לדלג לתוכן

מנחם פינקלשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
בחודש יולי 2002 החל לפעול בית הדין הפלילי הבינלאומי והפרקליטות הצבאית נערכה לחידוש משמעותי זה במשפט הבינלאומי ולהשלכותיו על צה"ל{{הערה|אתי לבני ויצחק טוניק, "החודש- עם הקמת בית הדין הבינלאומי התחילה מהפכה", '''עורך הדין''', גיליון מס' 31, יולי 2002, עמ 30-26, אריאלה רינגל-הופמן, שם.}}.
בחודש יולי 2002 החל לפעול בית הדין הפלילי הבינלאומי והפרקליטות הצבאית נערכה לחידוש משמעותי זה במשפט הבינלאומי ולהשלכותיו על צה"ל{{הערה|אתי לבני ויצחק טוניק, "החודש- עם הקמת בית הדין הבינלאומי התחילה מהפכה", '''עורך הדין''', גיליון מס' 31, יולי 2002, עמ 30-26, אריאלה רינגל-הופמן, שם.}}.


פינקלשטיין הורה על שינוי מדיניות החקירה הפלילית כלפי חיילים בתקופת המלחמה בטרור, בכל הנוגע לאירועי ירי, שגרמו לפגיעה בגוף או בנפש. השינוי התבטא בהחלטה שלא תהיה חקירה פלילית אוטומטית במקרים אלה, אלא שהבירור העובדתי הראשוני של אירועים חריגים יהיה ככלל באמצעות [[תחקיר מבצעי|תחקירים מבצעיים]] שיועברו לפרקליטות הצבאית, כאשר ההוראה בדבר חקירה פלילית תינתן על ידי הפצ"ר רק לאחר שיעלה חשד לקיומה של עבירה פלילית{{הערה|בג"ץ 9594/03 בצלם נ' הפרקליט הצבאי הראשי; '''הקרב של המאה ה-21''', שם, עמ' 187-184, 219-215. }}. בתיאום עם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, הנהיג פינקלשטיין מסירת דיווח חצי שנתי לוועדה זו על פעילות הפרקליטות הצבאית בתחום הליחמה בטרור, ובכלל זה מתן נתונים מעודכנים על החקירות וההעמדות לדין{{הערה|עמוס הראל, "לא נכשיר פשעי מלחמה", '''הארץ''' 10.7.2003; גדעון אלון, "הפצ"ר: המחסומים - נקודת תורפה בתחום זכויות האדם", '''הארץ''' 19.8.2004.}}
פינקלשטיין הורה על שינוי מדיניות החקירה הפלילית כלפי חיילים בתקופת המלחמה בטרור, בכל הנוגע לאירועי ירי, שגרמו לפגיעה בגוף או בנפש. השינוי התבטא בהחלטה שלא תהיה חקירה פלילית אוטומטית במקרים אלה, אלא שהבירור העובדתי הראשוני של אירועים חריגים יהיה ככלל באמצעות [[תחקיר מבצעי|תחקירים מבצעיים]] שיועברו לפרקליטות הצבאית, כאשר ההוראה בדבר חקירה פלילית תינתן על ידי הפצ"ר רק לאחר שיעלה חשד לקיומה של עבירה פלילית{{הערה|בג"ץ 9594/03 בצלם נ' הפרקליט הצבאי הראשי; '''הקרב של המאה ה-21''', שם, עמ' 187-184, 219-215. }}. בתיאום עם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, הנהיג פינקלשטיין מסירת דיווח חצי שנתי לוועדה זו על פעילות הפרקליטות הצבאית בתחום הלחימה בטרור, ובכלל זה מתן נתונים מעודכנים על החקירות וההעמדות לדין{{הערה|עמוס הראל, "לא נכשיר פשעי מלחמה", '''הארץ''' 10.7.2003; גדעון אלון, "הפצ"ר: המחסומים - נקודת תורפה בתחום זכויות האדם", '''הארץ''' 19.8.2004.}}

בתקופת כהונתו כפצ"ר היו כמה גלים של [[סרבנות בישראל|סרבני שירות]] מסיבות אידאולוגיות, ועל הפרקליטות הצבאית היה להחליט על דרך ההתמודדות עם תופעה זו במישור של אכיפת הדין{{הערה|"סרבנות השירות בשטחים - החלטת הפרקליט הצבאי הראשי", '''משפט וצבא''' 16(4), עמ' 713 (תשס"ג); הקרב של המאה ה-21, שם, 190-187, 220-219}}. עמדת הפצ"ר בסוגיה זו המצדיקה העמדה לדין של סרבני שירות אידאולוגיים אושרה בבית המשפט העליון{{הערה|בג"ץ 7622/02 זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי.}}.
בתקופת כהונתו כפצ"ר היו כמה גלים של [[סרבנות בישראל|סרבני שירות]] מסיבות אידאולוגיות, ועל הפרקליטות הצבאית היה להחליט על דרך ההתמודדות עם תופעה זו במישור של אכיפת הדין{{הערה|"סרבנות השירות בשטחים - החלטת הפרקליט הצבאי הראשי", '''משפט וצבא''' 16(4), עמ' 713 (תשס"ג); הקרב של המאה ה-21, שם, 190-187, 220-219}}. עמדת הפצ"ר בסוגיה זו המצדיקה העמדה לדין של סרבני שירות אידאולוגיים אושרה בבית המשפט העליון{{הערה|בג"ץ 7622/02 זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי.}}.


בשנים 2003-2002 יזם פינקלשטיין והוביל שינוי במעמדם של בתי המשפט הצבאיים שבשטחים. מאז הקמתם מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כפיפותם הארגונית של בתי משפט אלה ושל שופטיהם הייתה לפרקליטות הצבאית. נשיא בתי המשפט הצבאיים בשטחים היה כפוף לפצ"ר. ההחלטה שהתקבלה ויושמה היא שבתי המשפט הצבאיים ינותקו מכפיפותם לפרקליטות הצבאית ושנשיא בתי המשפט הצבאיים שבשטחים יוכפף לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים{{הערה|עמוס הראל, "נשקלת הוצאת בתי המשפט בשטחים מאחראיות הפצ"ר", '''הארץ''', 15.9.2002, אביב לביא, "הפגיעה המיותרת בחפים מפשע מטרידה מאוד", '''במחנה''', גיליון ראש השנה, 26.9.2003.}}.
בשנים 2003-2002 יזם פינקלשטיין והוביל שינוי במעמדם של בתי המשפט הצבאיים שבשטחים. מאז הקמתם מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כפיפותם הארגונית של בתי משפט אלה ושל שופטיהם הייתה לפרקליטות הצבאית. נשיא בתי המשפט הצבאיים בשטחים היה כפוף לפצ"ר. ההחלטה שהתקבלה ויושמה היא שבתי המשפט הצבאיים ינותקו מכפיפותם לפרקליטות הצבאית ושנשיא בתי המשפט הצבאיים שבשטחים יוכפף לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים{{הערה|עמוס הראל, "נשקלת הוצאת בתי המשפט בשטחים מאחראיות הפצ"ר", '''הארץ''', 15.9.2002, אביב לביא, "הפגיעה המיותרת בחפים מפשע מטרידה מאוד", '''במחנה''', גיליון ראש השנה, 26.9.2003.}}.


בתקופת כהונתו של פינקלשטיין הוחמרה מדיניות ההעמדה לדין בעבירות של הטרדות מיניות. הדבר בא לידי ביטוי הן בהחלטה להעדיף את השיפוט בבית דין צבאי על פני השיפוט המשמעותי, הן בהחלטה כי באותם מקרים המתאימים לשיפוט משמעותי ישמשו כקציני שיפוט מפקדים משפטנים שאינם נמצאים בשרשרת הפיקוד הרגילה{{הערה|אתי לבני ויצחק טוניק, שם; אמנון אברמוביץ', שם.}}.
בתקופת כהונתו של פינקלשטיין הוחמרה מדיניות ההעמדה לדין בעבירות של הטרדות מיניות. הדבר בא לידי ביטוי הן בהחלטה להעדיף את השיפוט בבית דין צבאי על פני השיפוט המשמעתי, הן בהחלטה כי באותם מקרים המתאימים לשיפוט משמעתי ישמשו כקציני שיפוט מפקדים משפטנים שאינם נמצאים בשרשרת הפיקוד הרגילה{{הערה|אתי לבני ויצחק טוניק, שם; אמנון אברמוביץ', שם.}}.


עם סיום שירותו מונה לשופט [[בית המשפט המחוזי]]. תחילה כיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. בשנת 2008, עם פתיחת בית המשפט המחוזי מרכז, עבר לכהן בו, ובשנת 2012 מונה כסגן נשיאת בית המשפט.
עם סיום שירותו מונה לשופט [[בית המשפט המחוזי]]. תחילה כיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. בשנת 2008, עם פתיחת בית המשפט המחוזי מרכז, עבר לכהן בו, ובשנת 2012 מונה כסגן נשיאת בית המשפט.
שורה 60: שורה 61:
"[http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=23 CONVERSION-Halakha and Practice]". זהו מחקר הלכתי ומשפטי מקיף של הגיור בדיני ישראל, מתוך מגמה לעמוד על מהותה של פעולה משפטית רבת חשיבות זו, שבה מצטרף הנוכרי לכלל ישראל. המחקר הוא כלל תקופתי, ותשומת לב מיוחדת הוקדשה לבחינת יישומם הלכה למעשה של עקרונות הגיור בספרות השאלות והתשובות, במיוחד בדורות האחרונים. כמו כן נבחנו בספר מספר פרשות היסטוריות הנוגעות לתופעת הגיור בתקופות שונות בתולדות ישראל. פרופ' אהרן קירשנבאום כתב כי "מדעי היהדות חבים חוב גדול למנחם פינקלשטיין על תרומתו המעטירה לחקר סוגיה חשובה מאוד בהלכה{{הערה|אהרון קירשנבאום, "הגיור הלכה ומעשה", דיני ישראל י"ח, עמ' שפז (תשנ"ה-תשנ"ו).}}" ופרופ' דניאל שפרבר כתב כי זהו "הספר העיקרי כעת בעניין הלכות גיור"{{הערה|דניאל שפרבר, '''נתיבות פסיקה - כלים וגישה לפוסק ההלכה''' (ירושלים, תשס"ח), עמ' 133. }}.
"[http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=23 CONVERSION-Halakha and Practice]". זהו מחקר הלכתי ומשפטי מקיף של הגיור בדיני ישראל, מתוך מגמה לעמוד על מהותה של פעולה משפטית רבת חשיבות זו, שבה מצטרף הנוכרי לכלל ישראל. המחקר הוא כלל תקופתי, ותשומת לב מיוחדת הוקדשה לבחינת יישומם הלכה למעשה של עקרונות הגיור בספרות השאלות והתשובות, במיוחד בדורות האחרונים. כמו כן נבחנו בספר מספר פרשות היסטוריות הנוגעות לתופעת הגיור בתקופות שונות בתולדות ישראל. פרופ' אהרן קירשנבאום כתב כי "מדעי היהדות חבים חוב גדול למנחם פינקלשטיין על תרומתו המעטירה לחקר סוגיה חשובה מאוד בהלכה{{הערה|אהרון קירשנבאום, "הגיור הלכה ומעשה", דיני ישראל י"ח, עמ' שפז (תשנ"ה-תשנ"ו).}}" ופרופ' דניאל שפרבר כתב כי זהו "הספר העיקרי כעת בעניין הלכות גיור"{{הערה|דניאל שפרבר, '''נתיבות פסיקה - כלים וגישה לפוסק ההלכה''' (ירושלים, תשס"ח), עמ' 133. }}.


בשנת [[2009]] פרסם פינקלשטיין בכתב העת "[[משפט וצבא]]"{{הערה|גיליון 20, כרך א', 2009.}} מאמר גדול (229 עמ'), בשם "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט". מאמר זה הפך בשנת 2011 לספרו השני, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט", שיצא לאור ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. בספר זה משקיף פינקלשטיין על שירי "[[הטור השביעי]]" של [[נתן אלתרמן]] מזווית ראייה המתמקדת בסוגיות של ביטחון, מוסר ומשפט. זהו מחקר ראשון מסוגו שבו התחקה פינקלשטיין אחר כתיבתו הרבה של אלתרמן, בממשקים שבין תחומים אלה, בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי. כחוט השני נשזרת בשיריו של אלתרמן כי בצד חובתה של במדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה - על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. אגב כך נפרסות בספר פרשיות משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כגון [[מלחמת העצמאות]], [[משפט טוביאנסקי]], [[פעולת קיביה]], [[פרשת כפר קאסם]] ועוד.
בשנת [[2009]] פרסם פינקלשטיין בכתב העת "[[משפט וצבא]]"{{הערה|גיליון 20, כרך א', 2009.}} מאמר גדול (עמ' 229), בשם "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט". מאמר זה הפך בשנת 2011 לספרו השני, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט", שיצא לאור ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. בספר זה משקיף פינקלשטיין על שירי "[[הטור השביעי]]" של [[נתן אלתרמן]] מזווית ראייה המתמקדת בסוגיות של ביטחון, מוסר ומשפט. זהו מחקר ראשון מסוגו שבו התחקה פינקלשטיין אחר כתיבתו הרבה של אלתרמן, בממשקים שבין תחומים אלה, בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי. כחוט השני נשזרת בשיריו של אלתרמן כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה - על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. אגב כך נפרסות בספר פרשיות משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כגון [[מלחמת העצמאות]], [[משפט טוביאנסקי]], [[פעולת קיביה]], [[פרשת כפר קאסם]] ועוד.


[[חיים גורי]] כתב כי ספר זה הוא "מחקר היסטורי-ספרותי מרתק ואף מכאיב, לא פעם, הקורא לחשבון נפש עד תום"{{הערה|חיים גורי, מדבריו למהדורה השנייה של הספר, 2013.}}. פרופ' [[נילי כהן]] כתבה כי פינקלשטיין "מגייס מחדש את שירת נתן אלתרמן לשירות צבאי במטרה לשכנע את הצבא שאין להיבהל מתוכחת אוהב. במהלך מבריק הופכת, אפוא, שירתו של נתן אלתרמן להד קולו של מנחם פינקלשטיין"{{הערה|נילי כהן, מדבריה למהדורה השנייה של הספר, 2013.}}.
[[חיים גורי]] כתב כי ספר זה הוא "מחקר היסטורי-ספרותי מרתק ואף מכאיב, לא פעם, הקורא לחשבון נפש עד תום"{{הערה|חיים גורי, מדבריו למהדורה השנייה של הספר, 2013.}}. פרופ' [[נילי כהן]] כתבה כי פינקלשטיין "מגייס מחדש את שירת נתן אלתרמן לשירות צבאי במטרה לשכנע את הצבא שאין להיבהל מתוכחת אוהב. במהלך מבריק הופכת, אפוא, שירתו של נתן אלתרמן להד קולו של מנחם פינקלשטיין"{{הערה|נילי כהן, מדבריה למהדורה השנייה של הספר, 2013.}}.
הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשע"ב 2012,{{הערה|"הפרס לספרות צבאית על שם יצחק שדה - נימוקי חבר השופטים", בתוך ירושלים - עיונים במערכה על עיר במלחמת העצמאות (ירושלים, תשע"ג) עמ' 354-355.}} ולפרס על שם מולדובן לספרות צבאית, מטעם [[המרכז האוניברסיטאי אריאל]], לשנת תשע"א.
הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשע"ב 2012{{הערה|"הפרס לספרות צבאית על שם יצחק שדה - נימוקי חבר השופטים", בתוך ירושלים - עיונים במערכה על עיר במלחמת העצמאות (ירושלים, תשע"ג) עמ' 354-355.}}, ולפרס על שם מולדובן לספרות צבאית, מטעם [[המרכז האוניברסיטאי אריאל]], לשנת תשע"א.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 77: שורה 78:
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר צייטלין]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר צייטלין]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק שדה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק שדה]]

==מאמריו==
==מאמריו==
* "המשפט בתקופת לחימה", משפט וצבא, גיל' 16(א), עמ' 35-15.
* "המשפט בתקופת לחימה", משפט וצבא, גיל' 16(א), עמ' 35-15.

גרסה מ־11:52, 30 במרץ 2014

תבנית:חייל מנחם פינקלשטיין, יליד 1951, הוא ד"ר למשפטים, שופט וסגן הנשיא בבית המשפט המחוזי מרכז לוד. היה הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) בדרגת אלוף.

ביוגרפיה

פינקלשטיין למד בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי בילו שבתל אביב, ובשנות ה-60 למד בתיכון עירוני ב' ("צייטלין") שבתל אביב. לאחר מכן למד במסגרת העתודה האקדמית לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, שאותו סיים בהצטיינות. במלחמת יום הכיפורים היה לוחם חי"ר בסיני בשירות מילואים, ולאחר מכן התגייס לשירות סדיר בפרקליטות הצבאית. את קורס הקצינים בבה"ד 1 סיים כחניך מצטיין פלוגתי. בשנת 1974 עבר קורס קציני תותחנים, ולאחר מכן שירת גם במינוי משנה כקצין בגדוד תותחנים.

בשנות ה-80 יצא ללימודי ד"ר למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. חלקים מעבודת הדוקטורט שלו פורסמו כספר בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשם 'הגיור - הלכה ומעשה'.

עיקר שירותו הצבאי היה בפרקליטות הצבאית. בשנים 1984-1983 שימש לראשונה בתפקיד התובע הצבאי הראשי. לאחר אירועי "קו 300" והוצאת דו"ח ועדת החקירה בראשות האלוף מאיר זורע, התמנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, כחבר בצוות החקירה בראשות פרקליט המדינה, יונה בלטמן. שלא כחבריו לצוות, חשד פינקלשטיין שרוב מעשי האלימות כלפי המחבלים באו מצד אנשי השב"כ, וכן סבר שמבחינה עובדתית ומשפטית לא ניתן לייחס לתת אלוף יצחק מרדכי אחריות למותם של שני המחבלים, עמדה שהתקבלה בסופו של דבר[1].

בשנים 1988-1987 שימש בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי וייצג חיילים בהליכים משפטיים בעלי חשיבות, כגון המשפט בעקבות אירוע ליל הגלשונים (1987) ומשפטים הנוגעים לכללי הפתיחה באש בפעילות מבצעית[2]. בשנים 1994-1988, שנות האינתיפאדה הראשונה, שימש כתובע הצבאי הראשי, ובין היתר הופיע בבית הדין הצבאי המיוחד במשפט נגד יהודה מאיר, שהיה מפקד מרחב שומרון, משפט שכונה "משפט האינתיפאדה"[3]. מאיר הורשע בגין הוראתו "לשבור ידיים ורגליים" לתושבי שני כפרים בשומרון, והורד מדרגת אלוף משנה לדרגת טוראי.

פינקלשטיין ליווה את חקירת אסון צאלים ב', שאירע בנובמבר 1992, ואת הטיפול המשפטי בתאונה, לצדו של הפצ"ר אילן שיף[4]. פינקלשטיין סבר כי האלוף עמירם לוין, ולא מפקד הסיירת, היה אחראי על ההכנות למבצע, אך גרס כי מן הראוי שלא לנקוט הליך פלילי בבית דין צבאי נגד המעורבים[5].

בשנים 1999-1995 כיהן כשופט וכמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. בין השאר עיצב בפסיקתו גישה חדשה לעילות מעצר עד תום ההליכים של חיילים[6]

ממרץ 2000 עד ספטמבר 2004, שנות האינתיפאדה השנייה, שימש בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. הוא הפצ"ר הראשון שצורף לפורום המטה הכללי[7] , ובספטמבר 2001 היה הפצ"ר הראשון שהועלה לדרגת אלוף[8]. בשנים אלה הוביל את הטיפול המשפטי של צה"ל בלחימה בטרור[9]. פינקלשטיין גיבש את התפיסה כי אין מדובר ב"אינתיפאדה" אלא ב"עימות מזוין", שבו מותר לפעול על פי דיני הלחימה ולא רק לפי דיני השיטור[10]. עמדה זו התקבלה מאוחר יותר גם בבג"ץ[11], ונגזרו ממנה משמעויות משפטיות חשובות לגבי דרכי ההתמודדות הבטחונית מול ארגוני הטרור - וזאת בשורה של נושאים: הוראות פתיחה באש, פגיעה ברכוש אזרחי, מעצרים, תביעות פיצויים, סיכול ממוקד, מדיניות חקירה והעמדה לדין של חיילים, שאלת השפיטות של שיטות לחימה צבאיות, ועוד[12]. בית המשפט העליון קבע בעיצומה של תקופת הלחימה במבצע "חומת מגן", באפריל 2002, כי "בכל פעולותיהם מונחים גורמי הצבא על ידי הפרקליט הצבאי הראשי. כך צריך להיות[13]. פינקלשטיין הטמיע בקרב גורמי הפיקוד כי ללחימה בטרור יש גם "חזית משפטית"[14].

בחוות דעת משפטית עקרונית וראשונית קבע פינקלשטיין בתחילת שנת 2001 באלו תנאים יהיו רשאים כוחות הביטחון לנקוט פעולות של "סיכול ממוקד", הנועדות לפגוע במי שמבצעים פיגועי טרור כנגד ישראלים, ובשולחיהם[15]. בשנת 2006 קיבלה מדיניות "הסיכול הממוקד" את הגושפנקה המשפטית של בית המשפט העליון[16] כפי שנאמר בדו"ח הוועדה המיוחדת לבחינת פעולת סיכול ממוקד בסלאח שחאדה, בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) טובה שטרסברג כהן: "מן הראוי לציין כי הגרעין הקשה של עקרונות המשפט הבינלאומי והישראלי והכלים הנורמטיביים לביצוע פגיעה מונעת שנקבעו בפסק הדין, מוצא ביטוי בחוות דעתו של הפצ"ר משנת 2001"[17].

בשנים 2002-2000 יזמה הפרקליטות הצבאית בניצוחו של הפצ"ר הליך חקיקה של חוק חדש שיאפשר כליאתם בישראל של פעילי טרור שאינם שבויי מלחמה. חוק "כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים", שהתקבל בשנת 2002, איפשר בין השאר את המשך כליאתם בישראל של שייח עובייד ודיראני [18]. בית המשפט העליון קבע כי חוק זה הוא חוקתי[19].

בחודש יולי 2002 החל לפעול בית הדין הפלילי הבינלאומי והפרקליטות הצבאית נערכה לחידוש משמעותי זה במשפט הבינלאומי ולהשלכותיו על צה"ל[20].

פינקלשטיין הורה על שינוי מדיניות החקירה הפלילית כלפי חיילים בתקופת המלחמה בטרור, בכל הנוגע לאירועי ירי, שגרמו לפגיעה בגוף או בנפש. השינוי התבטא בהחלטה שלא תהיה חקירה פלילית אוטומטית במקרים אלה, אלא שהבירור העובדתי הראשוני של אירועים חריגים יהיה ככלל באמצעות תחקירים מבצעיים שיועברו לפרקליטות הצבאית, כאשר ההוראה בדבר חקירה פלילית תינתן על ידי הפצ"ר רק לאחר שיעלה חשד לקיומה של עבירה פלילית[21]. בתיאום עם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, הנהיג פינקלשטיין מסירת דיווח חצי שנתי לוועדה זו על פעילות הפרקליטות הצבאית בתחום הלחימה בטרור, ובכלל זה מתן נתונים מעודכנים על החקירות וההעמדות לדין[22]

בתקופת כהונתו כפצ"ר היו כמה גלים של סרבני שירות מסיבות אידאולוגיות, ועל הפרקליטות הצבאית היה להחליט על דרך ההתמודדות עם תופעה זו במישור של אכיפת הדין[23]. עמדת הפצ"ר בסוגיה זו המצדיקה העמדה לדין של סרבני שירות אידאולוגיים אושרה בבית המשפט העליון[24].

בשנים 2003-2002 יזם פינקלשטיין והוביל שינוי במעמדם של בתי המשפט הצבאיים שבשטחים. מאז הקמתם מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כפיפותם הארגונית של בתי משפט אלה ושל שופטיהם הייתה לפרקליטות הצבאית. נשיא בתי המשפט הצבאיים בשטחים היה כפוף לפצ"ר. ההחלטה שהתקבלה ויושמה היא שבתי המשפט הצבאיים ינותקו מכפיפותם לפרקליטות הצבאית ושנשיא בתי המשפט הצבאיים שבשטחים יוכפף לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים[25].

בתקופת כהונתו של פינקלשטיין הוחמרה מדיניות ההעמדה לדין בעבירות של הטרדות מיניות. הדבר בא לידי ביטוי הן בהחלטה להעדיף את השיפוט בבית דין צבאי על פני השיפוט המשמעתי, הן בהחלטה כי באותם מקרים המתאימים לשיפוט משמעתי ישמשו כקציני שיפוט מפקדים משפטנים שאינם נמצאים בשרשרת הפיקוד הרגילה[26].

עם סיום שירותו מונה לשופט בית המשפט המחוזי. תחילה כיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. בשנת 2008, עם פתיחת בית המשפט המחוזי מרכז, עבר לכהן בו, ובשנת 2012 מונה כסגן נשיאת בית המשפט.

בפסק-דין שעורר עניין רב, הרשיע בשנת 2009 שוטר שהרג בפרדס חנה אזרח ערבי שפרץ לרכב, וגזר עליו מאסר בן 15 חודשים[27]. נמתחה ביקורת על פסק הדין משני הכיוונים; היו שטענו כי פסק הדין מחמיר מדי, וכי אין להחמיר כך עם שוטר שמילא את תפקידו, והיו שטענו כי העונש מקל מדי ביחס לעבירת הריגה. בערעור של שני הצדדים לבית המשפט העליון אושרה הכרעת הדין של פינקלשטיין, אך הוחמר עונשו של השוטר והוטלו עליו 30 חודשי מאסר[28].

פינקלשטיין נשוי ואב לארבעה.

ספריו

ספרו של פינקלשטיין"הגיור-הלכה ומעשה", יצא לאור בשנת 1994, בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, ותורגם לאנגלית באותה הוצאה (2006), תחת השם "CONVERSION-Halakha and Practice". זהו מחקר הלכתי ומשפטי מקיף של הגיור בדיני ישראל, מתוך מגמה לעמוד על מהותה של פעולה משפטית רבת חשיבות זו, שבה מצטרף הנוכרי לכלל ישראל. המחקר הוא כלל תקופתי, ותשומת לב מיוחדת הוקדשה לבחינת יישומם הלכה למעשה של עקרונות הגיור בספרות השאלות והתשובות, במיוחד בדורות האחרונים. כמו כן נבחנו בספר מספר פרשות היסטוריות הנוגעות לתופעת הגיור בתקופות שונות בתולדות ישראל. פרופ' אהרן קירשנבאום כתב כי "מדעי היהדות חבים חוב גדול למנחם פינקלשטיין על תרומתו המעטירה לחקר סוגיה חשובה מאוד בהלכה[29]" ופרופ' דניאל שפרבר כתב כי זהו "הספר העיקרי כעת בעניין הלכות גיור"[30].

בשנת 2009 פרסם פינקלשטיין בכתב העת "משפט וצבא"[31] מאמר גדול (עמ' 229), בשם "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט". מאמר זה הפך בשנת 2011 לספרו השני, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט", שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספר זה משקיף פינקלשטיין על שירי "הטור השביעי" של נתן אלתרמן מזווית ראייה המתמקדת בסוגיות של ביטחון, מוסר ומשפט. זהו מחקר ראשון מסוגו שבו התחקה פינקלשטיין אחר כתיבתו הרבה של אלתרמן, בממשקים שבין תחומים אלה, בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי. כחוט השני נשזרת בשיריו של אלתרמן כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה - על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. אגב כך נפרסות בספר פרשיות משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כגון מלחמת העצמאות, משפט טוביאנסקי, פעולת קיביה, פרשת כפר קאסם ועוד.

חיים גורי כתב כי ספר זה הוא "מחקר היסטורי-ספרותי מרתק ואף מכאיב, לא פעם, הקורא לחשבון נפש עד תום"[32]. פרופ' נילי כהן כתבה כי פינקלשטיין "מגייס מחדש את שירת נתן אלתרמן לשירות צבאי במטרה לשכנע את הצבא שאין להיבהל מתוכחת אוהב. במהלך מבריק הופכת, אפוא, שירתו של נתן אלתרמן להד קולו של מנחם פינקלשטיין"[33]. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשע"ב 2012[34], ולפרס על שם מולדובן לספרות צבאית, מטעם המרכז האוניברסיטאי אריאל, לשנת תשע"א.

הערות שוליים

  1. ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב - המהפכה המשפטית ושברה (תל אביב, 2013), עמ' 120-118, 133.
  2. ^ מנחם פינקלשטיין, "הסנגוריה הצבאית ועצמאותה - לפני שנות דור", הסניגור 200, עמ' 29-24 (2013)
  3. ^ אמנון סטרשנוב, צדק תחת אש - המערכת המשפטית באינתיפאדה (תל אביב 1994) עמ' 281-280; יהודה מאיר רוט, עקדה - "משפט האינתיפאדה" (2007), עמ' 91, 244
  4. ^ עמרי אסנהיים, צאלים - הטראומה של סיירת מטכ"ל (אור יהודה, 2012), עמ' 245-151.
  5. ^ שם, עמ' 245-238.
  6. ^ עמוס הראל, פסקי דין תקדימיים, "הארץ", 19.6.1998.
  7. ^ אמנון אברמוביץ, "יש חבר חדש בפורום מטכ"ל, הפצ"ר ", במחנה, 23 בפברואר 2001
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         יובל יועז, "לא צריך בכל הפצצה יעוץ משפטי שוטף", באתר הארץ
  9. ^ דן מרידור וחיים פס, הקרב של המאה ה-21 - דמוקרטיה נלחמת בטרור (ירושלים 2006), עמ' 175.
  10. ^ הקרב של המאה ה-21, שם, עמ' 129-119, 180-178. אריאלה רינגל הופמן, "צה"ל נערך לאפשרות שקצינים ייעצרו בחו"ל", ידיעות אחרונות, 10.5.2002
  11. ^ בג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית; עמוס הראל ואבי יששכרוב, המלחמה השביעית (תל אביב, 2004), עמ' 195
  12. ^ הקרב של המאה ה-21 , שם, עמ' 139-129, 182-176.
  13. ^ בג"ץ 3114/02 ח"כ ברכה נ' שר הביטחון.
  14. ^ עמיר רפפורט, "אין הבדל בין סרבנות משמאל ומימין", מעריב, מוסף לחג, 6.10.2004. יובל יועז, שם.
  15. ^ דין וחשבון של הוועדה המיוחדת לבחינת פעולת סיכול ממוקד - צלאח שחאדה, בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) טובה שטרסברג כהן (פברואר 2011), עמ' 33-29
  16. ^ בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל.
  17. ^ דו"ח הוועדה המיוחדת.
  18. ^ בג"ץ 2967/00 בתיה ארד נגד כנסת ישראל, גדעון אלון, "חקיקה אמורה למנוע שחרור עובייד ודיראני", הארץ, 26.3.2001.
  19. ^ בג"ץ 6659/06 פלוני נגד מדינת ישראל.
  20. ^ אתי לבני ויצחק טוניק, "החודש- עם הקמת בית הדין הבינלאומי התחילה מהפכה", עורך הדין, גיליון מס' 31, יולי 2002, עמ 30-26, אריאלה רינגל-הופמן, שם.
  21. ^ בג"ץ 9594/03 בצלם נ' הפרקליט הצבאי הראשי; הקרב של המאה ה-21, שם, עמ' 187-184, 219-215.
  22. ^ עמוס הראל, "לא נכשיר פשעי מלחמה", הארץ 10.7.2003; גדעון אלון, "הפצ"ר: המחסומים - נקודת תורפה בתחום זכויות האדם", הארץ 19.8.2004.
  23. ^ "סרבנות השירות בשטחים - החלטת הפרקליט הצבאי הראשי", משפט וצבא 16(4), עמ' 713 (תשס"ג); הקרב של המאה ה-21, שם, 190-187, 220-219
  24. ^ בג"ץ 7622/02 זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי.
  25. ^ עמוס הראל, "נשקלת הוצאת בתי המשפט בשטחים מאחראיות הפצ"ר", הארץ, 15.9.2002, אביב לביא, "הפגיעה המיותרת בחפים מפשע מטרידה מאוד", במחנה, גיליון ראש השנה, 26.9.2003.
  26. ^ אתי לבני ויצחק טוניק, שם; אמנון אברמוביץ', שם.
  27. ^ תיק פלילי (חיפה) 6088/07 מדינת ישראל נ' מזרחי.רענן בן-צור, 15 חודשים לשוטר שהרג פורץ, ‏ynet,‏ ‏3.9.2009.
  28. ^ ע"פ 8133/09 מזרחי נ' מדינת ישראל.
  29. ^ אהרון קירשנבאום, "הגיור הלכה ומעשה", דיני ישראל י"ח, עמ' שפז (תשנ"ה-תשנ"ו).
  30. ^ דניאל שפרבר, נתיבות פסיקה - כלים וגישה לפוסק ההלכה (ירושלים, תשס"ח), עמ' 133.
  31. ^ גיליון 20, כרך א', 2009.
  32. ^ חיים גורי, מדבריו למהדורה השנייה של הספר, 2013.
  33. ^ נילי כהן, מדבריה למהדורה השנייה של הספר, 2013.
  34. ^ "הפרס לספרות צבאית על שם יצחק שדה - נימוקי חבר השופטים", בתוך ירושלים - עיונים במערכה על עיר במלחמת העצמאות (ירושלים, תשע"ג) עמ' 354-355.


הפרקליט הצבאי הראשי
אהרן חטר-ישי • אהרון מויאל • מאיר זוהר • מאיר שמגר • צבי הדר • צבי ענבר • דב שפי • בן ציון פרחי • אמנון סטרשנוב • אילן שיף • אורי שהם • מנחם פינקלשטיין • אביחי מנדלבליט • דני עפרוני • שרון אפק • יפעת תומר-ירושלמי

מאמריו

  • "המשפט בתקופת לחימה", משפט וצבא, גיל' 16(א), עמ' 35-15.
  • "הטור השביעי וטוהר הנשק", משפט וצבא, גיל' 20(א), עמ' 229-1(2009) [הוצאה מוקדמת של הספר].
  • "הקלריקל הקטן", ספרא וסייפא - ספר היובל לרב מרדכי פירון (ירושלים, תשע"ד), עמ' 644-618.
  • "דמוקרטיה נלחמת בטרור: ניתוח דילמות הלכה למעשה", בתוך הקרב של המאה ה-21 דמוקרטיה נלחמת בטרור, יו"ר דן מרידור,עורך חיים פס (ירושלים, 2006), עמ' 220-175.
  • "על צה"ל, על טוהר הנשק ועל המשפט הצבאי - בטור השביעי של נתן אלתרמן", משפט וספר - לכבוד השופט יהושע גרוס (תל אביב, 2007), עמ' 221-201.
  • "הסנגוריה הצבאית ועצמאותה - לפני שנות דור", הסניגור 200, עמ' 29-24 (2013).
The Dilemma of Military Judge Advocate – General", DEMOCRATIC SOCIETIES and their ARMED FORCES, ed. Stuart A.Cohen, pp.175-183
"The Israeli Military Legal System", 52 A.F.Rev.pp.137-167 (2002) (With Yifat Tomer)
"War and Morality: Image and Reality", 30 JUSTICE (Winter 2002) pp.11-15
"Conversion in the Age of Immigration", 19 JUSTICE (Winter 1998), pp.47-49

קישורים חיצוניים

על ספרו "הגיור - הלכה ומעשה"

על ספרו "הטור השביעי וטוהר הנשק"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנחם_פינקלשטיין&oldid=15286975"