ישעיהו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:12, 27 בפברואר 2018

ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם לספר נבואות בשם זה, ראו ספר ישעיהו. למשמעויות אחרות, ראו ישעיהו (פירושונים).

יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים בנבואה הישראלית הקלאסית. הוא פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו מתייחסות למהלכים המדיניים בתקופה זו.

ישעיהו התנבא רבות על עמי האזור ועל חורבנם העתידי, זאת בנוסף לנבואותיו על ממלכת ישראל. מספר הסברים ניתנו לסיבה להתנבאות זו על הממלכות, כאשר יש הטוענים כי מדובר בנבואות שנועדו לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו, לעומתם יש הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה^[1]. מספר חוקרים אף טוענים כי חלק מהנבואות כלל לא נתחברו על ידי ישעיהו^[2]. לפי הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה, ייתכן שהיה נביא מוכר בעמי האזור ולא רק בישראל.

תולדות חייו

אין בידינו מידע שלם על סיפור חייו של ישעיהו אלא רק קטעים נפרדים שניתן ללמוד מתוך נבואותיו.

לאביו של ישעיהו קראו אמוץ והוא היה בנו של יהואש ואחיו של אמציה שהיו ממלכי יהודה^[3]. מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו אישה ולפחות שלושה ילדים ששמותיהם (הסמליים) היו שאר ישוב עמנו אל ומהר שלל חש בז, אולם על פי חלק מהפרשנים עמנו אל ומהר שלל חש בז הם שני שמות שניתנו לילד אחד, כשהראשון מביניהם ניתן על ידי אשתו של ישעיהו והשני על ידי ישעיהו עצמו. לפי המסופר בגמרא, הייתה לישעיהו גם בת, שחזקיהו מלך יהודה רצה להינשא לה^[4]. שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיעה בשני כינויים - עלמה^[5] ונביאה^[6]. ייתכן שכינויים אלו התייחסו לאשה אחת וייתכן שהתייחסו לשתי נשים.

לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא.

משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את שם השם^[7]. שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו^[8].

ישעיהו היה מעורה במדיניות יהודה וייעץ לבית המלוכה^[9].

תקופת נבואתו

תחילת נבואתו

בפסוק הראשון של ספר ישעיהו מופיע שהוא התנבא בזמנם של ארבעת המלכים: עזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו^[10]. למרות הפירוט של ארבעת המלכים, שאלת תחילת נבואתו של ישעיהו נתקלה בשתי בעיות קשות. הבעיה הראשונה היא שהנבואה הראשונה אשר מתוארכת במדויק היא בימי אחז^[11] ומתרחשת בזמן עליית רצין מלך ארם על מלכות יהודה, בשנת 735 לפנה"ס, בעוד המלך עזיהו הפסיק למלוך בשנת 788 לפנה"ס בקירוב.^{[דרושה הבהרה]} בנוסף לבעיה זו בנוגע לתחילת נבואתו של ישעיהו קיימת בעיה נוספת, והיא שפרק ו' של ישעיהו מעוצב כפרק תחילת נבואה טיפוסי, ובו קריאת האל לנביא להינבא על עם ישראל ותשובת הנביא^[12]. בפרק זה מופיע תאריך - ”בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ”.^[13]

לבעיות אלו הוצעו שני פתרונות עיקריים. הפתרון הראשון הוא פתרון המדרש^[14] הטוען כי תחילת נבואתו של ישעיהו היא בפרק ו'. בפרק ו' מתואר שהוא היה בשנת מות המלך עזיהו, אך שנה זו היא שנה בה כבר מלך אחז, כיוון שעזיהו ננגע בצרעת והורד ממלכותו עוד לפני מותו. לפי מידע זה יוצא שישעיהו לא התנבא בתקופתם של עזיהו ויותם אלא בתקופת מלכותם של אחז וחזקיהו בלבד. כתשובה לקושייה זו מציע התרגום הירושלמי מיוחס ליונתן את הפתרון האומר ששנת מות המלך עזיהו פירושה השנה בה חלה המלך עזיהו והורד ממלכותו^[15]. שיטה זו אומצה במלואה על ידי מספר פרשנים, כגון רש"י ורבי יוסף קרא. רבי אברהם אבן עזרא אימץ את הטענה שישעיהו החל להתנבא בשנת מות המלך עזיהו, אולם הוא טוען כי מדובר בשנת מותו ממש ולא בשנת מחלתו. תשובתו לשאלה מדוע מופיעים שמות ארבעת המלכים היא שישעיהו התנבא בתקופת חייהם של ארבעה מלכים ולא בתקופת מלכותם^[16]. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים כגון פרופ' יאיר הופמן וד"ר גרשון גליל.

התשובה השנייה לשאלת זמן תחילת נבואתו של ישעיהו היא שישעיהו החל להתנבא בזמן כלשהו בתקופת ימי עזיהו, שלא תוארך. הראשון שהציע שיטה זו הוא הרד"ק^[17] שכהוכחה לטענתו מביא פסוק בדברי הימים ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא”^[18]. לטענתו על מנת שישעיהו יוכל לכתוב את דברי ימי עזיהו היה עליו לחיות בתקופה זו. לשאלת ניסוחו של פרק ו', הנשמע כפרק פתיחת נבואה, מציע הרד"ק תשובה - ישעיהו נתנבא עוד לפני "ההצהרה הרשמית", אולם הפך לנביא העיקרי בממלכה רק לאחריה. זו גם הסיבה שנבואותיו המוקדמות של ישעיהו לא תוארכו, כי הוא לא דיבר כנגד מקרים ספציפיים הנוגעים לממלכה אלא רק בנוגע לעוולות כלליות. עם שיטה זו הלכו מספר פרשני מקרא וחוקרים כגון רבי אליעזר מבלגנצי, שד"ל ושי"ר.

פסלו של **ישעיהו בן אמוץ**, שפיסל אלייז'דיניו בראשית המאה ה-19 בבזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס שבברזיל

סוף נבואתו

הנבואה האחרונה המתוארכת בדיוק של ישעיהו ניתנה ב-701 לפנה"ס והיא מתייחסת למצור סנחריב. כיוון שמרבית נבואותיו של ישעיהו לא מתוארכות אלא קוראות לתיקון כללי בלי ציון שם ומקום, נראה שישעיהו המשיך להתנבא גם לאחר תקופה זו.

המדרש מספר שנמצאה בירושלים מגילה ובה כתוב שמנשה הרג את ישעיהו: ”תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים... וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה.”^[19] והוא אף מביא סיפור המספר איך מת ישעיהו. על פי המתואר בגמרא, מנשה הוכיח את הנביא על כך שחלק מנבואותיו סותרות את נבואות משה (בין השאר, הנבואה שבה הוא "רואה" את ה', בניגוד לדברי משה "כי לא יראני האדם וחי"), וישעיהו, במקום לענות לו, ביודעו שמעשה זה יביא להריגתו המיידית כמורד במלכות, החליט לברוח. במהלך מנוסתו ראה ארז, וע"י שם קדוש נבלע בתוכו. מנשה המלך ציוה לנסר את העץ ובכך להרוג את הנביא, אולם העץ לא התנסר באופן פלאי, עד שהגיעו למקום שבו היו שפתיו של הנביא, ושם התנסר העץ והנביא נהרג. חז"ל מסבירים כי עונש זה היה מידה כנגד מידה על דבריו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב". מנשה מלך מיד לאחר חזקיהו, אולם שמו אינו מופיע ברשימת המלכים שישעיהו התנבא בזמנם ומדובר בקושיה על שיטה זו. לקושיה זו הוצעו מספר פירושים. מדרש אחר^[20] מציע כי ישעיהו אמנם התנבא בימי מנשה, אולם מחמת רשעותו של מנשה, אשר לפי המתואר בתנ"ך היה מהמלכים האכזריים ביותר ששלטו בירושלים, הוא לא נמנה ברשימת השמות אותם הזכיר הנביא.

שיטה זו לתקופת מותו של ישעיהו אומצה על ידי מספר פרשני מקרא, כגון רש"י ואברבנאל^[21] שהציעו פירושים חלופיים לשאלה זו. רש"י מציע כי ישעיהו חזה במותם של ארבעה מלכים וזו משמעות הרשימה. שיטה זו פותרת את הבעיה אולם מסתדרת בקושי עם הפסוקים – הכתוב מציין כי ישעיהו חזה "בימי", לא במותם. האברנאל מציע פירוש חלופי לשאלה זו ואומר כי ישעיהו אמנם חי בימי מנשה, אך לא התנבא בימיו ולכן מנשה לא מופיע ברשימה המציינת את הנביאים שמנשה התנבא בימיהם.

לעומת המדרש מציע אבן עזרא^[22] שישעיהו מת בימי חזקיה, כי הרי אם ישעיהו התנבא בימי מנשה, היה על מנשה להופיע ברשימת השמות של המלכים שישעיהו התנבא בזמנם. על מנת להתמודד עם המדרש טוען אבן עזרא שהמדרש שאומר כי מנשה הרג את ישעיהו הוא דעת יחיד ולכן אנו לא מחויבים לקבלו. אמנם, אבן עזרא מציין שייתכן שהמדרש הוא "קבלה"^[23] ולכן אין לנו ברירה אלא לקבלו. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים מודרניים^[24]

סגנון נבואותיו

נבואותיו עוסקות במלחמה בעוולות החברתיים, בעבודה זרה ובתפיסה שפולחן הקורבנות אינו יכול לכפר על החטאים. נבואותיו מגוונות וכוללות התייחסות לעם ישראל ולאומות העולם. לפי הפירוש המקובל, סיפור הקדשתו מופיע בפרק ו' בספרו, שם מתואר כי הוא רואה את האל ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלוהים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בניגוד למשה שהתנגד וסירב לשליחותו בתחילה, ישעיהו מתואר כמי שהולך ברצון לשליחות הלא קלה.

בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את אלוהים:

"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:"^[25]

חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו לחזון המרכבה של הנביא יחזקאל, וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו (או דורו) היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.

ישנם חוקרי מקרא מודרניים הטוענים שספר ישעיהו מכיל דרשות בשני סגנונות שונים לחלוטין ולכן הוא ככל הנראה קיבוץ דרשותיהם של שני נביאים שונים. חוקרים אלה מכנים את הדורש של חלקו השני של הספר בשם "ישעיהו השני".

חזון אחרית הימים בנבואת ישעיהו

ערך מורחב – חזון אחרית הימים (ישעיהו)

אחת הנבואות המפליאות, היא נבואת אחרית הימים^[26], שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. מצב זה יגיע כאשר ימשול בישראל המלך המשיח, מצאצאי משפחת בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי". ישעיהו מוסיף לנבא כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

מסורות בעניין מיקום קברו

על פי המסורת קבור ישעיהו הנביא בגליל, וציון קברו נמצא ליד נחל ברעם מתחת לקיבוץ ברעם.

הנוסע מבורדו תיאר את אחת ממצבות נחל קדרון כקבר ישעיהו^[27].

ציון קבר נוסף של הנביא נמצא בעיר אספהאן והוא משמש אתר תפילה ליהודים ומוסלמים^[28].

ראו גם

ספר ישעיהו

לקריאה נוספת

יואל בן-נון, בנימין לאו, ישעיהו - כציפורים עפות, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2013.
דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'צ'יק ,1969, כרך א', עמוד 496-490.

קישורים חיצוניים

ספר ישעיהו, באתר ויקיטקסט

רשימת מאמרים על ישעיהו הנביא באתר רמב"י
חנוך רביב, ישעיהו הנביא ומיכה בן דורו
צילום דיגיטלי של מגילת ספר ישעיהו
על ישעיהו חלק שני באתר "האקדמיה ליהדות"
'נחמו נחמו עמי' מילות הנחמה מתוך ספר ישעיהו באתר הזמנה לפיוט

הערות שוליים

^ דעת מקרא על ישעיהו, מבוא, עמ' 22
^ אשר גולדנברג, מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו, פרק יג' א
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד א'
^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד
^ ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'
^ דעת מקרא על ישעיהו, הקדמה, עמוד 2
^ עולם התנ"ך - ישעיהו, הקדמה
^ לפי מספר נבואות, כגון ספר ישעיהו, פרק ז'
^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'
^ ספר ישעיהו, פרק ז'
^ בעיקר לפי ”וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ” (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.
^ ספר ישעיה, פרק ו', פסוק א'
^ מכילתא (בשלח) פרשת שירה, ז
^ מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א
^ פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו
^ הקדמתו לספר ישעיהו
^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק כ"ב
^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'
^ סדר עולם רבה פרק כ'
^ פירושם לישעיהו א
^ פירושו לפרק א'
^ כלומר מסורת מסיני (ולא במובן בו משמשת המילה בימינו).
^ עולם התנ"ך על ישעיהו א'
^ ו, א
^ ישעיהו פרק י"א
^ רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007
^ אורלי אזולאי, "14 יום באיראן", ידיעות אחרונות, 9 באפריל 2015

[1] דעת מקרא על ישעיהו, מבוא, עמ' 22

[2] אשר גולדנברג, מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו, פרק יג' א

[3] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'

[4] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד א'

[5] ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד

[6] ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'

[7] דעת מקרא על ישעיהו, הקדמה, עמוד 2

[8] עולם התנ"ך - ישעיהו, הקדמה

[9] לפי מספר נבואות, כגון ספר ישעיהו, פרק ז'

[10] ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'

[11] ספר ישעיהו, פרק ז'

[12] בעיקר לפי ”וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ” (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.

[13] ספר ישעיה, פרק ו', פסוק א'

[14] מכילתא (בשלח) פרשת שירה, ז

[15] מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א

[16] פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו

[17] הקדמתו לספר ישעיהו

[18] ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק כ"ב

[19] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'

[20] סדר עולם רבה פרק כ'

[21] פירושם לישעיהו א

[22] פירושו לפרק א'

[23] כלומר מסורת מסיני (ולא במובן בו משמשת המילה בימינו).

[24] עולם התנ"ך על ישעיהו א'

[25] ו, א

[26] ישעיהו פרק י"א

[27] רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007

[28] אורלי אזולאי, "14 יום באיראן", ידיעות אחרונות, 9 באפריל 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=[[דמות מקראית]]|אחר=ספר נבואות בשם זה|ראו=[[ספר ישעיהו]]. למשמעויות אחרות, ראו [[ישעיהו (פירושונים)]]}}
 [[קובץ:hazon22.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ישעיהו, כפי שמופיע ב[[מנורת הכנסת]]]]
 '''יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ''', היה [[נביא]] שפעל ב[[ממלכת יהודה]] באמצע [[תקופת בית ראשון]]. ישעיהו נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים ב[[הנבואה הישראלית הקלאסית|נבואה הישראלית הקלאסית]]. הוא פעל בתקופת הגדולה של [[ממלכת אשור]] ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו מתייחסות למהלכים המדיניים בתקופה זו.
 ישעיהו התנבא רבות על עמי האזור ועל חורבנם העתידי, זאת בנוסף לנבואותיו על ממלכת ישראל. מספר הסברים ניתנו לסיבה להתנבאות זו על הממלכות, כאשר יש הטוענים כי מדובר בנבואות שנועדו לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו, לעומתם יש הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה{{הערה|'''[[דעת מקרא]] על ישעיהו''', מבוא, עמ' 22}}. מספר חוקרים אף טוענים כי חלק מהנבואות כלל לא נתחברו על ידי ישעיהו{{הערה|אשר גולדנברג, '''מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו''', פרק יג' א}}. לפי הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה, ייתכן שהיה נביא מוכר בעמי האזור ולא רק בישראל.
-בשנת 2018 נתגלתה [[בולה]] עם הכיתוב "לישעיה[ו] נבי[א]", הבולה נתגלתה בחפירות של ד"ר [[אילת מזר]] ב"[[העופל|עופל]]" בין חותמות אחרות מתקופת בית ראשון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://members.bib-arch.org/biblical-archaeology-review/44/2/7|הכותב=|כותרת=Is This the Prophet Isaiah’s Signature?|אתר=BAS LIBRARY|תאריך=May/June 2018}}</ref>.
 == תולדות חייו ==
 [[קובץ:Ehad Haam street P1130403.JPG|שמאל|ממוזער|200px| ציור של ישעיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ב[[רחוב אחד העם]] 35 ב[[תל אביב]]]]
 אין בידינו מידע שלם על סיפור חייו של ישעיהו אלא רק קטעים נפרדים שניתן ללמוד מתוך נבואותיו.
@@ שורה 14: / שורה 12: @@
 לאביו של ישעיהו קראו [[אמוץ]] והוא היה בנו של [[יואש (מלך יהודה)|יהואש]] ואחיו של [[אמציה]] שהיו ממלכי יהודה{{הערה|{{בבלי|מגילה|י|ב}}}}. מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו אישה ולפחות שלושה ילדים ששמותיהם (הסמליים) היו שאר ישוב עמנו אל ו[[מהר שלל חש בז]], אולם על פי חלק מהפרשנים עמנו אל ומהר שלל חש בז הם שני שמות שניתנו לילד אחד, כשהראשון מביניהם ניתן על ידי [[אשת ישעיהו|אשתו של ישעיהו]] והשני על ידי ישעיהו עצמו. לפי המסופר בגמרא, הייתה לישעיהו גם בת, [[חזקיהו|שחזקיהו]] מלך יהודה רצה להינשא לה{{הערה|{{בבלי|ברכות|י|א}}}}. שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיעה בשני כינויים - עלמה{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז|יד}}}} ונביאה{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|ח|ג}}}}. ייתכן שכינויים אלו התייחסו לאשה אחת וייתכן שהתייחסו לשתי נשים.
 לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא.
 משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את [[שם השם]]{{הערה|'''[[דעת מקרא]] על ישעיהו''', הקדמה, עמוד 2}}. שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו{{הערה|'''עולם התנ"ך - ישעיהו''', הקדמה}}.
@@ שורה 22: / שורה 20: @@
 ==תקופת נבואתו==
 ===תחילת נבואתו===
-בפסוק הראשון של [[ספר ישעיהו]] מופיע שהוא התנבא בזמנם של ארבעת המלכים: [[עזיהו]], [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], [[אחז]] וי[[חזקיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|א|א}}}}. למרות הפירוט של ארבעת המלכים, שאלת תחילת נבואתו של ישעיהו נתקלה בשתי בעיות קשות. הבעיה הראשונה היא שהנבואה הראשונה אשר מתוארכת במדויק היא בימי אחז{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז}}}} ומתרחשת בזמן עליית [[רצין מלך ארם-דמשק|רצין מלך ארם]] על מלכות יהודה, בשנת [[735 לפנה"ס]], בעוד המלך עזיהו הפסיק למלוך בשנת 788 לפנה"ס בקירוב.{{הבהרה|סותר את האמור בערך עליו, ראו שיחה}} בנוסף לבעיה זו בנוגע לתחילת נבואתו של ישעיהו קיימת בעיה נוספת, והיא שפרק ו' של ישעיהו מעוצב כפרק תחילת נבואה טיפוסי, ובו קריאת האל לנביא להינבא על עם ישראל ותשובת הנביא{{הערה|בעיקר לפי {{ציטוטון|וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ}} (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.}}. בפרק זה מופיע תאריך - {{ציטוטון|בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|ו|א}}}}.
+בפסוק הראשון של [[ספר ישעיהו]] מופיע שהוא התנבא בזמנם של ארבעת המלכים: [[עזיהו]], [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], [[אחז]] וי[[חזקיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|א|א}}}}. למרות הפירוט של ארבעת המלכים, שאלת תחילת נבואתו של ישעיהו נתקלה בשתי בעיות קשות. הבעיה הראשונה היא שהנבואה הראשונה אשר מתוארכת במדויק היא בימי אחז{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז}}}} ומתרחשת בזמן עליית [[רצין מלך ארם-דמשק|רצין מלך ארם]] על מלכות יהודה, בשנת [[735 לפנה"ס]], בעוד המלך עזיהו הפסיק למלוך בשנת 788 לפנה"ס בקירוב.{{הבהרה|סותר את האמור בערך עליו, ראו שיחה}} בנוסף לבעיה זו בנוגע לתחילת נבואתו של ישעיהו קיימת בעיה נוספת, והיא שפרק ו' של ישעיהו מעוצב כפרק תחילת נבואה טיפוסי, ובו קריאת האל לנביא להינבא על עם ישראל ותשובת הנביא{{הערה|בעיקר לפי {{ציטוטון|וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ}} (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.}}. בפרק זה מופיע תאריך - {{ציטוטון|בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ}}.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|ו|א}}}}
 לבעיות אלו הוצעו שני פתרונות עיקריים. הפתרון הראשון הוא פתרון המדרש{{הערה|[[מכילתא]] (בשלח) פרשת שירה, ז}} הטוען כי תחילת נבואתו של ישעיהו היא בפרק ו'. בפרק ו' מתואר שהוא היה בשנת מות המלך עזיהו, אך שנה זו היא שנה בה כבר מלך אחז, כיוון שעזיהו ננגע ב[[צרעת]] והורד ממלכותו עוד לפני מותו. לפי מידע זה יוצא שישעיהו לא התנבא בתקופתם של עזיהו ויותם אלא בתקופת מלכותם של אחז וחזקיהו בלבד. כתשובה לקושייה זו מציע התרגום הירושלמי [[מיוחס ליונתן]] את הפתרון האומר ששנת מות המלך עזיהו פירושה השנה בה חלה המלך עזיהו והורד ממלכותו{{הערה|מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א}}. שיטה זו אומצה במלואה על ידי מספר פרשנים, כגון [[רש"י]] ורבי [[יוסף קרא]]. רבי [[אברהם אבן עזרא]] אימץ את הטענה שישעיהו החל להתנבא בשנת מות המלך עזיהו, אולם הוא טוען כי מדובר בשנת מותו ממש ולא בשנת מחלתו. תשובתו לשאלה מדוע מופיעים שמות ארבעת המלכים היא שישעיהו התנבא בתקופת חייהם של ארבעה מלכים ולא בתקופת מלכותם{{הערה|פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו}}. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים כגון פרופ' [[יאיר הופמן]] וד"ר [[גרשון גליל]].
@@ שורה 42: / שורה 40: @@
 נבואותיו עוסקות במלחמה בעוולות החברתיים, ב[[עבודה זרה]] ובתפיסה שפולחן ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] אינו יכול לכפר על החטאים. נבואותיו מגוונות וכוללות התייחסות לעם ישראל ול[[נבואת גויים|אומות העולם]]. לפי הפירוש המקובל, סיפור הקדשתו מופיע בפרק ו' בספרו, שם מתואר כי הוא רואה את האל ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלוהים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בניגוד ל[[משה]] שהתנגד וסירב לשליחותו בתחילה, ישעיהו מתואר כמי שהולך ברצון לשליחות הלא קלה.
 בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את אלוהים:
 :"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:"{{הערה|1=ו, א}}
 חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו ל[[מעשה מרכבה|חזון המרכבה]] של [[יחזקאל|הנביא יחזקאל]], וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו (או דורו) היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.
@@ שורה 67: / שורה 65: @@
 ==לקריאה נוספת==
 * [[יואל בן-נון]], [[בנימין לאו]], '''ישעיהו - כציפורים עפות''', [[תל אביב]], [[הוצאת ידיעות אחרונות|ידיעות אחרונות]], 2013.
-* [[דב קמחי]], "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת [[יהושע צ'צ'יק]] ,1969, כרך א', עמוד 490–496.
+* [[דב קמחי]], "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת [[יהושע צ'צ'יק]] ,1969, כרך א', עמוד 496-490.
 ==קישורים חיצוניים==

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים על ישעיהו הנביא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישעיהו