לה מאסיה
 | |
| מתקן אימוני כדורגל | |
|---|---|
| על שם |
קאן פלאנס  |
| תקופת הפעילות |
1983–הווה (כ־41 שנים) |
| מיקום | |
| מדינה |
 ספרד |
| קואורדינטות | 41°22′59″N 2°07′23″E / 41.383056°N 2.123056°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת ברצלונה רגילה)   לה מאסיה  | |
  | |
_(Barcelona)_-_1.jpg)
לה מאסיה (בקטלאנית: La Masia) היא אקדמיית הנוער (אנ') של מועדון הכדורגל הספרדי ברצלונה. האקדמיה כוללת יותר מ-300 כדורגלנים צעירים, נחשבת לאחת מאקדמיות הטובות באירופה והיוותה גורם מרכזי בהצלחתה של ברצלונה.
האקדמיה נקראת על שם לה מאסיה דה קאן פלאנס (בקטלאנית: La Masia de Can Planes), בית חווה (מאסיה) ברובע לס קורטס בברצלונה שנבנה ב-1702 ועם פתיחת הקאמפ נואו ב-1957 שופץ והפך למטה החברתי של המועדון. ב-1979, עם התרחבותו של המועדון, הפך הבניין קטן מדי עבור המטה והוסב למעונות לשחקני האקדמיה. ב-2011 הפסיק המבנה לשכן את השחקנים הצעירים, והמעונות הועברו ל-Ciutat Esportiva Joan Gamper.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לה מאסיה דה קאן פלאנס היה בית חווה (מאסיה) קטלאני ישן שנבנה ב-1702. בשנת 1979 שימש לראשונה את מועדון הכדורגל ברצלונה לשכן את שחקני האקדמיה הצעירים שהגיעו מחוץ לברצלונה.[1] הרעיון הוצע לנשיא ברצלונה ז'וזפ ליואיס נונייס על ידי ז'אומה אמאט, שהיה חבר המועצת המנהלים של המועדון,[2] ואוריול טורט הופקד על האקדמיה.[3]
במשך 32 שנים שיכן הבניין את כדורגלני האקדמיה, עד שבשנת 2011 הכריז המועדון שיעביר את כל פעילויות האימונים שלו למתחם Ciutat Esportiva Joan Gamper (עיר הספורט ז'ואן גאמפר), ושחקני הלה מאסיה שוכנו בבניין חדש שנבנה בו.
בין השנים 1979 ל-2009 עזבו 440 צעירים עזבו את בתיהם ומשפחותיהם כדי להתגורר באקדמיה. כמחציתם היו מקטלוניה, והשאר הגיעו מאזורים אחרים בספרד ומחוצה לה, כולל 15 מקמרון, 7 מברזיל, 5 מסנגל ו-3 מארגנטינה. מתוך אותם 440, כ-40 נכנסו לקבוצה הראשונה של ברצלונה.[6] לה מאסיה זכתה לפרסום גדול יותר בסוף שנות ה-2000 ובתחילת העשור השני של המאה ה-21 תחת המאמן ז'וזפ גוארדיולה, בוגר האקדמיה בעצמו, במה שנחשב ל"תור הזהב" של המועדון. ב-2009 וב-2011 זכתה ברצלונה באליפות אירופה עם שמונה שחקני לה מאסיה בגמר ליגת האלופות (שבעה בהרכב),[7] ובגמר גביע העולם למועדונים 2011 פתח גוארדיולה עם תשעה בוגרי האקדמיה בהרכב ועוד חמישה על הספסל, כך ש-14 מתוך 22 השחקנים בסגל גדלו בלה מאסיה.[8]
ב-2009 זכה ליונל מסי לראשונה בכדור הזהב ובפרס כדורגלן השנה בעולם, והפך לבוגר האקדמיה הראשון שעושה זאת.[9] בשנה שלאחר מכן זכתה ספרד במונדיאל 2010 עם שישה בוגרי לה מאסיה שפתחו בהרכב בגמר מול הולנד (כולל אנדרס אינייסטה שכבש את שער הניצחון), ורורי סמית' מהדיילי טלגרף קבע ש"לה מאסיה החליפה את אקדמיית אייאקס (אנ') האגדית כפס הייצור המוביל של הכדורגל".[10] מאמן גרמניה יואכים לב טען לאחר הפסד נבחרתו לספרד בחצי הגמר כי ליריבה היה סגנון ברצלונאי מובהק: "אפשר לראות את זה בכל מסירה, איך שספרד משחקת זה איך שברצלונה משחקת. קשה מאוד לנצח אותם. הם בטוחים בעצמם מאוד ורגועים מאוד באופן בו הם מעבירים את הכדור".[11] התהילה וההצלחה של לה מאסיה יוחסו על ידי איאן הוקי מהטיימס למחזור 1987 של האקדמיה, בו שיחקו ליונל מסי, ססק פברגאס, ג'רארד פיקה ופדרו רודריגס.[12] ב-2010 זכה מסי פעם נוספת בכדור הזהב, ולה מאסיה הפכה לאקדמיה הראשונה בה גדלו שלושת המועמדים הסופיים לפרס.[13]
ב-25 בנובמבר 2012 שיחקה ברצלונה לראשונה במשחק לה ליגה עם אחד עשר שחקנים שגדלו בלה מאסיה, כשבניצחון 4–0 על לבאנטה שיחקו במשך 60 דקות ויקטור ואלדס, ז'ורדי אלבה, קרלס פויול, פיקה, מרטין מונטויה, סרחיו בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה, פברגאס, פדרו ומסי.[14][15]
במהלך כהונתם של סנדרו רוסיי וז'וזפ מריה ברתומאו כנשיאים חוותה האקדמיה ירידה בתפוקה,[16][17] ומ-2011 עד 2019 אף שחקן לה מאסיה שעלה לקבוצה הבוגרת לא התבלט במדיה. תחת הנהגתם עבר המועדון לאסטרטגיה של רכישות, וברצלונה קנתה בין היתר את ניימאר מסנטוס, את לואיס סוארס ופיליפה קוטיניו מליברפול, אנטואן גריזמן מאתלטיקו מדריד ועוסמאן דמבלה מבורוסיה דורטמונד. החתמות אלו אמנם הביאו לקבוצה תארים (ארבע אליפויות וזכייה בליגת האלופות ב-2015), אך הובילו לפחות הזדמנויות לבוגרי האקדמיה במדי הקבוצה הבוגרת ולעזיבתם של שחקנים כמו סרג'י סאמפר, ג'רארד דאולופאו, אדאמה טראורה ואוריול רומאו.[18] עם זאת, מספר שחקנים כמו ראפיניה אלקנטרה, קרלס אלניה וסרג'י רוברטו הצליחו להגיע להרכב הקבוצה הבוגרת, ורוברטו אף מונה לקפטן הקבוצה ב-2023.[19]
ב-25 באוגוסט 2019 ערך החלוץ אנסו פאטי, בוגר לה מאסיה, את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, ובמהרה נחשב לעתיד של ברצלונה לאחר שהפך לכובש הצעיר ביותר במדי ברצלונה בלה ליגה ובקלאסיקו ולצעיר ביותר שמבקיע בליגת האלופות ובמדי נבחרת ספרד בכדורגל.[20] חזרתו של ז'ואן לאפורטה לנשיאות ומינויו של בוגר לה מאסיה צ'אבי למאמן בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21 סימנו את חזרת שחקני האקדמיה לקדמת הבמה, כשגאבי ואלחנדרו באלדה החלו לפתוח בהרכב ב-2022, ובעונת 2023/2024 הרבה צ'אבי לשחק עם בוגרי האקדמיה כמו לאמין ימאל, פרמין לופס ומארק גיו.
ב-2021 נפתחה הלה מאסיה גם לכדורגלניות, כשתשע נערות החלו להתגורר במבנה.[21]
ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
לה מאסיה היא אחת האקדמיות היקרות באירופה ותקציבה מוערך בכעשרים מיליון אירו לשנה, הגדול ביותר מבין אקדמיות הנוער ביבשת.[22] הגיל המינימלי לתוכנית הנוער של האקדמיה הוא שש שנים. בכל שנה מנסים להתקבל ללה מאסיה למעלה מ-1,000 ילדים בגילאי 6–8, מהם נבחרים כ-200. המועדון גם מחפש באופן פעיל חניכים פוטנציאליים, ומשתמש במערכת של 15 סקאוטים בקטלוניה, 15 בשאר ספרד ו-10 ברחבי העולם. כדי להקל על הוצאות הסקאוטינג יש למועדון הסכם עם 15 מועדונים מקומיים במסגרתו המועדונים מכשירים שחקנים ללה מאסיה ובתמורה ברצלונה מעניקה להם כסף, אימון וייעוץ טכני. ב-2017 פתחה לה מאסיה פנימייה באריזונה, ארצות הברית, המיישמת את אותן שיטות כמו בספרד. שחקנים מובילים מהאקדמיה באריזונה מוזמנים מדי שנה לביקור בלה מאסיה.[23] כשז'וזפ גוארדיולה ארגן מחדש את קבוצת המילואים הוא קבע תוכנית תלת-שלבית כדי למסד את העלייה מקבוצת הנוער לברצלונה ב' ובהמשך לקבוצה הראשונה: בשלב הראשון שחקן הנוער עורך תוכנית רוטציה עם בארסה ב', בשלב השני הוא משפר את ביצועיו בקבוצת המילואים והופך לשחקן חשוב בה ובשלב האחרון הוא מוגדר כ"שחקן מפתח" בברצלונה ב' ועשוי להיקרא לקבוצה הבוגרת.[7]
הקבוצות משחקות בברצלונה מאוגוסט עד מאי, ומזג האוויר הנוח בעיר מאפשר לשחקנים להתאמן בחוץ לאורך כל השנה. קבוצות הנוער מתאמנות לאחר הלימודים, וברצלונה אתלטיק משחקת כקבוצה מקצועית ומתאמנת בבוקר ובערב. כל המאמנים באקדמיה הם כדורגלנים לשעבר.
פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשחקן שעבר בלה מאסיה יש משהו שונה מהשאר, זה יתרון שנובע רק מהתחרות על החולצה של ברצלונה מהתקופה שהיית ילד.
המנהל הטכני של ברצלונה לשעבר פפ סגורה מייחס את הצלחת המועדון ל"פילוסופיית המשחק" שלו: "מדובר ביצירת פילוסופיה אחת, מנטליות אחת, מהתחתית של המועדון לפסגה". הפילוסופיה מורכבת משילוב הטוטאל פוטבול, שמזוהה עם הכדורגל ההולנדי והובא לברצלונה על ידי ההולנדי יוהאן קרויף, יחד עם הטיקי-טאקה (Tiki-taka) המסורתי של הכדורגל הספרדי.[10] גישת הטוטאל פוטבול מחייבת את השחקנים לשחק באופן גמיש ולאפשר שינויים מהירים בעמדה, ולכן באקדמיה ישנה התמקדות גדולה ביכולת טכנית שנחשב תנאי הכרחי לחילופי עמדות.[10] סיבה מקצועית נוספת להצלחתה של ברצלונה היא ההמשכיות והמחויבות לפילוסופיית המסירה והתנועה של המועדון.[14][25] קבוצות האקדמיה, כמו הקבוצה הבוגרת, משחקות לרוב במערך 4-3-3.
היבט נוסף של לה מאסיה הוא האופי הלאומי הקטלוני המובהק שלה, ששם דגש על כישרון מקומי.[14]
בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים רבים מלה מאסיה ממשיכים בקריירה בכדורגל, בין אם בברצלונה ובין אם במועדונים אחרים. זוהי רשימה של שחקנים ששיחקו לפחות 70 משחקי לה ליגה בקבוצה הראשונה של ברצלונה.
| שחקן | מדינה | עמדה | שנים בברצלונה | הופעות ליגה | שערי ליגה |
|---|---|---|---|---|---|
| ליונל מסי |  ארגנטינה
|
חלוץ/קשר התקפי | 2004–2021 | 520 | 474 |
| צ'אבי | ספרד
|
קשר | 1998–2015 | 505 | 58 |
| סרחיו בוסקטס | ספרד
|
קשר אחורי | 2008–2023 | 481 | 11 |
| אנדרס אינייסטה | ספרד
|
קשר | 2002–2018 | 442 | 35 |
| ג'רארד פיקה | ספרד
|
בלם | 2008–2022 | 397 | 12 |
| קרלס פויול | ספרד
|
בלם | 1999–2014 | 392 | 29 |
| ויקטור ואלדס | ספרד
|
שוער | 2002–2014 | 387 | 0 |
| ז'ורדי אלבה | ספרד
|
מגן שמאלי | 2012–2023 | 313 | 17 |
| גיירמו אמור | ספרד
|
קשר | 1988–1998 | 311 | 47 |
| אלכסיה פוטיאס | ספרד
|
קשרית | 2012– | 287 | 131 |
| סרג'י ברז'ואן | ספרד
|
מגן שמאלי | 1993–2002 | 267 | 6 |
| ז'וזפ גוארדיולה | ספרד
|
קשר | 1990–2001 | 263 | 6 |
| פרנסיסקו קרסקו | ספרד
|
חלוץ | 1978–1989 | 262 | 49 |
| סרג'י רוברטו | ספרד
|
קשר/מגן ימני | 2010– | 237 | 12 |
| טנטה סאנצ'ס | ספרד
|
קשר | 1976–1986 | 236 | 16 |
| פדרו רודריגס | ספרד
|
קיצוני | 2007–2015 | 204 | 58 |
| אלברט פרר | ספרד
|
מגן ימני | 1990–1998 | 204 | 1 |
| אנטוני אולמו | ספרד
|
בלם | 1976–1984 | 188 | 4 |
| אייטנה בונמטי | ספרד
|
קשרית | 2016– | 167 | 58 |
| גברי גארסיה | ספרד
|
קשר | 1996–2006 | 129 | 7 |
| אולגר פרסאס | ספרד
|
בלם | 2001–2008 | 127 | 1 |
| רמון קלדרה | ספרד
|
קשר | 1984–1988 | 110 | 15 |
| בויאן קרקיץ' | ספרד
|
חלוץ | 2007–2011 | 104 | 26 |
| ססק פברגאס | ספרד
|
קשר | 2011–2014 | 96 | 28 |
| גאבי | ספרד
|
קשר | 2021– | 82 | 5 |
| אנסו פאטי | ספרד
|
חלוץ | 2019–2023 | 80 | 22 |
שחקנים מודגשים עדיין משחקים במועדון, הנתונים נכונים לאוקטובר 2023.
ישראלים בלה מאסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2003 עבר לאקדמיה הקשר גיא אסולין מבית"ר טוברוק, שהפך לישראלי הראשון בלה מאסיה. ב-2007 הוא חתם על חוזה במועדון והחל לשחק בברצלונה אתלטיק,[26] התאמן בקבוצה הבוגרת[27] וב-28 באוקטובר 2009 אף ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת במסגרת גביע המלך הספרדי.[28] עם זאת, ביולי 2010 הסתיים חוזהו בקבוצה והוא שוחרר.[29]
ב-2011 חתם באקדמיה בן לדרמן, קשר אמריקאי-פולני בן להורים אמריקאים ישראלים.[30] הוא שיחק באקדמיה בשנים 2011–2015 ו-2017–2018.
ב-2018 חתם בלה מאסיה השוער ההונגרי-יהודי ארון יעקובישווילי, שאף התאמן עם הקבוצה הבוגרת ב-2022.[31]
ב-2023 עבר לאקדמיה הקשר אוריין גורן ממכבי פתח תקווה.[32]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אקדמיית בארסה- לה מאסיה, באתר מועדון הכדורגל ברצלונה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איאן רוג'רס, כך מטפחים את הכישרונות בברצלונה, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2009
- ^ "La Masía nació en un minuto" (PDF). מונדו דפורטיבו. 22 באוקטובר 2009. נבדק ב-2024-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Genis Sinca. "Oriol Tort, the soul of Barça's Masia". מועצת עיריית ברצלונה. נבדק ב-2024-01-30.
- ^ סיד לואו, The great European Cup teams: Barcelona 2009–2011, Guardian, 24 במאי 2013
- ^ דוניה מרטין (11 ביולי 2015). "The greatest teams of all time: Barcelona 2008–12". ליגת האלופות. נבדק ב-2024-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ איאן רוג'רס (25 במאי 2009). "La Masia a fertile breeding ground for Barca". רויטרס. נבדק ב-2024-01-30.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 מרטי פרארנאו (18 באוגוסט 2010). "La Masia, como un laboratorio" [לה מאסיה, כמו מעבדה]. ספורט (בספרדית). נבדק ב-2024-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ FC Barcelona become World Champions with 9 home grown players in starting line up, Catalan News, 19 בדצמבר 2011
- ^ ליונל מסי זכה בכדור הזהב: כבוד גדול עבורי, באתר ONE, 1 בדצמבר 2009
ליונל מסי שחקן השנה: "2009 היתה מושלמת", באתר ynet, 22 בדצמבר 2009 - ^ 1 2 3
רורי סמית', World Cup 2010: Spain's battle won on the playing fields of Barcelona, The Telegraph, 17 ביולי 2010
- ^ רוב יוז, Talent to Spare, but There's Only One Trophy, New York Times, 9 ביולי 2010
- ^ איאן הוקי (28 במרץ 2010). "Cesc Fabregas and Andres Iniesta: Friends reunited in Champions League face-off". הטיימס. נבדק ב-2024-01-30.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ משלושה יוצא אחד. מי ייקח את כדור הזהב?, באתר ynet, 10 בדצמבר 2010
- ^ 1 2 3 אוריאל דסקל, הדרך לעצמאות עוברת ב"לה מאסיה"?, באתר כלכליסט, 26 בנובמבר 2012
- ^ "La Masia puts four past Levante". מועדון הכדורגל ברצלונה. 25 בנובמבר 2012. נבדק ב-2024-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אסף לירן, לא מאסיה: העתיד הקודר של ברצלונה, באתר ynet, 7 באפריל 2015
- ^ ג'יימס רובינסון, Is Barcelona's famed La Masia academy in decline?, Guardian, 16 ביולי 2015
- ^ Where are the promising stars from La Masia at the beginning of 2010s now?, All Football
- ^ אחרי עזיבת בוסקטס: סרג'י רוברטו יהיה הקפטן, באתר ONE, 10 במאי 2023
- ^ אגדה בהתהוות? רשימת השיאים של אנסו פאטי, באתר ספורט1, 25 באוקטובר 2020
- ^ La Masia opens doors to first female residents, מועדון הכדורגל ברצלונה
- ^ ג'יימס וודמן, Why La Masia Academy is so good, FTBL, 28 ביולי 2016
- ^ Barça Residency Academy, בארסה אקדמי
- ^ "Barça kids at home at La Masia". אופ"א. 1 בינואר 2009. נבדק ב-2024-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סיד לואו, Iniesta graduates from cameo role to take centre stage at Barcelona, Guardian, 24 במאי 2009
- ^ גיא אסולין חתם בברצלונה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2007
- ^ לצד מסי והנרי: גיא אסולין התאמן במדי ברצלונה, באתר ONE, 20 ביולי 2009
- ^ גביע המלך: 57 דקות לאסולין במדי ברצלונה, באתר nrg, 28 באוקטובר 2009
- ^ מיכל גרונדלנד, עזב את הקן: גיא אסולין סיים את דרכו בברצלונה, באתר ONE, 1 ביולי 2010
- ^ אלחנן מלמוד, האמריקאי-ישראלי שבלב הסערה סביב בארסה, באתר ONE, 5 באפריל 2014
- ^ רועי ויינברג, היהודי בן ה-15 שמלהיב את ברצלונה, באתר ערוץ הספורט, 27 במרץ 2022
- ^ יונתן גינזבורג, עובר לקטלוניה: אוריאן גורן חתם בברצלונה, באתר ONE, 15 בפברואר 2023
