מחנה המעצר בון לה רולנד
 | |
| מחנה בון לה רולנד, 1941 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה מעצר וריכוז |
| מדינה |
 צרפת |
| מחוז | לוארה |
| תאריכים | |
| תאריך סגירה | 4 באוגוסט 1943 |
| אוכלוסייה | |
| השתייכות האסירים | יהודים מהגרים שהיו חסרי אזרחות צרפתית |
| נתונים | |
| קואורדינטות | 48°04′11″N 2°25′49″E / 48.069722°N 2.430278°E |
  | |
מחנה בון לה רולנד (בצרפתית: Beaune-la-Rolande) היה מחנה ריכוז ומחנה מעצר בצרפת בתקופת השואה. המחנה, שפעל בשנים 1940–1943, שכן בעיירה בון-לה-רולנד (אנ') במחוז לוארה, 100 ק"מ דרומית לפריס. הוא היה אחד ממספר מחנות מעצר בהם ריכזה המשטרה הצרפתית יהודים מהגרים שהיו חסרי אזרחות צרפתית, לקראת שילוחם למחנות ההשמדה.
היסטוריה של המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחנה כלל 15 צריפים שנבנו על מגרש הספורט בעיירה ונשמרו על ידי גדר תיל ומגדלי שמירה. הוא הוקם בשנת 1939 על מנת לכלוא שבויי מלחמה גרמנים בעת מלחמת העולם השנייה, אך הוא שימש למעשה את הגרמנים, החל מיוני 1940, לכליאת שבויי מלחמה צרפתים לפני שליחתם לגרמניה. הגרמנים שלטו במחנה בעזרת כוחות העזר הצרפתיים, והם השתכנו במבנים של בית הספר הסמוך.
בחודש מאי 1941,נכלאו במחנה יותר מ -2,000 יהודים, גברים זרים (חסרי אזרחות צרפתית) בעיקר מפולין ורומניה. בתחילה התאפשרו ביקורים במקום וכשהצפיפות גברה, הותר לחלק מהאסירים להשתכן בבתי העיירה או בחוות הסמוכות, כשהיה עליהם לדווח על נוכחותם כל בוקר במחנה כאסירים במקום.
בחודשי יולי ואוגוסט 1942, לאחר מצוד וול דהיב בו נאספו רבים מיהודי פריס, נשלחו אל המחנה יותר מ -3,000 יהודים, בעיקר משפחות שכללו גברים, נשים וילדים, והם חיו שם בתנאים קשים מאוד. אחת הסצנות הכאובות שהתרחשו במחנה, היה הרגע בו אמהות הופרדו בכוח מילדיהן שיועדו לגירוש לפניהן, בתחילת אוגוסט 1942. רובם (2,773 נפש) נשלחו לאחר זמן קצר למחנה ההשמדה אושוויץ בפולין (בתאריכים 28 ביוני, 5 ו-7 באוגוסט ו-23 בספטמבר 1942). במרץ 1943, יותר מ-1,200 עצירים יהודים הגיעו לבון לה-רולנד מדראנסי ונשלחו זמן קצר לאחר מכן אל מותם במחנות ההשמדה, כשהם בטוחים שהיעד של השילוחים הוא גרמניה. בסך הכל נכלאו במחנה כ-18,000 יהודים.
המחנה נסגר ב-4 באוגוסט 1943 על ידי אלויס ברונר, שנשלח לצרפת בידי אדולף אייכמן על מנת לסייע בגירוש היהודים.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם התקדמות כוחות בעלות הברית, שוכנו בו הולנדים לפני שהוחזרו לארצם. לאחר הרס המחנה בשנת 1947, הוקם במקום בית ספר לעקרות בית, ולאחר מכן בית ספר חקלאי שעדיין פועל במקום.
לוח הנצחה הוצב בחזית תחנת הרכבת הישנה בעיירה. בשנת 1965 הוקם במקום שבו שכן המחנה מונומנט זיכרון, שבא להנציח את גירוש המשפחות היהודיות. החליפה אותו "אנדרטת ההזדקנות" שנחנכה במאי 1989, ובה חקוקים שמותיהם של חלק מהאנשים והמשפחות שנכלאו במחנה. בכל שנה מתקיים במקום טקס אזכרה, הנערך על ידי ארגונים יהודים-צרפתיים בשיתוף עיריית בון-לה-רולנד.
המחנה מתואר בסרט הקולנוע "נקודת איסוף", אליו נשלחים גיבורי הסרט לאחר מצוד ול ד'איב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרז' שלמה רוטגולד (עורך), אדז'יה יקירתי, ילדים יקרים, מצרפתית עדה פלדור, הוצאת יד ושם, 2008 (חליפת מכתבים של אבי המשפחה ממחנה בון-לה-רולנד. קטעים מהספר).
