כפר נחמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כפר נחמן, היה כפר חקלאי בשרון שהוקם בשנת 1931. בשנת 1951 הוקמה שם מעברה מצפון למושבה רעננה. משנת 1964 משמש המקום להוסטל לאנשים מעל גיל 40, עם לקויות קלות עד בינוניות.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר נחמן נוסד בשנת 1931 על ידי 35 משפחות, באזור השרון, מערבית צפונית מהמושבה רעננה, על אדמות השייכות ליהודים (אחוזה א' ניו יורק, אחוזת מגדל וליהודים מלודז'). שטחו של הכפר כ-570 דונם בלבד. הכפר נקרא על שמו של נחמן סירקין, שהיה מראשי תנועת העבודה הציונית.[2][3] במקום ניטעו פרדסים ונחפר באר, אך בפועל, במאי 1934, עדיין לא יושב:

לאחר חצי שעה הליכה לצד צפון נמצא כפר נחמן (על שם נחמן סירקין) .פועלים בודדים רכשו שם 500 דונם. מתחילה, היו תוכניות לבנות שם ישוב. מחצית השטח, בערך, נטוע פרדסים. חפרו באר ומקימים גם בריכה, אך על התיישבות אין קופצים. במשך הזמן רכשיו חברי הכפר מגרשים ברעננה. מנהלים משא ומתן ליישב בפינה ההיא קבוצת פועלים, שמא יועיל זה?

״רעננה״, מאת ב.ג., דבר, יום חמישי, מאי 31, 1934, עמוד 3 [4]

אבל בכל זאת הופיע באותה שנה (1934) ברשימת היישובים החקלאיים במישור החוף שפרסם העיתון "Palestine Post"[5][6].

מאוחר יותר, נקרא הכפר לעיתים ״כפר מגדל נחמן״[7] או ״כפר נחמן־מגדל״[8].

קיבוץ ״מצפה השרון״[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937, עלה על הקרקע במקום גרעין של השומר הצעיר, להקמת קיבוץ ״מצפה השרון״.[9] בין היתר, עבדו חברים מהקיבוץ בפרדסי כפר נחמן.[9] הקיבוץ מוזכר באוקטובר 1937, בשם ״קבוצת מצפה השרון בכפר נחמן״, כמקומה של אחת הקלפיות בבחירות למועצת הפועלים רעננה,[10] וב-1943 הוא מוזכר בסדרת כתבות ״מיומנו של אופנאי״: ״רעננה, וצפונית לה: מצפה השרון, מלווים אותנו ממערב.״[11]

מעברת כפר נחמן והמיזוג עם רעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 הוקמה על אדמות הכפר מעברה ושוכנו בה כ-3000 עולים.[12][13] בשונה ממרבית המעברות בארץ, לא קיבלו בתחילה תושבי המעברה שירותים מונציפליים, מכיוון שגם המועצה האזורית חוף השרון וגם המושבה רעננה סירבו לקחת את המעברה תחת חסותם.[13] לאורך השנים, דרשו תושביה להסתפח למושבה רעננה, ואף יצאו להפגנות בעניין,[13][14][15] ובשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של רעננה.[13] במהלך תחילת שנות השישים עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה, הרצליה ורמת גן[16] והתושב האחרון עזב את המעברה בשנת 1964.[13][17]

מעון למבוגרים הסובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 הוסב כפר נחמן למעון למוגבלים שכלית התפתחותית מגיל 17.[18][19] הכפר מספק לדייריו את כל צורכיהם הפיזיים והטיפוליים, וכן פעילויות רבות ומגוונות בתחום תרבות הפנאי, חוגים, ספורט ויציאה לפעילויות בקהילה - למשל, עם ילדי בית הספר הדמוקרטי של רעננה ועם בית איזי שפירא.[20] בנוסף, משתלבים חלק מהדיירים, לפי יכולתם, בפעילות תעסוקתית בתוך הכפר ומחוצה לו, בתחומים כמו נגריה, פרדס, חממה, עבודות מיון ואריזה.

טיפול בדרי המקום הוא אחת האפשרויות המוצעות למתנדבות השירות הלאומי.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעון ״כפר נחמן״, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  2. ^ כפר נחמן, דבר, 6 בינואר 1932
  3. ^ ה. חיותמן, טיול לכפר נחמן, דואר היום, 4 בינואר 1932
  4. ^ ב.ג., ״רעננה״, דבר, 31 במאי 1934
  5. ^ Jewish Progress in 5694 - SOME FACTS AND FIGURES, פלסטיין פוסט, 9 בספטמבר 1934
  6. ^ Jewish Progress in 5694 - SOME FACTS AND FIGURES, פלסטיין פוסט, 9 בספטמבר 1934
  7. ^ הקטיף בשרון, הצופה, 16 בדצמבר 1948
  8. ^ בכפר - מצב העבודה והשיכון ברעננה, דבר, 17 באפריל 1949
  9. ^ 9.0 9.1 ״מצפה השרון״, דבר, 25 באפריל 1937
  10. ^ בכפר, דבר, 8 באוקטובר 1937
  11. ^ א. ברטורא, ״עמוד השדרה של השרון״ - מיומנו של אופנאי; פרק ג׳, ״מרמתייך לחדרה״, הצופה, 9 במאי 1943
  12. ^ ״שכונת רסקו - בן צבי״, באתר המורשת של עיריית רעננה
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 אילן זומר, חוסלה מעברת כפר־נחמן, הבוקר, 17 ביוני 1964
  14. ^ תושבי מעברת כפר נחמן שבתו והפגינו לפני המועצה המקומית. ברעננה, קול העם, 28 בינואר 1954
  15. ^ מעברת כפר נחמן דורשת סיפוח לרעננה, דבר, 5 במרץ 1954
  16. ^ מעברת רעננה חוסלה סופית, דבר, 28 במאי 1964
  17. ^ חוסלה מעברת כפר נחמן, מעריב, 3 במרץ 1964
  18. ^ התרחבות בפעולות השרות למען המפגר של משרד הסעד, הצופה, 4 בספטמבר 1969
  19. ^ גיורא עילם, רעננה בת 50 - מושבה בתנופה של בנין ופיתוח, דבר, 26 באפריל 1972
  20. ^ ״כפר נחמן״, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  21. ^ ״כפר נחמן״, באתר עמותת "עמינדב" לשירות לאומי