לדלג לתוכן

גוזן (מחנות ריכוז)

גוזן
KZ Gusen
מידע כללי
מדינה אוסטריה
מחוז Langenstein עריכת הנתון בוויקינתונים
מחנות נלווים מאוטהאוזן
תאריכים
תאריך הקמה 9 במרץ 1940
תאריך שחרור 5 במאי 1945
אוכלוסייה
מפקדי המחנה קארל חמיילבסקי
צבא משחרר צבא ארצות הברית
מספר אסירים בשיא 67,677
השתייכות האסירים לאומים שונים
נתונים
מספר הנספים 31,535 במקום עצמו
קואורדינטות 48°15′26″N 14°27′48″E / 48.25722222°N 14.46333333°E / 48.25722222; 14.46333333
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גוּזֶןגרמנית: Gusen) היה מערך של שלושה מחנות ריכוז, שהתחיל בתור השלוחה הראשונה של מחנה מאוטהאוזן באוסטריה, שהוקם כשאוסטריה הייתה תחת שליטת גרמניה הנאצית בעקבות האנשלוס.

מחנה גוזן כלל שלושה מחנות:

  • מחנה גוזן I הוקם כארבעה ק"מ וחצי ממערב למאוטהאוזן, סמוך לעיירה סנט גאורגן על נהר גוזן Sankt Georgen an der Gusen. מחנה זה התחיל לפעול ב-9 במרץ 1940 והחל מאפריל אנטון שטרייטוויזר היה מנהלו. בשנתיים הראשונות לקיומו התנהל בו רישום נפרד לאסיריו, ורק אחר כך אוחד מספור האסירים בגוזן עם מחנה מאוטהאוזן. ממאי 1940 ועד סוף אותה שנה הגיעו למחנה כ-5,000 אסירים פולנים והועסקו במחצבות ובבית-המלאכה לייצור לבנים שבמקום. עד סוף אותה שנה מתו 1,507 מהם ונרשמו בספר הנספים הנפרד של המחנה. נוסף להם הוצאו להורג בירייה כ-240 קצינים וסטודנטים פולנים, לפי רשימות שמיות בפקודת הגסטפו בפולין. מפקד המחנה היה האופטשטורמפיהרר ס"ס קארל חמיילבסקי. במחנה היו 30 צריפים ושני מבני אבן. תחילה היו שישה צריפי בית-חולים, ובחורף 1943-1944 צורפו אליהם עוד ארבעה צריפים. בשנת 1943 חוברו קווי מסילות ברזל מיוחדות למחצבות ולמפעלי חברות מסרשמיט ושטייר שפעלו במחנה, ובהם הועסקו אסירים רבים בייצור חלקי מטוסים ומכונות ירייה.
  • גוזן II הוקם ב-9 במרץ 1944 בקרבת מקום לגוזן I. היו בו כ-10,000 אסירים. בגוזן II הועסקו האסירים בחפירת מנהרות תת-קרקעיות לאולמות למפעלי חימוש. מנהרה אחת באורך 7 ק"מ, ברוחב 8 מטרים ובגובה 15 מטרים הושלמה, ובה התחילה חברת שטייר בייצור מיסבים כדוריים. שאר המנהרות לא הושלמו עד גמר המלחמה. פרויקט עצום זה מוכר בשם ברג-קריסטל (Bergkristall) (גר'). שמו המלא בי-8 ברג-קריסטל (B8 Bergkristall). בי-8 (B8) היה שמו של הצוות המיוחד של ה-אס אס שניהל את הקמת הפרויקט כדי להבטיח שקיומו יישמר בסוד.
  • גוזן III הוקם בדצמבר 1944 גם הוא בקרבת מקום. הוא היה מחנה קטן, ובו היו 262 אסירים.

המחנות שוחררו ב-5 במאי 1945 על ידי צבא ארצות הברית[1].

מנהרה בפרויקט ברג-קריסטל

תנאי החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי החיים של האסירים במחנות גוזן היו קשים מאוד. קצב העבודה המהיר הושג על ידי סגל שהיה ברובו הגדול מורכב מפושעים פליליים, והם רצחו בלי הבחנה את האסירים המוחלשים. מאוקטובר 1941 ועד מאי 1942 בלבד נרשמו 2,151 שבויים סובייטים בספר המתים של המחנה, וזאת נוסף לנספים בני לאומים אחרים.

מפקד מחנות גוזן עד 1942, קארל חמיילבסקי

צריף 30 היה מקום מאסף של חולים שיש לרצוח אותם בזריקות פנול. בצריף 31 נרצחו אסירים מוחלשים במהלומות מקל בידי 'זקן הצריף' (Blockälteste) (גר'). מדי פעם נשלחו קבוצות אסירים למבצר הרטהיים, שם נרצחו בתא הגזים שבמקום.

נתונים סטטיסטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכול נכלאו במחנות גוזן 67,677 אסירים, מהם נרשמו 31,535 ברשימות המתים. למספר הזה יש להוסיף לפי הערכה זהירה כ-2,500 מתים, בעיקר יהודים, שלא נרשמו בספרי המחנה, ועוד 2,630 שנשלחו ממחנות גוזן למבצר הרטהיים ושם נרצחו.

לקראת השחרור, מצבם של כ-2,000 אסירים היה ירוד מאוד, והם מתו סמוך לשחרור.

משפטו של המפקד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה הועמד מפקד מחנות גוזן עד 1942, קארל חמיילבסקי, למשפט בעיר אנסבך ונידון למאסר עולם.

בשנת 1995 נערך לראשונה טקס זיכרון רשמי באתר הזיכרון של מחנות גוזן, שבמרכזו הקרמטוריום של מחנות גוזן. אתר הזיכרון סמוך מאד לבתי מגורים, מה שמעיד כי האוכלוסייה האוסטרית שהתגוררה בתקופת המלחמה הייתה מודעת היטב למתרחש שם.

בטקסים אלו בולטת נוכחותם של משפחות אסירים מספרד ואיטליה שנעצרו בשל פעילותם הפוליטית במדינותיהם ונשלחו למחנות גוזן. אסירים שנותרו בחיים מגיעים עם מדי האסיר שלהם לטקסים. הטקס מתקיים כל שנה, ביום שבת שלפני יום ראשון שבו מתקיים טקס הזיכרון במחנה מאוטהאוזן. כתוצאה מקיומו ביום שבת, נציגים רשמיים של מדינת ישראל אינם נוטלים בו חלק.

לעומת זאת, פרויקט ברג-קריסטל (Bergkristall) נסגר על ידי ממשלת אוסטריה ולא ניתן לבקר בו באופן עצמאי במהלך השנה, למעט בשני מועדים: בתקופת טקסי הזיכרון בגוזן ומאוטהאוזן ובתקופת יום העצמאות האוסטרי.

הקרמטוריום של מחנה גוזן שנמצא היום במרכז ההנצחה של מחנה גוזן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוזן בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מאוטהאוזן - מחנה ריכוז וכיליון, בנימין אקשטין, הוצאת יד ושם, 1984. סיכום חשוב של מחקר על מאוטהאוזן הכולל גם התייחסות ל-3 מחנות גוזן (להפניות: פרק המפתחות, א - שמות מקומות מוסדות ומפעלים, עמ' 361).
  • Joseph Fisher - Die Himmel waren vermauerrt - The Heavens were walled In, New Academic Press, 2017. ("יוסף פישר - השמיים ננעלו"). הספר הדו-לשוני בגרמנית ואנגלית, נכתב לאחר הפקת הסרט "ששה מליון ואחד" מוסיף מידע, וכלול בו יומנו של יוסף פישר בעברית (בעמ' 173-128).
  • Rudolf Haunschmied, Jan-Ruth Mills, Siegi Witzany-Durda: St. Georgen-Gusen-Mauthausen – Concentration Camp Mauthausen Reconsidered. BoD, Norderstedt 2008. ספר מקיף שנכתב על ידי קבוצה של פעילים אוסטריים הפועלים שנים רבות להנצחת מחנות גוזן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בנימין אקשטיין, גוּזֶן, האנציקלופדיה של השואה ב', יד ושם וספרית פועלים, 1990, עמ' 248–249. הטקסט של הערך מופיע ב-גוזן, באתר יד ושם - מרכז המידע אודות השואה.