מוזיאון פלסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון פלסטין
المتحف الفلسطيني
PALESTINE.jpg
המוזיאון בבניה, אפריל 2015.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע
סוג היסטוריה ותרבות
אדריכל הנגאן פנג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פתיחה רשמי 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ביר זית
בעלות הרשות הפלסטינית
מנהל מחמוד הווארי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.palmuseum.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוזיאון פלסטין (ערבית: المتحف الفلسطيني) הוא מוזיאון העוסק במורשת, תרבות ובהיסטוריה הפלסטינית. המוזיאון השוכן בביר זית, צפונית לרמאללה, נפתח במאי 2016.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון למוזיאון עלה ב-1998, תחילה המטרה הייתה להקים מוזיאון העוסק בזיכרון האירועים המכונים בפני הפלסטינים הנכבה, לקראת ציון שנתם ה-50. בהמשך התפתח הרעיון למוזיאון העוסק בהיסטוריה ובתרבות הפלסטינית על כל פניה ב-200 השנים האחרונות[1][2]. העבודה על המוזיאון החלה בשנת 2010 ואבן הפינה למוזיאון הונחה ב-11 באפריל 2013. המוזיאון הוא פרויקט הדגל של עמותת Taawon – מלכ"ר פלסטיני עצמאי לפיתוח ולסיוע הומניטארי לפלסטינים בגדה המערבית, ירושלים, רצועת עזה, אזורי 1948 והיישובים הפלסטיניים בלבנון[3]. הכסף להקמת המוזיאון גויס על ידי העמותה אשר קיבלה תרומות מפלסטינים וערבים מרחבי העולם[4]. במאי 2015 הצטרף המוזיאון באופן רשמי למועצה הבינלאומית למוזיאונים.

מבנה המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון נמצא על גבעה, ליד אוניברסיטת ביר זית, שתרמה את השטח להקמתו. כ-40 מיליון דולר הושקעו בבניית השלב הראשון של המוזיאון והתערוכה. מבנה המוזיאון עוצב על ידי משרד הארכיטקטים האירי Heneghan Peng, והוא עוצב בהשראת הטרסות, המדרגות החקלאיות, המאפיינות את הסביבה ההיסטורית המקומית. המבנה עוצב כך שיאזכר את הטופוגרפיה ההררית של האזור, בצורה של שלושה משולשים נמוכים עם חלונות זכוכית גדולים, הנתמכים על ידי קונסטרוקציית מתכת שחורה עם הצללות ומחופים באבן בגוון חום בהיר. זהו הבניין הראשון ברשות הפלסטינית שקיבל תקן של בנייה ירוקה, מה שהופך אותו למודל לקיימות סביבתית בפלסטין.[3]

גודלו של המוזיאון מתוכנן להיות כ-160 דונם, והוא נבנה בשני שלבים: בשלב הראשון, שהסתיים ב-2016, נבנו 3500 מ"ר, עם אולמות תצוגה, אולם פתוח, קפיטריה פנימית וחיצונית, כיתות, מחסנים ומשרדים לצוותי ציבור ומתקנים ציבוריים. לשלב השני, שבנייתו צפויה להסתיים בשנת 2026, מתוכנן שטח של 6,500 מ"ר שיכיל אולמות תצוגה גדולים יותר, תיאטרון פנימי, כיתות נוספות וספרייה.[3]

גינות המוזיאון, הבנויות כטראסות, עוצבו על ידי אדריכלית הנוף הירדנית לארה זוריקאת, וכוללות צמחייה אופיינית לארץ: הן הפלורה הילידית והן צמחים שהגיעו ונטמעו בנוף המקומי כגון עצי זית, צמחי תבלין שונים ועד לעצי פרי.

הנהלת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש הוועד של המוזיאון הוא עומאר אל-קטן, איש קולנוע ממוצא פלסטיני המתגורר בבריטניה. מנהל המוזיאון והאוצר הראשי הראשון שלו היה ג'ק פרסקיאן (Jack Persekian), שהוחלף על ידי מחמוד הווארי. מ-2018 מנהלת את המוזיאון ד"ר עדילה לעאידי-הניה[5].

תערוכות ואוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שנחנך ב-2016 עוד לא הכיל המוזיאון אוספים או תערוכות[2], אך בו-זמנית נפתחה "תערוכת לוויין" בשם "קצות החוטים: הרקמה הפלסטינית בהקשר הפוליטי שלה" במוזיאון בביירות. לדברי אל-קטן תערוכות לוויין כאלה יהיו גם בעתיד, כיוון שההגעה לשטחי הגדה המערבית דורשת מעבר גבולות שבשליטת ישראל.[3] התערוכה הראשונה במוזיאון עצמו, בשם "ירושלים חיה" (Tahya Al Quds), נפתחה באוגוסט 2017. התערוכה הקבוצתית כללה 48 יצירות של אמנים פלסטיניים, ערבים ובינלאומיים[6][7] ועסקה בירושלים כמקרה בוחן המייצג את הגלובליזציה, את כישלונותיה, וניסיון למצוא תשובות להשראת עתיד טוב יותר[8]. את התערוכה אצרה רים פאדא, שהייתה אוצרת אמנות המזרח התיכון בפרויקט גוגנהיים אבו דאבי (אנ')[9], אצרה את הביתן של איחוד האמירויות הערביות בביאנלה ה-55 של ונציה, וכן הייתה האוצרת של הביאנלה השישית של מרקש[10].

בהיעדר אוסף יצירות אומנות למוזיאון, עוסק צוות המוזיאון בגיבוש אוסף וירטואלי וארכיון מקוון. מה שהחל ב-2014 כפרויקט קטן בשם "אלבום משפחתי" ובמסגרתו הוזמנו אנשים להעביר למוזיאון תמונות משפחתיות שנסרקו וקוטלגו, התפתח לקונספט גדול יותר של בניית ארכיון דיגיטלי חופשי, שיאפשר לאנשים להעלות אליו תמונות, כולל קטעי וידאו ביתיים, פוסטרים ועוד[2] כדרך לשימור ההיסטוריה והמורשת הפלסטינית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהב, גליה. "מוזיאון פלסטין לא מחכה לבורג". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2019. 
  2. ^ 1 2 3 ליטמן, שני (22 במאי 2016). "אמנם עוד אין שום פריט באוסף, אבל בכל זאת היסטוריה: הפלסטינים הקימו מוזיאון". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2019. 
  3. ^ 1 2 3 4 Glanz, James; Nazzal, Rami (16 במאי 2016). "Palestinian Museum Prepares to Open, Minus Exhibitions". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2019. 
  4. ^ Ahmad Melhem, New museum to honor Palestinian history, culture, Al-Monitor, ‏2015-05-25 (באנגלית)
  5. ^ Gareth Harris, Palestinian Museum appoints Adila Laïdi-Hanieh as director after surprise departure of previous head, The Art Newspaper, ‏2018-09-03
  6. ^ Rebecca Close, “Jerusalem Lives”: the inaugural exhibition at the Palestinian Museum | Art Radar, Art Radar, ‏2018-01-10 (בBritish English)
  7. ^ Nick Leech, Reem Fadda's Jerusalem Lives at the Palestinian ­Museum, The National, ‏2017-08-24 (באנגלית)
  8. ^ Reem Fadda in Conversation | Ocula, ocula.com, ‏2017-12-05 (באנגלית)
  9. ^ Reem Fadda, Associate Curator at the Guggenheim Abu Dhabi, Radicate.eu, ‏2016-03-10 (באנגלית)
  10. ^ Reem Fadda Curator of Marrakech Biennale, artnet News, ‏2015-06-16 (בAmerican English)