבעה בתל אביב, ולתפריט הסיני נוסף תפריט וייטנאמי יחיד מסוגו בארץ. בסוף 2008 נסגרה מסעדת "ין ינג".
תחילת דרכו של אהרוני בעיתונות הייתה בטור האוכל של שאול אברון בעיתון "חדשות", בה הייתה לו פינה בשם "ביקורת ממתקים", הוא היה כותב בהומור על חטיפים חדשים שיצאו לשוק. החל מאמצע שנות השמונים ועד היום, כותב אהרוני טור אוכל קבוע מדי יום שישי ב"ידיעות אחרונות".
אהרוני כתב ספרי מתכונים רבים. כיום הוא ממשיך לכתוב מדורי אוכל בעיתון ומגיש תוכניות בישול בטלוויזיה; אהרוני גם משמש יועץ קולינרי למסעדות רבות. פועל גם כ-DJ.[2]
בשנת 2000 הגיש ביחד עם גברי בנאי את תוכנית הטלוויזיה "דרך האוכל" בערוץ 2, אשר עסקה במאכלי עדות ישראל.
ביוני 2011 עלתה לשידור בערוץ 10 סדרת הדוקו-אוכל "המסע המופלא של אהרוני וגידי" בהשתתפותו של אהרוני וגידי גוב. בעונה הראשונה הסדרה עסקה בתהליך שעברה הפסטה על דרך המשי באסיה, לאחר מכן המשיכה באוכל רחוב במדינות ואזורים אחרים בעולם, כמו יפן, ברזיל, מרוקו וסיציליה. התוכנית משודרת נכון ל-2020 ולה שמונה עונות.
החל מ-2014 שימש פרזנטור של "סלטי שמיר", והתפטר לאחר שנה בשל תוצאות מעבדה גרועות לסלטים שנדגמו.[3]
ב-9 במרץ 2017 הצטרף כשופט בעונתה השביעית של תוכנית המציאות "מאסטר שף", המשודרת בקשת 12.
ב-2020 הוציא לאור את ספרו "אהרוני - תחנות אוכל בחיי" בהוצאת אחוזת בית. הספר מהווה "אוטוביוגרפיה קולינרית" כהגדרתו, ומשובצים בו סיפורים מחייו לצד מתכונים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרוני נשוי לחגית (גיגי), פסיכולוגית במקצועה, ולזוג שלושה ילדים ביולוגיים, בנוסף לבן מאומץ אחד יליד-קונגו[4] השחקן מייקל קביה פורגוד אהרוני (השתתף ב"קופה ראשית" וב"נינג'ה ישראל").[5]
ספרי בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אופים בבית (עם רפי כהן)
- ארוחות ערוכות
- בישול איטלקי (עם שאול אברון), מודן הוצאה לאור, 1989.
- במטבח הצרפתי, מודן הוצאה לאור, 1995.
- דגים
- הבישול הסיני של אהרוני
- המטבח של כור ההיתוך (הספר בקטלוג ULI)
- מבשלים בשר (עם שאול אברון)
- מנות אחרונות
- סין דרך האוכל (הספר בקטלוג ULI)
- סנדביץ'
- פסטה נודלס ומה שביניהן, אטריות על דרך המשי
- בשר טחון
- אהרוני פותח שולחן
- אהרוני פותח שולחן 2, כנרת זמורה ביתן, 2011.
- תפוחי אדמה (עם נירה רוסו), כנרת הוצאה לאור, 2011.
- אהרוני מבשל 1234, כנרת זב"ם, 2012.
- ישראל אהרוני מבשל ממטבחי אסיה, ירושלים: כתר ספרים, 2015. (הספר בקטלוג ULI)
תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל אהרוני השתתף במספר תוכניות בישול מצליחות במספר ערוצי טלוויזיה.
- דרך האוכל (עם גברי בנאי) - שודרה במסגרת "שידורי קשת".
- אהרוני מבשל לחברים - שודרה במסגרת "שידורי קשת".
- פעמיים אהרוני (תוכנית בישול עם ביתו תמרה) - שודרה בערוץ 10.
- אהרוני (התוכנית שודרה לאורך כל השבוע בשמות שונים: אהרוני ברגע, אהרוני בתנור, אהרוני ואני, אהרוני גורמה ואהרוני לשבת) - שודרה בערוץ 10.
- המסע המופלא של אהרוני וגידי (עם גידי גוב) - משודרת ברשת 13 (לפני כן בערוץ 10) ובערוץ הטיולים.
- ישראל מבשלת - שודרה בערוץ 10.
- מאסטר שף - בעונה השביעית של התוכנית החליף אהרוני את השף יונתן רושפלד, בתפקידו כאחד השופטים.
- החל מחודש יוני 2021 משמש כשופט לצד קרין גורן, אסטלה מושקוביץ' בלפר ומיקי שמו בתוכנית "הקינוח המושלם" המשודרת בקשת 12.
כמו כן נוהג אהרוני להשתתף מדי פעם בפעם כשחקן אורח בתפקיד עצמו בתוכניות טלוויזיה שאינן עוסקות באופן ישיר בבישול, כמו קופה ראשית ושוטטות. בשנת 2006 גילם בתפקיד אורח את דמותו של רס"ר אהרון, רס"ר המטבח של בסיס להקת הנח"ל, בעונה השלישית של השיר שלנו. בשנת 2020 אהרוני גילם את עצמו בתפקיד אורח בסדרה "הטבח" ששודרה ב"yes".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב, הוצאת אחוזת בית, 2012; עמ' 22, 99, 100, 247, 324, 328, 333-331, 393, 396, 446, 448.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל אהרוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אהרוני מבשל לחברים אתר הסדרה מתוך mako
- אהרוני אתר הסדרה מתוך אתר ערוץ 10
- נרי ליבנה, עסקת השף, באתר הארץ, 28 באפריל 2006
- נמרוד דביר, השף המתפשט, באתר ynet, 12 בספטמבר 2006
- מיכל פלטי, מסביב לעולם עם אטרייה, באתר הארץ, 14 ביוני 2007
- הגר רם, אלוהים? אין לי מושג אם הוא קיים, באתר מאקו, 14 באפריל 2009
- ספי כפרי, כך הפכתי משף לכוכב, באתר onlife, 11 בינואר 2011
- עידן חגואל, עכבר העיר אונליין, השף שעזב את המטבח שלו: איך הפך ישראל אהרוני לכוכב טלוויזיה?, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
- יורם יובל שיחת נפש עם ישראל אהרוני, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
- מרב סריג, שירי כץ, ישראל אהרוני פותח מסעדה, נכנס לריאליטי ובעיקר מפתיע את עצמו, באתר "Time Out ישראל", 9 באפריל 2017
- ישראל אהרוני בגיקונומי 136, 29 באוגוסט 2017
גאיה קורן, זוג או פרג, באתר "ידיעות אחרונות", 17 באוקטובר 2017- יערה יעקב, בחיים לא הרמתי קול או זרקתי מחבת. אתה מצופף את הגבות וזה מספיק, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2017
- יהודה נוריאל, "הפרימיטיבים באסיה שוחטים חתולים וכלבים, בעוד נאורים כמונו שוחטים רק כבשים ופרות, זה כמובן הרבה יותר מוסרי", באתר "ידיעות אחרונות", 4 בדצמבר 2018
- שגיא בן נון, ישראל אהרוני: "אנשים מתבלבלים בין הטווסיות שלי ליהירות", באתר וואלה!, 28 במאי 2019
- ניסן שור, "תחנות אוכל בחיי": את סיפורו של ישראל אהרוני ניתן לתרגם בקלות למיני־סדרה בנטפליקס, באתר הארץ, 6 במאי 2020
- ליאת רון, ישראל אהרוני: "אני בקשר יומיומי עם חבריי השפים וכולם מיואשים", באתר גלובס, 1 באוגוסט 2020
- רז שכניק, ישראל הראשון, באתר "ידיעות אחרונות", 25 ביוני 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביחי בקר, "בן ש"ך נתן גאז", הארץ, 25 ביוני 1998.
- ^ ישראל אהרוני, באתר "קליאנטה"
- ^ דוד אברהם, "מצד אחד יש מחאות פייסבוק, ומהצד השני אנשים עומדים בתור לברגר קינג כאילו שנות ה-90", באתר וואלה!, 14 בפברואר 2016
- ^ אורית מרלין-רוזנצוויג, מיכאל (קביה), הבן המאומץ של אהרוני: "בכיתי כשהבנתי שיש לי בית", באתר Xnet, 6 באפריל 2015
- ^ https://www.mako.co.il/tv-ninja_israel/ninja_israel_2018?subChannelId=23d89d87c6cec610VgnVCM100000700a10acRCRD&vcmid=c2737c0521d0d610VgnVCM100000700a10acRCRD
