ענת ברקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענת ברקו
ענת ברקו, ינואר 2015
ענת ברקו, ינואר 2015
תאריך לידה 14 בינואר 1960 (בת 57)
כנסות 20
סיעה הליכוד
עיסוק קודם חוקרת ומרצה לקרימינולוגיה

ד"ר ענת בֶּרקו (נולדה ב-14 בינואר 1960, י"ד בטבת תש"ך) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. דוקטור לקרימינולוגיה עם התמחות בחקר הטרור, סגן-אלוף במילואים בצה"ל, סופרת, הייתה חוקרת ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה[דרושה הבהרה] המתמחה בחקר הטרור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת ברקו נולדה וגדלה ברמת גן לאדוארד וקלייר אסלן, יוצאי עיראק.[1] דוברת ערבית בדיאלקט עיראקי שלמדה מהבית.[2]

שירתה בצבא כקצינה ובמקביל החלה לימודים אקדמיים בתחום הסוציולוגיה וקרימינולוגיה. כקרימינולוגית, חקרה את תופעת פיגועי ההתאבדות. לצורך מחקרה נפגשה במשך כ-15 שנה עם טרוריסטים פלסטינים, כולל בכירי החמאס, ובהם השייח' אחמד יאסין.

בעבר שימשה כפרופסור-אורח באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כעמיתה חוקרת במכון הבינלאומי נגד טרור (ICT) וכמרצה בבית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה.[3]

היא נשואה לראובן ברקו, מזרחן ויועץ לענייני ערבים למפקד משטרת מחוז ירושלים, ואם לשלושה. המשפחה מתגוררת ברמת גן.

שירותה הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת ברקו
Dr. Anat Berko.jpg
תאריך לידה 14 בינואר 1960 (בת 57)
מקום לידה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות IDF new.png צה"ל
תקופת שירות 19782003
דרגה סגן אלוף סגן-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

את דרכה הצבאית בצה"ל החלה ברקו כמפקדת כתה דרך מפקדת מחלקה, קצינת חיל נשים (ח"ן) אוגדת שריון (במלחמת לבנון הראשונה קיבלה דרגת סרן בקיצור פז"מ כקצינה מצטיינת במלחמה), מפקדת קורס קצינות, מפקדת כלא הנשים בצבא, קצינת ח"ן פיקוד הדרום וקצינת ח"ן זרוע היבשה.

ב-2003 פרשה מצה"ל, לאחר שירות של 25 שנה, בדרגת סגן-אלוף.

במהלך שירותה הצבאי פעלה לשיפור הטיפול בחיילות ותפקודן בצה"ל. עיקר עיסוקה היה בקידום נשים בצבא ומיצוי פוטנציאל כוח האדם הנשי, כולל עבודה על פרויקטים ייחודיים, כגון: פתיחת מקצועות טכנולוגיים, תפקידי לחימה לחיילות ועוד. בנוסף, פעלה בתחום הטיפול באוכלוסיות מיוחדות (עולים, אוכלוסיות חלשות ואוכלוסיות איכות). היא קיימה שותפות בצוותי עבודה בצה"ל לפעילות בתחום הטרור, כולל, תפישת הכליאה בצבא, עריקת חיילים, קידום נשים ועוד. בזמן שירותה פרסמה מאמרים, כגון "המפקד הנאור".

באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שירותה הצבאי, סיימה ברקו תואר ראשון בפסיכולוגיה, סוציולוגיה וקרימינולוגיה, תואר שני בקרימינולוגיה ותואר שלישי בקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. נושא עבודת המוסמך שלה הוא "הקשר בין מסקולניזציה לבין תהליך התמודדות והסתגלות בקרב אסירות" שהתבסס על אסירות בבית סוהר נווה תרצה שנכלאו לראשונה. נושא עבודת הדוקטורט שלה הוא "התשתית המוסרית של טרוריסטים שהתמחו בשיגור מפגעים מתאבדים: היבט קוגניטיבי ופונקציונליסטי" והוא התבסס על מחקר שדה, פנים מול פנים, על טרוריסטים בבתי הכלא השמורים ביותר בישראל.

בנוסף, היא סיימה קורס גישור ומשא ומתן אינטגרטיבי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים וקורס דירקטורים מטעם המכון הישראלי לניהול.

ברקו שימשה כפרופסורית אורחת באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית בין השנים 2008–2009. בנוסף, היא שימשה כעמיתה חוקרת במכון למדיניות נגד טרור (ICT) וכמרצה ב"בית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה" במרכז הבינתחומי בהרצליה עד היבחרותה לכנסת.

מחקרה של ברקו בנושא מחבלות מתאבדות מתאר הבדל בין הסיבות המניעות נשים לביצוע פיגועי התאבדות לבין אלה המניעות גברים. במחקרה היא מצאה כי בעוד שהגברים מונעים יותר מסיבות אידאולוגיות, הנשים, על פי רוב, נדחקות אל ביצוע הפיגוע מתוך אילוצים וקשיים בחברה. הרקע לקשיים כאלה יכול לכלול מצב משפחתי מורכב כגון גירושין, אונס או השתייכות למשפחה בה האב נעדר. לעתים נתפס הפיגוע ככלי לתיקון החרפה של אותה האישה או כמהלך אשר יאפשר לה לחזור להיות צעירה או בתולה. גן עדן העולה מתיאור המרואיינות במחקר שונה מזה המתואר בדרך כלל בפי מחבלים: בגן עדן על פי הנשים אין מחזור חודשי, לא צריך להתפלל וניתן לבחור את הבעל. מהמחקר עולה כי השתתפותן של הנשים בפיגועים לא מצביעה על עליית מעמדן בחברה הפלסטינית. פתווה שפרסם השייח אחמד יאסין, שהתירה את השתתפותן של נשים בפיגועים, פורסמה רק אחרי שכבר בוצע פיגוע על ידי אישה במחסום ארז - אירוע שדחק אותו לפינה. לתופעת ההתאבדות בקרב נשים קיימת גם הסתייגות דתית בקרב מוסלמים רבים. הסתייגות זו סובבת בין השאר על העיקרון לפיו האישה צריכה לשמור על גופה וצניעותה וברבים מהמקרים, פעולת הפיגוע נתפסת כהפרת הצניעות, בין אם בשל הלבוש בדרך לפיגוע ובין אם בשל חשיפת הגוף בעקבות הפיצוץ עצמו.[4]

ברקו פרסמה שני ספרים, הראשון, "בדרך לגן עדן", תורגם לאנגלית ולפולנית.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר ענת ברקו בכנסת, 2016

ברקו חברה בצוותים שעוסקים בתחום בצה"ל ובמועצה לביטחון לאומי והרצתה בכנסים ובפורמים בינלאומיים אקדמיים וביטחוניים, בארץ ובעולם. היא ניהלה במשך 15 שנה מחקרים בקרב טרוריסטים ואסירים ביטחוניים (נשים, גברים ונוער) הכלואים בבתי הכלא השמורים ביותר בישראל. בין השנים 2003–2015 כיהנה כנציגת שר הביטחון בוועדה לעיון בעונש של הפרקליטות הצבאית.

ברקו היא יוזמת ושותפה בפרויקט "נחשונים להוראה" לשילוב מפקדים ומפקדות לוחמים ובוגרי מסלול הדרכה ביחידות השדה, ללימודים אקדמיים ועבודה בתחומי ההוראה במשרד החינוך. הפרויקט כולל בניית מסלול אקדמי ייחודי מתוך הכרה במורה כמנהיג. עבודתה נעשתה כולה בהתנדבות, מול מחלקת תכנון באגף כוח אדם של צה"ל, משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן. עד כה, נפתחו שני מחזורים במימון משרד החינוך, הכוללים לוחמים ותומכי לחימה, כמחציתם קצינים, שיהוו מכפיל כוח במערכת החינוך. לאחר ארבע שנות לימוד אקדמיות דחוסות יקבלו הבוגרים תואר שני ותעודת הוראה. התוכנית אומצה על ידי משרד החינוך למגזר הבדואי ויש בכוונתו להרחיבה לאוניברסיטאות נוספות.

לקראת בחירות לכנסת העשרים נענתה לפנייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, להצטרף למפלגת הליכוד ושובצה במקום ה-23 ברשימת המפלגה לכנסת, ששוריין לבחירת יו"ר המפלגה. עם זכיית המפלגה ב-30 מנדטים בבחירות, נכנסה ברקו לכנסת והיא משמשת כחברה בוועדת החוץ והביטחון, בועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מכהנת כיושבת-ראש השדולה למאבק נגד הדה לגיטימציה של מדינת ישראל. בכנסת נשאה סדרה של נאומים קצרים שכוונו נגד התעמולה הפלסטינית, תוך סקירה היסטורית על תולדות האסלאם והטרור האסלאמי. ביולי 2015 נבחרה כנציגת הכנסת בוועדת איתור ליועץ המשפטי לממשלה.

חקיקה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בפברואר 2016 העבירה את החוק הראשון שלה - הכרה אזרחית בהכשרות הצבאיות.

הצעת חוק של ברקו לרישום פלילי של מעשי טרור כמעשי טרור ולא כפשיעה רגילה, מוזגה לחוק המאבק בטרור שחוקקה ממשלת ישראל ה-34, ועברה בכנסת ה-20 בקריאה שנייה ושלישית.

ב-16 בינואר 2017 אושרה סופית בכנסת הצעת החוק תיקון פקודת הראיות (מס' 18), התשע"ז-2017 שיזמה ברקו. תיקון זה מאפשר לבית משפט אזרחי להתבסס על פסק הדין והראיות של בית המשפט הצבאי ולהפכם לקבילים כראיות גם בבתי משפט אחרים, כגון בתי משפט אזרחיים. מטרת החוק להקל על נפגעי וקורבנות טרור שבהם המחבלים הורשעו בבית משפט צבאי לתבוע אותם גם תביעת נזיקין אזרחית.[5]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]