מחנה הריכוז טרגו ז'יו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחנה הריכוז טרגו ז'יו הוקם ברומניה, בסמוך לטרגו ז'יו, בהתאם להוראה של יון אנטונסקו מיום 12 בפברואר 1941 במטרה לבודד, להחזיק תחת השגחה ולהעביד בפרך אסירים הכלואים על רקע פוליטי. המחנה פעל עד 23 באוגוסט 1944, היום בו הופל משטרו של יון אנטונסקו.

מראשית יוני 1941 נכלאו במחנה זה כמאתיים פליטים יהודים שהגיעו מפולין, סלובקיה והונגריה וחיפשו מקלט ברומניה. בהמשך נכלאו במחנה הריכוז טרגו ז'יו כ-7,000 גברים יהודים שנאספו מאזור דורוחוי, מאזור וסלוי, מאזור יאשי, מאזור רומן וממקומות נוספים. בין כלואי המחנה היו גם 14 רבנים ומנהיגים של יהדות רומניה. באוגוסט 1941 הגיעה למחנה ועדה ברשותו של קולונל פטרוצוי, כדי לשחרר את אלה שצו הכליאה שלהם היה שגוי ובסיום עבודתה, בסוף השנה, נותרו במחנה כאלף כלואים והמשוחררים חזרו למשפחותיהם. בשנת 1942 הובאו כלואים נוספים בהם בחורות צעירות, נשים ומתבגרים. אישה אחת, שהייתה בחודש התשיעי, ילדה במחנה. בין הכלואים החדשים היו אברהם לייבה זיסו, מישו בנבניסטי, התעשיין המומר מקס אאושניט, קבוצה של כעשרים צעירים ותלמידים יהודים שנידונו לעשרים עד עשרים וחמש שנות מאסר על הפצת כרוזים נגד המלחמה וגם פעילים יהודים ורבנים שמוצאם בבסרביה או בברית המועצות.

לאחר כיבוש הונגריה על ידי גרמניה הנאצית, ב-19 במרץ 1944, הגיעו דרך גבול הונגריה קבוצות של פליטים יהודים מפולין, סלובקיה והונגריה עצמה. חלק מהפליטים נתפסו ונשלחו חזרה, מעבר לגבול הונגריה, אך חלק אחר נכלא במחנה הריכוז טרגו ז'יו. במרץ 1944 הובאו לכאן גם 166 יהודים ממחנה הריכוז ואפניארקה ו-563 ממחנה גרוסולובו.

תנאי החיים במחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלואים חויבו בתשלום עבור שהותם הכפויה במחנה - הקהילה היהודית שילמה 4,000 לאי עבור כל יהודי שהוכנס למחנה, 150 לאי עבור כל ארוחה שקיבל ו-50 לאי עבור כביסה. הכלואים חויבו למסור את כל הכסף שהביאו איתם למפקד המחנה ולפי עדויות שונות נאספו כעשרים מיליון לאי. מהסכום הזה הוקצו 10% לצלב האדום ו-10% נוספים לתמיכה בעניים, אך מפקד המחנה שמר את הכסף לעצמו.

היהודים הכלואים הוצבו בצריפים שונים, לפי סכום הכסף ששילמו כשוחד - העשירים יותר שהו באזור שנקרא A. תנאי החיים השתנו לפי המצב בחזית המלחמה, כשהצבא הרומני והצבא הגרמני התקדמו בחזית הסובייטית, התנאים הפכו קשים יותר וכשהמצב התהפך הם הוקלו. המזון היה מועט והארוחות בלתי מספקות, כך שהכלואים אכלו גם עשבים שונים שליקטו. חבילות מזון ותרופות שנשלחו אל הכלואים על ידי המשפחות או הקהילה, הוחרמו על ידי מפקד המחנה גאורגה זלטסקו Gheorghe Zlătescu וסגנו גריגורה טרפדוש Grigore Trepăduş. בטרגו ז'יו הטמפרטורה נמוכה מאוד בחורף (עם טמפרטורה שנתית של 10°-2°), אך לכלואים אושר להסיק את תנורי החימום רק שעה עד שעה וחצי בלילה.

הכלואים, ללא שום התחשבות במצבם הבריאותי, הוצאו לעבודה קשה, לסלילת דרכים ומסילות ברזל, לכרייה במחצבות אבן ולפינוי שטחי יער והכשרת הקרקע לחקלאות. מי שלא עמד במשימה שהוטלה עליו נענש ב-25 מלקות על גוף חשוף או שנקשר לעץ ליותר מיממה במזג אויר קר ביותר. המפקדים הטילו אימה על הכלואים והיו מספרים להם שקיבלו הוראות מאנטונסקו להרוג אחד מכל עשרה. מי שרצה לקבל שחרור מיום עבודה, היה צריך לשלם 10,000 לאי או יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גלר - Rezistenţa spirituală a evreilor români în timpul Holocaustului (העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה) Editura Hasefer, 2004.