כי האדם עץ השדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"כי האדם עץ השדה"
סינגל בביצוע נורית גלרון
מתוך האלבום שירים באמצע הלילה
יצא לאור 1981
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים CBS ישראל
כתיבה נתן זך
לחן שלום חנוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כי האדם עץ השדה
מאת נתן זך
(לחן: שלום חנוך)

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה:
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וֲאָנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה.

הבית הראשון של השיר

כי האדם עץ השדה הוא שיר עברי מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך, שביצעה לראשונה נורית גלרון בשנת 1981 ושחידש חנוך ב-1983. השיר הפך למעין פיוט מודרני,[1] הנחשב לנכס צאן ברזל בזמר העברי,[2] מושמע תדיר בימי זיכרון וכן מוזכר בהקשר לט"ו בשבט.

תולדות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל תומרקין, "כי האדם עץ השדה" (מתוך ספר האמן "הינריך היינה: גרמניה: אגדת חורף"), 1996
המחבר, נתן זך (1991)
המלחין, שלום חנוך (1992)
המבצעת המקורית, נורית גלרון (1996)

ב-21 בספטמבר 1979 ערכה תחנת הרדיו גלי צה"ל מופע מחווה לנתן זך לרגל הופעת ספר שיריו "צפונית מזרחית",[3] שהתפרסם 11 שנה לאחר ספרו הקודם וזמן קצר אחרי ששב לישראל משהות בת כעשור באנגליה.[4] במופע, שנערך במועדון "צוותא" בהנחייתה של חוקרת הספרות לילי רתוק, השתתפו משוררים וסופרים ידועים, ולצידם הופיעה נורית גלרון, אז זמרת צעירה שמאחוריה אלבום אחד.[5] זך אהב את שיריו בביצועה של גלרון,[4] ובעקבות המפגש בין המשורר לזמרת הרגישו השניים שעשוי להיווצר משהו מעניין אם יכתוב שירים בשבילה. "את יצירתו של נתן הכרתי כמובן עוד לפני שהכרתי אותו", סיפרה גלרון לימים. "באותו ערב שרתי הרבה מאוד שירים שלו, ואחד שנכתב במיוחד, 'בכל פעם שאני מנגן', שהלחין יוני רכטר. ואז עלה הרעיון להמשיך אולי את המפגש הזה ולעשות תקליט שלם – אז קראו לזה תקליט – ונתן היה ממש בעניין".[6]

ואומנם זך חיבר שירים במיוחד לתקליטה הבא של גלרון.[7] גלרון סיפרה שבסוף שבוע אחד הוא כתב בביתו בחיפה את השיר ורבים אחרים. "כי האדם עץ השדה", שהיה בן שני בתים, נראה לה קצר; היא ביקשה להאריכו, ועל כן זך הוסיף את הבית המכיל את המילים "כמו העץ הוא צמא למים".[4] "שירים באמצע הלילה",[8] אלבום האולפן השני של גלרון, יצא בסתיו 1981 בחברת התקליטים NMC וזכה להצלחה.[9] היו מעורבים בו יוצרים כגון סשה ארגוב, מתי כספי ושלמה יידוב, והוא כלל שירים נוספים שהפכו לקלאסיקה: "כולנו זקוקים לחסד" (לחן: אילן וירצברג), "כשצלצלת רעד קולך" (לחן: חנן יובל) ו"עד מחר" ("בכל פעם שאני מנגן"; לחן: יוני רכטר). "חיה בודדת הוא השיר הנובע מן הדף", כתב זך ב-1981. "זה המושר, לעומת זאת, הוא ברִיה חברתית ומזמין שותפים למעשה היצירה: מלחינים וזמרים, מעבדים ומנגנים. נתמזל מזלו של תקליט זה ונמצאו לו מן הטובים בשותפים שבשדה הלחן הישראלי. על כך אין לי אלא להודות".[10] לימים כתב עוד: "נורית גלרון היא הזמרת שלי: הטמפרמנט, המנעד, הקול הנמוך המתפרץ פתאום למיצוי אופראי".[11] גלרון מנגד כינתה את זך "המשורר שלי",[12] והעידה כי היא רואה באותו "משורר חכם מרגיש ומרגש", מי ש"נפלה בחלקי זכות גדולה לשיר את מילותיו".[10] באלבומיה הבאים ביצעה גלרון שירים נוספים של זך.

בשנת 1983, כשנה וחצי לאחר הופעת אלבומה של גלרון, הוציא שלום חנוך את אלבום הסולו שלו "על פני האדמה" (NMC), אשר כלל בעיקר ביצועים שלו לשירים שכתב לאומנים אחרים, כגון אריק איינשטיין ("הבלדה על יואל משה סלומון") ויהודית רביץ ("שיר ללא שם"), וכן ביצוע לשיר "כי האדם עץ השדה" שהלחין לגלרון. גם ביצוע זה זכה לחשיפה משמעותית.[13]

בשנת 1999 ראה אור בהוצאת תמוז הספר "כי האדם עץ השדה", שבו רוכזו שיריו המולחנים של זך.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר יוצא מהרמז מקראי ובנוי כפרפרזה עליו. הביטוי "כי האדם עץ השדה" מופיע בפרשת שופטים שבספר דברים, במסגרת דיני מלחמה ומצור. בפסוקים החותמים את הפרק נכתב:

כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת; כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא – אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה – עַד רִדְתָּהּ.

הביטוי בהקשרו המקורי מופיע כשאלה רטורית: "וכי עץ השדה הוא אדם?" כלומר העץ איננו אדם, הלוקח חלק במלחמה ומסייע לנצורים, אלא הוא מקור מזון לצרים ולכן אין לגדוע עצי פרי בזמן מצור על עיר אויב. בסיום הקטע מחודדת האבחנה בין עצי פרי, שאותם אסור לכרות, לבין עצי סרק, שאותם מותר לכרות לצורכי המצור.

לפי פירוש רש"י: "כי האדם עץ השדה. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דִּלְמָא, שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר? לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?" (רש"י על דברים כ, יט).

בתרבות הישראלית השתרש פירוש ההפוך לכוונה המופיעה במקרא – "כי האדם עץ השדה" מתפרש לא כשאלה אלא כהצהרה: האדם דומה לעץ השדה.[14] ביטוי זה מציין הקבלה בין העץ לבין האדם הנטוע באדמתו כביכול.[דרושה הבהרה][דרוש מקור] זך בשירו נתן ביטוי פואטי לפרשנות שכבר הייתה קיימת ומבוססת.[דרוש מקור]

בשלושת בתיו הראשונים השיר מקביל לכאורה בין האדם לעץ, אולם בבית הרביעי (שבלחנו של שלום חנוך הפך לפזמון החוזר), החותם את השיר, ההקבלה נשברת: "קברו אותי בחלקה של עפר / ומר לי, מר לי בפה / כמו עץ השדה". בניגוד לעץ, שחיים מתחילים עם נטיעתו באדמה, האדם נקבר באדמה עם מותו.[15]

לחן, ביצוע והתקבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלרון הייתה מעוניינת ששלום חנוך יכתוב את הלחן בשבילה, ונתן זך והיא ראו בו מלחין מתאים לשיר. חנוך ביצע את השיר באוזני גלרון מתחת לעץ בביתו. לימים סיפרה: "נפלתי כבר בשמיעה ראשונה. שלום עשה לחן מדהים".[4] הביקורת הגדירה את הלחן "צבעוני ומלא ניואנסים".[16] גלרון הקליטה את השיר כשהיא מלוּוה בנגינתם של משה לוי (קלידים), ירוסלב יעקובוביץ' (ליריקון (אנ'), מעין אבוב חשמלי), מיקי שביב (גיטרה בס) ואהרלה קמינסקי (כלי הקשה). מבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי קבע עם הופעתו של התקליט כי מבין שירי האלבום, "היפה ביפים, שבא לך לנגנו שוב ושוב הוא – 'כי האדם עץ השדה' במוסיקה מרגשת של שלום חנוך. אפסותו של האדם כפי שמצאנו בכתובים (פרק מ' בישעיה) היא מר־גורלו בבלדה הזו, ואת מר־הגורל שבשיר מזמרת נורית כתחינה. במוסיקה המתנגנת באיטיות כמו כדי להעניק תחושה של מסע־חיים".[7] לימים הוסיף כי גלרון "הצליחה לשדר תחושת העצבות העמוקה, יפי הצליל הזה שחודר ומחלחל ומצמרר".[17] לדברי המבקר גיא טנא, הליריקון "מייחד את הצליל הבלעדי של השיר", והעיבוד והנגינה "יוצרים מעטפת מוסיקלית פיוטית ומלטפת לטקסט שנושא בחובו אופטימיות ופסימיות, עדנה ומרירות ואפשרות לגלרון לבטא פן מינורי ושקט יותר מתוך מנעד יכולותיה הווקאליות".[16]

"כי האדם עץ השדה" היה לאחד משירי האבל המושמעים בישראל בימי זיכרון ובמקרי אסון.[18] כבר עם פרסומו שודר השיר הנוגה ב"קול ישראל" לרגל הירצחו של אנואר סאדאת ולרגל מותו של משה דיין.[19] הוא הושמע רבות במלחמת לבנון הראשונה, שפרצה פחות משנה אחר כך, ביוני 1982, נמשכה כארבעה חודשים וגבתה יותר מ-650 הרוגים בצד הישראלי.

בריאיון בשנת 1996 העיד זך: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. יום אחד הלכתי ברחוב ושמעתי אותו מתנגן מהחלונות. כשהגעתי הביתה ופתחתי רדיו, שמעתי שרצחו את סאדאת. אחר כך, כשדיין מת". הוא הוסיף והצהיר: "הלווייתי שלי תהיה חילונית, בארון. שישירו איזה שנסון צרפתי ואחד משירי, אבל בשום אופן לא 'עץ השדה'".[20] בריאיון ב-2011 סיפר כי השיר "נעשה לשיר אבל לאומי. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה כדי לבדוק מי מת".[21]

השיר מוזכר רבות בהקשר לט"ו בשבט[22] והוא נכלל בסדרי ט"ו בשבט רבים.[1]

השיר בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן זך, כיוון שאני בסביבה: בצד השני של שינקין: שירים לספר חדש: בחרוזים ישנים וחדשים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996.
  • נתן זך, כי האדם עץ השדה: שירים ופזמונים שהולחנו, רישומים: רפי לביא, תל אביב: תמוז, 1999.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דפי קודיש, "ירידת כושר הריכוז של המשורר: הרהורים על שירתו המאוחרת של נתן זך", דימוי, 25 (תשס"ה), עמ' 76–77.
  • צבי לוז, "דבר והיפוכו: ארס־פואטיקה של נתן זך", מאזנים, פג, 5–6 (תש"ע), עמ' 4–6 (המאמר באתר JSTOR).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 כי האדם עץ השדה, אתר הפיוט והתפילה (הזמנה לפיוט), הספרייה הלאומית.
  2. ^ nrg מעריב, בא להם לשתף פעולה, באתר nrg‏, 7 בדצמבר 2009; טל גורדון, הזמרת של נתן זך: ראיון, "הבמה", 3 במרץ 2010; ynet, השירים הגנוזים של נורית גלרון, באתר ynet, 11 בדצמבר 2013; יונתן גת‏, נורית גלרון: "עדיין מתחברת לשירים טובים", באתר וואלה!‏, 13 בינואר 2014.
  3. ^ נתן זך, צפונית מזרחית: שירים 1967–1978, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ט, 1979.
  4. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד רז שכניק, הו, מה יפים, באתר "ידיעות אחרונות", 12 באוקטובר 2021
  5. ^ רדיו | מחווה לנתן זך, דבר, 21 בספטמבר 1979.
  6. ^ טל גורדון, הזמרת של נתן זך: ראיון, "הבמה", 3 במרץ 2010.
  7. ^ 1 2 יוסי חרסונסקי, תקליט משותף של משורר וזמרת, מעריב, 11 באוקטובר 1981.
  8. ^ זך הוא גם מי שהעניק לאלבום את שמו: "זו השעה בה נכתבו מקצת השירים וזו גם השעה שבה אני עצמי מרבה לשמוע מוזיקה ומוצא בה הרבה שמחה והפוגה מטרדות היום" (מתוך ההקדמה).
  9. ^ האלבום הופיע בהוצאה מחודשת בשנת 1990, ושוב ב-2013 בהוצאת מחודשת במסגרת סדרת "סימני דרך" של NMC, שלה נוספו הקלטות שירים מתוך המופע שקדם לאלבום.
  10. ^ 1 2 מצוטט אצל מבקר המוזיקה גיא טנא, נורית גלרון – שירים באמצע הלילה, שירים ופזמונים מאת נתן זך, בלוג "שני יסודות", באתר תרבות.il, פברואר 2014.
  11. ^ נורית גלרון, נתן זך, ואז בא לנו (NMC,‏ 2010); דבריו, שנדפסו בפתיחת החוברת שנספחה לאלבום, מצוטטים אצל סנונית ליס, מנוחה נכונה, באתר nana10‏, 14 בפברואר 2010.
  12. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, נורית גלרון משמרת באלבום החדש שלה את הקול והטעם המזוהים איתה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2015.
  13. ^ ניתוח השיר 'עץ השדה', באתר "תרבות•il".
  14. ^ רות אלמגור-רמון ונורית אלרואי, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 בינואר 2019.
  15. ^ יכין אפשטיין, לא ממש כמו עץ, באתר 929 - תנ"ך ביחד, 17 באוגוסט 2015.
  16. ^ 1 2 גיא טנא, נורית גלרון – שירים באמצע הלילה, שירים ופזמונים מאת נתן זך, בלוג "שני יסודות", באתר תרבות.il, פברואר 2014.
  17. ^ יוסי חרסונסקי, נורית גלרון, שירים באמצע הלילה (אן אם סי מהדורה מחודשת דיסק כפול, 1981 סדרת "סימני דרך"), באתר "חרסונסקי מיוסיק", 27 בינואר 2014.
  18. ^ חזי עמיאור, "כי האדם עץ השדה" – נתן זך על העץ, האדם ומה שביניהם, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 בינואר 2021.
  19. ^ מירי פז, שירים טובים באמצע הלילה, דבר, 1 בנובמבר 1981.
  20. ^ ידיעות אחרונות, 9 בפברואר 1996, מצוטט אצל חזי עמיאור, "כי האדם עץ השדה" – נתן זך על העץ, האדם ומה שביניהם, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 בינואר 2021.
  21. ^ אלי אליהו, נתן זך מדבר על שירה, משוררים ועל דור הסקס, באתר הארץ, 6 במאי 2011. באותה נשימה אמר זך: "אני לא איש פוליטי [...] במשך שנים רבות לא כתבתי שיר פוליטי. במלחמת לבנון לא יכולתי להתאפק ואז יצא השיר 'כי האדם עץ השדה'[...]"; ואולם השיר התפרסם כאמור כבר בשנת 1981.
  22. ^ ראו לדוגמה ט"ו בשבט בראי התורה: כי האדם עץ השדה, תנ"ך ממלכתי, חטיבת הביניים, באתר משרד החינוך.