לאו הרביעי הכוזרי, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאו הרביעי, שכונה הכוזרי (Λέων Δ' ο Χάζαρος, Leōn IV) ‏ (25 בינואר 750 - 8 בספטמבר 780), קיסר האימפריה הביזנטית.

לאו היה בנם של הקיסר קונסטנטינוס החמישי ואשתו צ'יצ'אקכוזרית:פרח), בתו של הכגן הכוזרי ביחאר, שהוטבלה לנצרות בשם אירנה. ב-769 נשא לאשה את אירנה האתונאית שילדה לו את בנם קונסטנטינוס. בשנת 751 מינה אותו אביו לקיסר שותף, ובפועל שלט באימפריה הביזנטית לאחר מות אביו, בין השנים 775 - 780.

ב-776 מינה את בנו, קונסטנטינוס השישי, לקיסר שותף, ויחד עמו גבר על התקוממויות בהנהגת אחיו-למחצה, ניקפורוס וכריסטופורוס, והיגלה אותם.

בתקופת שלטונו שלח כוחות צבא להילחם נגד הח'ליפות העבאסית בסוריה, אך לא הצליח למנוע מכוחותיה לערוך פשיטות לשטחי הקיסרות באסיה הקטנה. הוא תכנן לצאת למלחמה גם נגד ממלכת בולגריה, אך מת לפני שזה יצא לפועל.

בשונה מאביו ומסבו, לאו השלישי, שהנהיגו מדיניות איקונוקלאסטית, היה לאו סובלני כלפי חסידי האיקונינים ("איקונופילים"), ואף מינה פטריארך איקונופיל. רק בשנה האחרונה לשלטונו ולחייו עצר ועינה כמה חסידי איקונינים.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.