לטרל ספריוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לטרל ספריוול
Latrell Sprewell
לידה 8 בספטמבר 1970 (בן 48)
מילווקי שבויסקונסין
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.96 מטר
מכללה מכללה קהילתית ת'רי ריברס (1988 - 1990)
אוניברסיטת אלבמה (1990 - 1992)
דראפט בחירה מספר 24, 1992
גולדן סטייט ווריורס
קבוצות כשחקן
1992 - 1998
1998 - 2003
2003 - 2005
גולדן סטייט ווריורס
ניו יורק ניקס
מינסוטה טימברוולבס
הישגים כשחקן
4 השתתפויות במשחק האולסטאר (1994, 1995, 1997, 2001)
חמישיית העונה הראשונה (1994)
חמישיית ההגנה השנייה (1994)
חמישיית הרוקיז השנייה (1993)

לטרל פונטיין ספריוולאנגלית: Latrell Fontaine Sprewell; נולד ב-8 בספטמבר 1970) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק במשך 13 עונות בליגת ה-NBA בעמדות הקלע והסמול פורוורד. בשיאו היה אחד השחקנים הבולטים בליגה ואף השתתף בארבעה משחקי אולסטאר, אך מקרה אלים בו חנק את מאמנו בגולדן סטייט, פי ג'יי קרליסימו, הדביק לו תדמית שלילית שליוותה אותו, במידה מסוימת, לכל אורך הקריירה.[1] במהלך הקריירה שיחק ספריוול ב-913 משחקי עונה סדירה, בהם העמיד ממוצעים של 18.3 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-4.0 אסיסטים למשחק.[2]

נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריוול נולד וגדל בעיר מילווקי שבויסקונסין, ולמד ב'תיכון וושינגטון' המקומי. בשנת 1988 החל ללמוד ולשחק ב"מכללה הקהילתית ת'רי ריברס" שבמיזורי, ולאחר שנתיים עבר לאוניברסיטת אלבמה בה שיתף פעולה עם שחקן ה-NBA לעתיד רוברט הורי. בשנתו האחרונה במכללה העמיד ממוצעים של 17.8 נקודות, 5.2 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק.[3]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדן סטייט ווריורס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריוול נבחר בבחירה ה-24 בדראפט ה-NBA לשנת 1992 על ידי גולדן סטייט ווריורס.[4] כבר בעונתו הראשונה שימש כשחקן חמישייה קבוע תחת מאמן הקבוצה דון נלסון, ונבחר חמישיית הרוקיז השנייה של העונה לאחר שקלע 15.4 נקודות בממוצע למשחק. בארבע העונות הבאות הוביל ספריוול את קלעי קבוצתו, בה שיחקו גם הרכז טים הארדוויי והסמול פורוורד כריס מאלין, ונבחר בתקופה זו להשתתף בשלושה משחקי אולסטאר, אך הקבוצה הציגה יכולת חלשה והעפילה לפלייאוף אחד בלבד (1994) ממנו הודחה בשלושה משחקים. סטטיסטית, עונת עונת השיא של ספריוול הייתה 1996/1997 בה קלע 24.2 נקודות למשחק (חמישי בליגה), אליהן הוסיף 4.6 ריבאונדים ו-6.3 אסיסטים למשחק.

כחודש לאחר תחילת עונת 1997/1998, ב-1 בדצמבר 1997, התפתח עימות בין ספריוול למאמנו פי ג'יי קרליסימו במהלך אימון של הקבוצה. בעקבות הערה של קרליסימו על קבלת ההחלטות של ספריוול, ניגש אליו השחקן, איים שיהרוג אותו וחנק את צווארו במשך כ-7-10 שניות עד שמשכו אותו יתר השחקנים ועוזרי המאמן. לאחר שהתקלח חזר ספריוול אל המאמן וחבט בפניו לפני שתפסו אותו עוזרי המאמן בשנית. בעקבות האירוע הושעה השחקן מ-10 משחקים בלבד, אך לאחר סערה ציבורית החליטה הקבוצה לבטל את חוזהו בווריורס, בו נותר סכום של 23.7 מיליון דולר ל-3 העונות הבאות, והליגה השעתה אותו למשך שנה שלמה. ספריוול לקח את התיק לבוררות, בסיומה נקבע כי הקבוצה חייבת בכיבוד החוזה עם ספריוול, והשעייתו של השחקן תסתיים כבר בתום אותה עונה. במהלך תקופת השעייתו היה ספריוול מעורב בתאונת דרכים בה נפצעו שני בני אדם, לאחר שנהג במהירות 145 קמ"ש, ובמסגרת עסקת טיעון הוטל על השחקן מעצר בית לשלושה חודשים.[1]

ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1998/1999 המקוצרת נשלח ספריוול בטרייד לניו יורק ניקס בתמורה לג'ון סטארקס, טרי קאמינגס וכריס מילס.[5] בניקס הפך ספריוול לאחד משחקני המפתח, לצידם של הסנטר פטריק יואינג והקלע אלן יוסטון, כשקלע 16.4 נקודות למשחק ועזר לקבוצתו להעפיל לפלייאוף ה-NBA מהמקום השמיני במזרח. בפלייאוף עצמו הדיחה ניו יורק את מיאמי היט (3-2), אטלנטה הוקס (4-0) ואינדיאנה פייסרס (4-2) בדרך לגמר ה-NBA, והפכה לקבוצה הראשונה בתולדות ה-NBA לעשות זאת כמדורגת שמינית באזור שלה. בגמר הליגה התמודדו הניקס מול סן אנטוניו ספרס, אך היעדרותו של יואינג, שנפצע מול אינדיאנה, הותירה את ניו יורק חסרת מענה לצמד הגבוהים של הספרס - טים דאנקן ודייוויד רובינסון - והפסידה בתוצאה 4-1. ספריוול הוביל את קלעי הניקס לאורך הפלייאוף עם 20.4 נקודות למשחק, כולל ממוצע של 26.0 נקודות למשחק בסדרת הגמר.[6]

בעונה הבאה העפילה ניו יורק בשנית לסדרת גמר המזרח, אך הודחה ממנה מול אינדיאנה פייסרס, לה הפסידה בתוצאה 4-2. בסיום העונה חתם ספריוול על הארכת חוזה ל-5 עונות עבור 62 מיליון דולר.[7] בעונת 2000/2001, ללא פטריק יואינג שעבר לסיאטל, הוביל ספריוול את קבוצתו למקום הרביעי באזור המערבי עם מאזן 48-34, והשתתף במשחק האולסטאר האחרון שלו לאחר שקלע 17.7 נקודות בממוצע למשחק. באותו פלייאוף הודחו הניקס על ידי טורונטו ראפטורס כבר בסיבוב הראשון, בתוצאה 3-2. בשתי העונות הבאות המשיך ספריוול להציג יכולת אישית גבוהה, אך הניקס סיימו את העונות הסדירות עם 30 ו-37 ניצחונות בלבד, בהתאמה, ונותרו מחוץ לפלייאוף לראשונה מזה 15 שנים.

ב-4 בפברואר 2003 קלע ספריוול את כל 9 זריקות השלוש שלקח במשחק מול לוס אנג'לס קליפרס, ובכך קבע שיא NBA למספר השלשות הרב ביותר של שחקן במשחק בודד ללא החטאה.[8] בעונת 2005/2006 הושווה שיא זה על ידי שחקן הבולס בן גורדון, בניצחון קבוצתו על וושינגטון ויזארדס.

מינסוטה טימברוולבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום עונת 2002/2003 נשלח ספריוול למינסוטה טימברוולבס כחלק מטרייד עם פילדלפיה 76' ואטלנטה הוקס, במסגרתו הועברו טרל ברנדון (ממינסוטה לאטלנטה), גלן רובינסון (מאטלנטה לפילדלפיה) וקית' ואן הורן (מפילדלפיה לניו יורק).[9] בעונתו הראשונה במינסוטה קלע 16.8 נקודות למשחק, ולצד קווין גארנט וסם קאסל הוביל את הקבוצה למאזן העונה הסדירה הטוב בתולדות הטימברוולבס, 58-24, שהציב אותה כמובילת האזור המערבי. בשתי הסדרות הראשונות של פלייאוף 2004 גברו הטימברוולבס על דנוור נאגטס (4-1) וסקרמנטו קינגס (4-3), בדרכם לסדרת גמר המערב הראשונה בתולדות הקבוצה. בגמר המערב התמודדה מינסוטה מול לוס אנג'לס לייקרס של שאקיל אוניל, קובי בראיינט, קארל מלון וגארי פייטון, והפסידה לה בתוצאה 4-2. לאורך סדרת הגמר רשם ספריוול ממוצעים של 20.8 נקודות, 4.0 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים למשחק.[10]

בפגרת המשחקים שלפני עונת 2004/2005, שהייתה האחרונה בחוזה הנוכחי שלו, הציעה מינסוטה לספריוול להאריך את חוזהו בקבוצה ל-3 עונות נוספות עבור 21 מיליון דולר. השחקן נפגע כביכול מההצעה הנמוכה, ודחה אותה בטענה שיש לו משפחה להאכיל. לדבריו, אם הקבוצה לא תציע לו חוזה גבוה יותר - ילדיו יאלצו בקרוב להופיע בפרסומות צדקה למען נזקקים. התבטאות זו עוררה הן לעג והן כעס כלפי השחקן, שהרוויח לאורך קריירת המשחק שלו מעל 100 מיליון דולר.[11] בעונת 2004/2005 עצמה, שהייתה האחרונה בחוזהו הקודם, הציג ספריוול את עונתו הגרועה בקריירה כשקלע 12.8 נקודות למשחק בלבד.

לקראת עונת 2005/2006 ובמהלכה קיבל הצעות חוזה מהנאגטס, קאבלירס, רוקטס, לייקרס, מאבריקס וספרס, אך נותר ללא קבוצה לאורך כל העונה. בנובמבר 2006 הודיע רשמית על פרישה ממשחק, בגיל 36.[12]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נפרד ספריוול מבת זוגו ואם ילדיו, שתבעה ממנו פיצויים בסך 200 מיליון דולר, ובשנים הבאות איבד כמעט את כל כספו. ביולי 2015 דווח כי נכסיו מוערכים בכ-50,000 דולר.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]