מאלי טרוסטינץ

האנדרטה במקום בו היה ממוקם המחנה
שלט זיכרון במקום. על השלט כתוב: "במקום הזה מענים פשיסטים שרפו סובייטים שלווים"

מאלי טרוסטינץבלארוסית: Малы́ Трасцяне́ц, רוסית: Малый Тростенец) היה תשלובת של מספר מחנות עבודות כפייה ומחנות השמדה ליד מינסק שבבלארוס, אשר בהם נרצחו, על פי מקורות סובייטיים, מעל למאתיים אלף איש (מתוכם כ-65,000 יהודים).

תולדות המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולחוז מאלי טרוסטינץ היה ממוקם במרחק של כ-10 קילומטר ממינסק. במקום שררו תנאי מזג אוויר קשים, עם חורפים קרים מאוד וקייצים גשומים. לאחר כיבוש המקום על ידי הגרמנים במבצע ברברוסה, הוא נועד לשכן אסירי מלחמה סובייטיים שנתפסו לאחר המתקפה הגרמנית על ברית המועצות. למקום הובאו עובדי כפייה רוסיים מקומיים שעבדו בחווה וסיפקו את תוצרתה למפקדת האס אס במינסק. לקראת סוף שנת 1941 בחרו הנאצים בחורשה סמוכה, שכונתה בלאגובשצ'ינה (ברוסית – "יער טוב"), המרוחקת מהקולחוז כ-3.5 קילומטר, לאתר רצח. החורשה גודרה והוצבו סביבה מגדלי שמירה.

המחנה הפך למחנה השמדה באביב 1942. המטרה העיקרית הייתה השמדתה של הקהילה היהודית הגדולה של מינסק והסביבה. בין 28 ל-31 ביולי 1942 נרצחו ונקברו בכפר זה ובכפר בולשוי טרוסטינץ יהודים מהאקציות האחרונות במינסק, כשחלקם הובאו לאזור במשאיות גז.

ממאי 1942 החלו להגיע למחנה יהודים רבים בטרנספורטים מגרמניה, מאוסטריה, מפולין ומצ'כיה. רוב היהודים שהובאו למקום נרצחו מיד עם הגעתם ביערות ההרג, ורק מעטים הועסקו בעבודות שונות, בבניית המחנה ובתחזוקתו, ובטיפול בחפציהם של הנרצחים. במחנה השתמשו גם במשאית גז, אם כי היא לא שימשה כגורם משמעותי בתהליך ההשמדה. מרבית הנרצחים בבלאגובשצ'ינה היו יהודים. באוקטובר-נובמבר 1943 הפסיקו הנאצים את ההשמדה במחנה בלאגובשצ'ינה והחלו לבצע אותה באתר סמוך, ששקובקה. עד אז שימש מחנה ששקובקה את הגרמנים כאתר לעבודות כפייה, על בסיס הקולחוז שהתקיים בו בתקופה הסובייטית. מנובמבר 1943 העבירו הגרמנים את הרצח למחנה זה. הרצח התבצע במשאיות גז או בירי, ולאחריו נשרפו הגופות בתנורים. מרבית הנרצחים בששקובקה לא היו יהודים.

שרידיהם המפוחמים של קורבנות יהודים שנשרפו על ידי הגרמנים ליד מאלי טרוסטינץ

ב-28 ביוני 1944, כשהצבא האדום התקרב לאזור, פוצצו הגרמנים את המחנה כחלק מתוכנית 1005, שמטרתה הייתה להשמיד ראיות על רצח עם. אבל הסובייטים גילו 34 בורות קבורה שהיו ממוקמים בחורשת בלאגובשצ'ינה, כ-500 מטרים מהכביש המהיר מינסק-מוגילב. רק שני אסירים יהודים הצליחו לשרוד את המחנה ורק אחד מהם שרד את המלחמה, אך זהותו אינה ידועה והוא מעולם לא נתן עדות.

הערכות מקוריות של מספר האנשים שנספו במחנה נעות בין 200,000 איש ליותר מחצי מיליון. סימנים באתר מעידים על כ-206,000 איש שנרצחו שם. בין הרוגי המחנה הייתה הזמרת גרטה פורסט.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שום דבר לא נשאר מהמחנה מלבד שורה של עצי צפצפה שניטעו על ידי האסירים כחלק מגבולות המחנה. אנדרטה שנבנתה באתר המחנה מושכת אליה מבקרים רבים, במיוחד מאז פירוקה של ברית המועצות. לרגלי האנדרטה נכתב: "כאן בשטח טרוסטיניץ רצחו ושרפו הכובשים הגרמנים 201,500 נפש, אזרחים שלווים, פרטיזנים ושבויי הצבא האדום 1944-1941…" היהודים אינם מוזכרים בשלט. ביולי 2018 נחנך במקום אתר הנצחה רשמי של ממשלת בלארוס. האתר תוכנן על ידי האדריכל היהודי-בלארוסי ליאוניד לוין.

אנדרטה נוספת לזכר קורבנות המחנה הוקמה במינסק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר הנספים המוצבת במינסק
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאלי טרוסטינץ בוויקישיתוף
  • יעקב צור, "מחנה השמדה מאלי טרוסטינץ", בתוך: ילקוט מורשת, ניסן תשנ"ה, גיליון נ"ט, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ, עמודים 31–52

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]