אביה של לבנה זמיר, ויקטור וידאל נולד בקהיר בשנת 1901,כנצר מצד אמו למשפחת שמס העתיקה, שחיה באלכסנדריה עוד בתקופה ההלניסטית וצאצא מצד אביו למשפחת וידאל, שהגיעה מאיטליה בתחילת המאה ה-18 ומוצאה מקורדובה שבספרד. אמה אסתר נולדה ב-1911 למשפחת מוסרי-MOSSERI,משפחת יזמים ידועה. סבה דוד מוסריהיה "הסראף" איש הכספים של המיליונר היהודי פליקס סוארץ בהקמת הרכבת, שקישרה לראשונה בין קהיר לעיר
מעיינות-המרפא והגנים חלואן בשנת 1885.לאחר הקמת הרכבת, דוד מוסרי העביר מקהיר לחלואן 50 משפחות יהודיות להפעלת הרכבת - שלא פעלה בשבת - והיה לראש הקהילה היהודית בחלואן. שמה של לבנה זמיר בתעודת הלידה הוא קמר - כלומר LUNA בספרדית, וכאשר הגיעה לישראל שמה עוברת ללבנה. הוריה גורשו ממצרים ב-1950 באשמת ציונות, לאחר שבית הדפוס המשפחתי-שהיה אחד הגדולים בקהיר עוקל על ידי ממשלת המלך פארוק, כמו כל רכושם.לבנה זמיר הגיעה עם 6 אחיה למחנה הפליטים GRAND CAMP D ARENAS במרסיי בו שהו בתנאים קשים עד לעלייתם ארצה. לאחר 3 שנים במעברת טבריה, הצליחה המשפחה לצאת ממצב הפליטות ועברה לגור בדירת שני חדרים על הגג בשכונת פלורנטין בתל אביב, עיר מגוריה של לבנה זמיר עד היום. ב-1956 נישאה לעזרא (בלבל) זמיר יליד מצרים ולהם שתי בנות-ורדה ואסתר-טולי, שלושה נכדים ושתי נינות.[2]
עוד בשנת 1981 לאחר הסכם השלום ישראל-מצרים, הקימה זמיר את 'האגודה לידידות ישראל מצרים', לקידום השלום והסחר בין שתי המדינות – תחת הסיסמה 'להכיר את האחר הוא לאהוב את האחר'. כנשיאת האגודה לידידות עד היום, זמיר יזמה וערכה בישראל ובקהיר, כנסים, סדנאות ומפגשים רבים, בהשתתפות השגרירים של מצרים בישראל, נציגי ממשלה מישראל ומצרים, שרים ושגרירים מכל המדינות, אנשי עסקים ואישים בכירים רבים, לקירוב ולחילופים עסקיים, לעיתים סמויים.
ביוני 1981, לבנה זמיר ארגנה לראשונה תחרות מאכלים מצריים במלון גדול בתל אביב, בהשתתפות שרים ובכירים בממשלת ישראל, ואורחים נכבדים שהגיעו במיוחד ממצרים לרגל האירוע. בחודש מאי 1982, בהיותה חובבת אמנות ובוגרת מכון אבני לציור ופיסול בתל אביב, היא ארגנה תערוכת ציורים משותפת ישראלית-מצרית במלון מרידיאן שעל הנילוס בקהיר, בחסות שר התרבות המצרי מחמוד רדואן ובנוכחות בכירים בממשל המצרי, שגריר ישראל במצרים באותה עת משה ששון, הציר אפרים דואק לימים שגריר ישראל במצרים, אנשי השגרירות וכל המדיה המצרית שדיווחה והחמיאה באותה עת, פגשה לבנה זמיר את ג'יהאן סדאת – רעייתו של הנשיא אנואר סדאת –בארמונה שבגיזה. לקידום הקשרים העסקיים, גם פגשה את שר החקלאות המצרי בקהיר Dr. Yousef Wali ואנשי מפתח מצריים אחרים.
באפריל 1999 היא ליוותה את נשיא המדינה עזר ויצמן ורעייתו ראומה בביקורם הממלכתי אצל הנשיא מובארק בארמונו בקהיר כחלק מפמלייה של 30 ישראלים בביקור היסטורי. בנובמבר 2013 היא נשאה דברים בכנס באו"ם בניו יורק, כנציגת הקונגרס היהודי העולמי, בנושא היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב והאסלאם.
בפברואר 2020,יצאה לבנה זמיר בראש משלחת ישראלית למצרים, לחגיגות חנוכת בית הכנסת העתיק אליהו הנביא באלכסנדריה לאחר ששופץ על ידי רשות העתיקות המצרית. במהלך החפירות לרגל השיפוץ התגלה בית כנסת עתיק שהיה קיים באותו מקום 600 שנה קודם.
בשנת 1985 הקימה לבנה זמיר את עמותת "איגוד נשים מנהלות" – לקידום נשים לתפקידי ניהול, ובשנת 1990 הקימה עמותה נוספת לקידום יזמות נשית, תחת השם "נטע" נשים בניהול, טכנולוגיה ועסקים". זמיר עמדה בראש ארגון "נטע" 17 שנה ברציפות עד לשנת 2007. במשך למעלה מ-20 שנה, היא יזמה וערכה כנסים, קונגרסים וסדנאות לקידום והעצמת נשים בניהול ובעסקים. בשנת 1985 לבנה זמיר יזמה וערכה לראשונה כנס בנושא "נשים מנהלות "במסגרת הקונגרס העולמי של האו"ם בנושא מעמד האישה, שנערך בניירובי-קניה בהשתתפות משלחות מישראל. בשנת 1995 ארגנה שוב משלחת של 20 נשות עסקים ישראליות, שיצאו לראשונה לכנס ענק שנערך על-ידי האו"ם בעיר בייג'ינג שבסין, בו השתתפו 40,000 נשים מכל העולם. בכנס אדיר זה, לבנה ארגנה וערכה לראשונה שתי סדנאות בהשתתפות ארגוני נשים מכל העולם, ובשיתוף עם משרד החוץ הישראלי: האחד בנושא 'קידום נשים ליזמות עסקית' ופריצת תקרת-הזכוכית בתחום, והשני בנושא "קידום הקשרים ישראל-מצרים". הכול למען שותפות וסולידריות בחברה בישראל, בכל המישורים בהם היא פעלה וממשיכה לפעול.
נשיאת התאחדות עולי מצרים בישראל (ע"ר), והארגון הבינלאומי של יהודי מצרים[5]
בשנים 1996 עד 2005 – לבנה זמיר ייצגה את יהודי מצרים ופעלה נמרצות בארגון WOJAC World Organisation of Jews from Arab Countries שהוקם בשנת 1975 ביוזמתו של ליאון תמן, ופעל בראשותו של מרדכי בן פורת. מטרתו העיקרית של הארגון הייתה הכרה בפליטות של יהודי ארצות ערב ורישום תביעות על הרכוש היהודי שנותר מאחור.
בשנת 2003 ובעקבות כינוס היסטורי שערך שר המשפטים דאז יוסף (טומי) לפיד, בהשתתפות ראשי הארגונים של יהודי ארצות ערב – במהלכו נתן השר יוסף לפיד את ההוראה לחידוש הגשת התביעות על הרכוש של יהודי ארצות ערב –זמיר פעלה במרץ לרישום ואיסוף אלפי תביעות של יהודי מצרים לרכוש שנותר מאחור ולהפקדתן במשרד המשפטים, לידי עו"ד ז'אן-קלוד נידם, הממונה על העזרה המשפטית ועל אגף התביעות במשרד. תביעות אלו משקפות היום רכוש יהודי של למעלה מ-75 מיליארדי דולרים, שנותרו במצרים בעת העזיבה וגירוש.
לבנה זמיר ייצגה את ישראל בבית הנבחרים של הפרלמנט הבריטי בלונדון, בכנס עדויות של יהודי ארצות ערב על היציאה והגירוש, שנערך על-ידי JJAC העולמי בפרלמנטים השונים באירופה. ובשנת 2009 ייצגה את ישראל בפרלמנט האיטלקי ברומא, שנערך באותו נושא בחסותה של חברת הפרלמנט האיטלקי פיאמה נירנשטיין. כתוצאה מהצגת עדויות אלו של יהודי ארצות ערב בפרלמנטים השונים בעולם, הקונגרס האמריקאי הכיר בפליטות של יהודי ארצות ערב, והוחלט כי בכל הזדמנות, שבה יוזכרו הפליטים הערבים, יוזכרו גם הפליטים היהודים מארצות ערב. זמיר גם יזמה והשתתפה בעדויו ת השונות בכנסת בנושא יהודי ארצות ערב, בראשותם של ח"כ נסים זאב, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון,ח"כ יעקב מרגי - ועדת החינוך, ח"כ אברהם נגוסה וח"כ קסניה סבטלובה. גם עם חברי-הכנסת אורן חזן ומיקי זוהר, שהקימו בכנסת את 'הפורום להשבת הרכוש הגנוז של יהודי ארצות ערב. כתוצאה מדיונים אינטנסיביים אלה בהשתתפותה, אושרו בכנסת שני חוקים חשובים:1) בשנת 2010 – אושר החוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של יהודים מארצות ערב, וגם על הסבל. 2) ב-9 ביוני 2014 אושר חוק לציון היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב בכל 30 בנובמבר – בארץ ובתפוצות. עם הקמת "הפורום להשבת הרכוש היהודי שנגזל בארצות ערב", על-ידי סגן יו"ר הכנסת ח"כ אורן חזן ו ח"כ מיקי זוהר, לבנה זמיר נתבקשה לנסח את האמנה של השדולה, שהושלמה על-ידי היועץ-המשפטי של השדולה עו"ד אברהם קרן, והובאה לאישור הממשלה ולחתימת יושבי-ראש השדולה ויושבי-ראש הארגונים. האמנה כוללת בעיקר את הקמת הקרן הבינלאומית להשבת הרכוש לפי מתווה קלינטון, והקמת מוזיאון למורשת יהדות ארצות ערב בירושלים. ביולי 2018 הוחלט במהלך דיון בוועדת עליה וקליטה עם ח"כ אורן חזן, ח"כ אברהם נגוסה, נציגי המטה לביטחון לאומי, יו"ר מפלגת העבודה ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ ענת ברקו, ח"כ קסניה סבטלובה, ח"כ חיליק בר ואחרים, כי יש להקים לאלתר, מבלי לחכות להסכמי שלום כלשהם עם הפלסטינים, את הקרן הבינלאומית לפי מתווה קלינטון, שתפצה את שתי קבוצות הפליטים – הערבים והיהודים.
זמיר המשיכה לפעול גם בלשכתו של שגריר ארצות הברית בישראל מר דוד פרידמן, עד שנושא הקמת הקרן הבינלאומית להשבת הרכוש על פי מתווה קלינטון, נכלל בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ – הידועה כ"עסקת המאה", וממשיכה להופיע עתה בכל מתווה אמריקאי שפורסם מאז ועד היום, דבר המבטיח את המשכיותו ויישומו. בשנת 2011, לבנה זמיר הקימה בתל אביב את המרכז למורשת יהדות מצרים, בבית ההתאחדות בתל אביב. המרכז הממוקם קרוב לככר דיזנגוף, מכיל מיצגים אור-קוליים, שיחזור מיניאטורי של בתי-כנסת מפוארים במצריים, ויטראז'-רפליקה בוהק ביופיו של בית הכנסת אליהו הנביא באלכסנדריה, וספריה עשירה של ספרים וכתבי עת בנושא הקהילות היהודיות בארצות ערב והאסלאם. המרכז מהווה מוקד תרבותי שמגיעים אליו לא רק מכל רחבי הארץ, אלא גם תיירים מחו"ל. המרכז פתוח לכנסים חודשיים לסטודנטים, חוקרים והקהל הרחב.
בנובמבר 2013, הוזמנה לבנה זמיר על-ידי הקונגרס היהודי העולמי, לשאת דברים בכנס שנערך באומות-המאוחדות בניו-יורק, וייצגה את ישראל בנושא הפליטים היהודים מארצות ערב. במהלך דבריה באו"ם, מציגה זמיר לראשונה מסמך של תעודת-פליט שהוענקה על-ידי האו"ם ליהודי מצרים שגורשו או נסו על נפשם בהמוניהם, החל משנת 1956. תעודות-פליט אלו שהוענקו ליהודי מצרים בהגיעם לעיר הנמל מרסיי בצרפת, הן ההוכחה וההכרה של הנציב העליון של האו"ם, לפליטותם של יהודי מצרים באותה עת..
כנשיאת הקונגרס העולמי השנתי של יהודי מצרים משנת 2012 עד היום, היא ממונה על תוכנו. הוא מתקיים בחודש מאי/יוני בכל שנה בצפון הארץ או בדרומה, בהשתתפות אנשי אקדמיה מישראל ומכל העולם הבקיאים בנושא, והמושך אליו מאות משתתפים מכל העולם.
יו"ר מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלאם
בשנת 2015 נבחרה לבנה זמיר ליו"ר 'מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלם', שהיא בין מייסדיו, ופעלה לרישום ברשם העמותות כארגון-גג לעמותות שונות של יהודי ארצות ערב והאסלאם. עמדה בראש 'מרכז הארגונים' עד לחודש ינואר 2020, ובין הישגיה של זמיר לקידום מטרותיו של מרכז הארגונים: היוזמה להקמת 'המוזיאון למורשת יהדות ארצות ערב והאסלאם' בירושלים, על פי אחת ההחלטות שהתקבלו עוד ביוני 2011 במטה לביטחון לאומי שליד משרד ראש הממשלה. לבנה זמיר ערכה והוציאה לאור פרוגרמה מקצועית להקמת המוזיאון, בסיועו של אדריכל שלמה חייט – מומחה להקמת מוסדות ציבור בירושלים – שהוגשה ביום 13.8.2019 למנכ"ל עיריית ירושלים מר יצחק לארי, להקצאת קרקע בירושלים להקמת המוזיאו שמטרתו להנציח אחת ולתמיד את הנוכחות היהודית באזור זה כבר אלפי שנים והלגיטימיות לקיומה של מדינת ישראל.
בשנת 2016, ביוזמתו של ראש הרשות הפלסטינית, לבנה זמיר הוזמנה עם משלחת ישראלית לפגוש את אבו מאזן במוקטעה שברמאללה, בניסיון לקשר הדדי ישיר. לבנה התנתה את המשך הקשר בביקורו של ראש הרשות אבו מאזן, אצל ראש הממשלה בירושלים "ללא תנאים": אבו מאזן הביע הסכמתו,אך הדבר לא קרה, ובשל כך זמיר הפסיקה כל קשר עם המוקטעה.
בשנים,1944-1950 למדה לבנה זמיר בבית הספר של המיסיון La Sainte Famille ' בעיר הגנים חלואן, בפרברי קהיר. - בהגיעה ארצה בשנת 1950, ובשל בקיאותה בשפה הצרפתית על בוריה, התקבלה ללימודים ללא תשלום בבית-הספר היסודי כי"ח בטבריה. בשנת,1953 בהגיעה עם משפחתה לתל אביב, הייתה נערה עובדת ולומדת בבית ספר תיכון-ערב 'אוליפנט' בתל אביב. בשנים 1953-1965 – ותוך כדי הקמת משפחה, עבדה בתחום הפרסום – תוך כדי השתלמות ולימודים בפרסום ויחסי-ציבור. בשנים 1966-1975 – ניהלה את משרד יחסי הציבור של התעשייה האווירית הצרפתית OFEMA - Office Français pour l'Exportation de Matériel Aéronautique בתל אביב. כאן היא חוותה בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, את הטלטלה של ה-אמברגו שהטיל נשיא צרפת הגנרל דה-גול על ישראל, אשר מנע הגעתם של 50 מטוסי מיראז' שנרכשו על-ידי חיל האוויר הישראלי מהתעשייה האווירית בצרפת. זמיר הייתה כאן שותפה להברחת מטוס המיראז' מנמל שרבורג שבצרפת לנמל חיפה. משימה שהצליחה מעבר למשוער.
בשנים 1975-1988 תוך כדי לימודים לתואר ראשון במנהל עסקים, במכללה למינהל בתל אביב-יפו, לבנה זמיר שיתפה פעולה עם רות דיין להקמת "אל-סם" האגודה למלחמה בסמים, והייתה למנכ"ל העמותה. במשך 12 שנות פעילותה באל - סם, הקימה בשיתוף עם עיריית תל אביב את המרכז הראשון לייעוץ פסיכולוגי עבור נערים ונערות בתל אביב-יפו, שקיים עד היום ברחוב פקיעין 7 בתל - אביב, לשתי מטרות עיקריות:- הסברה למניעת השימוש בסמים בקרב בני-נוער, ליווי וטיפול פסיכולוגי לנערים ונערות שנתפסו בעקבות שימוש בסמים, המאפשר סגירת התיק שנפתח להם במשטרה, במטרה שלא להכתים את עתידם. באותה עת, זמיר הקימה 9 סניפים של אל-סם בערים השונות ברחבי הארץ, והוסטל ראשון בבית-שמש לגמילה מסמים, בשם "אור אביבה" על שמה של הגב' אביבה נג'ר, רעייתו של שגריר ישראל אמיל נג'ר שתרמה רבות להקמת ההוסטל.
2017 - פרס יקירת הרשות של משרד החינוך, על תרומתה לבניית חברת מופת בישראל.
אות כבוד של מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלם.
2021 - פרס למנהיגות של האיגוד הספרדי העולמי בשיתוף עם משרד התרבות.
2021 - אות הוקרה של התאחדות יוצאי מצרים בישראל, על שיזמה והקימה את המרכז למורשת יהדות מצרים בתל אביב – היחידי בעולם עד כה – ועל ששמה את המורשת וההיסטוריה המפוארת של יהודי מצרים 'על המפה'.
בשנת 1985 ערכה לבנה זמיר לראשונה מחקר סטטיסטי בנושא נשים בדרגת ניהול בישראל, שהצביע על 0% נשים מנהלות ב-100 המפעלים הגדולים בישראל, אותו הציגה בכנס מעמד האישה של האו"ם בניירובי – קניה. לאחר 10 שנות פעילות אינטנסיבית של זמיר לקידום נשים לדרגות ניהול, היא ערכה שוב מחקר סטטיסטי, שהראה 3% נשים מנהלות במפעלים הגדולים, ו-9% מנהלות במקצועות החופשיים. "ההתקדמות מאז היא עצומה" אומרת זמיר, "ורוב מנהלי הבנקים היום הן נשים. אך הדרך עדיין ארוכה..."
בשנים 2004-2008 זמיר ערכה מחקר אקדמי מקיף בנושא יהדות מצרים בעת החדשה, בהנחיית ד"ר דפנה צמחוני מהטכניון בחיפה. המחקר פורסם בשנת 2008 תחת הכותרת"תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה" עם מוסד הרצל באוניברסיטת חיפה. זכה בפרס ראש הממשלה 2016.
תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה - והאופציה הים תיכונית לקירוב בין עמי האזור הוצאת כנס הפקות עם מוסד הרצל, אוניברסיטת חיפה – 2008.{כתבה שנייה מורחבת,2016 ומהדורה שלישית ב-2023.)
תרומתם והישגיהם של יהודי מצרים בישראל 1948-1998 – בספר עדות ישראל, בהוצאת "המרכז לטיפול חברה ותרבות, תיעוד ומחקר",[6] נתניה 2005.
תרומתם והישגיהם של יהודי מצרים בישראל ב-50 - שנות מדינה, בהוצאת כנס הפקות, תל אביב 2006.
תבשילים מארץ הנילוס – בהוצאת הקיבוץ המאוחד – תל אביב,,1982 ומהדורה שנייה ב-1983.
היסטוריה ותרבות של יהודי מצרים, בעריכת: לבנה זמיר, ד"ר עדה אהרוני מחיפה, ופרופסור Pelletier Aimee מאוניברסיטת טקסס בארלינגטון ארצות הברית – מאגד מאמרים אקדמיים של חוקרים בארץ ובעולם המומחים בתחום, בהיבטים השונים. בהוצאת כנס הפקות, תל - אביב 2008.
מטבח יהודי מצרים, בתוך ספר הקהילות של מצרים, בעריכת פרופ' נחם אילן, בהוצאת מכון בן-צבי ירושלים, 2008 – עמ' 237-244
מטעמי מצרים – מהמטבח היהודי המצרי – בהוצאת כנס הפקות, מהדורה ראשונה 1993, מהדורה שישית 2022.
באוהלי ישמעאל – תולדות היהודים בארצות האסלאם. תרגום לעברית לספרו של
סר מרטין גילברט, בהוצאת University Yale וכנס הפקות - תל אביב, 2013.
יעקב צנוע – אלבום העיתונים,1901-1906 עורכת לבנה זמיר – הוצאת התאחדות עולי מצרים – תל אביב 2019.
החל משנת 1989 ועד 1992, לבנה זמיר הפיקה לראשונה בארץ, סדרת סרטי-פרופיל של נשים מנהלות בישראל שהגיעו לתפקידים בכירים בתחומים השונים. סרטי-פרופיל אלה הוקרנו לראשונה בערוץ 2 של הטלוויזיה ב-8.3.1989 - – יום האישה הבינלאומי. הסדרה הראשונה גם הוקרנה בכנסת באותו יום, בטקס שנערך לרגל יום האישה הבינלאומי.
והגדת לבניך, יציאת מצרים השנייה – סרט דוקו, בהפקת לבנה זמיר, בנושא "שלוש גלי המעצרים והגירוש של יהודי מצרים – 1948-49, 1956, 1967, בשיתוף עם משרד המשפטים.
סרט דוקו קצר "מצרים אהובתי" על תרומת הקהילה היהודית לפיתוח של מצרים בכל התחומים עד מחצית המאה ה-20 – בניהול אמנותי וניהול תחקיר אקדמי של לבנה זמיר. הסרט הוקרן בהצלחה בסינמטק תל אביב בדצמבר 2022.
בשנת 1990, לבנה זמיר הקימה את המגזין "נטע" לנשים בניהול, טכנולוגיה ועסקים, עם מאמרים לקידום נשים בעבודה בכל התחומים, וכיהנה בו כעורכת ראשית עד לשנת 2007.
בשנת 2012 לבנה הקימה והוציאה לאור את כתב-העת התקופתי של התאחדות עולי מצרים בישראל "בני היאור", וכתב-עת שני "יציאת מצרים שלנו", המתעדים את ההיסטוריה והמורשת של יהודי מצרים, עדויות אישיות, והפעילות השוטפת של ההתאחדות –משמשת בהם כעורכת ראשית.
בשנת 2019, ערכה והוציאה לאור את הביטאון "ממזרח השמש", של 'מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלאם.'
