מאלי טרוסטינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנדרטה במקום בו היה ממוקם המחנה
שלט זיכרון במקום. על השלט כתוב: "במקום הזה מענים פשיסטים שרפו סובייטים שלווים"

מאלי טרוסטינץבלרוסית: Малы́ Трасцяне́ц, רוסית: Малый Тростенец) היה תשלובת של מספר מחנות עבודות כפייה ומחנות השמדה ליד מינסק שבבלארוס, אשר בהם נרצחו, על פי מקורות סובייטיים, מעל למאתיים אלף איש (מתוכם כ-65,000 יהודים).

תולדות המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולחוז מאלי טרוסטינץ היה ממוקם במרחק של כ-10 קילומטר ממינסק. במקום שררו תנאי מזג אויר קשים, עם חורפים קרים מאוד וקיצים גשומים. לאחר כיבוש המקום על ידי הגרמנים במבצע ברברוסה, הוא נועד לשכן אסירי מלחמה סובייטיים שנתפסו לאחר המתקפה הגרמנית על ברית המועצות. למקום הובאו עובדי כפייה רוסיים מקומיים שעבדו בחווה וסיפקו את תוצרתה למפקדת האס אס במינסק. לקראת סוף שנת 1941 בחרו הנאצים בחורשה סמוכה אותה כינו בלאגובשינה (ברוסית=יער טוב), המרוחקת מהקולחוז כ-3.5 קילומטר, לאתר רצח. החורשה גודרה והוצבו מסביבה מגדלי שמירה.

המחנה הפך למחנה השמדה באביב 1942. המטרה העיקרית הייתה השמדתה של הקהילה היהודית הגדולה של מינסק והסביבה. בין 28 ל-31 ביולי 1942 נרצחו ונקברו בכפר זה ובכפר בולשוי טרוסטיניץ יהודים מהאקציות האחרונות במינסק, כשחלקם הובאו לאזור במשאיות גז.

ממאי 1942 החלו להגיע למחנה יהודים רבים בטרנספורטים מגרמניה, אוסטריה, פולין וצ'כיה. רוב היהודים שהובאו למקום נרצחו מיד עם הגעתם ביערות ההרג, ורק מעטים הועסקו בעבודות שונות, בבניית ובתחזוקת המחנה ובטיפול בחפציהם של הנרצחים. במחנה השתמשו גם במשאית גז, אם כי היא לא שימשה כגורם משמעותי בתהליך ההשמדה. מרבית הנרצחים בבלאגובשינה היו יהודים. באוקטובר- נובמבר 1943, הפסיקו הנאצים את ההשמדה במחנה בלאגובשינה והחלו לבצע אותה באתר סמוך- ששקפקא. עד אז שימש מחנה ששקפקא את הגרמנים כאתר לעבודות כפייה, על בסיס הקולחוז שהתקיים בו בתקופה הסובייטית. מנובמבר 1943, העבירו הגרמנים את הרצח למחנה זה. הרצח התבצע במשאיות גז או בירי ולאחריו נשרפו הגופות בתנורים. מרבית הנרצחים בששקפקא לא היו יהודים.

ב-28 ביוני 1944, כשהצבא האדום התקרב לאזור, פוצצו הגרמנים את המחנה כחלק מתוכנית 1005, שמטרתה להשמיד ראיות על רצח עם. אבל הסובייטים גילו 34 בורות קבורה שהיו ממוקמים בחורשת בלאגובשצ'ניה, כ-500 מטרים מהכביש המהיר מינסק-מוגילב. רק שני אסירים יהודים הצליחו לשרוד את המחנה ורק אחד מהם שרד את המלחמה, אך זהותו אינה ידועה והוא מעולם לא נתן עדות.

הערכות מקוריות של מספר האנשים שנספו במחנה נעות בין 200,000 איש ליותר מחצי מיליון. סימנים באתר מעידים על כ-206,000 איש שנרצחו שם.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שום דבר לא נשאר מהמחנה מלבד שורה של עצי צפצפה שניטעו על ידי האסירים כחלק מגבולות המחנה. אנדרטה שנבנתה באתר המחנה מושכת אליה מבקרים רבים, במיוחד מאז פירוקה של ברית המועצות. לרגלי האנדרטה נכתב: "כאן בשטח טרוסטיניץ רצחו ושרפו הכובשים הגרמנים 201,500 נפש, אזרחים שלווים, פרטיזנים ושבויי הצבא האדום 1944-1941…" היהודים אינם מוזכרים בשלט. ביולי 2018 נחנך במקום אתר הנצחה רשמי של ממשלת בלארוס. האתר תוכנן על ידי האדריכל היהודי בלארוסי- ליאוניד לוין.

אנדרטה נוספת לזכר קורבנות המחנה הוקמה במינסק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר הנספים המוצבת במינסק.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאלי טרוסטינץ בוויקישיתוף
  • יעקב צור, "מחנה השמדה מאלי טרוסטינץ", בתוך: ילקוט מורשת, ניסן תשנ"ה, גיליון נ"ט, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ, עמודים 31–52

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]