מגדר וזיהום סביבתי
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נקודת מבט נייטרלית, הערך כולל קישורים ישירים מתוך הטקסט לדפי אינטרנט במקום להעבירם להערות שוליים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נקודת מבט נייטרלית, הערך כולל קישורים ישירים מתוך הטקסט לדפי אינטרנט במקום להעבירם להערות שוליים. | |
מגדר וזיהום סביבתי עוסק בבחינת ההבדלים המגדריים, במידת החשיפה לזיהום ובהתפתחות מחלות והמאפיינים שלהן. נשים נמצאות בקבוצת סיכון לפגיעה ממזהמים אשר מחקים הורמונים, ואשר משפיעים עליהן כבר ברמות מזעריות.[דרוש מקור]
זיהום סביבתי ותחלואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפתחות תעשייתית וטכנולוגית סייעה לאדם בהתמודדות עם תנאי הסביבה ושיפרה את איכות חייו ומנגד יצרה בעיות סביבתיות וסיכונים בריאותיים.
אחד הסיכונים בעידן המודרני הוא הזיהום הסביבתי. הזיהום מסווג לאחד משלושה סוגים: זיהום אוויר (גז, חלקיקים נפלטים וחומרים כימיים) זיהום ימי וזיהום מים מתוקים (הזרמת שפכים תעשייתיים) וזיהום קרקע (חומרי דישון והדברה, סילוק ושריפה של פסולת תעשייתית).
בשל טבעם של החומרים המזהמים, הנוטים להצטבר באוויר ובמים, הם נוטים להתפשט לאזורים נרחבים ולפגוע במערכות אקולוגיות גדולות. הקושי העיקרי בטיפול בסכנות הזיהום הסביבתי נובע מכך שמוצרים רבים, המיוצרים בתעשיות המזהמות, הפכו משמעותיים לאורח החיים והכלכלה המודרנית. על כן, קשה להגיע להסכמה ויישום של שליטה ופיקוח על מדדי הזיהום.[דרוש מקור]
הפיקוח על הזיהום נתקל בהתנגדות של בעלי התעשייה.[1] הזיהום הסביבתי הביא לעלייה דרמטית של תחלואה ותמותה ממחלות לב,[2] שבץ מוחי וסרטן. לזיהום הסביבתי קשר גם למחלות המשפיעות על נשים בלבד, כגון סרטן הרחם.
ישנם גורמים המקשים על הוכחת הקשר שבין זיהום סביבתי ותחלואה: המאפיינים של המחלה זהים אצל כאלה שנחשפו לזיהום וכאלה שלא נחשפו, חשיפות למזהמים שונים עלולות לגרום למחלות בעלות מאפיינים זהים, ישנן חשיפות שאינן נמדדות ואינן מוכרות וישנו קושי לאתר אותן, במיוחד בישראל, נושא הניטור הסביבתי לוקה בחסר, לפי דו"חות מבקר המדינה, [דרוש מקור] החשיפה משפיעה באופן שונה על אוכלוסיות שונות, ישנם גורמים המערפלים את הקשר שבין חשיפה לזיהום סביבתי ומחלה, כגון: עישון, פעילות גופנית, מועדות גנטית מוקדמת, ורקע רפואי קודם .
זיהום סביבתי בכלל וזיהום אוויר בפרט הם אחת הסכנות הבריאותיות החמורות של העידן המודרני. בדו"ח השנתי של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מינואר 2024 - נקבע כי זיהום האוויר הוא גורם התמותה והתחלואה הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל.[3]
זיהום סביבה ונשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[4]בעבר, היה קיים מחסור בידע לגבי השפעת מזהמים על נשים, שכן רוב הידע נשען על תוצאות מחקרים שהתמקדו בחשיפה של גברים למזהמים בתעסוקה. המחקרים התעלמו מההשפעה של חומרים מזהמים על אוכלוסייה רחבה הכוללת נשים, ילדים ועוברים. שכיחות המחלה, סוגי הסרטן, הפרעות פוריות ומחלות כרוניות שקשורות לזיהום סביבתי מציגים מופעים שונים אצל נשים וגברים.
עד לשנת 2012 הבדלים המגדריים לא נלקחו בחשבון, מה שהביא לעיכוב בגילוי המחלות הממאירות אצל נשים בעיקר[דרושה הבהרה], מכיוון שגופן של נשים והפעילות ההורמונאלית והפיזיולוגית בגופן שונה משל גברים, דורשת הגישה הפמיניסטית פילוח של המחקרים ובדיקת מידת ההשפעה וההבדלים שבין נשים לגברים.[5]
כמו כן, נושא רגישותן הייחודית של נשים, הועלה גם בכנס האקולוגיה השנתי ב-2013, בו הוצגה רגישותן הייחודית של נשים למשפחות מזהמים אשר מחקות את ההורמון הנשי אסטרוגן לדוגמה, למתכות המתפקדות כ"מטלואסטרוגנים", חשיפה למתכות אלו אחראית על פי הנטען לעליה בתחלואה בסרטן השד וסרטן ריאה.[5]
כתב העת לחומרים מסוכנים "מדע ישיר" (ScienceDirect) מספק סקירה ביקורתית לגבי החשיפה בבית בבערה מדלק מוצק, המזהמים הקשורים אליו, מנגנוני הרעילות שלהם, ובעיקר ההשפעות הבריאותיות הנלוות, במיוחד בנשים וילדים הן חמורות.
במחקר נמצא שחשיפה של נשים למזהמים אלו גורמת לסרטן ריאות, מחלת ריאות חסימתית כרונית, לחץ דם מוגבר, מחלות לב וכלי דם והם הגורמים העיקריים לנכות למוות בטרם עת בנשים.
90% ממשקי הבית הכפריים בשלוש המדינות המתפתחות המאוכלסות ביותר בדרום אסיה (פקיסטן, הודו ובנגלדש) משתמשים בדלק מוצק (SF) לבישול פנימי, חימום ותאורה. דלק מוצק מתייחס לביומסה (שאריות עץ, חקלאות ופחם). ביומסה מתייחסת לחומרים אורגניים מתחדשים שמקורם משאריות בעלי חיים וצמחים (כגון עץ, גללי בעלי חיים ושאריות יבולים). לשימוש בדלקי הבישול ומקומות הבישול היו השפעות משמעותיות על האינדיקטורים לבריאות האישה, כגון הריון נוכחי, משך ההריון, שנות העיקור וגיל.[6][7]
מיקרופלסטיק הם חלקיקים קטנים מחמישה מילימטרים הנובעים מחשיפה אנושית לחפצי פלסטיק הנמצאים בסביבה ההופכת לבלתי נמנעת. הם עוברים מהסביבה לאורגניזמים חיים, כולל יונקים, מאחר שכמויות אדירות של פסולת פלסטיק מושלכות לסביבה ומזהמות את כדור הארץ כולו. מיקרופלסטיק נמצא החל מפסגת הר האוורסט הגבוה ועד לאוקיינוסים העמוקים ביותר. אנשים צורכים את החלקיקים הזעירים דרך מזון ומים וכן נושמים אותם פנימה, והם נמצאו בצואה של תינוקות ומבוגרים וגם בדם.[8]
יש זיהומים סביבתיים שטרם נבדקו מגדרית, אך הם זיהומים מוכחים כגון מיקרופלסטיק. בשנת 2020 נערך מחקר על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת "פוליטכניקה דלה מרשה", מאיטליה, שזיהה מיקרופלסטיק לראשונה בשליות אנושיות. במחקר נותחו דגימות משש שליות אנושיות, שנאספו מנשים לאחר הריונות פיזיולוגיים ודגימות שנאספו מהעוברים. במחקר זה זוהו בפעם הראשונה חלקיקי מיקרופלסטיק גם בשליות וגם בחלב אם אנושי. דגימות חלב האם נלקחו מ-34 אימהות בריאות, שבוע לאחר הלידה ברומא, איטליה. ב-75% מהדגימות, התגלו חלקיקי מיקרופלסטיק, ממצאים אלו גרמו לחוקרים דאגה רבה מההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות לחומרים רעילים בחלב האם, מאחר שהתינוקות היא האוכלוסייה הפגיעה ביותר.[9]
נשים מהוות כ-79% מהשימוש במוצרי קוסמטיקה למטרות יופי, היגיינה וטיפוח, וקרמי לחות, דאודורנטים ומוצרי שיער ואיפור הם הבולטים ביותר תעשיית הקוסמטיקה. תעשיית הקוסמטיקה מתקשה בהתמודדות עם בעיות הקשורות לייצור פסולת מיקרופלסטיק ישירות מתכשירי קוסמטיקה או אריזותיהם, יחד עם השימוש במוצרי נפט אלא, וכן גם בנושאים הקשורים לניסויים בבעלי חיים. בכל הנוגע לשימוש במיקרופלסטיק ופרבנים המצויים במוצרי הקוסמטיקה, יש השפעה על הבריאות, מחקרים מדגישים חששות לגבי המערכת האנדוקרינית, לאור סיווגם כמשבשים הורמונליים, עם זיקה לקולטנים לאסטרוגן, אנדרוגן ואפילו לבלוטת התריס.[10]
בדו"ח האחרון שערך גרינפיס במוצרי קוסמטיקה באיטליה, נמצא פלסטיק ב-79% מ-672 המוצרים שנבדקו שנרכשו באינטרנט, וב-38% מהמוצרים נמצאו חלקיקי מיקרופסטיק מוצק. החל מה-1 בינואר 2020, איטליה אסרה להוציא לשוק מוצרי קוסמטיקה לשטיפה עם פונקציית פילינג או ניקוי המכילים מיקרופלסטיק. ישנם חששות סביבתיים לבריאות האדם הקשורים למרכיב בפולימר מסוג PVP, היכול להזיק לחיים מימיים עם השפעות ארוכות טווח. הוא גם חשוד כגורם לגירוי בדרכי הנשימה ולסרטן.[11]
באפריל 2024 לראשונה בהיסטוריה בית דין בינלאומי בהאג פסק לטובת קבוצת 2000 נשים מבוגרות משוויץ, שטענו כי המאמצים הלא מספיקים של ממשלת שוויץ, אינם דיים להילחם בשינויי האקלים וזה מעמיד אותן בסיכום למות במהלך גלי החום. החלטת בית המשפט בהאג מהווה תקדים, מאחר ופסק הדין שלא ניתן לערער עליו, עשוי לחייב את ממשלת שוויץ לנקוט צעדים בהפחתת הפליטות עד 2030 ולצמצם את זיהום הסביבה.[12]
חומרים מסרטנים בעלי השפעה הורמונלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטלו-אסטרוגנים הם קבוצה של אסטרוגנים חיצוניים אנאורגניים, אשר משפיעים על ביטוי הגנים של תאים אנושיים, בתגובה לאסטרוגן. ההשפעות שלהם קשורות לתפקוד הפיזיולוגי של אסטרוגן, שכן הם נקשרים לרצפטורים של אסטרוגן. בכך, הם מחקים את האסטרוגן, מפעילים את הרצפטור, ומזיקים. הם נקשרו בסרטן השד, כמו גם בסרטן הריאה. מטלו-אסטרוגנים לדוגמה, הם: אלומיניום, ארסן, בריום, קדמיום, כרום, קובלט, אנטימוני, נחושת, עופרת, כספית, ניקל, סלניט, טין, וונדאט. מזהמים הנמנים עם משפחה זו, מחקים הורמונים, ומעלים אצל נשים את הסיכון לאנדומטריוזיס, סרטן מסוגים שונים, ופגיעה בפוריות.[13]
גם לממסים אורגניים, קיים קשר להעלאת סיכון לסרטן השד, בין אם בחשיפה תעסוקתית, ובין אם בחשיפה סביבתית.[14]
חוק אוויר נקי אינו מגן על בריאות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק אוויר נקי מכיר בבעייתיות ובמאפיינים הייחודיים של מדינת ישראל ובחומרת בעיית זיהום האוויר במדינה. החוק מטפל בבעיית הזיהום על ידי קביעה של "ערכי יעד" ו"ערכי סביבה", ואלו נועדו במקור לצמצם את זיהום האוויר באמצעות אכיפה וענישה.
עם זאת, ביום 29 בפברואר 2016, ניתנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה שורת הקלות בחוק אוויר נקי, עבור מזהמים מסרטנים וודאיים לאדם מדרג A על פי מדד ה-WHO, אשר נחשבים למעלים סיכון לסרטנים אצל נשים. לדוגמה, המזהם בנזן, אשר מעלה את הסיכון אצל נשים לחלות בסרטן השד, זכה להקלה בתקינה, כך שניתן יהיה לחרוג מהתקן 7 יממות בשנה.[15]
זיהום סביבתי ופגיעתו בנשים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל היא מדינה קטנה צפופה ומתועשת והזיהום הסביבתי מתפשט בקלות על פני אזורי הארץ השונים באמצעות האוויר, המים והקרקע.
בשנות האלפיים, הגיעה ד"ר לינדה בירנבאום לבקר בישראל, והעלתה את המודעות לסיכונים שבחשיפת נשים אפילו לריכוזים מזעריים של זיהום, ברמות חלקים לטריליון.[16]
ד"ר בירנבאום, טוקסיקולוגית מחלוצות התחום, ניהלה את מכון המחקר האמריקני האחראי על חקר נזקי זיהום והשפעתם. היא התריעה כי התקופה בה מצויה העוברית בבטן, הנה תקופה רגישה במיוחד לחשיפות סביבתיות ותשפיע לאחר מכן על כל מהלך החיים[17] בין היתר, מחקרי מכונים שניהלה העידו כי זיהום אוויר משפיע גם על בלוטות החלב, על הקדמת גיל הוסת, השמנה, ועוד.[18]
חיפה ועכו הם האזורים הבולטים ביותר כמייצרי מזהמים ופגיעתם הקשה בולטת באוכלוסייה בכלל ובנשים בפרט.[19]
גם צפת, טבריה עפולה תל אביב ובאר שבע הן ערים שבהן נמדדה נוכחות גדולה של מזהמים. תעשיות כבדות באזור חיפה, צירי תחבורה ראשיים בתל אביב, שריפת חומרים באופן בלתי מבוקר באזורים הצפוניים הם מהגורמים המרכזיים לזיהום הסביבתי ופגיעה בריאותית בעקבותיו. [דרוש מקור]
במחקרים שנעשו בעשרים השנים האחרונות נמצאה עלייה בולטת בתחלואה בסרטן השד אצל נשים שחיו באזורים מזוהמים מיחס של 1:15 ל-1:8.[דרוש מקור]
מהשוואות שנערכו בין ישראל ל-15 מדינות באירופה נמצא כי נשים בישראל נמצאות במקום השישי בתמותה מסרטן, לעומת גברים הנמצאים במקום ה-14.[דרוש מקור]
עמותות וארגונים שונים קוראים לשינוי התקנים הקיימים המפלים נשים, שכן הם מבוססים בעיקר על מחקרים שנעשו במקומות עבודה של גברים ומתעלמים מהרגישות השונה של נשים לזיהום הסביבה. כחלק מהרעיון של הטמעת המגדר אשר אומץ בכנס הנשים הבינלאומי בבייג'ינג, הוחלט לאמץ את נקודת המבט המגדרית בסדר היום של המחקר.[דרוש מקור]
חוקרים מסורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון מצאו כי נשים הרות שנחשפו לזיהום אוויר היו בסיכון מוגבר לתמותת העובר שברחמן. המחקר נערך בשיתוף עם המחלקות לבריאות הציבור ולגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון, מצביע על קשר ישיר בין זיהום אוויר לתמותת עוברים ברחם אמם.
צוות המחקר בחן קשר בין התופעה הזו לחשיפה לחלקיקים מזוהמים שמסוגלים לחדור לעומק דרכי הנשימה ולריאות. מדובר במזהמי אוויר שמקורם בפליטות של מכוניות ומשאיות ובשריפת דלקים. התברר שחשיפה לחלקיקים מזהמים שמקורם בפליטות של מכוניות ומשאיות ובשריפת דלקים, הייתה קשורה באופן מובהק לתמותה תוך רחמית פי 3.6, ושעלייה כזאת בשליש הראשון של ההיריון העלתה את הסיכון פי 3. המחקר מראה שזיהום אוויר - וספציפית זה שמערב חלקיקים קטנים שמקורם בפליטות של מכוניות ומשאיות - קשור לתוצאי היריון שליליים.[20]
למרות זאת בישראל לא נערכו עד היום מחקריים ייחודיים על הקשר שבין זיהום אוויר ותחלואת נשים.
התחלואה החריגה של נשים במפרץ חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחלואה החריגה של נשים במפרץ חיפה, מוכרת למשרד הבריאות לפחות מאז שנות התשעים,[דרוש מקור] ולציבור לכל הפחות מאז תחילת שנות האלפיים. בתחילת שנות האלפיים, אילץ ד"ר ג'אמס קריקון את משרד הבריאות להציג נתוני תחלואה בסרטן, והנתונים שהתקבלו הוכיחו הבדלים משמעותיים בין הנפות במדינת ישראל, לרעת נשות נפת חיפה. נשות הנפה הובילו את שאר הנפות בתחלואת סרטן בנשים.[21][22]
משרד הבריאות באמצעות הוועדה המייעצת לאפידמיולוגיה סביבתית כבר הכיר בקשר הסיבתי בין זיהום תעשיית כבד במפרץ חיפה ובין תחלואה עודפת בסרטן ומחלות אחרות, ומעולם לא חזר בו מהכרתו בקשר זה.
דו"חות משרד הבריאות שיצאו בשנים האחרונות תומכים בקיום נזק בריאותי חמור לתושבות האזור, על רקע הזיהום התעשייתי החמור באזור. כזהו למשל נייר עמדה של משרד הבריאות מדצמבר 2015.[23]
העיר שהובילה בעבור נשים את תחלואת הסרטן בכל מדינת ישראל בשנים 2005–2009 היא נשר, העיר הגובלת במתחם בתי הזיקוק.[24] נשים בנפת חיפה גם מובילות בשנים האחרונות 2006–2011 את מדינת ישראל בסרטן ריאה, 26 אחוז מעל הממוצע הארצי בשנים 2006–2011.[25]
סרטן הריאה, המחלה הקשורה ביותר לזיהום האוויר, לפי מדד ה-WHO אך יודגש, כי גם ישנו תת-סוג ספציפי של סרטן זה, אשר בו נשים חולות יותר על רקע סביבתי, אדנוקרצינומה,[דרוש מקור]
נשות נפת חיפה הובילו בשנים 2001–2011 את כל נשות מדינת ישראל באשר לסרטן כללי (מכל הסוגים). לעניין סרטן הרחם, הדו"ח האחרון שהוצג היה מחקר של פרופ' תמר פרץ ושותפים, אשר מצא תחלואה עודפת של סרטן הרחם ב-42 אחוזים מבנפות אחרות.[26][27]
גורמים להבדלים מגדריים: כלכלי, ביולוגי, תפקידי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם הכלכלי - זיהום סביבתי פוגע במי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי. מי שגרים בסמוך למפעלים מזהמים ואתרי פסולת מסוכנת שעובדים בתנאים קשים ובסביבות עבודה מזוהמות ואינם יכולים להרשות לעצמם אמצעי הגנה וצמצום החשיפה לזיהום. בכל העולם נשים מקובצות בדרך כלל בתחתית הסולם. [דרוש מקור]
הגורם הביולוגי - ההבדלים במבנה הגופני וההורמונאלי יוצרים רגישויות שונות לחשיפה לרעלים ומזהמים בין נשים וגברים. מערכת רבייה, מבנה הדנא, המערכת ההורמונאלית, גודל הגוף, גודל כלי הדם והריאות, כולם גורמים המשפיעים על הדרך שבה חודרים המזהמים מהסביבה אל הגוף.[28] המחקרים שכאמור התמקדו בגברים ובחשיפה למזהמים במקום העבודה, התעלמו מהשוני באיברים המועדים לחלות, לדוגמה סרטן השד והשחלות אצל נשים, סרטן האשכים אצל גברים. הפעילות ההורמונאלית בגופן של נשים מתרחשת בעזרת אסטרוגן, ולקולטני האסטרוגן, המפעילים את חלוקת התאים, יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הסרטן. מזהמים רבים נוטים לחקות את פעילות האסטרוגן מה שמביא לכך שגופן של נשים נוטה לקלוט מזהמים בקלות רבה יותר.
תפקידי מגדר - נשים במקומות שונים בעולם אחראיות לטיפול היומיומי ומילוי הצרכים של משפחותיהן, דבר שמעמיד אותן בקו החזית בחשיפה לזיהום סביבתי. אמצעי הדברה ביתיים, פירות וירקות מרוססים, טיפול בבעלי חיים שנחשפו לזיהום, בישול, שימוש במוצרי קוסמטיקה והיגיינה ושימוש בחומרי ניקוי - כל אלה חושפים את הנשים יותר מאשר גברים, לסכנות ולנזקים של הזיהום הסביבתי.[26] ההשפעות של הזיהום הסביבתי הן לרוב איטיות ולא נראות לעין, ומופיעות בדברים הקטנים, בסביבה הרגילה. כתוצאה מהתפקיד המגדרי של הנשים כמנהלות הסביבה הביתית הן גם הראשונות להבחין ולהיפגע מהזיהום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קשר בין זיהום אוויר לממצאים בריאותיים - סקירת הידע העדכני בישראל, באתר (משרד הבריאות)
- פרויקט סיכונים סביבתיים ואוכלוסייה בישראל, באתר (האגודה לצדק סביבתי בישראל)
רויטל חובל, מחיר הזיהום של בתי הזיקוק בחיפה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2013- הקשר בין זיהום ומחלת לב קטלנית בנשים, באתר (ehp)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרויחות ומזהמות
- ^ זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב 16-08-43 באתר News1
- ^ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פתח דבר, דוח שנתי של מבקר המדינה - ינואר 2024, 15 בינואר 2024, עמ' 9
- ^ רוברטו אבוליו, פלסטיק ומיקרופלסטיק בתעשיית הקוסמטיקה, המכון הלאומי לבריאות, 2022 28 באוקטובר
- ^ 1 2 הקואליציה לבריאות הציבור ואלה נווה עבור קרן היינריך בל, מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים
- ^ ד"ר רינקלב יורג, השפעות בריאותיות של זיהום אוויר פנימי מדלק מוצק ביתי על ילדים ונשים, ScienceDirect כתב עת לחומרים מסוכנים 416, 2021 (באנגלית)
- ^ הנריק לונד, מארק ג'יי קייזר, מנסור אחמד, חקירת ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר ביתי על הריון ועיקור האישה: עדויות אמפיריות מפקיסטן, הודו ובנגלדש, אנרגיה של ScienceDirect 247, מאי 2022
- ^ התר א. לסלי, מרטין ולזן, גילוי וכימות של זיהום חלקיקי פלסטיק בדם אנושי, איכות הסביבה הבינלאומית -ScienceDirect 163, מאי 2022
- ^ ד"ר ולנטינה נוטרסטפנו, אנטוניו רגוסה,, עדות ראשונה למיקרו פלסטיק בשליה אנושית ובחלב אם, איכות הסביבה הבינלאומית ScienceDirect 146, ינואר 2021
- ^ רוברטו אבוליו, פלסטיק ומיקרופלסטיק בתעשיית הקוסמטיקה, המכון הלאומי לבריאות 4576, 2022 28 באוקטובר
- ^ Madhuri Prabhakar, 11 מותגי איפור שנחשפו בשימוש במיקרופלסטיק, באתר Beat the Microbead, 10.2.2021
- ^ לורה פדיסון, בית המשפט הבינלאומי קובע כי שוויץ הפרה את זכויות האדם בתיק אקלים משמעותי שהוגש על ידי 2,000 נשים, באתר CNN, אפריל 2024
- ^ Endocrine Disruptors, www.niehs.nih.gov (באנגלית)
- ^ לוצ'יה דה סנטיס, כיצד זיהום סביבתי משפיע על פוריות האישה, באתר כתב העת הבינלאומי לחקר הסביבה ובריאות הציבור, 26.11.2020
- ^ אילנה קוריאל, הוחמרו התקנים לבנזן ועוד חמישה חומרים מסוכנים, באתר ynet, 1 במרץ 2016
- ^ https://www.niehs.nih.gov/about/od/director/ Linda S. Birnbaum, Ph.D., D.A.B.T., A.T.S. Director, NIEHS & NTP National Institutes of Health
- ^ הקרן לבריאות וסביבה Environment and Health Fund (2017-02-08), Dr. Linda Birnbaum, Towards 2020, נבדק ב-2017-03-17
- ^ Andrew Russell (2014-02-21), Dr. Linda Birnbaum - Environmental Exposures Acting Like Uncontrolled Medicine, נבדק ב-2017-03-16
- ^ מיפוי גאוגרפי של מחלות ממאירות בישראל, משרד הבריאות רישום הסרטן הלאומי
- ^ איתי גל, מחקר ישראלי: זיהום אוויר מגדיל פי 3.6 הסיכון למות העובר ברחם, באתר ynet, 23 במרץ 2021
- ^ רשות השידור (2014-06-24), מבט - הסיכוי לחלות בסרטן גדול מן הממוצע הארצי גדול בעשרות אחוזים אם אתם גרים בחיפה, חדרה או אשקלון, נבדק ב-2017-03-16
- ^ קלנר, ירון (2014-10-20). "נתוני הסרטן בישראל: בחיפה חולים 15% יותר". ynet. נבדק ב-2017-03-16.
- ^ משרד הבריאות, דו"ח לועדות התכנון על מצב הבריאות בחיפה, באתר http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/08112016_1.aspx
- ^ משרד הבריאות, פרופיל בריאותי של ישובים בישראל שנים 2005–2009, באתר http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/h_print.pdf
- ^ ""בחיפה חולים יותר בסרטן - והמדינה מעלימה עין"". ynet. 2014-10-21. נבדק ב-2017-03-16.
- ^ 1 2 Yakir Rottenberg, Aviad Zick, Micha Barchana, Tamar Peretz, Organ Specific Cancer Incidence in an Industrial Sub-district: A Population-based Study with 12 Years Follow-up, American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention 1, 2013-03-25, עמ' 13–22
- ^ הדסה עין כרם, עודפי סרטן לפי אתר בנפת חיפה _ מאמר
- ^ ריטה קניפארי, פוריות האישה וזיהום הסביבה, באתר כתב העת הבינלאומי לחקר הסביבה ובריאות הציבור, 26.11.2020