התפתחות הזהות המגדרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעקבות המגמה המסתמנת להשארת שלושת הערכים שהצליחה להפתיע אותי, הרגשתי צורך להראות מה אם כבר אני בעד שיתפרסם כאן (אני מצהיר שאני אישית מעדיף שאף אחד מהערכים לא יתפרסם כאן - כללי המיזם הזה אינם לרוחי ואני מצטער על פרסום הערכים כאן מלכתחילה). הגרסה הנ"ל כוללת גם תקלדות, הגהות וכו'. אשמח לעזרה עם שגיאות הציטוט. תודה וברכה,
תגיות: חשד למילים בעייתיות הוספת תבנית לשינויים בערך הוספת תבנית חשודה
מ שוחזר מעריכות של 183.88.60.207 (שיחה) לעריכה האחרונה של נעם דובב
שורה 1: שורה 1:
{{הצבעת מחיקה|שם=:התפתחות הזהות המגדרית2}}
{{הצבעת מחיקה|שם=:התפתחות הזהות המגדרית2}}
{{שכתוב|לא כתוב בשפה אנציקלופדית, מלא במחקר מקורי, נראה כמו עבודה סמניריונית}}
{{שכתוב|לא כתוב בשפה אנציקלופדית, מלא במחקר מקורי, נראה כמו עבודה סמניריונית}}
'''התפתחות הזהות המגדרית''' או '''היווצרות הזהות המגדרית''' היא [[התפתחות|תהליך התפתחותי]] המתחולל מעת [[התעברות|היווצרות]] העובר ב[[רחם]] ועד [[גיבוש זהות|גיבוש]] [[זהות מגדרית|זהותו המגדרית]] של האדם בתהליך [[נפש|פסיכו]]-[[חברה (סוציולוגיה)|חברתי]] לאחר לידתו{{ביאור|ראו ביבליוגרפיה למקורות על כל המונחים המרכזיים בפתיח - כל מונח מרכזי בפתיח קיבל פרק ביבליוגרפי עצמאי.}}.


הגיבוש הפסיכו-חברתי של זהות המגדר מושפע מן ההתפתחות העוברית ומתבסס, לאחר הלידה, על המודעות המגדרית (כלומר, היכולת להבדיל בין הבדלים נפוצים בין ה[[מגדר]]ים) ועל תחושתו המגדרית של ה[[ינקות|פעוט]] (כלומר לאיזו קבוצה מגדרית הוא [[רגש|מרגיש]] שייך). עם [[רכישת שפה|רכישת השפה]], תתגבש זהות המגדר של הפעוט וזה יתבטא למשל באומרו "אני בן" או "אני בת" ובהעדפותיו הכלליות הקשורות במגדר. בדרך כלל גיבוש זה נמשך עד בין גיל שנה וחצי לשנתיים ולאחריו תהפוך הזהות המגדרית קבועה ו[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקבית]], למעט שינויים בשם הזהות (בת-נערה-אשה וכדומה).
'''התפתחות התחושה המגדרית''' או '''התפתחות הזהות המגדרית''' היא [[תהליך]] התפתחותי המתחיל עם [[התעברות|היווצרות]] העובר האנושי ב[[רחם]] ומסתיים עם [[גיבוש תחושה או זהות|גיבוש]] ה[[תחושה מגדרית|תחושה המגדרית]] לאחר הלידה בתהליך [[נפש|פסיכו]]-[[חברה (סוציולוגיה)|חברתי]].


במקרים יוצאים מן הכלל, אף על פי שתינוקות התפתחו כבעלי גוף נקבי או זכרי, הם יחוו ואף יפגינו בבוא העת, [[דיסוננס קוגניטיבי|אי הלימה]] בין התחושה המגדרית או לחלופין הזהות המגדרית, לבין מראה גופם או זהות המגדר המיוחסת להם וחלקם ירגישו בנפשם כבני ה[[זוויג]] ההפוך לכדי נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף [[דיספוריה מגדרית בילדות]]{{הערה|שם=גיוון_מגדרי_1|Haldeman, Douglas C. (2000-01-01). "Gender Atypical Youth: Clinical and Social Issues". School Psychology Review. 29 (2): 192–200.}}. לפי חוקרים מסוימים לעיתים גיבוש הזהות המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר מן הינקות, בעיקר עד סיום ההתבגרות המינית (סביבות גיל 18 שנים) או מעבר לכך ואף עד ה[[זקנה|זיקנה]].
תהליך גיבוש התחושה הפסיכו-חברתי מושפע קמעה מן ההתפתחות העוברית (בעיקר בהקשר ה[[הורמון|הורמונלי]]) ולאחר הלידה מושפע מ[[מודעות מגדרית]] (כלומר, היכולת להבדיל הבדלים נפוצים בין ה[[מגדר]]ים) של ה[[ינקות|פעוט]]. התהליך יביא את האדם [[רגש|להרגיש]] שייך לאחת הקבוצות המגדריות בחברתו (בהתאם [[מערכת מגדרית|למערכת המגדרית]] בחברה נתונה).


תחומי המחקר העיקריים העוסקים בהתפתחות הזהות המגדרית הם [[ביולוגיה התפתחותית]] החוקרת את התשתית הביולוגית לגיבוש זהות מגדרית ו[[פסיכולוגיה התפתחותית]] החוקרת את תהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי במסגרתו מתגבשת זהות זו.
עם [[רכישת שפה|רכישת השפה]], תתגבש [[זהות מגדרית]] של הפעוט וזה יתבטא למשל באומרו "אני בן" או "אני בת" ובהעדפותיו הכלליות הקשורות במגדר (אם כי בהגדרה בסיסית ניתן לראות בתחושה עצמה "זהות", ללא תלות ב[[רכישת שפה]] שהיא תהליך משני להיווצרות התחושה המגדרית).


==תשתית ביולוגית לגיבוש זהות מגדרית==
אף על פי שתינוקות התפתחו כבעלי גוף נקבי או זכרי, חלקם הקטן יחוה ויפגין בבוא העת, [[דיסוננס קוגניטיבי|אי הלימה]] בין התחושה המגדרית או לחלופין הזהות המגדרית, לבין מראה גופם וזהות המגדר המיוחסת להם וחלקם ירגישו בנפשם כבני ה[[זוויג]] ההפוך לכדי [[נון קונפורמיות מגדרית בילדות]] ואף [[דיספוריה מגדרית בילדות]]{{הערה|שם=GV_1|Haldeman, Douglas C. (2000-01-01). "Gender Atypical Youth: Clinical and Social Issues". School Psychology Review. 29 (2): 192–200.}}. לפי חוקרים מסוימים לעיתים גיבוש התחושה המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר מן הינקות, בעיקר עד סיום ההתבגרות המינית (סביבות גיל 18 שנים) או מעבר לכך ואף עד ה[[זקנה]] (בעיקר במקרים נדירים של חרטה על [[טרנסג'נדריות]]).
הגישה הרווחת בקרב פסיכולוגים היא כי התפתחות הזהות המגדרית מושפעת באופן נרחב מגורמים [[ביולוגיה התפתחותית|ביו-התפתחותיים]] וכי מערכים מורכבים של גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים במידות שונות, מביאים לגיבושה הסופי{{הערה|שם=APA_QA|[https://www.apa.org/topics/lgbt/transgender.aspx American Psychological Association: Transgender People, Gender Identity and Gender Expression - Why are some people transgender?]}}; גישה רווחת זו מבוססת על מידע שהצטבר בעיקר בתחומים [[גנטיקה]] ו[[אנדוקרינולוגיה]] לפיו ישנן השפעות הורמונליות ממיינות (בעיקר [[אנדרוגן|אנדרוגניות]]) במהלך ה[[התעברות]], על התפתחות [[מוח]] האדם{{הערה|שם=Psych_Modular|[https://books.google.co.il/books?id=evrfDR09mDsC&pg=PA568&lpg=PA568&dq=breedlove+gender+identity&source=bl&ots=lagM3oonos&sig=kTEFs3WCew0GrOa8xFB8OiRKIh0&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiA4oSCjaHeAhVLBcAKHfmEDTUQ6AEwAnoECAEQAQ#v=onepage&q=breedlove%20gender%20identity&f=false Psychology: A Modular Approach to Mind and Behavior, chapter 15, p 570-574.]}} אשר קשורות הן בהעלאת או הקטנת הסיכוי לגיבוש זהות מגדרית "תואמת" (על פי [[מערכת מגדרית|המערכת המגדרית]] המקובל ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נתונה){{הערה|שם=Psych_Modular}} והן בשינוי [[המערכת האנדוקרינית|הצירים האנדוקריניים]] של האדם במהלך חייו, אשר באופן כללי מתבטאים שונה בין [[זכר]]ים ל[[נקבה|נקבות]]{{הערה|Sex and Gender Aspects in Clinical Medicine pp 125-149; "Sex and Gender Differences in Endocrinology", by Alexandra Kautzky-Willer.}}{{הערה|https://www.lourdesnet.org/programs-and-services/endocrinology/male-and-female-specific-endocrinology/}}{{הערה|J Ayub Med Coll Abbottabad. 2005 Apr-Jun;17(2):15-9; "Differences between male and female students in cardiovascular and endocrine responses to examination stress". by Khaksari M1, Mahmoodi M, Rezvani ME, Sajjadi MA, Karam GA, Hajizadeh S.}}


עד השבוע השביעי לערך של ה[[הריון]] האנושי, כל עובר הוא [[נקבה|נקבי]]{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK222286/ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb]}}, אך באופן כללי, אם סט [[כרומוזומי מין|כרומוזומי המין]] של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים [[אנדרוגן|אנדרוגניים]] (כגון [[טסטוסטרון]]) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות ה[[מוח]] (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) הרי שתתווך הסבירות לגבש זהות מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש זהות מגדרית גברית){{הערה|שם=Psych_Modular|}}{{הערה|שם=מליסה_הינס| Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3296090/ "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines"].}}. תהליך הוירילזציה אינו ליניארי בכל המקרים וייתכנו לו הטיות שונת, גנטיות ושאינן, מכאן שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]] אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] תוכל לגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53. {{ISBN|0-443-04706-5}}.}}. ישנם מצבים רבים של אינטרסקסואליות אך אחד המצבים העוזר להבין את ההבדלים בין מצבים כאלה באופן ברור מאד הוא [[תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן]] בזכרים (מבחינה גנטית){{הערה|שם=אנדרוגנים_ומגדר|[https://www.youtube.com/watch?v=cJxZe4KAdqU Growing Up Intersex Part 1, AIS-DSD Support Group Published on Sep 25, 2014, public channel at YouTube.com]}} אשר מונעת מהם לגמרי לעבור תהליך זיכור ובכך להתפתח, באופן טבעי ולמעשה, כנקבות (כלומר עם פתח מין נקבי), מחונכות כבנות ומזדהות כנשים אשר הן עצמן ומשפחתן לא יוכלו לדעת שהן למעשה זכרים (מבחינה גנטית בלבד) ללא בדיקה גנטית אשר נערכת בדרך כלל בגיל ההתבגרות בשל היעדר [[מחזור חודשי]] בכלל ו[[וסת]] בפרט וכן היות האשה עם התסמונת [[עקרה]] בשל היעדר [[רחם]]{{הערה|שם=אנדרוגנים_ומגדר|ימין=כן}}. רוב בני האדם עם תסמונת זו מזדהים כנשים הטרוסקסואליות אם כי זה לא הכרחי ממצבים אפשריים נדירים של טרנסג'נדריות גם בנשים אלה{{הערה|[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00224499.2014.1002124?src=recsys&journalCode=hjsr20 TJOSR; Gender Role, Gender Identity and Sexual Orientation in CAIS (“XY-Women”) Compared With Subfertile and Infertile 46,XX Women Franziska Brunner, Maike Fliegner, Kerstin Krupp, Katharina Rall, Sara Brucker & Hertha Richter-Appelt Pages 109-124]}}{{הערה|Archives of Sexual Behavior June 2011, Volume 40, Issue 3, pp 635–638, [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10508-010-9624-1 "Male Gender Identity in Complete Androgen Insensitivity Syndrome"], by Guy T’Sjoen, Griet De Cuypere, Stan Monstrey, Piet Hoebeke, F. Kenneth Freedman, Mahesh Appari, Paul-Martin Holterhus, John Van BorselMartine Cools }}{{הערה|Archives of Sexual Behavior, December 2009, 38:873, [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10508-009-9526-2 "Apparent Male Gender Identity in a Patient with Complete Androgen Insensitivity Syndrome"], by Bindu Kulshreshtha, Pascal Philibert, Marumudi Eunice, Sudhir K. Khandelwal, Manju MehtaF, rançoise Audran, Françoise Paris, Charles Sultan, Ariachery C..}}. המוזיקאית עדן אטווד למשל {{אנ|Eden Atwood}} היא אשה עם תסמונת זו{{הערה|[http://mamalode.com/story/essays/my-secret/ mamalode.com; Essays; "My Secret", by Eden Atwood, august 1, 2013.]}}.
ללא תלות בשאלת הדיספוריה המגדרית, תהליך גיבוש התחושה הפסיכו-חברתי מסתיים עד בין שנה וחצי לשנתיים לאחר הלידה, אז התחושה המגדרית תהפוך קבועה ו[[עקביות (פסיכולוגיה)|עקבית]] למעט שינויים בכינוי שלה (בת-נערה-בחורה-אשה וכדומה).


ייצור מועט או עודף של הורמונים מסיבות גנטיות{{ביאור|ייצור עודף או מועט של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]].|שם=intersex-and-genetics}} או קבלת הורמונים מלאכותיים ([[טרטוגן|טרטוגניים]]) אל הסביבה התוך רחמית יכולים לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתם זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים{{ביאור|Anti-androgenic effect / Feminizing effect}} כך שיטו את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט ואלו יכולים להגיע בעיקר מתרופות{{הערה|Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology [https://emedicine.medscape.com/article/260725-overview#showall "Teratology and Drug Use During Pregnancy"] Updated: Jul 18, 2017 Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD more}} ומוצרי [[תמרוק|פארמה]] אחרים{{הערה|ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)}}{{הערה|שם=TFPF|http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013}} (אשר פחות היו זמינים ב[[העת העתיקה|ימי קדם]] - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע משוני גנטי גרידא{{ביאור|שם=intersex-and-genetics}}).
רוב הילדים בעולם מזדהים, לפחות בילדותם, עם זהויות המגדר המיוחסות להם בתרבותם בעקבות מינם הביולוגי באופן סטטיסטי-מובהק (בן או בת בהתאמה לזכר או נקבה). בכל מקרה, אף אדם אינו בוחר תחושה מגדרית על ידי כוח המחשבה בלבד וזו נכפית על האדם משילוב מורכב של סיבות ביולוגיות ופסיכו-חברתיות{{הערה|The Guardian: [https://www.theguardian.com/world/2016/sep/05/straight-while-men-suffering-sex-feminism "I didn’t choose to be straight, white and male': are modern men the suffering sex?"]; I kept dismissing complaints from men that feminist advancements were leading to an unfair double standard. But they kept coming. Could it really be true?; by Rose Hackman, Mon 5 Sep 2016 11.00 BST Last modified on Tue 8 Aug 2017 19.44 BST}}.


חוקרים מסוימים כגון ה[[נוירוביולוג|ניורוביולוג]] דיק שוואב {{אנ|Dick Swaab}} טענו כי לא ידועה כל השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] בתר לידתית משמעותית על התפתחות הזהות המגדרית{{הערה|שם=שוואב_וגרסיה-פלגווארה|[Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab Netherlands Institute for Neuroscience, Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands}} בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו{{הערה|apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought. By SADIE F. DINGFELDER Monitor Staff April 2004, Vol 35, No. 4 Print version: page 48}}, אך גישה זו נזנחה וכיום מקובל כי יש מקום נרחב יותר במידת מה לגורמים פסיכולוגיים ואף סוציולוגיים שיתוארו בהמשך.
[[קובץ:Pregnant woman.jpg|ממוזער|אשה בהריון; רמות חריגות של הורמונים בסביבה התוך-[[רחם|רחמית]] בה מתפתח התינוק יכולות לגרום לזיכור קמעה של עוברים נקבות או גריעתו קמעה בעוברים זכרים ותופעות כאלה נקשרו לא אחת עם השפעה על התפתחות התחושה המגדרית ובפרט תיווך תהליך גיבושה לאחר הלידה.]]
[[קובץ:Embryo week 9-10.jpg|ממוזער|הדמיה של עובר אנושי בתוך שק השפיר ברחם בשבוע התשיעי-עשירי להיריון; ככלל, בכל הנוגע לתינוקות זכרים, בשלב זה כבר יתבצע הזיכור (ויריליזציה) באופן טבעי.]]


החוקר רוברט סטולר {{אנ|Robert Stoller}} נחשב לחלוץ הגישה לפיה מצד אחד ישנה תשתית [[ביולוגיה|ביולוגית]] להתפתחות [[מוח]] אנושי עם סיכוי גבוה יותר ללמוד מאפייני מגדר "גבריים" או "נשיים" מהסביבה הכוללת, אך מצד שני יש להניח כי אף אדם אינו נולד עם זהות מגדרית מגובשת והרי זו מתגבשת לאחר הלידה תוך [[למידה]] מן ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]], אשר מכוונת לכיוון מגדרי מסוים מן התשתית הביולוגית{{הערה|שם=NYT_Stoller|[https://www.nytimes.com/1991/09/10/us/dr-robert-j-stoller-66-teacher-and-leading-sex-identity-theorist.html Dr. Robert J. Stoller, 66, Teacher And Leading Sex-Identity Theorist], by DANIEL GOLEMANSEPT. 10, 1991.}} וכי הסיבה לכאורה לתפוצה נרחבת יותר של "גברים נשיים" ו[[טרנסג'נדריות]] בהשוואה ל"נשים גבריות" ו[[טרנסג'נדר]]ים היא היותה של ה[[נקבה|נקביות]] "ברירת המחדל ([[רבייה|הרבייתית]]) של הטבע" (Primary Femininity){{הערה|שם=Stoller_revolvy|[https://www.revolvy.com/page/Robert-Stoller revolvy.com; Robert Jesse Stoller] (December 15, 1924 – September 6, 1991), was an American Professor of Psychiatry at UCLA Medical School and a researcher at the UCLA Gender Identity Clinic).}}; לפי גישה זו, מצב בו מתקיימת בחברה אנושית נתונה יותר נשיות מגבריות (או לחלופין יותר נקביות מזכריות) הוא מצב [[טבע]]י{{הערה|שם=Stoller_revolvy|}}.
==תשתית ביולוגית לגיבוש תחושה מגדרית==
הגישה הרווחת בקרב פסיכולוגים היא כי התפתחות התחושה המגדרית מושפעת באופן נרחב מגורמים [[ביולוגיה התפתחותית|ביו-התפתחותיים]] וכי מערכים מורכבים של גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים במידות שונות, מביאים לגיבושה הסופי{{הערה|שם=APA_QA|[https://www.apa.org/topics/lgbt/transgender.aspx American Psychological Association: Transgender People, Gender Identity and Gender Expression - Why are some people transgender?]}}; גישה רווחת זו מבוססת על מידע שהצטבר בעיקר בתחומים [[גנטיקה]] ו[[אנדוקרינולוגיה]] לפיו ישנן השפעות הורמונליות ממיינות (בעיקר [[אנדרוגן|אנדרוגניות]]) במהלך ה[[התעברות]], על התפתחות [[מוח]] האדם{{הערה|שם=Psych_Modular|[https://books.google.co.il/books?id=evrfDR09mDsC&pg=PA568&lpg=PA568&dq=breedlove+gender+identity&source=bl&ots=lagM3oonos&sig=kTEFs3WCew0GrOa8xFB8OiRKIh0&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiA4oSCjaHeAhVLBcAKHfmEDTUQ6AEwAnoECAEQAQ#v=onepage&q=breedlove%20gender%20identity&f=false Psychology: A Modular Approach to Mind and Behavior, chapter 15, p 570-574.]}} אשר קשורות הן בעיצוב [[המערכת האנדוקרינית|הצירים האנדוקריניים]] של האדם במהלך חייו (אשר באופן כללי מתבטאים שונה בין [[זכר]]ים ל[[נקבה|נקבות]]{{הערה|Sex and Gender Aspects in Clinical Medicine pp 125-149; "Sex and Gender Differences in Endocrinology", by Alexandra Kautzky-Willer.}}{{הערה|https://www.lourdesnet.org/programs-and-services/endocrinology/male-and-female-specific-endocrinology/}}{{הערה|J Ayub Med Coll Abbottabad. 2005 Apr-Jun;17(2):15-9; "Differences between male and female students in cardiovascular and endocrine responses to examination stress". by Khaksari M1, Mahmoodi M, Rezvani ME, Sajjadi MA, Karam GA, Hajizadeh S.}}) והן בהעלאת או הקטנת הסיכוי לגיבוש תחושה מגדרית "תואמת" (על פי [[מערכת מגדרית|המערכת המגדרית]] המקובלת ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נתונה){{הערה|שם=Psych_Modular}}.
עד השבוע השביעי לערך של ה[[הריון]] האנושי, כל עובר הוא [[נקבה|נקבי]]{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK222286/ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb]}}, אך באופן כללי, אם סט [[כרומוזומי מין|כרומוזומי המין]] של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים [[אנדרוגן|אנדרוגניים]] (כגון [[טסטוסטרון]]) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות ה[[מוח]] (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) ובכך תתווך הסבירות לגבש תחושה מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש תחושה מגדרית גברית){{הערה|שם=Psych_Modular|}}{{הערה|שם=MH| Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3296090/ "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines"].}}.


==גיבוש הזהות המגדרית לאחר הלידה==
מכיוון שתהליך הזיכור אינו [[יחס ליניארי|ליניארי]] בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]]) אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] בלתי מכוונת אולי תגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.}}.
בהשפעת השוני המבני בין אזורים מוחיים המשפיעים על גיבוש הזהות המגדרית בזכרים ונקבות{{הערה|שם=Psych_Modular}} מתתגבשת זהות המגדר בתהליך פסיכו-חברתי מורכב; לא ברור עד כמה התשתית ה[[נוירוביולוגיה|ניורוביולוגית]] לגיבוש זהות מגדרית מאבדת מכוחה בשל חוויות חיים אפשריות עוד בגילאי הינקות, אשר אולי יתווכו ממקום פסיכו-חברתי את גיבוש זהות המגדר אשר תואר לא אחת בספרות כ"תהליך כמו-הטבעתי"{{הערה|Psychological Review, 1996, Vol. 103, No. 2, 320-335 , "Exotic Becomes Erotic: A Developmental Theory of Sexual Orientation", by Daryl J. Bem, Cornell University}}.

ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]].

קבלת הורמונים באופן מלאכותי עשויה להתקבל מהורמונים סינטתיים שעשו דרכם אל הסביבה התוך רחמית, בעיקר מתרופות ומוצרי [[תמרוק|פארמה]] תעשייתיים אחרים{{הערה|Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology [https://emedicine.medscape.com/article/260725-overview#showall "Teratology and Drug Use During Pregnancy"] Updated: Jul 18, 2017 Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD more}}{{הערה|ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)}}{{הערה|שם=TFPF|http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013}} אשר פחות היו זמינים ב[[העת העתיקה|ימי קדם]] - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע משוני גנטי גרידא כפי שתואר.

ספיגה מועטת או עודפת של הורמונים בעובר ברחם באופן טבעי או מלאכותי יכולה לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתה זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים (Anti-androgenic effect / Feminizing effect) ובזה גם את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט (ועל פי העמדה הרווחת גם הנפשית-מגדרית).

חוקרים מסוימים כגון ה[[נוירוביולוג|ניורוביולוג]] דיק שוואב (Dick Swaab) טענו כי לא ידועה כל השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] בתר לידתית משמעותית על היווצרות התחושה המגדרית{{הערה|שם=שוואב_וגרסיה-פלגווארה|[Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab Netherlands Institute for Neuroscience, Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands}} בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו{{הערה|apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought. By SADIE F. DINGFELDER Monitor Staff April 2004, Vol 35, No. 4 Print version: page 48}}, אך גישה זו נזנחה וכיום מקובל כי יש מקום נרחב יותר במידת מה לגורמים פסיכולוגיים ואף סוציולוגיים שיתוארו בהמשך (על כן תשתית ביולוגית תופסת חלק ניכר בשיח על היווצרות התחושה המגדרית, אך לא את כולו).

===תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן===
[[קובץ:Androgen receptor 3-d model.jpg|ממוזער|הדמיה של חלבון קולטן האנדרוגנים (AR); במסגרת תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן קולטן זה אינו מתפקד כלל (באם משפט זה היה לא ברור מומלץ לקרוא הערכים על קולטן (ביולוגיה)).]]
ישנם מצבים רבים של אינטרסקסואליות אך אחד המצבים העוזר להבין את ההבדלים בין מצבים כאלה באופן חד משמעי הוא [[תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן]] בזכרים (מבחינה גנטית){{הערה|שם=Androgens_and_Gender|[https://www.youtube.com/watch?v=cJxZe4KAdqU Growing Up Intersex Part 1, AIS-DSD Support Group Published on Sep 25, 2014, public channel at YouTube.com]}} אשר מונעת מהם לגמרי לעבור תהליך זיכור ובכך להתפתח באופן כללי כנקבות (כלומר עם פתח מין נקבי), כמי שמחונכות כבנות וכמי שככלל יזדהו כבנות וכנשים ואשר הן ומשפחתן לא יוכלו לדעת שהן למעשה זכרים מבחינה גנטית (ללא בדיקה גנטית אשר נערכת בדרך כלל בגיל ההתבגרות בשל היעדר [[מחזור חודשי]] בכלל ו[[וסת]] בפרט וכן היות האשה עם התסמונת [[עקרה]] בשל היעדר [[רחם]]){{הערה|שם=Androgens_and_Gender}}.

התסמונת מכונה באנגלית Complete Androgen Insensitivity Syndrome ובראשי תיבות - CAIS.

רוב בני האדם עם תסמונת זו מזדהים כנשים הטרוסקסואליות אם כי זה לא הכרחי ממצבים אפשריים נדירים של טרנסג'נדריות גם בנשים אלה{{הערה|1=[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00224499.2014.1002124?src=recsys&journalCode=hjsr20 TJOSR; Gender Role, Gender Identity and Sexual Orientation in CAIS (“XY-Women”) Compared With Subfertile and Infertile 46,XX Women Franziska Brunner, Maike Fliegner, Kerstin Krupp, Katharina Rall, Sara Brucker & Hertha Richter-Appelt Pages 109-124]}}{{הערה|Archives of Sexual Behavior June 2011, Volume 40, Issue 3, pp 635–638, [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10508-010-9624-1 "Male Gender Identity in Complete Androgen Insensitivity Syndrome"], by Guy T’Sjoen, Griet De Cuypere, Stan Monstrey, Piet Hoebeke, F. Kenneth Freedman, Mahesh Appari, Paul-Martin Holterhus, John Van BorselMartine Cools }}{{הערה|Archives of Sexual Behavior, December 2009, 38:873, [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10508-009-9526-2 "Apparent Male Gender Identity in a Patient with Complete Androgen Insensitivity Syndrome"], by Bindu Kulshreshtha, Pascal Philibert, Marumudi Eunice, Sudhir K. Khandelwal, Manju MehtaF, rançoise Audran, Françoise Paris, Charles Sultan, Ariachery C..}}.

המוזיקאית עדן אטווד (Eden Atwood) וכן היוטיובריות אימוג'ן קלאווי (Imogen Callaway) ו[https://www.youtube.com/watch?v=5vDVUPjBJiM אמילי לורד (Emilord)] למשל, הן נשים עם תסמונת זו{{הערה|[http://mamalode.com/story/essays/my-secret/ mamalode.com; Essays; "My Secret", by Eden Atwood, august 1, 2013.]}}. לורד טענה כי איננה אוהבת את הביטוי "תסמונת" (syndrome) כי הוא גורם לה להישמע כאילו היא חולה או פגומה - מה שאינו נכון ושהיא פשוט כפי שהיא.

===נקביות כזוויג עיקרי===
[[קובץ:Cnemidophorus-ThreeSpecies.jpg|ממוזער|לטאות מן המין New Mexico whiptail המתרבה ברבייה נקבית פרתנוגנטית-אסקסואליות בלבד; נקביות הוצעה כזוויג ה"עיקרי" בטבע ומכאן הוצע הרעיון כי יותר נקביות מזכריות (ובהתאם לכך יותר נשיות מגבריות) בחברה נתונה - זה מצב טבעי.]]
החוקר רוברט סטולר (Robert Stoller) נחשב לחלוץ הגישה לפיה מצד אחד ישנה תשתית [[ביולוגיה|ביולוגית]] להתפתחות [[מוח]] אנושי עם סיכוי גבוה יותר ללמוד מאפייני מגדר "גבריים" או "נשיים" מהסביבה הכוללת, אך מצד שני יש להניח כי אף אדם אינו נולד עם תחושה או זהות מגדרית מגובשת והרי זו מתגבשת לאחר הלידה תוך [[למידה]] מן ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]], אשר מכוונת לכיוון מגדרי מסוים מן התשתית הביולוגית{{הערה|שם=NYT_Stoller|[https://www.nytimes.com/1991/09/10/us/dr-robert-j-stoller-66-teacher-and-leading-sex-identity-theorist.html Dr. Robert J. Stoller, 66, Teacher And Leading Sex-Identity Theorist], by DANIEL GOLEMANSEPT. 10, 1991.}} וכי הסיבה לכאורה לתפוצה נרחבת יותר של "גברים נשיים" ו[[טרנסג'נדריות]] בהשוואה ל"נשים גבריות" ו[[טרנסג'נדר]]ים היא היותה של ה[[נקבה|נקביות]] "ברירת המחדל [[רבייה|הרבייתית]] של הטבע" (Primary Femininity){{הערה|שם=Stoller_revolvy|[https://www.revolvy.com/page/Robert-Stoller revolvy.com; Robert Jesse Stoller] (December 15, 1924 – September 6, 1991), was an American Professor of Psychiatry at UCLA Medical School and a researcher at the UCLA Gender Identity Clinic).}}; לפי גישה זו, מצב בו מתקיימת בחברה אנושית נתונה יותר נשיות מגבריות (או לחלופין יותר נקביות מזכריות) הוא מצב [[טבע]]י{{הערה|שם=Stoller_revolvy|}}. לפי דעה, גישת סטולר מחוזקת על ידי קיומם של מיני בעלי חיים הרמפרודיטים ופרתנוגנטיים-אסקסואליים (כלומר בעלי חיים שאינם מקיימים רבייה זיווגית כלל והם נקביים בלבד ומתרבים על פי מחזור אנדוקריני, ראו למשל הלטאה New Mexico whiptail (ראו תמונה); מצב דומה קיים גם בלטאות כוח ענק (Komodo dragon) אשר יכולים להתרבה הן באופן רבייתי-זיווגי והן באופן נקבי פרתנוגנטי-אסקסואלי).

===מקרה דייויד ריימר ומקרים דומים===
'''דייוויד פיטר ריימר''' (נולד בשם ברוס פיטר ריימר, [[1965]]-[[2004]]) היה גבר [[קנדה|קנדי]] אשר בעת שנולד היה תינוק [[זכריות|זכר]], גודל על ידי הוריו כ[[ילדה]] ובבגרותו הצהיר על [[גבר]]יותו.

כשהיה בן 8 חודשים ובריא - למעט שסבל מ[[פימוזיס]], עבר תאונה רפואית בה הושחת איבר מינו לחלוטין על ידי רופא בשם ד"ר יוט. הוריו שלא ידעו איך להתמודד עם המקרה פנו לפסיכולוג ד"ר ג'ון מאני, שהמליץ להם לגדלו כילדה ואף מאוחר יותר לנתח את מערכת הרבייה שלו כך שתופיע כנקבית.

16 חודשים לאחר מכן, כשדייוויד כבר היה בן שנתיים, החלו הוריו לגדלו כילדה בשם "ברנדה", תהליך שנמשך עד גיל 15, אז טען ריימר שהוא למעשה גבר, שהוריו טעו וכי הפסיכולוג מאני הטריד מינית אותו ואת אחיו התאום בריאן. עד אז מאני פרסם את המקרה באופן שקרי כ"מוצלח" והפך לשנוי ביותר במחלוקת עם חשיפת המקרה ככושל לאחר סיקורים תקשורתיים של שינויו של ריימר. מאוחר יותר בחייו ריימר אף התחתן ואימץ את ילדי אשתו והחל להרצות על הטראומה האישית שלו אך בשנת 2004, לאחר שסבל מ[[דיכאון קליני|דיכאון]] שהוחרף מאבטלה, ממות אחיו התאום בריאן ממנת יתר של נוגדי דיכאון ומרצונה של אשתו לעזוב אותו, ריימר שם קץ לחייו בירייה מרובה ציד במכוניתו בחניון סופר מרקט בשנת [[2004]].

לאורך השנים, מאני, שיוקרתו נפגעה קשות, סירב להתייחס למקרה, בנימוק של חיסיון רפואי, אם כי רמז לכשלונו והציע הסברים לכך בספרו משנת 1998{{הערה|שם=SSATSP|Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy Hardcover (chapter 4, part 9) – December 1, 1998, by John Money}}

דייויד ריימר אינו האדם היחיד שלא היה אינטרסקס ואיבר מינו הושחת כשהיה תינוק בתאונה וניסו לחנכו כילדה וכן יש גם מקרים נוספים של זכרים שזוהו בטעות כאינטרסקס והוצע לגדלם ולעתים אף גודלו בפועל כילדה; מקרים אותם סקרו בעבודתם הביולוג מילטון דיאמונד, העיתונאי-חוקר ג'ון קולפינטו{{הערה|As Nature Made Him: The Boy Who Was Raised as a Girl. New York: Harper Perennial (published 2006). ISBN 978-0-06-092959-6.}} ואנדוקרינולוג הילדים קוונטין ואן מטר (Quentin Van Meter) שעבד עם מאני ותחת פיקוחו ולימים נמנה עם מבקריו החריפים{{הערה|1=https://www.youtube.com/watch?v=6mtQ1geeD_c}}.

==גיבוש התחושה המגדרית לאחר הלידה==
[[קובץ:Baby Face.JPG|ממוזער|תינוק בן 8 חודשים - מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מראים כי כבר בגיל 5-7 חודשים תינוקות יכולים להבחין בהבדלים נפוצים בין הקבוצות המגדריות השונות ואף ישנם מחקרים עם תוצאות מעורבות על גיל 4 חודשים (ראו בגוף הערך). עם זאת; תחושתו המגדרית של התינוק נשענת על מודעותו המגדרית.]]

בהשפעת השוני המבני בין אזורים מוחיים המשפיעים קמעה על התחושה המגדרית בזכרים ונקבות{{הערה|שם=Psych_Modular}} מתתגבשת התחושה או לחלופין הזהות המגדרית בתהליך פסיכו-חברתי מורכב; לא ברור עד כמה התשתית ה[[נוירוביולוגיה|ניורוביולוגית]] לתחושה זו מאבדת מכוחה בשל חוויות חיים אפשריות עוד בגילאי הינקות, אשר אולי יתווכו ממקום פסיכו-חברתי את התהליך אשר תואר לא אחת בספרות כ"תהליך כמו-הטבעתי"{{הערה|Psychological Review, 1996, Vol. 103, No. 2, 320-335 , "Exotic Becomes Erotic: A Developmental Theory of Sexual Orientation", by Daryl J. Bem, Cornell University}}.


בדרך כלל, מיד עם הלידה מיוחסת לאדם זהות מגדרית בהתאם ל[[זוויג]]ו לכאורה על ידי הוריו וצוות מיילד בעת הלידה במסגרת אירוע [[ייעוד מגדרי|הייעוד המגדרי]] (בפשטות, ההכרזה "זה בן" או "זו בת") אך במקרים יוצאים מן הכלל של תינוקות אינטרסקסואליים לכאורה, לא תמיד הייעוד המגדרי אפשרי כבר בחדר הלידה בשל היות איברי המין לא ברורים או שהתינוק נולד עם איברי מין של שני המינים (ראו [[הרמפרודיט]]); ההתייחסות אל התינוק כאל "בן" אן "בת" היא הבסיס לגיבושו את זהותו המגדרית בתהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי לכך.
בדרך כלל, מיד עם הלידה מיוחסת לאדם זהות מגדרית בהתאם ל[[זוויג]]ו לכאורה על ידי הוריו וצוות מיילד בעת הלידה במסגרת אירוע [[ייעוד מגדרי|הייעוד המגדרי]] (בפשטות, ההכרזה "זה בן" או "זו בת") אך במקרים יוצאים מן הכלל של תינוקות אינטרסקסואליים לכאורה, לא תמיד הייעוד המגדרי אפשרי כבר בחדר הלידה בשל היות איברי המין לא ברורים או שהתינוק נולד עם איברי מין של שני המינים (ראו [[הרמפרודיט]]); ההתייחסות אל התינוק כאל "בן" אן "בת" היא הבסיס לגיבושו את זהותו המגדרית בתהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי לכך.


מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מגלים כי למידה ראשונית על הבדלים הכלליים בין המינים או לחלופין [[קבוצה מגדרית|הקבוצות המגדריות]] עשויה להתרחש כבר בגיל 5–7 חודשים{{הערה|Fagan, J. F., & Singer, L. T. (1979). The role of simple feature differences in infants' recognition of faces. Infant Behavior & Development, 2(1), 39-45.}}{{הערה|Categorical habituation to male and female faces: Gender schematic processing in infancy** Author links open overlay panelMary DriverLeinbach University of Oregon, USA Author links open overlay panelBeverly I.Fagot, University of Oregon and Oregon Social Learning Center, USA Received 7 July 1991, Revised 21 May 1992.}} וישנם גם ממצאים מעורבים לגבי גיל 4 חודשים{{הערה|[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1207/s15326969eco0302_1 Infants' Bimodal Perception of Gender], by Arlene S. Walker-Andrews , Lorraine E. Bahrick , Stacy S. Raglioni & Isabel Diaz Pages 55-75.}}{{הערה|Journal of Experimental Child Psychology, Volume 81, Issue 1, January 2002, Pages 93-115, [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S002209650192644X "Infants' Ability to Match Dynamic Phonetic and Gender Information in the Face and Voice"], by Michelle L. Patterson and Janet F. Werker}}.
מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מגלים כי למידה ראשונית על הבדלים הכלליים בין המינים או לחלופין [[זהות מגדרית|הקבוצות המגדריות]] עשויה להתרחש כבר בגיל 5–7 חודשים{{הערה|Fagan, J. F., & Singer, L. T. (1979). The role of simple feature differences in infants' recognition of faces. Infant Behavior & Development, 2(1), 39-45.}}{{הערה|Categorical habituation to male and female faces: Gender schematic processing in infancy** Author links open overlay panelMary DriverLeinbach University of Oregon, USA Author links open overlay panelBeverly I.Fagot, University of Oregon and Oregon Social Learning Center, USA Received 7 July 1991, Revised 21 May 1992.}} וישנם גם ממצאים מעורבים לגבי גיל 4 חודשים{{הערה|[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1207/s15326969eco0302_1 Infants' Bimodal Perception of Gender], by Arlene S. Walker-Andrews , Lorraine E. Bahrick , Stacy S. Raglioni & Isabel Diaz Pages 55-75.}}{{הערה|Journal of Experimental Child Psychology, Volume 81, Issue 1, January 2002, Pages 93-115, [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S002209650192644X "Infants' Ability to Match Dynamic Phonetic and Gender Information in the Face and Voice"], by Michelle L. Patterson and Janet F. Werker}}.


יש שהציעו כי לעיתים גיבוש התחושה המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר:
יש שהציעו כי לעיתים גיבוש הזהות המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר:


לפי פסיכולוגים מסוימים, שלב 4 של המודל הפסיכו-התפתחותי של הפסיכולוג [[אריק אריקסון]] ("גיבוש זהות מול בלבול תפקידים" הנע בין גיל 12 לגיל 18) עשוי להיות קשור בהתנסות מגדרית ו[[התנהגות מגוונת מגדרית]] עד לכדי "בלבול מגדרי"{{הערה|שם=על אריקסון_1|Indian J Endocrinol Metab. 2016 Nov-Dec; 20(6): 870–877. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5105576/ Gender of rearing and psychosocial aspect in 46 XX congenital adrenal hyperplasia] Arushi Gangaher, Viveka P. Jyotsna, Vasundhera Chauhan, Jomimol John, and Manju Mehta1}}{{הערה|שם=אנליז_סינג|}} ובהנחה והתאוריה מספיק מדויקת, קשה להעריך עד כמה התנסות כזו יכולה להשפיע על התפתחות התחושה המגדרית במתבגרים מסוימים{{הערה|שם=אנליז_סינג|}}. בספרם השנוי במחלוקת בו דווח [[דייוויד ריימר|מקרהו הטראגי של דיוויד ריימר]] כהצלחה הציגו הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני והפסיכולוגית אנקה ארהרדט גישה דומה על בלבול מגדרי בגיל ההתבגרות{{הערה|Money, John; Ehrhardt, Anke A. (1972). Man & Woman, Boy & Girl. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press, preface, page 3.}}. מכיוון שבתקופה בה פרסם אריקסון את ממצאיו (שנות ה-50) שונות מגדרית הייתה נדירה וכמעט ולא היו טרנסג'נדרים (אנשים שעברו [[שינוי מין|שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית]]) בנמצא, הרי שפסיכולוגים מתייחסים לרעיון בלבלול הזהויות כטריגר לשונות מגדרית ולטרנסג'נדריות - בזהירות{{הערה|שם=על_אריקסון_2|[https://coe.uga.edu/research/grants/identity-development-risk-gender-diverse Identity, Development, Risk, and Resilience among Gender Diverse Populations]; A better understanding of the identity development of transgender individuals is essential to understand and reduce the health inequities found among this underserved and marginalized population, 2014. Anneliese A. Singh – Research Foundation for Mental Hygiene, Inc. – Columbia University – National Institutes of Health subaward}}{{הערה|שם=אנליז_סינג|[https://sites.google.com/site/shannalamanedpr2111/gender-roles/gender-identity Parenting 101: Gender Roles > "Gender Identity In Accordance with Erikson's Theory"]}}.
לפי פסיכולוגים מסוימים, שלב 4 של המודל הפסיכו-התפתחותי של הפסיכולוג [[אריק אריקסון]] ("גיבוש זהות מול בלבול תפקידים" הנע בין גיל 12 לגיל 18) עשוי להיות קשור בהתנסות מגדרית ו[[התנהגות מגוונת מגדרית]] עד לכדי "בלבול מגדרי"{{הערה|שם=על אריקסון_1|Indian J Endocrinol Metab. 2016 Nov-Dec; 20(6): 870–877. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5105576/ Gender of rearing and psychosocial aspect in 46 XX congenital adrenal hyperplasia] Arushi Gangaher, Viveka P. Jyotsna, Vasundhera Chauhan, Jomimol John, and Manju Mehta1}}{{הערה|שם=אנליז_סינג|}} ובהנחה והתאוריה מספיק מדויקת, קשה להעריך עד כמה התנסות כזו יכולה להשפיע על התפתחות הזהות המגדרית במתבגרים מסוימים{{הערה|שם=אנליז_סינג|}}. בספרם השנוי במחלוקת בו דווח [[דייוויד ריימר|מקרהו הטראגי של דייוויד ריימר]] כהצלחה הציגו הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני והפסיכולוגית אנקה ארהרדט גישה דומה על בלבול מגדרי בגיל ההתבגרות{{הערה|Money, John; Ehrhardt, Anke A. (1972). Man & Woman, Boy & Girl. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press, preface, page 3.}}. מכיוון שבתקופה בה פרסם אריקסון את ממצאיו (שנות ה-50) שונות מגדרית הייתה נדירה וכמעט ולא היו טרנסג'נדרים (אנשים שעברו [[תהליך שינוי מין]]) בנמצא, הרי שפסיכולוגים מתייחסים לרעיון בלבלול הזהויות כטריגר לשונות מגדרית ולטרנסג'נדריות - בזהירות{{הערה|שם=על_אריקסון_2|[https://coe.uga.edu/research/grants/identity-development-risk-gender-diverse Identity, Development, Risk, and Resilience among Gender Diverse Populations]; A better understanding of the identity development of transgender individuals is essential to understand and reduce the health inequities found among this underserved and marginalized population, 2014. Anneliese A. Singh – Research Foundation for Mental Hygiene, Inc. – Columbia University – National Institutes of Health subaward}}{{הערה|שם=אנליז_סינג|[https://sites.google.com/site/shannalamanedpr2111/gender-roles/gender-identity Parenting 101: Gender Roles > "Gender Identity In Accordance with Erikson's Theory"]}}.


לפי שארלוט טייט, ניתן לראות את התפתחות הזהות המגדרית כתהליך הנמשך לאורך החיים - כחלק מהתפתחות האישיות{{הערה|שם=Tate|[https://www.researchgate.net/publication/303278618_Gender_identity_as_a_personality_process Gender identity as a personality process", January 2014; Charlotte Tate; San Francisco State University"]}} ואצל מיעוט מן האנשים היווצרות התחושה המגדרית עשוי להימשך עד הזקנה כמו במקרים של [[חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית]]{{הערה|שם=IWMSB|RT; [https://www.youtube.com/watch?v=-pxxBQm114k "I Want My Sex Back"] - Documentary; RT official YouTube channel}} (אשר נבדלת מהפסקה זמנית של תהליך השינוי מסיבות פרקטיות){{הערה|שם=Graham|Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health}}. כמו כן, במיעוט מן התרבויות והחברות יש יותר משני מגדרים מובחנים (שלושה, ארבעה או אף חמישה מגדרים) וייתכן שאדם ייאמץ זהות מגדר מיוחדת כזו בבגרותו (לאו דווקא עם כמיהה לטרנסג'נדריות). כך למשל במדינת [[עומאן]] ("[[חנית']]"){{הערה|שם=GD_Variance|Viewing Time Measures of Sexual Orientation in Samoan Cisgender Men Who Engage in Sexual Interactions with Fa’afafine; Lanna J. Petterson , Barnaby J. Dixson, Anthony C. Little, Paul L. Vasey; Published: February 13, 2015; https://doi.org/10.1371/journal.pone.0116529}}, הודו ("היג'רה"){{הערה|שם=GD_Variance}}, פאפאפיני באי [[סמואה]]{{הערה|שם=GD_Variance}}, תאילנד{{הערה|שם=David_Bonnie}}, תרבות הבוגי באינדונזיה בה ישנן 5 זהויות מגדר (החמישית הינה "ביסו"){{הערה|שם=GD_Variance}} ועוד.
לפי טייט, ניתן לראות את התפתחות הזהות המגדרית כתהליך הנמשך לאורך החיים, כחלק מהתפתחות האישיות{{הערה|שם=Tate|[https://www.researchgate.net/publication/303278618_Gender_identity_as_a_personality_process Gender identity as a personality process", January 2014; Charlotte Tate; San Francisco State University"]}} ואצל מיעוט מן האנשים גיבוש הזהות המגדרית עשוי להימשך עד הזקנה כמו במקרים של [[חרטה על שינוי מין]]{{הערה|שם=IWMSB|RT; [https://www.youtube.com/watch?v=-pxxBQm114k "I Want My Sex Back"] - Documentary; RT official YouTube channel}} (אשר נבדלת מהפסקה זמנית של תהליך השינוי מסיבות פרקטיות){{הערה|שם=Graham|Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health}}. כמו כן, במיעוט מן התרבויות והחברות יש יותר משני מגדרים מובחנים (שלושה, ארבעה או אף חמישה מגדרים) וייתכן שאדם ייאמץ זהות מגדר מיוחדת כזו בבגרותו (לאו דווקא עם כמיהה לטרנסג'נדריות). כך למשל במדינת [[עומאן]] ("[[חנית']]"){{הערה|שם=GD_Variance|Viewing Time Measures of Sexual Orientation in Samoan Cisgender Men Who Engage in Sexual Interactions with Fa’afafine; Lanna J. Petterson , Barnaby J. Dixson, Anthony C. Little, Paul L. Vasey; Published: February 13, 2015; https://doi.org/10.1371/journal.pone.0116529}}, הודו ("היג'רה"){{הערה|שם=GD_Variance}}, פאפאפיני באי [[סמואה]]{{הערה|שם=GD_Variance}}, תאילנד{{הערה|שם=David_Bonnie}}, תרבות הבוגי באינדונזיה בה ישנן 5 זהויות מגדר ("ביסו"){{הערה|שם=GD_Variance}} ועוד.


יש אנשים הטוענים כי יש להם שניים, שלושה, או יותר מגדרים (ראו למשל [[ביג'נדר]] או טריג'נדר וכו'). המונח ביג'נדר נפוץ אך אין לו הגדרה אחידה והוא יכול לתאר תופעות שונות במקצת (כולל [[ג'נדרקוויר]]יות או התנהגות מגוונת מגדרית{{הערה|http://genderqueerid.com/post/7122875755/how-do-you-know-if-youre-gender-fluid-or-just}}). לא נפוץ לראות בכך צורה של [[הפרעת זהות דיסוציאטיבית|דיסוציאציה]] שכן האדם מודע למצביות המגדרית המתחלפת שלו. לפי מחקר חלוצי בתחום, ניתן להסביר תופעה זו כביטוי מיוחד של [[אינטרסקסואליות]]{{הערה|Med Hypotheses. 2012 May;78(5):626-31. doi: 10.1016/j.mehy.2012.01.041. Epub 2012 Feb 22; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22364652 "Alternating gender incongruity: a new neuropsychiatric syndrome providing insight into the dynamic plasticity of brain-sex"], by Case LK1, Ramachandran VS.}}.
יש אנשים הטוענים כי יש להם שניים, שלושה, או יותר מגדרים (ראו למשל [[ביג'נדר]] או טריג'נדר וכו'). המונח ביג'נדר נפוץ אך אין לו הגדרה אחידה והוא יכול לתאר תופעות שונות במקצת (כולל [[ג'נדרקוויר]]יות או התנהגות מגוונת מגדרית{{הערה|http://genderqueerid.com/post/7122875755/how-do-you-know-if-youre-gender-fluid-or-just}}). לא נפוץ לראות בכך צורה של [[הפרעת זהות דיסוציאטיבית|דיסוציאציה]] או [[אמנזיה]]. לפי מחקר חלוצי בתחום, ניתן להסביר תופעה זו כביטוי מיוחד של [[אינטרסקסואליות]]{{הערה|Med Hypotheses. 2012 May;78(5):626-31. doi: 10.1016/j.mehy.2012.01.041. Epub 2012 Feb 22; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22364652 "Alternating gender incongruity: a new neuropsychiatric syndrome providing insight into the dynamic plasticity of brain-sex"], by Case LK1, Ramachandran VS.}}.


מוסכם כי בכל מקרה אדם אינו [[בחירה חופשית|בוחר]] כלל זהות מגדרית ולא יכול לשנותה על ידי כוח ה[[מחשבה]] בלבד{{הערה|The Guardian: [https://www.theguardian.com/world/2016/sep/05/straight-while-men-suffering-sex-feminism "I didn’t choose to be straight, white and male': are modern men the suffering sex?"]; I kept dismissing complaints from men that feminist advancements were leading to an unfair double standard. But they kept coming. Could it really be true?; by Rose Hackman, Mon 5 Sep 2016 11.00 BST Last modified on Tue 8 Aug 2017 19.44 BST}}.
===הגבלות אתיות על חקר התהליך===
בעבר עלתה השאלה, האם גיבוש התחושה או הזהות המגדרית הוא תהליך "מולד או נרכש" (שאלה שננטשה בקרב כלל המדענים) ובמסגרתה גם עלתה השאלה אם ילד או ילדה שיחונכו לתחושה או זהות מגדר "הפוכה", יזדההו עימה ויהיו נוחים בה; מכיוון שהניסיון [[חינוך|לחנך]] ילדים להיות בעלי מגדר שונה מזה המתאים למינם הביולוגי באופן סטטיסטי-מובהק ותרבותי-חברתי נחשב ללא אתי (בין היתר, מכיוון שהילדים אינם יכולים לתת [[הסכמה מדעת]] ב[[גיל ההסכמה]]), הרי שלא בוצעו מחקרים שיבדקו במישרין בתנאים שונים אם סוציאליזציה מכוונת משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות התחושה (תפישה שספגה הפרכות רבות כפי שהודגם במחקר על תשתית ביולוגית לתחושת המגדר){{הערה|שם=APA_QA}}{{הערה|שם=Psych_Modular}}


===מגבלות המחקר על גיבוש הזהות המגדרית לאחר הלידה===
ישנם כמה אנשים אשר איבר מינם הושחת לחלוטין בתאונות שונות עוד כשהיו תינוקות וניסו לחנכם כבנות עוד מינקותם. מקרה בולט כזה הוא [[דייויד ריימר|מקרהו הטראגי של דייויד ריימר]]. ה[[ביולוג]] מילטון דיאמונד (Milton Diamond) טען שמקרה דיוויד ריימר ומקרים דומים מלמדים כי ההשפעה הביולוגית על גיבוש תחושת המגדר היא עצומה וגם אם קיימת השפעה פסיכו-חברתית היא מתונה או מזערית וממילא לא תאוחר מן ה[[ינקות]]{{הערה|שם=Diamond_2|[http://www.hawaii.edu/PCSS/biblio/articles/1961to1999/1982-sexual-identity.html Title: Sexual Identity, Monozygotic Twins Reared in Discordant Sex Roles and a BBC Follow-Up Author: Milton Diamond, Ph.D. Published: Archives of Sexual Behavior, 11(2), 181-185]}} והביע צער על שנכפו על אנשים כאלה תהליכי "תיקון מין" שלדעתו אינם אפקטיביים והרסניים{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=FpVinDVv0VM "Gender Reassignment and case of "John /Joan" - Dr. Milton Diamond with Irene Diamond]}}; ריימר ואחרים שעברו מקרים של ניתוחי "תיקון מין" שנכפו עליהם לקו בדיכאון, הדרדרו לסמים, פיתחו נטיות אובדניות ואף התאבדו בעצמם{{הערה|nrw.com, July 25, 2017 Video “[https://www.hrw.org/report/2017/07/25/i-want-be-nature-made-me/medically-unnecessary-surgeries-intersex-children-us I Want to Be Like Nature Made Me]” Medically Unnecessary Surgeries on Intersex Children in the US.}}. כמו כן, אין זה סביר שתחושה מגדרית קבועה תשתנה באופן עיקרי על ידי [[סוציאליזציה]]{{הערה|שם=Diamond_2}}{{הערה|שם=Psych_Modular}}, תהליך שבכל הנוגע לשינוי התפתחות טבעית סבירה של מגדר נחשב לניסיוני ומסוכן{{הערה|Pediatric Ethics and the Surgical Assignment of Sex, Kenneth Kipnis, Ph.D, Department of Philosophy, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822 and Milton Diamond, Ph.D., Department of Anatomy and Reproductive Biology, Pacific Center for Sex and Society, The John A. Burns School of Medicine, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822.}}{{הערה|[https://interactadvocates.org/david-reimer-honor-and-remember-him/ InterAct,David Reimer, Honor and Remember Him]}}. יצוין כי כיום המגמה בקרב רופאים היא להימנע ככל הניתן מניתוחי תינוקות אינטרסקסואלים או תינוקות עם מצב כמו של דייויד ריימר ומצבים דומים{{הערה|karger, Consensus Statement Editor's Choice - Free Access Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care.}} הן בשל ידע מחקרי על תוצאותיהם ההרסניות בחלק ניכר מן המקרים{{הערה|Lessons from the Intersexed, Suzanne J. Kessler, Paperback – July 1, 1998, Rutgers University Press}}, הן בשל הוספת טיפולים חדשים פולשניים פחות ושיפור של טיפולים חלופיים (כמו טיפולים הורמונליים ותרופתיים חדשים מתוקף התפתחות ה[[טכנולוגיה]]) והן בשל קבלה רבה יותר של שונות מינית ומגדרית בעולם בכלל ובמערב בפרט{{הערה|[https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived Fixing Sex: Intersex, Medical Authority, and Lived Experience] By Katrina Karkazis Duke University Press; Publication date: 2008.}}.
בעבר עלתה השאלה, האם גיבוש הזהות המגדרית הוא תהליך "מולד" בלבד או "נרכש" בלבד (גישה שננטשה בהתאם לגישה הרווחת כיום) ובמסגרתה גם עלתה השאלה אם ילד או ילדה שיחונכו לזהות מגדר הפוכה, יזדההו עימה; מכיוון שהניסיון [[חינוך|לחנך]] ילדים להיות בעלי מגדר שונה מזה המתאים למינם נחשב ללא אתי הרי שלא בוצעו מחקרים שיבדקו במישרין בתנאים שונים אם סוציאליזציה מכוונת משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות הזהות המגדרית (תפישה שספגה הפרכות רבות כפי שהודגם במחקר על תשתית ביולוגית לגיבוש זהות המגדרית){{הערה|שם=APA_QA}}{{הערה|שם=Psych_Modular}} אך ישנם כמה אנשים אשר איבר מינם הושחת לחלוטין בתאונות שונות עוד כשהיו תינוקות וניסו לחנכם כבנות עוד מינקותם. מקרה בולט כזה הוא [[דייוויד ריימר|מקרהו הטראגי של דייוויד ריימר]]. ה[[ביולוג]] מילטון דיאמונד {{אנ|Milton Diamond}} טען שמקרה דייוויד ריימר ומקרים דומים מלמדים כי ההשפעה הביולוגית על גיבוש זהות המגדר היא עצומה וגם אם קיימת השפעה פסיכו-חברתית היא מתונה או מזערית וממילא לא תאוחר מן ה[[ינקות]]{{הערה|שם=Diamond_2|[http://www.hawaii.edu/PCSS/biblio/articles/1961to1999/1982-sexual-identity.html Title: Sexual Identity, Monozygotic Twins Reared in Discordant Sex Roles and a BBC Follow-Up Author: Milton Diamond, Ph.D. Published: Archives of Sexual Behavior, 11(2), 181-185]}} והביע צער על שנכפו על אנשים כאלה תהליכי "תיקון מין" שלדעתו אינם אפקטיביים והרסניים{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=FpVinDVv0VM "Gender Reassignment and case of "John /Joan" - Dr. Milton Diamond with Irene Diamond]}}; ריימר ואחרים שעברו מקרים של ניתוחי "תיקון מין" שנכפו עליהם לקו בדיכאון, הדרדרו לסמים, פיתחו נטיות אובדניות ואף התאבדו בעצמם{{הערה|nrw.com, July 25, 2017 Video “[https://www.hrw.org/report/2017/07/25/i-want-be-nature-made-me/medically-unnecessary-surgeries-intersex-children-us I Want to Be Like Nature Made Me]” Medically Unnecessary Surgeries on Intersex Children in the US.}}. כמו כן, אין זה סביר שזהות מגדר מגובשת תשתנה באופן עיקרי על ידי [[סוציאליזציה]]{{הערה|שם=Diamond_2}}{{הערה|שם=Psych_Modular}}, תהליך שבכל הנוגע לשינוי התפתחות טבעית סבירה של מגדר נחשב לניסיוני ומסוכן{{הערה|Pediatric Ethics and the Surgical Assignment of Sex, Kenneth Kipnis, Ph.D, Department of Philosophy, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822 and Milton Diamond, Ph.D., Department of Anatomy and Reproductive Biology, Pacific Center for Sex and Society, The John A. Burns School of Medicine, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822.}}{{הערה|[https://interactadvocates.org/david-reimer-honor-and-remember-him/ InterAct,David Reimer, Honor and Remember Him]}}. יצוין כי כיום המגמה בקרב רופאים היא להימנע ככל הניתן מניתוחי תינוקות אינטרסקסואלים או תינוקות עם מצב כמו של דייוויד ריימר ומצבים דומים{{הערה|karger, Consensus Statement Editor's Choice - Free Access Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care.}} הן בשל ידע מחקרי על תוצאותיהם ההרסניות בחלק ניכר מן המקרים{{הערה|Lessons from the Intersexed, Suzanne J. Kessler, Paperback – July 1, 1998, Rutgers University Press}}, הן בשל הוספת טיפולים חדשים פולשניים פחות ושיפור של טיפולים חלופיים (כמו טיפולים הורמונליים ותרופתיים חדשים מתוקף התפתחות ה[[טכנולוגיה]]) והן בשל קבלה רבה יותר של שונות מינית ומגדרית בעולם בכלל ובמערב בפרט{{הערה|[https://read.dukeupress.edu/books/book/1148/Fixing-SexIntersex-Medical-Authority-and-Lived Fixing Sex: Intersex, Medical Authority, and Lived Experience] By Katrina Karkazis Duke University Press DOI: https://doi.org/10.1215/9780822389217 ISBN electronic: 978-0-8223-8921-7 Publication date: 2008.}}.


בעוד שמחקר התערבותי ישיר כפי שתואר בפסקה הקודמת אינו מותר מתקנות אתיקה מחמירות, מן המאה ה-20 הצטבר מעט ידע מדעי על תהליך זה, המתבסס למשל על ניתוח התנהגות בסביבה טבעית-למחצה (כמו תינוקיות וגני ילדים), מחקרי אורך ועוד.
בעוד שמחקר התערבותי ישיר כפי שתואר בפסקה הקודמת אינו מותר מתקנות אתיקה מחמירות, מן המאה ה-20 הצטבר מעט ידע מדעי על תהליך זה, המתבסס למשל על ניתוח התנהגות בסביבה טבעית-למחצה (כמו תינוקיות וגני ילדים), מחקרי אורך ועוד.

===השערות פסיכולוגיות שנזנחו===
[[קובץ:Stephaniehaynes family.jpg|ממוזער|400px|זוג הורות חד-מיניות. מחקרים על משפחות בהן שתי הורות הפריכו את התאוריות הפסיכואנליטיות המוקדמות לפיהן תחושת המגדר מתקבלת באופן תמידי מ"הזדהות" עם תחושתו המגדרית של אחד ההורים בכלל ואת תאוריית "היעדר הדמות האבהית" בפרט, לפיה, היעדר אב תגרום להזדהות כזו עם האם ומכאן לנון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף טרנסג'נדריות. כיום ידוע שכלל הילדים הבנים להורות חד-מיניות מזדהים בבגרותם כגברים הטרוסקסואליים בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה (ראו בגוף הערך).]]

כבר משחר ה[[פסיכולוגיה]] עלו רעיונות ותאוריות שונות על התפתחות התחושה המגדרית ובפרט כאלה שניסו להסביר [[אטיולוגיה|מדוע מתרחשים]] המצבים שאנו מכנים כיום "נון קונפורמיות מגדרית בילדות" אשר קשורים בשיעורים גבוהים יותר להומוסקסואליות בחיים הבוגרים. הגישה הכוללת של התאוריות הראשוניות נטתה להתעלמות מגורמים ביולוגיים והדגישו את מושג ה"[[הזדהות (פסיכולוגיה)|הזדהות הפסיכולוגית]]" אך כפי שהוסבר אין מדובר בגישה המקובלת בקרב חוקרים כיום.

בין התאוריות שהתעלמו מגורמים ביולוגיים ונזנחו על ידי רוב החוקרים:

'''1. השערת האם השתלטנית של פרויד{{הערה|שם=Breedlove|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rQrhPdBvFME&list=UUjTbsvZ6_IZTlSi1Qpkf7Dg Dr. Marc Breedlove, Neuroscientist, On Sexual Orientation and Science], בראיון לתנועת "Truth Wins Out", מאת ויין בנסן. ברידלאב, הנחשב לחוקר מוערך בתחום, נותן בראיון זה סיכום כללי וקצר על הידע שהצטבר בהקשר זה}}:''' הפסיכואנליטיקן [[זיגמונד פרויד]] הציע כי אם "דומיננטית" או "מגוננת" מדי מעלה הסיכוי לגיבוש תחושה מגדרית נשית ולהומוסקסואליות בעתיד אצל צאצא זכרי{{הערה|שם=Breedlove}}. השערה זו לא זכתה לכל תמך אמפירי ואף זכתה להפרכות רבות ומוסכם כיום בקרב כלל החוקרים כי אין בה ממש - הן במחקר על התפתחות תחושת המגדר והן במחקר על התפתחות [[נטייה מינית|הנטייה המינית]]{{הערה|שם=Breedlove}}.

'''2. השערת היעדר הדמות האבהית (פסיכולוגים שונים){{הערה|Father absence and gendered traits in sons and daughters Lynda G. Boothroyd, Conceptualization, Data curation, Formal analysis, Investigation, Methodology, Project administration, Writing – original draft, Writing – review & editing1,* and Catharine P. Cross, Data curation, Formal analysis, Writing – original draft, Writing – review & editing2}}{{הערה|Dr. Ernst Abelin Early Triangulation and Gender Identity Reconsidered Paper to be delivered at the spring scientific meeting of the Society of the New York School for Psychoanalytic Psychotherapy on March 11, 1990. }}:''' לפי השערה זו, [[דמות אב]] "דומיננטית דיה" בשנה וחצי (או 3 השנים הראשונות) לחיים נדרשת להתפתחות מגדרית "תקינה". ההשערה זכתה לתמך מעורב אך נזנחה מאוחר יותר ספציפית בהקשר תחושה מגדרית בעקבות מחקרים על [[משפחה חד-הורית|משפחות חד הוריות]] (בעיקר על בנים ל[[אם חד-הורית|אימהות חד-הוריות]]) וכן ממחקרים על [[הורות להט"בית]] (של זוג נשים הומוסקסואליות); מגוון מחקרים מראים כי [[דמות אבהית]] איננה קשורה באופן מובהק לתחושה עצמה אך ישנה תמיכה מחקרית קמעה בטענה שהיא משפיעה על שכיחותן של תכונות התנהגות הטיפוסיות למגדר הגברי הן בבנות והן בבנים (אם כי קשה להבדיל בין תכונת התנהגות כללית לתכונת התנהגות "מגדרית").

באחד המחקרים נמצא כי כלל הגברים שגודלו על ידי אם חד הורית או שתי אימהות במסגרת הורות להט"בית הם בעלי זהות מגדרית [[גבר]]ית ורובם (בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה) הטרוסקסואליים{{הערה|שם=חד_הוריות_והורות_חד_מגדרית|Golombok, Susan; Spencer, Ann; Rutter, Michael (1983-10-01). "Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal". Journal of Child Psychology and Psychiatry. 24 (4): 551–572. doi:10.1111/j.1469-7610.1983.tb00132.x. ISSN 1469-7610.}}. החוקרים דיווחו שבקבוצת הילדים להורות-יחידות (בהשוואה לקבוצת הילידים של זוג הורות) הייתה שכיחות מעט גבוהה יותר של בעיות "פסיכיאטריות" (הקשורות לכאורה להיעדר הורה נוסף ולקשיים של גידול ילד לבד). אם כי החוקרים Stacey ו Biblarz שאישרו את הממצא ספציפית לגבי הורות להט"בית, הציעו שאין הכרח להסיק התפלגות דומה לחלוטין{{הערה|Stacey J, Biblarz TJ (2001). "(How) Does the Sexual Orientation of Parents Matter?" (PDF). American Sociological Review. 66 (2): 159–183. doi:10.2307/2657413. JSTOR 2657413. {{|}} See original PDF from 2011-09-28}}. סך ממצאים אלה תואמים במידת מה את השקפתה של הפסיכולוגית [[אלנור מקובי]] לפיה זו הסביבה הכוללת (ובמידה רבה קבוצת השווים) אשר משפיעה על התפתחות המגדר באופן כללי (אך גם כאן, לאו דווקא על תחושה מגדרית כשלעצמה){{הערה|שם=Maccoby|עדות זו תואמת את רעיונה של ה[[פסיכולוג]]ית אלנור מקובי כי יש לקבוצת השווים (peer group) השפעה על התפתחות התפקוד המגדרי וערכים הקשורים במגדר. להרחבה ראו Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California וכן גם את ספרה של מקובי The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.}}.

'''3. השערת הטריאדה של ניקולוסי{{הערה|"josephnicolosi.com, Interview: Joseph Nicolosi, Ph.D; "[https://www.josephnicolosi.com/collection/2015/6/2/clinical-issues-grief-work CLINICAL ISSUES: GRIEF WORK]"}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=z_GLo3hD964 An Interview with Dr. Joseph Nicolosi Part 1/3, Dr. Joseph Nicolosi Published on Jul 15, 2009, YouTube.com - offical channel]}}:''' ה[[פסיכולוג]] וספק [[טיפול המרה|טיפולי ההמרה]] להומוסקסואליים ג'וזף ניקולוסי סיניור הציע תאוריה [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] לא קונבנציונלית הרלוונטית לדפוס [[משפחה|משפחתי]] [[הטרונורמטיביות|הטרונורמטיבי]] (אב-אם) בלבד, לפיה [[יחס]] בין אם "שתלטנית מדי" לבין אב "רכרוכי מדי" יכול לגרום ל[[הזדהות (פסיכולוגיה)|הזדהות]] מגדרית עם האם ומכאן לגיבוש תחושה מגדרית נשית (או גברית, בבנות, אם ה"סדר" "הפוך") ולהומוסקסואליות בהמשך החיים הבוגרים; השערה זו, אותה הציג בספריו והרצאותיו השונות, לא זכתה לתמך אמפירי וטיפולי ההמרה של ניקולוסי המתבססים עליה נחשבים לחסרי בסיס מדעי וללא יעילים באופן כללי. רעיונותיו של ניקולוסי וטענתו שבבסיס הומוסקסואליות עומדת "תחושה מגדרית פגומה" נחשבים להומופוביים, טרנספוביים, פסאודו מדעיים ומגונים על ידי כלל חוקרי הפסיכולוגיה של מגדר ומיניות.


==התנהגות מגוונת מגדרית בילדות==
==התנהגות מגוונת מגדרית בילדות==
התנהגות מגוונת מגדרית בילדות היא מצב בו אדם מאמץ מאפיין התנהגותי אחד או יותר של בני או בנות המין ה"הפוך" באופן הסותר [[סטריאוטיפ]] מגדרי בחברה נתונה{{הערה|FEATURE Understanding children's atypical gender behavior A model support group helps parents learn to accept and affirm their gender-variant children. By NICOLE CRAWFORD Monitor Staff September 2003, Vol 34, No. 8 Print version: page 40.}}{{הערה|שם=גיוון_מגדרי_1|}}. נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית (בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות) ואולי גם יטענו שהם מן המין ה"הפוך".
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=יש להעביר את כלל המידע הרלוונטי מפרק זה אל הערך [[דיספוריה מגדרית בילדות]]}}


נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימה) היא נושא למחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם [[דיספוריה מגדרית בילדות]]; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים ב[[רכישת שפה|שפתם שלהם]] כי ה[[ייעוד מגדרי|ייעוד המגדרי]] שניתן להם שגוי והם למעשה בנות בגוף זכרי או בנים בגוף נשי וחלקם אף מביעים כעס או זעם בהתנגדות למגדר המיוחס להם{{הערה|שם=TKWKB}}. הביטוי "דיספוריה מגדרית בלדות" מתאר גם [[אבחנה]] שנויה במחלוקת העשויה להינתן על ידי [[פסיכולוג התפתחותי]].
[[קובץ:Abby Stein and Jazz Jennings at the Philadelphia Trans Health Conference.jpg|ממוזער|450px|הפעילות לזכויות טרנסג'נדרים [[אבי שטיין]] ו[[ג'ז ג'נינגס]]. ג'ז ג'נינגס נמנית עם הילדות הטרנסג'נדריות הראשונות.]]


כבר משחר ה[[פסיכולוגיה]] עלו רעיונות ותאוריות שונות על התפתחות הזהות המגדרית ובפרט כאלה שניסו להסביר מדוע מתרחשים המצבים שאנו מכנים כיום "נון קונפורמיות מגדרית בילדות". התאוריות הראשוניות הדגישו את מושג ה"[[הזדהות (פסיכולוגיה)|הזדהות]]" עם זהות המגדר של אחד ההורים אך מחקרים מאוחרים יותר הפריכו במידת מה תאוריות אלה; באחד המחקרים נמצא כי כלל הגברים שגודלו על ידי אם חד הורית או שתי אימהות במסגרת הורות להט"בית הם בעלי זהות מגדרית [[גבר]]ית ורובם (בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה) הטרוסקסואליים{{הערה|שם=חד_הוריות_והורות_חד_מגדרית|Golombok, Susan; Spencer, Ann; Rutter, Michael (1983-10-01). "Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal". Journal of Child Psychology and Psychiatry. 24 (4): 551–572. doi:10.1111/j.1469-7610.1983.tb00132.x. ISSN 1469-7610.}}. החוקרים דיווחו שבקבוצת הילדים להורות-יחידות (בהשוואה לקבוצת הילידים של זוג-הורות) הייתה שכיחות מעט גבוהה יותר של בעיות "פסיכיאטריות" (הקשורות לכאורה להיעדר הורה נוסף ולקשיים של גידול ילד לבד). אם כי החוקרים Stacey ו Biblarz שאישרו את הממצא ספציפית לגבי הורות להט"בית, הציעו שאין הכרח להסיק התפלגות דומה לחלוטין{{הערה|Stacey J, Biblarz TJ (2001). "(How) Does the Sexual Orientation of Parents Matter?" (PDF). American Sociological Review. 66 (2): 159–183. doi:10.2307/2657413. JSTOR 2657413. {{|}} See original PDF from 2011-09-28|שמאל=כן}}. סך ממצאים אלה תואמים במידת מה את השקפתה של הפסיכולוגית [[אלנור מקובי]] לפיה זו הסביבה הכוללת (ובמידה רבה קבוצת השווים) אשר משפיעה על התפתחות המגדר באופן כללי (אך גם כאן, לאו דווקא על זהות המגדר עצמה){{ביאור|שם=Maccoby}}.
התנהגות מגוונת מגדרית היא מצב בו אדם מאמץ באופן מובחן מאפיין התנהגותי אחד או יותר המזוהה לרוב עם בני או בנות המין ההפוך בחברתו{{הערה|American Psychological Association; "Understanding children's atypical gender behavior"; A model support group helps parents learn to accept and affirm their gender-variant children. By NICOLE CRAWFORD Monitor Staff September 2003, Vol 34, No. 8 Print version: page 40.}}{{הערה|שם=GV_1|}}.


חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא{{הערה|שם=TKWKB| "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min
גיבוש תחושה מגדרית הנוגדת לכאורה את המין הביולוגי בילדים ככלל תביא ל[[התנהגות מגוונת מגדרית בילדות]] ואולי אף לטענה מצד ילד או ילדה כי הם מרגישים כבני המין ההפוך.
}} עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance){{הערה|שם=TKWKB|}}; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ){{הערה|שם=TKWKB|}}{{ביאור|שם=Maccoby|Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California and The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.}} וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם{{הערה|שם=TYBR| 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later 'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.}}. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance{{הערה|Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5841333/ Gender dysphoria in adolescence: current perspectives] Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.}}. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף הפרעת זהות מגדרית בילדים שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יתחילו [[תהליך לשינוי מין]] בבגרותם בהופכם ל[[טרנסג'נדר]]ים אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.


===נון קונפורמיות מגדרית בילדות ודיספוריה מגדרית בילדות===
דיון על ההתמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות מובא בהרחבה בערך [[דיספוריה מגדרית בילדות]].
נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן, מתחזק ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית; בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, [[צעצוע]]ים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות, נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימו) משקפת מחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם [[דיספוריה מגדרית בילדות]]; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים ב[[רכישת שפה|שפתם שלהם]] כי ה[[ייעוד מגדרי|ייעוד המגדרי]] שניתן להם שגוי והם למעשה בנים בגוף של בת או בנות בגוף של בנים וחלקם מביעים כעס ואף זעם בתגובה לתכתיביים המגדרים של המגדר המיוחס להם{{הערה|שם=TKWKB}}.


==גורמים פסיכולוגיים ותרבותיים מוצעים לטרנסג'נדריות==
הביטוי "דיספוריה מגדרית בלדות" מתאר גם [[אבחנה]] שנויה במחלוקת העשויה להינתן על ידי [[פסיכולוג התפתחותי]]. המוכרת על ידי ה DSM-5{{הערה|sciencebasedmedicine.org, [https://sciencebasedmedicine.org/gender-dysphoria-in-children/ "Gender Dysphoria in Children"]; Gender transitions are becoming more and more common Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children? Harriet Hall on September 11, 2018}} אך נשללת בקרב גופים התומכים במתן הורמונים וניתוחים לילדים הטוענים כי ברצונם לשנות את מינם. קיימת אבחנה פסיכולוגית נוספת הנקראת "הפרעת זהות מגדרית בילדים" הנחשבת שנויה במחלוקת רבה יותר ומתארת בפועל דיספוריה מגדרית בילדים, אם כי קיימת הסתייגות משמעותית מן השימוש בה ונטייה לאבחן בביטוי '''דיספוריה מגדרית בילדים''' ואף יש השוללים כליל את האבחנה "הפרעת זהות מגדרית בילדים" ומצדדים ב"דיספוריה מגדרית בילדים" בלבד אם בכלל{{הערה|שם=TKWKB}}.
יש שהציעו כי מלבד נון קונפורמיות מגדרית בילדות (בעיקר דיספורית), ייתכנו גם דרכים נוספות, [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]] ו[[תרבות]]יות בעיקרן, לטרנסג'נדריות. בין הגורמים הפסיכו-[[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]] השונים שהוצעו להסביר מצבים שונים ומובחנים של התנהגות מגוונת מגדרית ו[[נון קונפורמיות מגדרית]] עם [[טרנסג'נדריות]] נמנים אלה:


'''1. אוטוגינאפיליה:''' לפי ה[[פסיכולוג]] [[ריי בלנשרד]] גם התנהגות [[אוטוגינאפיליה|אוטוגינאפילית]] ([[פטיש מיני]] במסגרתו אדם, בפרט הטרוסקסואל, מעורר מינית מדמיונו את עצמו כ[[אשה]]) עשויה לגרום לכך{{הערה|Blanchard R (October 1989). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2794988 "The concept of autogynephilia and the typology of male gender dysphoria"]. The Journal of Nervous and Mental Disease. 177 (10): 616–23}}. רעיונותיו של בלנשרד ובפרט המונח שתבע "אוטוגינאפיליה" ספגו ביקורת מן המדענית והפעילה לזכויות טרנסג'נדרים [[ג'וליה סרנו]]{{הערה|שם=סרנו_על_בלנשרד|International Journal of Transgenderism, 12:176–187, 2010; The Case Against Autogynephilia Julia M. Serano}}, כמו גם מהרופא צ'ארלס מוסר אשר טען כי הוא מצד אחד סבור שאוטוגינאפיליה היא תופעה קיימת אך מטיל דופי בהתנהלותו המחקרית של בלנשרד בחקירתה{{הערה|שם=מוסר|Journal of Homosexuality Volume 57, 2010 - Issue 6, [https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/00918369.2010.486241 Blanchard's Autogynephilia Theory: A Critique], Charles Moser MD PhD Pages 790-809}}.
חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא{{הערה|שם=TKWKB| "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min}} עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance){{הערה|שם=TKWKB|}}; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ){{הערה|שם=TKWKB|}}{{הערה|שם=Maccoby}} וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם{{הערה|שם=TYBR| 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later 'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.}}. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance{{הערה|Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5841333/ Gender dysphoria in adolescence: current perspectives] Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.}}. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יתחילו שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בבגרותם בהופכם ל[[טרנסג'נדר]]ים אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.


'''2. טראומה:''' יש הטוענים כי חלק ממי שעברו [[חרטה על שינוי מין]] לא באמת התאימו ל[[טרנסג'נדריות]] מלכתחילה (בלנשרד מכנה אנשים אלה פואו-טרנסג'נדר, faux-transgender){{הערה|שם=TKWKB|}} אלא ביטאו מצב אחר כל שהוא כגון הפרעת זהות דיסוציאטיבית (בהקשר המגדרי וייתכן שגם כבר ב[[ילדות]]) שהטריגר לה היה גורם נפשי טראומתי כל שהוא ושהיא למעשה מעין [[מנגנון הגנה]] פסיכולוגי לטראומה זו (כמקובל לחשוב לגבי הפרעות דיסוציאיטיביות באופן כללי) ולכן לא מדובר במצב של שינוי סביר של זהות מגדרית, אלא בפיצול נפש האדם לשתי זהויות כלליות, כחלק מהדיסוציאציה, אם כי באופן השונה קמעה מן המתרחש עם מצב קלאסי של הפרעת זהות דיסוציאטיבית{{הערה|שם=Heyer_Samuel|[https://www.youtube.com/watch?v=qO-myqK6tHc Walt Heyer and Ana Samuel – Rethinking Transgenderism; Love and Fidelity Network; Official YouTube channel]}} אשר במסגרתה ה[[אישיות]] (persona) מתפצלת בדרך כלל ל-3 תתי-אישיויות או הרבה יותר מכך וללא [[מודעות]] בכל "פאזה" (מלבד בפצל האישיות העיקרי, שהוא פצל האישיות המקורי של האדם טרם ה[[טראומה נפשית|טראומה]]){{ביאור|הטרמינולוגיה "פצל אישיות" או "פצלי אישיות" הוצגה על ידי ה[[פסיכולוג]] הישראלי פרופ' [[אלי זומר]] (הנחשב לסמכות בין לאומית בתחום [[הפרעת זהות דיסוציאטיבית|הפרעות זהות דיסוציאטיביות]]) אשר הציג במחקריו מדוע נכון לראות ב"זהויות השונות" פצלים של אישיות אחת ולא אישייויות שונות}} כאשר במצב ספק דיסוציאטיבי בהקשר חרטה על שינוי מין הנובעת מדיסוציאציה, המודעות אחידה{{הערה|שם=Heyer_Samuel|}}. האשה דבי קרמר שחיה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות [[הפרעת דחק פוסט טראומטית]] שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי{{הערה|mailonline.com; [https://www.dailymail.co.uk/news/article-6351711/Hemel-Hempstead-transgender-man-60-regrets-gender-reassignment-surgery-11-years-on.html "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"]; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.}}.
===התמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות===
הנחת יסוד כללית בפסיכולוגיה היא ש[[דיספוריה]] מגדרית היא מצב מייסר שעלול להעיב על תפקודו החברתי של האדם ולגרום לו נזק ארוך טווח ולכן יש חשיבות רבה למנוע אותה בדרך היעילה ביותר עבור אדם נתון. כמו כן, קיימת הסכמה רבה בקרב חוקרי מגדר ומיניות כי מצד אחד לא ניתן לשנות תחושה מגדרית לאחר שזו כבר התגבשה סופית (ללא תלות בשאלה איך ומתי) באופן רצוני כל שהוא, כלומר במסגרת כוח ה[[מחשבה]] בלבד או [[פסיכותרפיה]], אך מצד שני, לא תמיד ניתן לדעת באופן מהימן ומדויק מתי התחושה או זהות המגדר כבר התגבשה ומתי היא עדיין מתגבשת והדבר נכון גם לאדם שחש דיספוריה מגדרית בעצמו.

הוצעו גישות שונות להתמודדות עם עניין רגיש זה ואלו יתוארו בהרחבה בתתי פרקים בהמשך פרק זה. אחת הגישות היא גישה מדיקלית, כלומר גישה טיפולית העושה שימוש בתרופות (כלל הורמונים) ואף בניתוחים, לטיפול בבעיה נתונה וישנם מדענים ורופאים רבים המטילים ספק ביעילותה כגישה טיפולית בדיספוריה מגדרית בילדים באופן ספציפי.

בשל מקרים בשכיחות משתנה של דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות ומקרים נדירים נדירים של חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית (כולל במתבגרים ומבוגרים), לא אחת עלתה הדרישה להנהיג מדיניות מהימנה לאבחנת טרנסג'נדריות כדי לאמת רקע מתאים לשינוי כזה הנחשב נכון להיום להליך מדיקלי (להרחבה ראו בויקיפדיה האנגלית; Real Life Experience (RLE) - transgender) ולמנוע מקרים של טיפול שגוי לכאורה בילדים כבמבוגרים אשר ייתכן ובמקרים נדירים המניע שלהם לכך איננו דיספוריה מגדרית בילדות שהיא ברורה ועקבית ושניתן לאשר באופן מהימן כי הם אכן מתאימים לטיפול בלתי הפיך, ככלל, זה. מי שהנחילה מדיניות אימות דומה ב[[מדינת ישראל|ישראל]] היא הפסיכולוגית הקלינית והרפואית הישראלית ד"ר [[דליה גלבוע]] אשר פיקחה על הליכי שינוי גופני זה בבית החולים [[שיבא - תל השומר]]. לפי המנתח הישראלי ד"ר אלון לירן, יש אנשי צוות רפואי אשר נתבעו על ידי הורים או קרובים של מנותחיהם למשל בנימוק שאותו הצוות לא יידע מספיק את המועמד לניתוח על השלכותיו{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=zc7frn_bKLQ תכנית על ניתוחים לשינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית במדינת ישראל, מאת מערכת עיתון ידיעות אחרונות אשר הועלתה לערוץ ה YouTube של מערכת העיתון בתאריך 19/06/2018]}}.

בעבר ניסו למנוע נון קונפורמיות מגדרית בילדים באופן שנתפס כ[[טיפול המרה]] ובולט בין חוקרים ומטפלים אלה הוא ה[[פסיכולוג]] וה[[כומר]] ג'ורג' אלן רקרס (George Alan Rekers) אשר הוא הומוסקסואל או לכל הפחות דו מיני בעצמו ואשר טיפוליו נקשרו ב[[מקרה קירק מרפי]] (קירק מרפי היה ילד שטופל על ידי רקרס והתאבד בבגרותו){{הערה|Miami new times, How George Alan Rekers and his rent boy got busted by New Times Brandon K. Thorp, Penn Bullock {{|}} May 13, 2010 {{|}} 4:00am }}{{הערה|"NARTH Responds to the Recent Media Coverage of Dr. George Rekers".}}{{הערה|Reporters find tragic story amid embarrassing scandal See show times » AC360 By Penn Bullock and Brandon K. Thorp, Special to CNN June 10, 2011 -- Updated 1152 GMT (1952 HKT)}}.

לפי חלק מהחוקרים כגון הפסיכולוגים [[קנת' צוקר]] (Kenneth Zucker) ודביטה סינג (Devita Singh) לפחות חלק מן המקרים של דיספוריה מגדרית בילדים נגרמים לא בשל התפתחות תחושה מגדרית "הפוכה" באופן מקרי ובלתי נמנע (מה שניתן לכנות "אינטרסקסואליות מוחית" או "נפש כלואה בגוף הפוך"), אלא בשל [[תחלואה נלווית]] כגון [[טראומה נפשית|טראומה]], [[דיכאון קליני]] ועוד שהם עצמם הגורמים לה כך שבמקרים אלה אולי יתאפשר למנוע את הדיספוריה המגדרית בעזרת טיפול פסיכולוגי שמטרתו לעזור לילד לקבל את גופו ומראהו כמו גם את ביטויו המגדרי ולהגיע כביכול לשלווה נפשית ללא טיפול עם הורמונים וניתוחים שתוצאותיהם בלתי הפיכים בילדות ובטרם הילד יכול, לפי דעה, לבצע החלטה מושכלת בעניין זה ומאחר שיש ילדים שהתחרטו על טיפול הורמונלי{{הערה|שם=TKWKB|}}. לפי דביטה סינג שיעורי הדעיכה הטבעית של דיספוריה מגדרית בילדות עשויים להגיע ל-80%, אך הפעיל לקידום טרנסג'נדריות הרשל ראסל (Hershel Russell) מביע סקפטיות על שיעורים אלה{{הערה|שם=TKWKB|}}.

====גישה מדיקלית====
[[קובץ:Jordan_Peterson_by_Gage_Skidmore.jpg|ממוזער|הפסיכולוג הקנדי ג'ורדן פיטרסון מבקר את הטענה כי גישה מדיקלית יעילה בכלל המקרים של דיספוריה מגדרית וטוען כי מעט מדי שנים עברו בכדי להכריע יעילות כללית של תהליכים בלתי הפיכים ככלל, מסוג זה. כמו כן מבקר פיטרסון את הכמיהה של גופים פוסט-מודרניים מסוימים לקדם שימוש בהיגוי-מגדרי (gender pronounce) שאינו שגור ברוב ככל השפות האנושיות.]]

גישה רווחת אך שנויה במחלוקת לטיפול בדיספוריה מגדרית בילדים היא גישה מדיקלית. קיים פולמוס בשאלה אם לנקוט בגישה כזו לטיפול בילדים עם דיספוריה מגדרית בעיקר בשל מקרים של דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף מקרים אפשריים ונדירים של [[חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית]] (אין לבלבל חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית עם אנשים המפסיקים את התהליך מסיבות פרקטיות אך יחזרו להשלים אותו בהמשך חייהם - retransition){{הערה|שם=Graham|Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health}}.

מכל הסיבות שתוארו במעלה הפרק, עלה חשש ממצב בו רופאים לכאורה ממהרים לתת הורמונים ואף לבצע ניתוחים לשינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בילדים ומתבגרים אשר גם הם יכולים להביע דעיכה או חרטה על שינוי גופני{{הערה|שם=TKWKB}}{{הערה|שם=TYOBWTCHM|Max Margan, for Daily Mail Australia; [https://www.dailymail.co.uk/news/article-4870974/Boy-began-gender-transition-changed-mind.html "'I'm just not sure that I am a girl': Teen who began gender transition at 12 reveals WHY he changed his mind and wanted to go back to being a boy"]; PUBLISHED: 01:40 GMT, 11 September 2017 {{|}} UPDATED: 02:41 GMT, 11 September 2017.}} (הליכים שהם ככלל בלתי הפיכים ובעלי תופעות לוואי{{הערה|שם=וייטהול|Forum on the Family 2017 - Professor John Whitehall - Childhood Gender Dysphoria}}), אז לפי דעה יש לשקול גישות אחרות לילדים המבקשים לבטא התנהגות מגוונת מגדרית או נון קונפורמיות מגדרית. עמדה דומה הביעה הפעילה הטרנסג'נדרית בלייר וייט{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=h9VihbrehGc Transgender Children? NO. Blaire White Published on Oct 5, 2016]}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=etVBJg5zLE0 The Worst SJW Yet: Brainwashing Children, Blaire White Published on Dec 5, 2016]}}. הפעיל הטרנסג'נדר הרשל ראסל טוען גם הוא כי הוא מתנגד למתן טיפולים הורמונליים לילדים וכי אכן ישנם מי שמתחרטים על התהליך שעברו אך מבקר את ההתמקדות באחוז הזעום (להערכתו, עד 4%) של טרנסג'נדרים שעברו שינוי והתחרטו עליו ואשר לטעמו מוגזם ביחס להתמקדות הנדרשת בטרנסג'נדרים שאינם מתחרטים ומרגישים מצוין{{הערה|שם=TKWKB}}.

בפאנל שיחה בין הסופרת הבריטית הליברלית [[קלייר פוקס]] (Claire Fox) והפעילה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] הליברלית [[קמיל פאליה]] הביעו השתיים תמיהה מן המצב שהן מזהות שבו יותר ויותר נערות נון-קונפורמיות מגדרית מבקשות להתחיל שינוי גופני שישנה את גופן באופן בלתי הפיך באופן חפוז לכאורה מבלי שייבדקו מניעיהן מספיק לעומק. פאליה הוסיפה שלדעתה נערות אלה לא מוכנות לקחת על עצמן החלטה כזו לפני לפחות גיל 18 והקהילה הרפואית שנותנת הורמנים לבנות אלה בעת התפתחותן המינית המשנית "פושעת נגד בנות אלה ונגד האנושות" ואשמה ב"[[התעללות בילדים]]"; פוקס ופאליה כינו מצב זה "מאניה טרנסית" (transgender mania){{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=4y3-KIesYRE YouTube.com, WorldWrite channel - Feminism: in conversation with Camille Paglia - 33:35-43:47]}} עמדה כזו נפוצה בקרב מי שהציעו שתהליך שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בקרב בנות מהווה דרך אפשרית להתמודד עם אובדן אדם קרוב או תקיפה מינית.

====גישת צוקר-סינג====
גישת צוקר-סינג היא גישה פסיכותרפיסטית אשר לפי מפתחיה מתאימה כטיפול במצבים בהם יש ספק שדיספוריה מגדרית בילדות היא סימפטום של בעיה אחרת ולא בעיה בעצמה. הנחות היסוד של הגישה הן:

'''1.''' דיספוריה מגדרית בכלל ובילדים בפרט היא לפחות בחלק מהמקרים, [[סימפטום]] של בעיה אחרת ולא בעיה בעצמה; כלומר בעיה כמו [[דיכאון קליני]] או טראומה נפשית מן העבר המוקדם עוד אפילו בינקות{{הערה|שם=TKWKB}}.

'''2.''' טיפול פסיכותרפי עם מבט כולל על המשפחה ועל הרקע שמטרתו לעזור לילד או לילדה לקבל את גופם ומראם למרות שונותם המגדרית עדיף על התערבות הורמונלית וכירורגית בילדים קטנים מתחת לבגרות מינית ואף מתחת לגיל 18 (או לכל הפחות מתחת ל[[גיל ההסכמה]], כגון גיל 15 או 16 בהסכמת לפחות אחד ההורים) שכן ספרות מחקרית ענפה מראה שחלק ניכר מהם מבטא דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות של ההתנהגות החריגה מגדרית (בעיקר בנות שהרגישו בנים אך לא רק){{הערה|שם=TKWKB}} וחלק מזערי עד קטן מן הטרנסג'נדרים מבטא או לכל הפחות מעוניין לבטא [[חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית]]{{הערה|RT - question more; I Want my Sex Back Published time: 16 Sep, 2018 06:00 Edited time: 16 Sep, 2018 06:39}}, מכאן שהתערבות הורמונלית וכירורגית במצבים כאלו '''בילדים''' אשר לפי הנחה רווחת אינם מנוסים מספיק מבחינה מגדרית והתמודדותית-כללית (coping) עשויה לגרום יותר נזק מתועלת ולכן יש להסתייג ממנה.

התומכים במודל והמתנגדים לו האשימו זה את זה לעיתים ב"התעללות בילדים"{{הערה|Listen to Carlotta: ‘Don’t give the child hormones’ MIRANDA DEVINE Miranda Devine September 23, 2017 5:00pm}}{{הערה|שם=TKWKB|}}. נטען כלפי צוקר כי הוא אף מנהיג "[[טיפולי המרה]]" בילדים, אך צוקר ועמיתיו דחו מכל טענות אלה בטענה שמטרת הטיפול לסייע לילדים לקבל את עצמם כמו שהם ולמנוע צער מהם ומהוריהם; מטופלים והורים של מטופלים שונים הביעו תמיכה בצוקר{{הערה|שם=TKWKB|}}. בעקבות הטענות של פעילי להט"ב נגד צוקר ולחץ תקשורתי שהפעילו בהקשר זה, המכון שהעסיק את צוקר פיטר אותו; הפסיכולוג [[ריי בלנשרד]] יצא להגנתו של צוקר וביקר פעולה זו{{הערה|שם=TKWKB}}.

יודגש כי אין בגישת צוקר-סינג לגרוע מכך שיש מי שלמרות התנהגות מגוונת מגדרית בילדות (או היעדרה) אולי יתחילו שינוי גופני בהקשר דיספוריה מגדרית מרצונם המלא ב[[גיל הסכמה]] רלוונטי ב[[מדינה]] נתונה (בעיקר על בסיס דיספוריה מגדרית שהיא ברורה ועקבית), תהליך שעל פי רוב החוקרים הוא מוצלח, מטיב עם האדם ומטיב עם החברה בהינתן ומדובר במקרה אותנטי של טרנסג'נדריות, אשר ללא שינוי הגוף יסב סבל רב לאדם.

==גורמים לטרנסג'נדריות==
[[קובץ:Blanchard2008.JPG|ממוזער|הפסיכולוג ריי בלנשרד הראה כי אין רק מניע אחד לטרנסג'נדריות וייתכנו מניעים נוספים כמו אוטוגינאפיליה. אנשים שהחלו תהליך טרנסג'נדריות (לאו דווקא בגלל אוטוגינאפיליה) והפסיקו אותו לצמיתות כמה שנים מאוחר יותר הוא קיטלג כפואו-טרנסג'נדר (faux-transgender).]]

'''נון קונפורמיות מגדרית בילדות הכוללת דיספוריה מגדרית בילדות''' היא הגורם העיקרי לטרנסג'נדריות ולפי דעה רווחת, היחיד שאמור להצדיק התחלת תהליך טרנסג'נדריות ב[[גיל ההסכמה|גיל הסכמה]] באישור של לפחות אחד ההורים או בגיל בגיל בגירות (בהנחה ומצב זה לא דעך בהמשך הילדות או בגיל ההתבגרות - desistance) כגורם לדיספוריה מגדרית בעלת בסיס '''ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי אותנטי'''.

עם זאת, חוקרים שונים הציעו כי ייתכנו מספר דרכים נוספות, [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]] ו[[תרבות]]יות בעיקרן, לטרנסג'נדריות. לפחות חלק מדרכים אלה עשויות להביא אדם למצב שנדמה לו שהוא צריך להתחיל תהליך טרנסג'נדריות ולחיות כך וייתכן כי גם יתחילו בפועל (לפחות עם הורמונים ואפשר שגם עם ניתוחים) אך ככלל יתחרט עליו מאוחר יותר בחייו. ניתן לכנות מצב זה '''טרנסג'נדריות לא אותנטית''' והפסיכולוג [[ריי בלנשרד]] קיטלג אנשים שהגיעו למצב זה "פואו-טרנסג'נדר" (faux-transgender){{הערה|שם=TKWKB|}}.

בין הגורמים הפסיכו-[[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]] השונים שהוצעו להסביר מצבים שונים של [[נון קונפורמיות מגדרית]] ו[[דיספוריה מגדרית]] עם [[טרנסג'נדריות]] (בעיקר הכוונה לטרנסג'נדריות לא אותנטית שסביר שתובע חרטה עליה בהמשך החיים) נמנים אלה:

'''1. אוטוגינאפיליה:''' לפי ה[[פסיכולוג]] [[ריי בלנשרד]] גם התנהגות [[אוטוגינאפיליה|אוטוגינאפילית]] ([[פטיש מיני]] במסגרתו אדם, בפרט הטרוסקסואל, מעורר מינית מדמיונו את עצמו כ[[אשה]]) עשויה לגרום לכך{{הערה|Blanchard R (October 1989). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2794988 "The concept of autogynephilia and the typology of male gender dysphoria"]. The Journal of Nervous and Mental Disease. 177 (10): 616–23}}. רעיונותיו של בלנשרד ובפרט המונח שתבע "אוטוגינאפיליה" ספגו ביקורת מן המדענית והפעילה לזכויות טרנסג'נדרים [[ג'וליה סרנו]]{{הערה|שם=סרנו_על_בלנשרד|International Journal of Transgenderism, 12:176–187, 2010; The Case Against Autogynephilia Julia M. Serano}}, כמו גם מהרופא צ'ארלס מוסר אשר טען כי הוא מצד אחד סבור שאוטוגינאפיליה היא תופעה קיימת אך מטיל דופי בהתנהלותו המחקרית של בלנשרד בחקירתה{{הערה|שם=Charles_Mosser|Journal of Homosexuality Volume 57, 2010 - Issue 6, [https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/00918369.2010.486241 Blanchard's Autogynephilia Theory: A Critique], Charles Moser MD PhD Pages 790-809}}.

'''2. טראומה:''' יש הטוענים כי חלק ממי ש[[הפסקת תהליך שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית|הפסיקו שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית]] לא באמת התאימו ל[[טרנסג'נדריות]] מלכתחילה כך שרקעם לתהליך לא היה אותנטי (faux-transgender) והם ביטאו מצב אחר כל שהוא כגון הפרעת זהות דיסוציאטיבית (בהקשר המגדרי וייתכן שגם כבר ב[[ילדות]]) שהטריגר לה היה גורם נפשי טראומתי כל שהוא ושהיא למעשה מעין [[מנגנון הגנה]] פסיכולוגי לטראומה זו (כמקובל לחשוב לגבי הפרעות דיסוציאיטיביות באופן כללי) ולכן לא מדובר במצב של שינוי סביר של תחושה מגדרית, אלא בפיצול נפש האדם לשתי [[זהות|זהויות]] כלליות, כחלק מהדיסוציאציה, אם כי באופן השונה קמעה מן המתרחש עם מצב קלאסי של הפרעת זהות דיסוציאטיבית{{הערה|שם=Heyer_Samuel|[https://www.youtube.com/watch?v=qO-myqK6tHc Walt Heyer and Ana Samuel – Rethinking Transgenderism; Love and Fidelity Network; Official YouTube channel]}} אשר במסגרתה ה[[אישיות]] (persona) מתפצלת בדרך כלל ל-3 תתי-אישיויות או הרבה יותר מכך וללא [[מודעות]] בכל "פאזה" (מלבד בפצל האישיות העיקרי, שהוא פצל האישיות המקורי של האדם טרם ה[[טראומה נפשית|טראומה]]).

<small>הערה: הטרמינולוגיה "פצל אישיות" או "פצלי אישיות" הוצגה על ידי ה[[פסיכולוג]] הישראלי פרופ' [[אלי זומר]] (הנחשב לסמכות בין לאומית בתחום [[הפרעת זהות דיסוציאטיבית|הפרעות זהות דיסוציאטיביות]]) אשר הציג במחקריו מדוע נכון לראות ב"זהויות השונות" פצלים של אישיות אחת ולא אישייויות שונות כאשר במצב ספק דיסוציאטיבי הכולל חרטה כזו (כפי שדיווח וולט הייר), המודעות אחידה{{הערה|שם=Heyer_Samuel|}}.</small>

האשה דבי קרמר שחייתה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות [[הפרעת דחק פוסט טראומטית]] שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי{{הערה|mailonline.com; [https://www.dailymail.co.uk/news/article-6351711/Hemel-Hempstead-transgender-man-60-regrets-gender-reassignment-surgery-11-years-on.html "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"]; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.}}.


יש להבחין בין מי שהתחרטו על תהליך השינוי ולא רצו לשוב לחיות כטרנסג'נדרים לבין מי שהפסיקו את התהליך באופן זמני (retransition){{הערה|שם=Graham}} מסיבות פרגמטיות כגון זלזול סביבתי או קושי חברתי-כלכלי ועוד בהשלמת התהליך.
יש להבחין בין מי שהתחרטו על תהליך השינוי ולא רצו לשוב לחיות כטרנסג'נדרים לבין מי שהפסיקו את התהליך באופן זמני (retransition){{הערה|שם=Graham}} מסיבות פרגמטיות כגון זלזול סביבתי או קושי חברתי-כלכלי ועוד בהשלמת התהליך.
שורה 165: שורה 66:


===הומופוביה כגורמת טרנסג'נדריות===
===הומופוביה כגורמת טרנסג'נדריות===
לפי ה[[פסיכולוג]] ג'יי מייקל ביילי (J. Michael Bailey){{הערה|שם=TMWWBQ|Bailey JM (2003). The Man Who Would Be Queen: The Science of Gender-Bending and Transsexualism. Washington, D.C: Joseph Henry Press.}} ככל שחברה נוטה לסבול פחות זוגיות הומוסקסואלית (כמו חברות [[דתות אברהמיות|דתיות-אברהמיות]]) כך מעט סביר יותר למצוא בהן טרנסג'נדריות מאשר "הומוסקסואליים נשיים", שכן לפי ביילי, הטרנסג'נדריות היא לפחות לעיתים מעין "[[מנגנון הגנה]]" פסיכולוגי מפחד טבוע שמטרתו להביא את האדם להיתפש כיותר "תקין פוליטית" בחברתו וכפחות מאיים מ[[הומוסקסואליות|גבר הנמשך לגבר]] ובכך גם להקים זוגיות הנחשבת ל"תקינה פוליטית" יותר בחברתו (גבר-אשה){{הערה|שם=TMWWBQ|}}. הפסיכולוג [[קנת' צוקר]] נתן אנקדוטה לפיה הורים מסוימים של ילדים נון קונפורמים מגדרית בהם טיפל אמרו לו "לפחות הוא לא הומו" וכי מעניין איך התרבות מעצבת תפישות שונות של הורים על הטרנסג'נדריות של ילדיהם{{הערה|שם=TKWKB}} (להרחבה ראו להלן על טרנסג'נדריות באיראן).
לפי ה[[פסיכולוג]] ג'יי מייקל ביילי {{אנ|J. Michael Bailey}}{{הערה|שם=TMWWBQ|Bailey JM (2003). The Man Who Would Be Queen: The Science of Gender-Bending and Transsexualism. Washington, D.C: Joseph Henry Press. {{ISBN|0-309-08418-0}}}} ככל שחברה נוטה לסבול פחות זוגיות הומוסקסואלית (כמו חברות [[דתות אברהמיות|דתיות-אברהמיות]]) כך מעט סביר יותר למצוא בהן טרנסג'נדריות מאשר "הומוסקסואליים נשיים", שכן לפי ביילי, הטרנסג'נדריות היא לפחות לעיתים מעין "[[מנגנון הגנה]]" פסיכולוגי מפחד טבוע שמטרתו להביא את האדם להיתפש כיותר "תקין פוליטית" בחברתו וכפחות מאיים מ[[הומוסקסואליות|גבר הנמשך לגבר]] ובכך גם להקים זוגיות הנחשבת ל"תקינה פוליטית" יותר בחברתו (גבר-אשה){{הערה|שם=TMWWBQ|}}.


השערות דומות לפיהן ג'נדריזם ("[[סקסיזם]]") ו[[הומופוביה]] מהווים גורם במידת מה לטרנסג'נדריות (כולל אצל [[לסביות|נשים הומוסקסואליות]]) הועלו על ידי חוקרים שונים והפסיכולוגית דבורה דייויס ערכה דיון בעמדות כאלה{{הערה|Deborah L. Davis Ph.D. Laugh, Cry, Live, "Are Transgender Women Just Reinforcing Sexist Stereotypes? - Would transgender women exist if men were free to wear dresses?, Posted Sep 15, 2015}}.
השערות דומות לפיהן ג'נדריזם ("[[סקסיזם]]") ו[[הומופוביה]] מהווים גורם במידת מה לטרנסג'נדריות (כולל אצל [[לסביות|נשים הומוסקסואליות]]) הועלו על ידי חוקרים שונים והפסיכולוגית דבורה דייוויס ערכה דיון בעמדות כאלה{{הערה|Deborah L. Davis Ph.D. Laugh, Cry, Live, "Are Transgender Women Just Reinforcing Sexist Stereotypes? - Would transgender women exist if men were free to wear dresses?, Posted Sep 15, 2015}}.


[[איראן]] היא מדינה [[אסלאמית]]-[[שיעה|שיעית]] שבה הומוסקסואליות אסורה ב[[עונש מוות]], אולם ב-1980 ה[[אייתוללה]] [[ח'ומייני]] הוציא [[פתווה]] המתירה שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בתנאי והשינוי הגופני בזכרים יכלול ניתוח סירוס (מצד אחד, הסרת איברי המין הזכריים ומצד שני יצירת פתח מין בעל צורה נקבית) כך שיכיל על המנותח\ת את חוקי ה[[שריעה]] של מינו או מינה החדשים, כולל היתר לקיים יחסי מין עם בני המין הקודם{{הערה|שם=סקירה על איראנים שנדחקו לשינוי גופני נגד רצונם וככלל סבלו מאד בעקבותו והתחרטו עליו|[https://qz.com/889548/everyone-treated-me-like-a-saint-in-iran-theres-only-one-way-to-survive-as-a-transgender-person/ BBC news: The gay people pushed to change their gender By Ali Hamedani BBC Persian 5 November 2014]}}. בעקבות כך, הומוסקסואלים איראנים רבים בוחרים לעבור את הניתוח, ככלל בעקבות [[לחץ חברתי]] מצד מטפלים שלהם או בני משפחתם. חלק ניכר מההומוסקסואלים וההומוסקסואליות האיראנים שעברו תהליך זה מתחרטים עליו וטוענים כי הם מרגישים שחלק מהותי מגופם נלקח מהם כמו הומוסקסואלים שאיבר מינם נכרת בניתוח סירוס או הומוסקסואליות שעברו כריתת שדיים ([[מסטקטומיה]]) וטיפולים הורמונליים שגרמו לשינוי קיצוני של קולן ושינוי צמיחת השיער בגופן לצמיתות){{הערה|[http://www.bbc.com/news/magazine-29832690 The gay people pushed to change their gender]; access date: 2014-11-04}}.
[[איראן]] היא מדינה [[אסלאמית]]-[[שיעה|שיעית]] שבה הומוסקסואליות אסורה ב[[עונש מוות]], אולם ב-1980 ה[[אייתוללה]] [[ח'ומייני]] הוציא [[פתווה]] המתירה [[ניתוח לשינוי מין|ניתוחים לשינוי מין]] ומחילה על המנותח\ת את חוקי ה[[שריעה]] של מינו או מינה החדשים, כולל היתר לקיים יחסי מין עם בני המין הקודם{{הערה|שם=סקירה על איראנים שנדחקו לשינוי מין נגד רצונם וככלל סבלו מאד בעקבותו והתחרטו עליו|[https://qz.com/889548/everyone-treated-me-like-a-saint-in-iran-theres-only-one-way-to-survive-as-a-transgender-person/ BBC news: The gay people pushed to change their gender By Ali Hamedani BBC Persian 5 November 2014]}}. בעקבות כך, הומוסקסואלים איראנים רבים בוחרים לעבור את הניתוח, ככלל בעקבות [[לחץ חברתי]] מצד מטפלים שלהם או בני משפחתם. חלק ניכר מההומואים וההומואיות האיראנים שעברו תהליך זה מתחרטים עליו וטוענים כי הם מרגישים שחלק מהותי מגופם נלקח מהם כמו הומוסקסואלים שאיבר מינם נכרת בניתוח לשינוי מין או הומוסקסואליות שעברו כריתת שדיים ([[מסטקטומיה]]) וטיפולים הורמונליים שגרמו לשינוי קיצוני של קולן ושינוי צמיחת השיער בגופן לצמיתות){{הערה|{{cite web|url=http://www.bbc.com/news/magazine-29832690|title=The gay people pushed to change their gender|accessdate=2014-11-04}}}}.


==הקשר האפשרי בין זהות מגדרית לנטייה מינית==
[[קובץ:TransgenreatParis2005.JPG|ממוזער|טרנסג'נדרית בארצות הברית עם הכיתוב "XY" על כף ידה להפגנת עמדתה כי אין סתירה הכרחית בין היות האדם זכר מבחינה ביולוגית אך בעל תחושה מגדרית נשית, בינומית או חריגה ומראה הנתפש כ"נשי" (וההפך).]]
{{ראו גם|נטייה מינית}}


רוב החוקרים מסכימים כי התפתחות הזהות המגדרית קשורה במידה רבה בהתפתחות הנטייה המינית.
==הפסקה זמנית או קבועה של תהליך טרנסג'נדריות==
לחיות כטרנסג'נדר פירושו לחיות ב[[תהליך]] מתמשך של שינוי הגוף והמראה כך שיתאים יותר לתחושתו המגדרית או לחלופין [[זהות מגדרית|זהותו המגדרית]] של הפרט; תהליך הכולל בדרך כלל נטילת [[הורמון|הורמונים]] במהלך כל החיים (למשל, אחת ליום או אחת לשבוע) ולעתים כולל גם [[ניתוח|ניתוחים]] שונים.


ספרות מחקרית ענפה מראה שנון קונפורמיות מגדרית בילדות היא משתנה מנבא חזק להומוסקסואליות ואף טרנסג'נדריות בהמשך החיים{{הערה|שם=Green_1974|Green R (1974). Sexual Identity Conflict in Children and Adults. Basic Books (1974). {{ISBN|0-465-07726-9}}}}{{הערה|[http://faculty.wcas.northwestern.edu/JMichael-Bailey/Publications/Bailey%20&%20Zucker,%201995.pdf Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation, January 1995, Developmental Psychology, APA.]}} אם כי אין ספק כי משתנה זה אינו מוחלט (כלומר אינו מנבא זאת ב-100%){{הערה|שם=Besen_Zucker|[https://www.youtube.com/watch?v=yDTz_9O9mQY Dr. Ken Zucker Talks About Sexual Orientation Research with Truth Wins Out] - Wayne Besen's personal YouTube channel}}; ילדים נון קונפורמיים מגדרית שיחוו דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות (desistance) סביר פחות שיהיו טרנסג'נדרים אך כן סביר שיבטאו הומוסקסואליות או דו מיניות{{הערה|שם=TKWKB}}. כבר בשנות ה-70 מצא [[ריצ'רד גרין]] קשרים סטטיסטיים מובהקים בין נון קונפורמיות מגדרית בילדות לבין הומוסקסואליות{{הערה|שם=Green_1974}}.
ישנו מיעוט של אנשים שהפסיקו את תהליך הטרנסג'נדריות שלהם באופן זמני או מוחלט ומקרים מעטים כאלה של הפסקת טרנסג'נדריות - בפרט אלה מהם של הפסקה מוחלטת מלמדים כי לפחות בחלק מהמקרים הסיבות לטרנסג'נדריות הן דרך להתמודד עם מצביות נפשיות ייחודית ולא תחושה מגדרית "הפוכה" מבוססת ועקבית.


חלק ניכר מן ה[[דראג קווין|דראג קווינס]] למשל (אשר לפי דעה רווחת רובם גברים הומואים או דו מיניים{{הערה|שם=Faux_Queen|newnownext.com; "[http://www.newnownext.com/female-drag-queens/01/2018/ These Female Drag Queens Don’t Give A Tuck If You Think They’re Appropriating Gay Culture - 'No specific group of people should own the idea of performing femininity].'”, by Raven Snook 1/17/2018.}}{{הערה|שם=O'brien|American Psychological Association APA.org; All Things LGBTQ; [https://www.psychologytoday.com/intl/blog/all-things-lgbtq/201801/the-psychology-drag "The Psychology of Drag - Understanding the science behind the art of pushing gender boundaries"], by Jennifer O’Brien Ph.D; Posted Jan 30, 2018".}}) מדווחים לעיתים כי ביצוע הדראג מהווה עבורם דרך לבטא את עצמם מגדרית, כלומר את [[דמות דראג|דמות הדראג]] שלהם{{הערה|שם=O'brien}} או לחלופין [[החצנה|להחצין]] "נשיות דחוקה" הזמינה עמוק בתוכם. לפי אחד המחקרים, מדובר בשיטת "סימון" (signaling) המקנה מעין ייחודיות או הגנה בתוך הקהילה ההומוסקסואלית{{הערה|שם=O'brien}}. עם זאת, ייתכן גם מניע בידורי לתופעה זו וכן ישנן אף [[נשים]] שהן ככלל סטרייטיות או דו מיניות המופיעות כמעין דראג קווין בעצמן, תופעה הנקראת "פואו קווין" (Faux Queen){{הערה|שם=Faux_Queen}}.
מפאת מורכבות הנושא הוא יתואר בפרק עצמאי - [[הפסקה זמנית או קבועה של תהליך טרנסג'נדריות]].

==הקשר האפשרי בין התפתחות התחושה או הזהות המגדרית לבין התפתחות הנטייה המינית==
[[קובץ:Faux Queen Trannyshack.jpg|ממוזער|350px|מלכות נאו דראג (דראג קווינס שהן נשים נקביות - ולא זכרים החיים כגברים ביום יום). תופעת הנאו דראג היא חיזוק להנחה כי עשיית דראג איננה רק ביטוי פומפוזי של זהות מגדרית פנימית מודחקת אלא יכולה להיות גם ביטוי פומפוזי של זהות מגדרית לא מודחקת (ניתן להגדיר זאת כ-"hypergendering" בקרב נשים אלה) וממילא גם דרך לבצע [[פרודיה]] על תפישות מגדריות נפוצות.]]

רוב החוקרים מסכימים כי התפתחות התחושה או הזהות המגדרית קשורה במידה רבה בהתפתחות הנטייה המינית.

ספרות מחקרית ענפה מראה שנון קונפורמיות מגדרית בילדות היא משתנה מנבא חזק להומוסקסואליות ואף טרנסג'נדריות בהמשך החיים{{הערה|שם=Green_1974|Green R (1974). Sexual Identity Conflict in Children and Adults. Basic Books (1974).}}{{הערה|[http://faculty.wcas.northwestern.edu/JMichael-Bailey/Publications/Bailey%20&%20Zucker,%201995.pdf Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation, January 1995, Developmental Psychology, APA.]}} אם כי אין ספק כי משתנה זה אינו מוחלט (כלומר אינו מנבא הומוסקסואליות ובוודאי לא טרנסג'נדריות ב-100% מהמקרים){{הערה|שם=Besen_Zucker|[https://www.youtube.com/watch?v=yDTz_9O9mQY Dr. Ken Zucker Talks About Sexual Orientation Research with Truth Wins Out] - Wayne Besen's personal YouTube channel}}; ילדים נון קונפורמיים מגדרית שיחוו דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות (desistance) סביר פחות שיהיו טרנסג'נדרים אך כן סביר שיבטאו הומוסקסואליות או דו מיניות בבגרותם{{הערה|שם=TKWKB}}. כבר בשנות ה-70 מצא [[ריצ'רד גרין]] קשרים סטטיסטיים מובהקים בין נון קונפורמיות מגדרית בילדות (עם או ללא דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות) לבין הומוסקסואליות בחיים הבוגרים{{הערה|שם=Green_1974}}.

חלק ניכר מן ה[[דראג קווין|דראג קווינס]] למשל (אשר לפי דעה רווחת רובם גברים הומוסקסואליים או דו מיניים{{הערה|שם=NDFQ|newnownext.com; "[http://www.newnownext.com/female-drag-queens/01/2018/ These Female Drag Queens Don’t Give A Tuck If You Think They’re Appropriating Gay Culture - 'No specific group of people should own the idea of performing femininity].'”, by Raven Snook 1/17/2018.}}{{הערה|שם=O'brien|American Psychological Association APA.org; All Things LGBTQ; [https://www.psychologytoday.com/intl/blog/all-things-lgbtq/201801/the-psychology-drag "The Psychology of Drag - Understanding the science behind the art of pushing gender boundaries"], by Jennifer O’Brien Ph.D; Posted Jan 30, 2018".}}) מדווחים לעיתים כי ביצוע הדראג מהווה עבורם דרך לבטא את עצמם מגדרית, כלומר את [[דמות דראג|דמות הדראג]] שלהם{{הערה|שם=O'brien}} או לחלופין [[החצנה|להחצין]] "נשיות דחוקה" הזמינה עמוק בתוכם. לפי אחד המחקרים, מדובר בשיטת "סימון" (signaling) המקנה מעין ייחודיות או הגנה בתוך הקהילה ההומוסקסואלית{{הערה|שם=O'brien}}. עם זאת, ייתכן גם מניע בידורי לתופעה זו וכן ישנן אף [[נשים]] שהן ככלל סטרייטיות או דו מיניות המופיעות כמעין דראג קווין בעצמן, תופעה הנקראת בשמות "נאו דראג" או "פואו קווין" (neo drag/faux queen){{הערה|שם=NDFQ}}{{הערה|שם=CDUDMLFQ|Broadly, official YouTube channel, [https://www.youtube.com/watch?v=VJYaq_XnjaQ "Can't Drag Us Down: Meet London's Female Queens"]; Published on Sep 16, 2015}}. לפי הנאו-דראג ויקטוריה סין (Victoria Sin) למידתה על [[תאוריה קווירית]] הביאה אותה למסקנה שזהויות מגדר הן רעיונות מובנים ועשיית דראג היא סוג של "ליצנות מגדרית" שמטרתה פרודיה על תפישות מגדריות נפוצות{{הערה|שם=CDUDMLFQ}}; הסבר אחר סיפקה הנאו דראג לולו ברו (Lolo Brow) לפיו מצד אחד היא אוהבת לאתגר תפישות מגדריות על ידי קומדיה אך מצד שני וללא קשר לכך מניע נוסף שלה לנאודרגיסטיות הוא דרך להתמודד עם מעין אינדוקטרינציה מגדרית שעברה כשחונכה לנשיות מוחצנת כילדה וכן הרגשתה שעל ידי נאודראגיסטיות היא מבטאת גרסה מוגברת ודומיננטית יותר של עצמה (hyperversion){{הערה|שם=CDUDMLFQ}}.


יודגש כי קיימים מקרים בהם אין כל קשר בין זהות מגדרית לבין נטייה מינית הומוסקסואלית או דו-מינית וייתכנו הסברים נוספים משוערים לשיעורים מעט שונים של [[נטייה מינית|נטיות מיניות]] באוכלוסיות השונות{{הערה|שם=סמביה|Archives of Sexual Behavior February 1989, Volume 18, Issue 1, pp 13–29; The socialization of homosexuality and heterosexuality in a non-Western society}}{{הערה|Blanchard, R., & Bogaert, A. F. (1996). Homosexuality in men and number of older brothers. American Journal of Psychiatry, 153, 27–31.}}{{הערה|שם=HRT-SO-possible-link|[https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0110016 Transgender Transitioning and Change of Self-Reported Sexual Orientation] Matthias K. Auer , Johannes Fuss , Nina Höhne, Günter K. Stalla, Caroline Sievers Published: October 9, 2014}}.
יודגש כי קיימים מקרים בהם אין כל קשר בין זהות מגדרית לבין נטייה מינית הומוסקסואלית או דו-מינית וייתכנו הסברים נוספים משוערים לשיעורים מעט שונים של [[נטייה מינית|נטיות מיניות]] באוכלוסיות השונות{{הערה|שם=סמביה|Archives of Sexual Behavior February 1989, Volume 18, Issue 1, pp 13–29; The socialization of homosexuality and heterosexuality in a non-Western society}}{{הערה|Blanchard, R., & Bogaert, A. F. (1996). Homosexuality in men and number of older brothers. American Journal of Psychiatry, 153, 27–31.}}{{הערה|שם=HRT-SO-possible-link|[https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0110016 Transgender Transitioning and Change of Self-Reported Sexual Orientation] Matthias K. Auer , Johannes Fuss , Nina Höhne, Günter K. Stalla, Caroline Sievers Published: October 9, 2014}}.


==השערות קצה על שינוי זהות מגדרית מגובשת מהשפעות ביוכימיות בתר-לידתיות==
==השערות קצה על שינוי הזהות המגדרית מהשפעות ביוכימיות בתר-לידתיות==
לעיתים נדירות נשמעת הטענה לפיה שינויים ביוכימיים או פרמקולוגיים בתר-לידתיים יכולים לשנות את התחושה או את הזהות המגדרית בבני אדם [[התבגרות מינית|בוגרים]] ש[[זהות מינית|זהותם מינית]] זו כבר גובשה. השאלה המדעית האם הדבר אפשרי אמנם פתוחה, אך נחשבת לשאלת-קצה, אשר המחקר עליה מועט, מוגבל מתקנות [[אתיקה]], עמום, או כולל מידע [[פסאודו מדע|פסאודו-מדעי]] רב.
לעיתים נדירות נשמעת הטענה לפיה שינויים ביוכימיים או פרמקולוגיים בתר-לידתיים יכולים לשנות את התחושה או את הזהות המגדרית בבני אדם [[התבגרות מינית|בוגרים]] ש[[זהות מינית|זהותם מינית]] זו כבר גובשה. השאלה האם הדבר אפשרי אמנם פתוחה, אך נחשבת לשאלת-קצה, אשר המחקר עליה מועט, מוגבל מתקנות [[אתיקה]], עמום, או אף [[פסאודו מדע|פסאודו-מדעי]] בכללותו.


בשנת [[1974]], דיווחה ה[[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינולוגית]] ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי על תסמונת נדירה{{הערה|[http://www.usrf.org/news/010308-guevedoces.html סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).]}}{{הערה|סיכום נושאי מאת [[איילה מלאך-פיינס]], "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".}} של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו [[זיכור]] (אך לכאורה לא לפניכן). אימפרטו-מקגינלי דיווחה כי זיכור זה השפיע על זהותן המגדרית וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. אמינות דיווחיה של אימפרטו-מקגינלי ספגה ביקורת מצד הפסיכולוג השנוי במחלוקת [[ג'ון מאני]]{{הערה|שם=SSATSP}}.
בשנת [[1974]], דיווחה ה[[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינולוגית]] ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי על תסמונת נדירה{{הערה|[http://www.usrf.org/news/010308-guevedoces.html סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).]}}{{הערה|סיכום נושאי מאת [[איילה מלאך-פיינס]], "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".}} של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו [[זיכור]] (אך לכאורה לא לפניכן). אימפרטו-מקגינלי דיווחה כי זיכור זה השפיע על זהותן המגדרית וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. אמינות דיווחיה של אימפרטו-מקגינלי ספגה ביקורת מצד הפסיכולוג השנוי במחלוקת [[ג'ון מאני]]{{הערה|John money, Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy, Prometheus Books; 1St Edition edition (December 1998), Chapter 4, Part 9.).}}.


בשנת 1996 דיווחו החוקרים בסאנאט ק. פורי (Basanat. K. Puri, פסיכיאטר בריטי מ-Hammersmith Hospital and Imperial College London) יחד עם עמיתו ל. סינג (L. Singh), [[ניתוח מקרה]] בו מטופל שסבל מדבר ששני החוקרים הגדירו כ"לקות למידה גבולית" (borderline learning disability) ולצד זאת (וייתכן שללא כל קשר לכך) הפגין גם [[פטישיזם טרנסווסטי]] וכמיהה ל[[שינוי מין]], נטל את התרופה [[פימוזיד]] (Pimozide) שהיא תרופה [[אנטי פסיכוטי טיפוסי|אנטי פסיכוטית טיפוסית]] במינון של 2 מ"ג ליום ובמשך כל תקופת נטילתה במינון שצוין נעלמו כל ההתנהגויות שציינו החוקרים{{הערה|שם=Puri_Singh|Aust N Z J Psychiatry. 1996 Jun;30(3):422-5.
בשנת 1996 דיווחו החוקרים בסאנאט ק. פורי (Basanat. K. Puri, פסיכיאטר בריטי מ-Hammersmith Hospital and Imperial College London) יחד עם עמיתו ל. סינג (L. Singh), [[ניתוח מקרה]] בו מטופל שסבל מדבר ששני החוקרים הגדירו כ"לקות למידה גבולית" (borderline learning disability) ולצד זאת (וייתכן שללא כל קשר לכך) הפגין גם [[פטישיזם טרנסווסטי]] וכמיהה ל[[שינוי מין]], נטל את התרופה [[פימוזיד]] (Pimozide) שהיא תרופה [[אנטי פסיכוטי טיפוסי|אנטי פסיכוטית טיפוסית]] במינון של 2 מ"ג ליום ובמשך כל תקופת נטילתה במינון שצוין נעלמו כל ההתנהגויות שציינו החוקרים{{הערה|שם=Puri_Singh|Aust N Z J Psychiatry. 1996 Jun;30(3):422-5.
[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 The successful treatment of a gender dysphoric patient with pimozide].
[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 The successful treatment of a gender dysphoric patient with pimozide].
Puri BK1, Singh I}}. החוקרים הוסיפו כי לאחר שנה, כאשר המינון המקורי הורד ל-1מ"ג ליום חזרו תופעות אלה אך כאשר הוחזר ל-2 מ"ג ליום, שוב חדלו תופעות אלה{{הערה|שם=Puri_Singh}}. החוקרים סיכמו כי יש לשקול מתן פימוזיד במקרים של "דיספוריה מגדרית מפוקפקת" (doubtful gender dysphoria) אך מחקרם לא חף מביקורת; הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל ציינה שניתוח המקרה שפרסמו פורי וסינג מתפרסם לעיתים על ידי קבוצות שוליים [[טרנספוביה|טרנספוביות]] כ"הוכחה" לטענה חסרת הבסיס המדעי כי טרנסג'נדריות היא ודאי מחלה נפשית (נטען כי קיימים מניעים שונים, לגיטימיים ושאינם לטרנסג'נדריות כך שאין הכרח שמדובר בתופעה אחת ויחידה אלא בקבוצת תופעות שאין ביניהן כל קשר הכרחי{{הערה|שם=Heyer_Samuel}}{{הערה|שם=Hall|[https://sciencebasedmedicine.org/gender-dysphoria-in-children/ Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018]}}){{הערה|שם=Tannehill_2|LGBTQ Nation: 3 weird new myths about transgender people debunked, Monday, January 23, 2017}} וכן נטען שישנה קונספירציה של תקשורת ליברלית למנוע מידע על מקרה זה כדי לגרום ל"נישוי" הציבור{{הערה|שם=Tannehill_2}}. טנהיל מסבירה מדוע ההיקשים הללו ואחרים מניתוח מקרה זה הם אבסורדיים בהשוואתו; "אם לאדם כאבה הבטן ואותו הזמן הסירו לו את ה[[תוספתן]] אין זה אומר שלכל מי שתכאב הבטן תהיה הצדקה להסרת התוספתן" (בכך ציינה טנהיל את הכלל המדעי מתאם אינו בהכרח משקף סיבתיות). הפעילה לקידום טרנסג'נדריות [[זיניה ג'ונס]] (Zinnia Jones) פירסמה מאמר בו ניתחה את ההיקשים האבסורדיים שנעשו על ידי קבוצות שנאה והפריכה מיתוסים שונים שנקשרו בדיווח (כמו הטענה שישנה מגמה להסתירו){{הערה|שם=Jones_Puri_Singh|Gender Analysis, [https://genderanalysis.net/2016/12/myth-pimozide-and-gender-dysphoria-gender-analysis/ Myth: Pimozide and gender dysphoria], Posted on December 30, 2016 by Zinnia Jones}}. נכון לשנת 2018 ממצא זה של פורי וסינג לא שוחזר באופן מובהק וממילא נוגע רק למטופל הספציפי שלהם שייתכן שבכלל סבל מ[[הפרעה דילוזיונלית]] או הפרעה אחרת שהעיבה על תפקודו הכללי ובמקרה התבטאה לפחות גם בהיבט המגדרי כמו שיכלה להתבטא בכל היבט אחר{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}; ג'ונס מציגה עוד כמה ניתוחי מקרה נדירים דומים שהוצגו לאורך השנים ומראה איך אלו לא שוחזרו לציבור הטרנסג'נדרי הכללי{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}.
Puri BK1, Singh I}}. החוקרים הוסיפו כי לאחר שנה, כאשר המינון המקורי הורד ל-1מ"ג ליום חזרו תופעות אלה אך כאשר הוחזר ל-2 מ"ג ליום, שוב חדלו תופעות אלה{{הערה|שם=Puri_Singh}}. החוקרים סיכמו כי יש לשקול מתן פימוזיד במקרים של "דיספוריה מגדרית מפוקפקת" (doubtful gender dysphoria) אך מחקרם לא חף מביקורת; הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל ציינה שניתוח המקרה שפרסמו פורי וסינג מתפרסם לעיתים על ידי קבוצות שוליים [[טרנספוביה|טרנספוביות]] כ"הוכחה" לטענה חסרת הבסיס המדעי כי טרנסג'נדריות היא ודאי מחלה נפשית (נטען כי קיימים מניעים שונים, לגיטימיים ושאינם לטרנסג'נדריות כך שאין הכרח שמדובר בתופעה אחת ויחידה אלא בקבוצת תופעות שאין ביניהן כל קשר הכרחי{{הערה|שם=Heyer_Samuel}}{{הערה|שם=Hall|[https://sciencebasedmedicine.org/gender-dysphoria-in-children/ Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018]}}){{הערה|שם=Tannehill_2|LGBTQ Nation: 3 weird new myths about transgender people debunked, Monday, January 23, 2017}} וכן נטען שישנה קונספירציה של תקשורת ליברלית למנוע מידע על מקרה זה כדי לגרום ל"נישוי" הציבור{{הערה|שם=Tannehill_2}}. טנהיל מסבירה מדוע ההיקשים הללו ואחרים מניתוח מקרה זה הם אבסורדיים בהשוואתו; "אם לאדם כאבה הבטן ואותו הזמן הסירו לו את ה[[תוספתן]] אין זה אומר שלכל מי שתכאב הבטן תהיה הצדקה להסרת התוספתן" (בכך ציינה טנהיל את הכלל המדעי מתאם אינו בהכרח משקף סיבתיות). הפעילה לקידום טרנסג'נדריות [[זיניה ג'ונס]] (Zinnia Jones) פירסמה מאמר בו ניתחה את ההיקשים האבסורדיים שנעשו על ידי קבוצות שנאה והפריכה מיתוסים שונים שנקשרו בדיווח (כמו הטענה שישנה מגמה להסתירו){{הערה|שם=Jones_Puri_Singh|Gender Analysis, [https://genderanalysis.net/2016/12/myth-pimozide-and-gender-dysphoria-gender-analysis/ Myth: Pimozide and gender dysphoria], Posted on December 30, 2016 by Zinnia Jones}}. נכון לשנת 2018 ממצא זה של פורי וסינג לא שוחזר באופן מובהק וממילא נוגע רק למטופל הספציפי שלהם שייתכן שבכלל סבל מ[[הפרעה דילוזיונלית]] או הפרעה אחרת שהעיבה על תפקודו הכללי ובמקרה התבטאה לפחות גם בהיבט המגדרי כמו שיכלה להתבטא בכל היבט אחר{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}; ג'ונס מציגה עוד כמה ניתוחי מקרה נדירים דומים שהוצגו לאורך השנים ומראה איך אלו לא שוחזרו לציבור הטרנסג'נדרי הכללי{{הערה|שם=Jones_Puri_Singh}}.

==ראו גם==
* [[נפש]]
* [[תודעה]]
* [[עצמי]]
* [[מסגור]]
* [[ליברליזם]]
* [[מלכודת עוני]]
* [[הכחשת מדע]]
* [[טרנספוביה]]
* [[אנטי פסיכיאטריה]]
* [[אקופמיניזם]]


==ביבילוגרפיה==
==ביבילוגרפיה==
===1. רקע וספרות כללית===
===1. רקע וספרות כללית===
{{Ltr|1=
<div style="text-align:left; direction:ltr">

* Psychology and Life (20th Edition), by Richard J. Gerrig.
* Psychology and Life (20th Edition), by Richard J. Gerrig.
* Child Development: Its Nature and Course 20220th Edition, by Ganie Dehart.
* Child Development: Its Nature and Course 20220th Edition, by Ganie Dehart.
* S. Marc Breedlove, and Neil V. Watson (2013). Biological Psychology: An Introduction to Behavioral and Cognitive Neuroscience (7th Ed). Sinauer Associates.
* S. Marc Breedlove, and Neil V. Watson (2013). Biological Psychology: An Introduction to Behavioral and Cognitive Neuroscience (7th Ed). Sinauer Associates. {{ISBN|978-0-87893-927-5}}
}}


{{קו אופקי}}
</div>


===2. התפתחות הזהות המגדרית או היווצרות הזהות המגדרית===
<hr>
''Gender Identity Development/Formation''
{{Ltr|1=


* NYU Steinhardt, [https://steinhardt.nyu.edu/appsych/opus/issues/2011/spring/gender_identity_development Department of Applied Psychology, Aspects of Gender Identity Development: Searching for an Explanation in the Brain] by Elizabeth Glaeser
===2. מודעות מגדרית===
* mentalhelp.net, [https://www.mentalhelp.net/articles/early-childhood-gender-identity-and-sexuality/ Disorders & Issues Child Development And Parenting: Early Childhood Early Childhood Gender Identity And Sexuality], by ANGELA OSWALT, MSW
* Spriner, Psychology Focus on Sexuality Research Free Preview © 2014 Gender Dysphoria and Disorders of Sex Development Progress in Care and Knowledge Editors: Kreukels, Baudewijntje P.C., Steensma, Thomas D., de Vries, Annelou L.C. (Eds.) State of the art review of gender dysphoria (GD) and disorders of sex development (DSD)

}}

{{קו אופקי}}

===3. מודעות מגדרית===
''Gender Awareness''
''Gender Awareness''
{{Ltr|1=
<div style="text-align:left; direction:ltr">


* Social and Emotional Development in Infancy and Early Childhood edited by Janette B. Benson, Marshall M. Haith; [https://books.google.co.il/books?id=VUvdHreepDYC&pg=PA168&lpg=PA168&dq=%22gender+awareness%22+infant&source=bl&ots=OzZubFxAj8&sig=yCL2dXHqnTvhIVqsyCo5bHOsG1M&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiU2J3xsZTeAhVohosKHaMFDacQ6AEwA3oECAUQAQ#v=onepage&q=%22gender%20awareness%22&f=false Gender awareness, Identity and Stereotyping], by K M Zosuls, L E Lurye, and D N Ruble, New York University, NY, USA, 2008, Elsevier INC
* Social and Emotional Development in Infancy and Early Childhood edited by Janette B. Benson, Marshall M. Haith; [https://books.google.co.il/books?id=VUvdHreepDYC&pg=PA168&lpg=PA168&dq=%22gender+awareness%22+infant&source=bl&ots=OzZubFxAj8&sig=yCL2dXHqnTvhIVqsyCo5bHOsG1M&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiU2J3xsZTeAhVohosKHaMFDacQ6AEwA3oECAUQAQ#v=onepage&q=%22gender%20awareness%22&f=false Gender awareness, Identity and Stereotyping], by K M Zosuls, L E Lurye, and D N Ruble, New York University, NY, USA, 2008, Elsevier INC
שורה 232: שורה 122:
* Dev Psychol. 2009, July 20th, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2713061/ "The acquisition of gender labels in infancy: Implications for sex-typed play"], by Kristina M. Zosuls, Diane N. Ruble, Catherine S. Tamis-LeMonda, Patrick E. Shrout, Marc H. Bornstein, and Faith K. Greulich
* Dev Psychol. 2009, July 20th, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2713061/ "The acquisition of gender labels in infancy: Implications for sex-typed play"], by Kristina M. Zosuls, Diane N. Ruble, Catherine S. Tamis-LeMonda, Patrick E. Shrout, Marc H. Bornstein, and Faith K. Greulich


}}
</div>


{{קו אופקי}}
<hr>


===3. תחושה מגדרית===
===4. תחושה מגדרית===
''Gender Sense / Gender (self) Typing''
''Gender Sense / Gender (self) Typing''
{{Ltr|1=
<div style="text-align:left; direction:ltr">


* [https://books.google.co.il/books?id=eVv0R4U7b2UC&pg=PA6&lpg=PA6&dq=%22gender+sense%22+infant&source=bl&ots=TiDkMwHFkT&sig=H9ESsc0Ut-7-6Ggz0weyF-2Ycfw&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwi789qlrJTeAhVJBSwKHQ2gDqsQ6AEwBXoECAMQAQ#v=onepage&q=%22gender%20sense%22%20infant&f=false The Mother and Her Child: Clinical Aspects of Attachment, Separation, and Loss, edited by Salman Akhtar, MD, 2010; Chapter 1, page 6]
* [https://books.google.co.il/books?id=eVv0R4U7b2UC&pg=PA6&lpg=PA6&dq=%22gender+sense%22+infant&source=bl&ots=TiDkMwHFkT&sig=H9ESsc0Ut-7-6Ggz0weyF-2Ycfw&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwi789qlrJTeAhVJBSwKHQ2gDqsQ6AEwBXoECAMQAQ#v=onepage&q=%22gender%20sense%22%20infant&f=false The Mother and Her Child: Clinical Aspects of Attachment, Separation, and Loss, edited by Salman Akhtar, MD, 2010; Chapter 1, page 6]
שורה 246: שורה 136:
* Developmental Psychology: Childhood and Adolescence"; eighth edition, by David R. Shaffer - University of Georgia, Katherine Kipp - Gainesville State College; pages 525-526 and later data.
* Developmental Psychology: Childhood and Adolescence"; eighth edition, by David R. Shaffer - University of Georgia, Katherine Kipp - Gainesville State College; pages 525-526 and later data.


}}
</div>


{{קו אופקי}}
<hr>


===5. זהות מגדרית===
===4. התפתחות הזהות המגדרית או היווצרות הזהות המגדרית===
''Gender Identity Development/Formation''
''Gender Identity''
<div style="text-align:left; direction:ltr">


ראו כלל המקורות בפרק הביבליוגרפיה שלפני פרק זה{{ביאור|יש להבחין בין זהות מגדרית לביטוי מגדרי (gender expression) המתייחס לביטוי ברמות שונות של מאפיינים הנפוצים בעיקר בקבוצה מגדרית נתונה{{הערה|[https://smartsexresource.com/topics/gender-identity-expression SmartSexResource: Gender identity & expression]}}}}
* NYU Steinhardt, [https://steinhardt.nyu.edu/appsych/opus/issues/2011/spring/gender_identity_development Department of Applied Psychology, Aspects of Gender Identity Development: Searching for an Explanation in the Brain] by Elizabeth Glaeser
* mentalhelp.net, [https://www.mentalhelp.net/articles/early-childhood-gender-identity-and-sexuality/ Disorders & Issues Child Development And Parenting: Early Childhood Early Childhood Gender Identity And Sexuality], by ANGELA OSWALT, MSW
* Spriner, Psychology Focus on Sexuality Research Free Preview © 2014 Gender Dysphoria and Disorders of Sex Development Progress in Care and Knowledge Editors: Kreukels, Baudewijntje P.C., Steensma, Thomas D., de Vries, Annelou L.C. (Eds.) State of the art review of gender dysphoria (GD) and disorders of sex development (DSD)


==הערות שוליים==
</div>
===הערות כלליות===
{{ביאורים|יישור=ימין}}


===מקורות===
<hr>
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


[[קטגוריה:מגדר]]
יש להבחין בין זהות מגדרית לביטוי מגדרי (gender expression) המתייחס לביטוי ברמות שונות של מאפיינים הנפוצים בעיקר בקבוצה מגדרית נתונה{{הערה|[https://smartsexresource.com/topics/gender-identity-expression SmartSexResource: Gender identity & expression]}}.
[[קטגוריה:טרנסג'נדר]]

==סימוכין==
<div style="text-align:left; direction:ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>

<hr>


{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה משפטית}}
{{הבהרה משפטית}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:הוליזם]]
[[קטגוריה:מתח נפשי]]
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
[[קטגוריה:רווחה]]

גרסה מ־11:39, 19 בפברואר 2019

על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.

תבנית:שכתוב התפתחות הזהות המגדרית או היווצרות הזהות המגדרית היא תהליך התפתחותי המתחולל מעת היווצרות העובר ברחם ועד גיבוש זהותו המגדרית של האדם בתהליך פסיכו-חברתי לאחר לידתו[א].

הגיבוש הפסיכו-חברתי של זהות המגדר מושפע מן ההתפתחות העוברית ומתבסס, לאחר הלידה, על המודעות המגדרית (כלומר, היכולת להבדיל בין הבדלים נפוצים בין המגדרים) ועל תחושתו המגדרית של הפעוט (כלומר לאיזו קבוצה מגדרית הוא מרגיש שייך). עם רכישת השפה, תתגבש זהות המגדר של הפעוט וזה יתבטא למשל באומרו "אני בן" או "אני בת" ובהעדפותיו הכלליות הקשורות במגדר. בדרך כלל גיבוש זה נמשך עד בין גיל שנה וחצי לשנתיים ולאחריו תהפוך הזהות המגדרית קבועה ועקבית, למעט שינויים בשם הזהות (בת-נערה-אשה וכדומה).

במקרים יוצאים מן הכלל, אף על פי שתינוקות התפתחו כבעלי גוף נקבי או זכרי, הם יחוו ואף יפגינו בבוא העת, אי הלימה בין התחושה המגדרית או לחלופין הזהות המגדרית, לבין מראה גופם או זהות המגדר המיוחסת להם וחלקם ירגישו בנפשם כבני הזוויג ההפוך לכדי נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות[1]. לפי חוקרים מסוימים לעיתים גיבוש הזהות המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר מן הינקות, בעיקר עד סיום ההתבגרות המינית (סביבות גיל 18 שנים) או מעבר לכך ואף עד הזיקנה.

תחומי המחקר העיקריים העוסקים בהתפתחות הזהות המגדרית הם ביולוגיה התפתחותית החוקרת את התשתית הביולוגית לגיבוש זהות מגדרית ופסיכולוגיה התפתחותית החוקרת את תהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי במסגרתו מתגבשת זהות זו.

תשתית ביולוגית לגיבוש זהות מגדרית

הגישה הרווחת בקרב פסיכולוגים היא כי התפתחות הזהות המגדרית מושפעת באופן נרחב מגורמים ביו-התפתחותיים וכי מערכים מורכבים של גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים במידות שונות, מביאים לגיבושה הסופי[2]; גישה רווחת זו מבוססת על מידע שהצטבר בעיקר בתחומים גנטיקה ואנדוקרינולוגיה לפיו ישנן השפעות הורמונליות ממיינות (בעיקר אנדרוגניות) במהלך ההתעברות, על התפתחות מוח האדם[3] אשר קשורות הן בהעלאת או הקטנת הסיכוי לגיבוש זהות מגדרית "תואמת" (על פי המערכת המגדרית המקובל בחברה נתונה)[3] והן בשינוי הצירים האנדוקריניים של האדם במהלך חייו, אשר באופן כללי מתבטאים שונה בין זכרים לנקבות[4][5][6]

עד השבוע השביעי לערך של ההריון האנושי, כל עובר הוא נקבי[7], אך באופן כללי, אם סט כרומוזומי המין של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים אנדרוגניים (כגון טסטוסטרון) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות המוח (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) הרי שתתווך הסבירות לגבש זהות מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש זהות מגדרית גברית)[3][8]. תהליך הוירילזציה אינו ליניארי בכל המקרים וייתכנו לו הטיות שונת, גנטיות ושאינן, מכאן שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות מינית אינטרסקסואלית אשר גם התערבות הורמונלית מלאכותית תוכל לגרום להם[9]. ישנם מצבים רבים של אינטרסקסואליות אך אחד המצבים העוזר להבין את ההבדלים בין מצבים כאלה באופן ברור מאד הוא תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן בזכרים (מבחינה גנטית)[10] אשר מונעת מהם לגמרי לעבור תהליך זיכור ובכך להתפתח, באופן טבעי ולמעשה, כנקבות (כלומר עם פתח מין נקבי), מחונכות כבנות ומזדהות כנשים אשר הן עצמן ומשפחתן לא יוכלו לדעת שהן למעשה זכרים (מבחינה גנטית בלבד) ללא בדיקה גנטית אשר נערכת בדרך כלל בגיל ההתבגרות בשל היעדר מחזור חודשי בכלל ווסת בפרט וכן היות האשה עם התסמונת עקרה בשל היעדר רחם[10]. רוב בני האדם עם תסמונת זו מזדהים כנשים הטרוסקסואליות אם כי זה לא הכרחי ממצבים אפשריים נדירים של טרנסג'נדריות גם בנשים אלה[11][12][13]. המוזיקאית עדן אטווד למשל (אנ') היא אשה עם תסמונת זו[14].

ייצור מועט או עודף של הורמונים מסיבות גנטיות[ב] או קבלת הורמונים מלאכותיים (טרטוגניים) אל הסביבה התוך רחמית יכולים לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתם זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים[ג] כך שיטו את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט ואלו יכולים להגיע בעיקר מתרופות[15] ומוצרי פארמה אחרים[16][17] (אשר פחות היו זמינים בימי קדם - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע משוני גנטי גרידא[ב]).

חוקרים מסוימים כגון הניורוביולוג דיק שוואב (אנ') טענו כי לא ידועה כל השפעה פסיכולוגית בתר לידתית משמעותית על התפתחות הזהות המגדרית[18] בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו[19], אך גישה זו נזנחה וכיום מקובל כי יש מקום נרחב יותר במידת מה לגורמים פסיכולוגיים ואף סוציולוגיים שיתוארו בהמשך.

החוקר רוברט סטולר (אנ') נחשב לחלוץ הגישה לפיה מצד אחד ישנה תשתית ביולוגית להתפתחות מוח אנושי עם סיכוי גבוה יותר ללמוד מאפייני מגדר "גבריים" או "נשיים" מהסביבה הכוללת, אך מצד שני יש להניח כי אף אדם אינו נולד עם זהות מגדרית מגובשת והרי זו מתגבשת לאחר הלידה תוך למידה מן הסביבה, אשר מכוונת לכיוון מגדרי מסוים מן התשתית הביולוגית[20] וכי הסיבה לכאורה לתפוצה נרחבת יותר של "גברים נשיים" וטרנסג'נדריות בהשוואה ל"נשים גבריות" וטרנסג'נדרים היא היותה של הנקביות "ברירת המחדל (הרבייתית) של הטבע" (Primary Femininity)[21]; לפי גישה זו, מצב בו מתקיימת בחברה אנושית נתונה יותר נשיות מגבריות (או לחלופין יותר נקביות מזכריות) הוא מצב טבעי[21].

גיבוש הזהות המגדרית לאחר הלידה

בהשפעת השוני המבני בין אזורים מוחיים המשפיעים על גיבוש הזהות המגדרית בזכרים ונקבות[3] מתתגבשת זהות המגדר בתהליך פסיכו-חברתי מורכב; לא ברור עד כמה התשתית הניורוביולוגית לגיבוש זהות מגדרית מאבדת מכוחה בשל חוויות חיים אפשריות עוד בגילאי הינקות, אשר אולי יתווכו ממקום פסיכו-חברתי את גיבוש זהות המגדר אשר תואר לא אחת בספרות כ"תהליך כמו-הטבעתי"[22].

בדרך כלל, מיד עם הלידה מיוחסת לאדם זהות מגדרית בהתאם לזוויגו לכאורה על ידי הוריו וצוות מיילד בעת הלידה במסגרת אירוע הייעוד המגדרי (בפשטות, ההכרזה "זה בן" או "זו בת") אך במקרים יוצאים מן הכלל של תינוקות אינטרסקסואליים לכאורה, לא תמיד הייעוד המגדרי אפשרי כבר בחדר הלידה בשל היות איברי המין לא ברורים או שהתינוק נולד עם איברי מין של שני המינים (ראו הרמפרודיט); ההתייחסות אל התינוק כאל "בן" אן "בת" היא הבסיס לגיבושו את זהותו המגדרית בתהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי לכך.

מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מגלים כי למידה ראשונית על הבדלים הכלליים בין המינים או לחלופין הקבוצות המגדריות עשויה להתרחש כבר בגיל 5–7 חודשים[23][24] וישנם גם ממצאים מעורבים לגבי גיל 4 חודשים[25][26].

יש שהציעו כי לעיתים גיבוש הזהות המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר:

לפי פסיכולוגים מסוימים, שלב 4 של המודל הפסיכו-התפתחותי של הפסיכולוג אריק אריקסון ("גיבוש זהות מול בלבול תפקידים" הנע בין גיל 12 לגיל 18) עשוי להיות קשור בהתנסות מגדרית והתנהגות מגוונת מגדרית עד לכדי "בלבול מגדרי"[27][28] ובהנחה והתאוריה מספיק מדויקת, קשה להעריך עד כמה התנסות כזו יכולה להשפיע על התפתחות הזהות המגדרית במתבגרים מסוימים[28]. בספרם השנוי במחלוקת בו דווח מקרהו הטראגי של דייוויד ריימר כהצלחה הציגו הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני והפסיכולוגית אנקה ארהרדט גישה דומה על בלבול מגדרי בגיל ההתבגרות[29]. מכיוון שבתקופה בה פרסם אריקסון את ממצאיו (שנות ה-50) שונות מגדרית הייתה נדירה וכמעט ולא היו טרנסג'נדרים (אנשים שעברו תהליך שינוי מין) בנמצא, הרי שפסיכולוגים מתייחסים לרעיון בלבלול הזהויות כטריגר לשונות מגדרית ולטרנסג'נדריות - בזהירות[30][28].

לפי טייט, ניתן לראות את התפתחות הזהות המגדרית כתהליך הנמשך לאורך החיים, כחלק מהתפתחות האישיות[31] ואצל מיעוט מן האנשים גיבוש הזהות המגדרית עשוי להימשך עד הזקנה כמו במקרים של חרטה על שינוי מין[32] (אשר נבדלת מהפסקה זמנית של תהליך השינוי מסיבות פרקטיות)[33]. כמו כן, במיעוט מן התרבויות והחברות יש יותר משני מגדרים מובחנים (שלושה, ארבעה או אף חמישה מגדרים) וייתכן שאדם ייאמץ זהות מגדר מיוחדת כזו בבגרותו (לאו דווקא עם כמיהה לטרנסג'נדריות). כך למשל במדינת עומאן ("חנית'")[34], הודו ("היג'רה")[34], פאפאפיני באי סמואה[34], תאילנד[35], תרבות הבוגי באינדונזיה בה ישנן 5 זהויות מגדר ("ביסו")[34] ועוד.

יש אנשים הטוענים כי יש להם שניים, שלושה, או יותר מגדרים (ראו למשל ביג'נדר או טריג'נדר וכו'). המונח ביג'נדר נפוץ אך אין לו הגדרה אחידה והוא יכול לתאר תופעות שונות במקצת (כולל ג'נדרקוויריות או התנהגות מגוונת מגדרית[36]). לא נפוץ לראות בכך צורה של דיסוציאציה או אמנזיה. לפי מחקר חלוצי בתחום, ניתן להסביר תופעה זו כביטוי מיוחד של אינטרסקסואליות[37].

מוסכם כי בכל מקרה אדם אינו בוחר כלל זהות מגדרית ולא יכול לשנותה על ידי כוח המחשבה בלבד[38].

מגבלות המחקר על גיבוש הזהות המגדרית לאחר הלידה

בעבר עלתה השאלה, האם גיבוש הזהות המגדרית הוא תהליך "מולד" בלבד או "נרכש" בלבד (גישה שננטשה בהתאם לגישה הרווחת כיום) ובמסגרתה גם עלתה השאלה אם ילד או ילדה שיחונכו לזהות מגדר הפוכה, יזדההו עימה; מכיוון שהניסיון לחנך ילדים להיות בעלי מגדר שונה מזה המתאים למינם נחשב ללא אתי הרי שלא בוצעו מחקרים שיבדקו במישרין בתנאים שונים אם סוציאליזציה מכוונת משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות הזהות המגדרית (תפישה שספגה הפרכות רבות כפי שהודגם במחקר על תשתית ביולוגית לגיבוש זהות המגדרית)[2][3] אך ישנם כמה אנשים אשר איבר מינם הושחת לחלוטין בתאונות שונות עוד כשהיו תינוקות וניסו לחנכם כבנות עוד מינקותם. מקרה בולט כזה הוא מקרהו הטראגי של דייוויד ריימר. הביולוג מילטון דיאמונד (אנ') טען שמקרה דייוויד ריימר ומקרים דומים מלמדים כי ההשפעה הביולוגית על גיבוש זהות המגדר היא עצומה וגם אם קיימת השפעה פסיכו-חברתית היא מתונה או מזערית וממילא לא תאוחר מן הינקות[39] והביע צער על שנכפו על אנשים כאלה תהליכי "תיקון מין" שלדעתו אינם אפקטיביים והרסניים[40]; ריימר ואחרים שעברו מקרים של ניתוחי "תיקון מין" שנכפו עליהם לקו בדיכאון, הדרדרו לסמים, פיתחו נטיות אובדניות ואף התאבדו בעצמם[41]. כמו כן, אין זה סביר שזהות מגדר מגובשת תשתנה באופן עיקרי על ידי סוציאליזציה[39][3], תהליך שבכל הנוגע לשינוי התפתחות טבעית סבירה של מגדר נחשב לניסיוני ומסוכן[42][43]. יצוין כי כיום המגמה בקרב רופאים היא להימנע ככל הניתן מניתוחי תינוקות אינטרסקסואלים או תינוקות עם מצב כמו של דייוויד ריימר ומצבים דומים[44] הן בשל ידע מחקרי על תוצאותיהם ההרסניות בחלק ניכר מן המקרים[45], הן בשל הוספת טיפולים חדשים פולשניים פחות ושיפור של טיפולים חלופיים (כמו טיפולים הורמונליים ותרופתיים חדשים מתוקף התפתחות הטכנולוגיה) והן בשל קבלה רבה יותר של שונות מינית ומגדרית בעולם בכלל ובמערב בפרט[46].

בעוד שמחקר התערבותי ישיר כפי שתואר בפסקה הקודמת אינו מותר מתקנות אתיקה מחמירות, מן המאה ה-20 הצטבר מעט ידע מדעי על תהליך זה, המתבסס למשל על ניתוח התנהגות בסביבה טבעית-למחצה (כמו תינוקיות וגני ילדים), מחקרי אורך ועוד.

התנהגות מגוונת מגדרית בילדות

התנהגות מגוונת מגדרית בילדות היא מצב בו אדם מאמץ מאפיין התנהגותי אחד או יותר של בני או בנות המין ה"הפוך" באופן הסותר סטריאוטיפ מגדרי בחברה נתונה[47][1]. נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית (בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות) ואולי גם יטענו שהם מן המין ה"הפוך".

נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימה) היא נושא למחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם דיספוריה מגדרית בילדות; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים בשפתם שלהם כי הייעוד המגדרי שניתן להם שגוי והם למעשה בנות בגוף זכרי או בנים בגוף נשי וחלקם אף מביעים כעס או זעם בהתנגדות למגדר המיוחס להם[48]. הביטוי "דיספוריה מגדרית בלדות" מתאר גם אבחנה שנויה במחלוקת העשויה להינתן על ידי פסיכולוג התפתחותי.

כבר משחר הפסיכולוגיה עלו רעיונות ותאוריות שונות על התפתחות הזהות המגדרית ובפרט כאלה שניסו להסביר מדוע מתרחשים המצבים שאנו מכנים כיום "נון קונפורמיות מגדרית בילדות". התאוריות הראשוניות הדגישו את מושג ה"הזדהות" עם זהות המגדר של אחד ההורים אך מחקרים מאוחרים יותר הפריכו במידת מה תאוריות אלה; באחד המחקרים נמצא כי כלל הגברים שגודלו על ידי אם חד הורית או שתי אימהות במסגרת הורות להט"בית הם בעלי זהות מגדרית גברית ורובם (בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה) הטרוסקסואליים[49]. החוקרים דיווחו שבקבוצת הילדים להורות-יחידות (בהשוואה לקבוצת הילידים של זוג-הורות) הייתה שכיחות מעט גבוהה יותר של בעיות "פסיכיאטריות" (הקשורות לכאורה להיעדר הורה נוסף ולקשיים של גידול ילד לבד). אם כי החוקרים Stacey ו Biblarz שאישרו את הממצא ספציפית לגבי הורות להט"בית, הציעו שאין הכרח להסיק התפלגות דומה לחלוטיןשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Stacey J, Biblarz TJ (2001). "(How) Does the Sexual Orientation of Parents Matter?" (PDF). American Sociological Review. 66 (2): 159–183. doi:10.2307/2657413. JSTOR 2657413. {{|}} See original PDF from 2011-09-28 וגם שמאל=כן.. סך ממצאים אלה תואמים במידת מה את השקפתה של הפסיכולוגית אלנור מקובי לפיה זו הסביבה הכוללת (ובמידה רבה קבוצת השווים) אשר משפיעה על התפתחות המגדר באופן כללי (אך גם כאן, לאו דווקא על זהות המגדר עצמה)[ד].

חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא[48] עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance)[48]; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ)[48][ד] וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם[50]. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance[51]. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף הפרעת זהות מגדרית בילדים שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יתחילו תהליך לשינוי מין בבגרותם בהופכם לטרנסג'נדרים אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.

דיון על ההתמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות מובא בהרחבה בערך דיספוריה מגדרית בילדות.

גורמים פסיכולוגיים ותרבותיים מוצעים לטרנסג'נדריות

יש שהציעו כי מלבד נון קונפורמיות מגדרית בילדות (בעיקר דיספורית), ייתכנו גם דרכים נוספות, פסיכולוגיות ותרבותיות בעיקרן, לטרנסג'נדריות. בין הגורמים הפסיכו-חברתיים השונים שהוצעו להסביר מצבים שונים ומובחנים של התנהגות מגוונת מגדרית ונון קונפורמיות מגדרית עם טרנסג'נדריות נמנים אלה:

1. אוטוגינאפיליה: לפי הפסיכולוג ריי בלנשרד גם התנהגות אוטוגינאפילית (פטיש מיני במסגרתו אדם, בפרט הטרוסקסואל, מעורר מינית מדמיונו את עצמו כאשה) עשויה לגרום לכך[52]. רעיונותיו של בלנשרד ובפרט המונח שתבע "אוטוגינאפיליה" ספגו ביקורת מן המדענית והפעילה לזכויות טרנסג'נדרים ג'וליה סרנו[53], כמו גם מהרופא צ'ארלס מוסר אשר טען כי הוא מצד אחד סבור שאוטוגינאפיליה היא תופעה קיימת אך מטיל דופי בהתנהלותו המחקרית של בלנשרד בחקירתה[54].

2. טראומה: יש הטוענים כי חלק ממי שעברו חרטה על שינוי מין לא באמת התאימו לטרנסג'נדריות מלכתחילה (בלנשרד מכנה אנשים אלה פואו-טרנסג'נדר, faux-transgender)[48] אלא ביטאו מצב אחר כל שהוא כגון הפרעת זהות דיסוציאטיבית (בהקשר המגדרי וייתכן שגם כבר בילדות) שהטריגר לה היה גורם נפשי טראומתי כל שהוא ושהיא למעשה מעין מנגנון הגנה פסיכולוגי לטראומה זו (כמקובל לחשוב לגבי הפרעות דיסוציאיטיביות באופן כללי) ולכן לא מדובר במצב של שינוי סביר של זהות מגדרית, אלא בפיצול נפש האדם לשתי זהויות כלליות, כחלק מהדיסוציאציה, אם כי באופן השונה קמעה מן המתרחש עם מצב קלאסי של הפרעת זהות דיסוציאטיבית[55] אשר במסגרתה האישיות (persona) מתפצלת בדרך כלל ל-3 תתי-אישיויות או הרבה יותר מכך וללא מודעות בכל "פאזה" (מלבד בפצל האישיות העיקרי, שהוא פצל האישיות המקורי של האדם טרם הטראומה)[ה] כאשר במצב ספק דיסוציאטיבי בהקשר חרטה על שינוי מין הנובעת מדיסוציאציה, המודעות אחידה[55]. האשה דבי קרמר שחיה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות הפרעת דחק פוסט טראומטית שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי[56].

יש להבחין בין מי שהתחרטו על תהליך השינוי ולא רצו לשוב לחיות כטרנסג'נדרים לבין מי שהפסיקו את התהליך באופן זמני (retransition)[33] מסיבות פרגמטיות כגון זלזול סביבתי או קושי חברתי-כלכלי ועוד בהשלמת התהליך.

3.תרבות: ישנן מספר סברות בשאלה מדוע במדינת תאילנד יש, כך לפי הערכות, יותר טרנסג'נדרים מברוב מדינות העולם[35]. לפי סברה אחת, תאילנד, הן מבחינה תרבותית ומערכת מגדרית ייחודיות[57][58] והן בשל סובלנות הדת השלטת במדינה כלפי טרנסג'נדרים - דת הבודהיזם האורתודוקסי - טהרוואדה) מאפשרת לאדם, כביכול יותר ממדינות אחרות, לבטא התנהגות מגוונת מגדרית[35] וזאת במגוון אופנים של קרוס דרסינג, ביטוי דראגיסטי ולאו דווקא דרך שינוי גופני בלתי הפיך. לפי סברה שנייה אשר עשויה להתבסס על קודמתה, הסיבה לאחוז הגבוה של טרנסג'נדריות היא לאו דווקא רצון אותנטי של חלק מאנשים לשנות את מינם, אלא דחק כלכלי של בנים הומוסקסואליים מאזורים עניים בתאילנד שהתהליך נגיש להם ועושים שינוי כל שהוא (אף כזה שעיקרו קרוס דרסינג) במטרה להתפרנס לפחות באופן זמני וממניע הישרדותי מזנות שהיא חלק ממערך רחב יחסית של תיירות מין במדינה[35].

הומופוביה כגורמת טרנסג'נדריות

לפי הפסיכולוג ג'יי מייקל ביילי (אנ')[59] ככל שחברה נוטה לסבול פחות זוגיות הומוסקסואלית (כמו חברות דתיות-אברהמיות) כך מעט סביר יותר למצוא בהן טרנסג'נדריות מאשר "הומוסקסואליים נשיים", שכן לפי ביילי, הטרנסג'נדריות היא לפחות לעיתים מעין "מנגנון הגנה" פסיכולוגי מפחד טבוע שמטרתו להביא את האדם להיתפש כיותר "תקין פוליטית" בחברתו וכפחות מאיים מגבר הנמשך לגבר ובכך גם להקים זוגיות הנחשבת ל"תקינה פוליטית" יותר בחברתו (גבר-אשה)[59].

השערות דומות לפיהן ג'נדריזם ("סקסיזם") והומופוביה מהווים גורם במידת מה לטרנסג'נדריות (כולל אצל נשים הומוסקסואליות) הועלו על ידי חוקרים שונים והפסיכולוגית דבורה דייוויס ערכה דיון בעמדות כאלה[60].

איראן היא מדינה אסלאמית-שיעית שבה הומוסקסואליות אסורה בעונש מוות, אולם ב-1980 האייתוללה ח'ומייני הוציא פתווה המתירה ניתוחים לשינוי מין ומחילה על המנותח\ת את חוקי השריעה של מינו או מינה החדשים, כולל היתר לקיים יחסי מין עם בני המין הקודם[61]. בעקבות כך, הומוסקסואלים איראנים רבים בוחרים לעבור את הניתוח, ככלל בעקבות לחץ חברתי מצד מטפלים שלהם או בני משפחתם. חלק ניכר מההומואים וההומואיות האיראנים שעברו תהליך זה מתחרטים עליו וטוענים כי הם מרגישים שחלק מהותי מגופם נלקח מהם כמו הומוסקסואלים שאיבר מינם נכרת בניתוח לשינוי מין או הומוסקסואליות שעברו כריתת שדיים (מסטקטומיה) וטיפולים הורמונליים שגרמו לשינוי קיצוני של קולן ושינוי צמיחת השיער בגופן לצמיתות)[62].

הקשר האפשרי בין זהות מגדרית לנטייה מינית

עמוד ראשי
ראו גם – נטייה מינית

רוב החוקרים מסכימים כי התפתחות הזהות המגדרית קשורה במידה רבה בהתפתחות הנטייה המינית.

ספרות מחקרית ענפה מראה שנון קונפורמיות מגדרית בילדות היא משתנה מנבא חזק להומוסקסואליות ואף טרנסג'נדריות בהמשך החיים[63][64] אם כי אין ספק כי משתנה זה אינו מוחלט (כלומר אינו מנבא זאת ב-100%)[65]; ילדים נון קונפורמיים מגדרית שיחוו דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות (desistance) סביר פחות שיהיו טרנסג'נדרים אך כן סביר שיבטאו הומוסקסואליות או דו מיניות[48]. כבר בשנות ה-70 מצא ריצ'רד גרין קשרים סטטיסטיים מובהקים בין נון קונפורמיות מגדרית בילדות לבין הומוסקסואליות[63].

חלק ניכר מן הדראג קווינס למשל (אשר לפי דעה רווחת רובם גברים הומואים או דו מיניים[66][67]) מדווחים לעיתים כי ביצוע הדראג מהווה עבורם דרך לבטא את עצמם מגדרית, כלומר את דמות הדראג שלהם[67] או לחלופין להחצין "נשיות דחוקה" הזמינה עמוק בתוכם. לפי אחד המחקרים, מדובר בשיטת "סימון" (signaling) המקנה מעין ייחודיות או הגנה בתוך הקהילה ההומוסקסואלית[67]. עם זאת, ייתכן גם מניע בידורי לתופעה זו וכן ישנן אף נשים שהן ככלל סטרייטיות או דו מיניות המופיעות כמעין דראג קווין בעצמן, תופעה הנקראת "פואו קווין" (Faux Queen)[66].

יודגש כי קיימים מקרים בהם אין כל קשר בין זהות מגדרית לבין נטייה מינית הומוסקסואלית או דו-מינית וייתכנו הסברים נוספים משוערים לשיעורים מעט שונים של נטיות מיניות באוכלוסיות השונות[68][69][70].

השערות קצה על שינוי הזהות המגדרית מהשפעות ביוכימיות בתר-לידתיות

לעיתים נדירות נשמעת הטענה לפיה שינויים ביוכימיים או פרמקולוגיים בתר-לידתיים יכולים לשנות את התחושה או את הזהות המגדרית בבני אדם בוגרים שזהותם מינית זו כבר גובשה. השאלה האם הדבר אפשרי אמנם פתוחה, אך נחשבת לשאלת-קצה, אשר המחקר עליה מועט, מוגבל מתקנות אתיקה, עמום, או אף פסאודו-מדעי בכללותו.

בשנת 1974, דיווחה האנדוקרינולוגית ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי על תסמונת נדירה[71][72] של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו זיכור (אך לכאורה לא לפניכן). אימפרטו-מקגינלי דיווחה כי זיכור זה השפיע על זהותן המגדרית וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. אמינות דיווחיה של אימפרטו-מקגינלי ספגה ביקורת מצד הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני[73].

בשנת 1996 דיווחו החוקרים בסאנאט ק. פורי (Basanat. K. Puri, פסיכיאטר בריטי מ-Hammersmith Hospital and Imperial College London) יחד עם עמיתו ל. סינג (L. Singh), ניתוח מקרה בו מטופל שסבל מדבר ששני החוקרים הגדירו כ"לקות למידה גבולית" (borderline learning disability) ולצד זאת (וייתכן שללא כל קשר לכך) הפגין גם פטישיזם טרנסווסטי וכמיהה לשינוי מין, נטל את התרופה פימוזיד (Pimozide) שהיא תרופה אנטי פסיכוטית טיפוסית במינון של 2 מ"ג ליום ובמשך כל תקופת נטילתה במינון שצוין נעלמו כל ההתנהגויות שציינו החוקרים[74]. החוקרים הוסיפו כי לאחר שנה, כאשר המינון המקורי הורד ל-1מ"ג ליום חזרו תופעות אלה אך כאשר הוחזר ל-2 מ"ג ליום, שוב חדלו תופעות אלה[74]. החוקרים סיכמו כי יש לשקול מתן פימוזיד במקרים של "דיספוריה מגדרית מפוקפקת" (doubtful gender dysphoria) אך מחקרם לא חף מביקורת; הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל ציינה שניתוח המקרה שפרסמו פורי וסינג מתפרסם לעיתים על ידי קבוצות שוליים טרנספוביות כ"הוכחה" לטענה חסרת הבסיס המדעי כי טרנסג'נדריות היא ודאי מחלה נפשית (נטען כי קיימים מניעים שונים, לגיטימיים ושאינם לטרנסג'נדריות כך שאין הכרח שמדובר בתופעה אחת ויחידה אלא בקבוצת תופעות שאין ביניהן כל קשר הכרחי[55][75])[76] וכן נטען שישנה קונספירציה של תקשורת ליברלית למנוע מידע על מקרה זה כדי לגרום ל"נישוי" הציבור[76]. טנהיל מסבירה מדוע ההיקשים הללו ואחרים מניתוח מקרה זה הם אבסורדיים בהשוואתו; "אם לאדם כאבה הבטן ואותו הזמן הסירו לו את התוספתן אין זה אומר שלכל מי שתכאב הבטן תהיה הצדקה להסרת התוספתן" (בכך ציינה טנהיל את הכלל המדעי מתאם אינו בהכרח משקף סיבתיות). הפעילה לקידום טרנסג'נדריות זיניה ג'ונס (Zinnia Jones) פירסמה מאמר בו ניתחה את ההיקשים האבסורדיים שנעשו על ידי קבוצות שנאה והפריכה מיתוסים שונים שנקשרו בדיווח (כמו הטענה שישנה מגמה להסתירו)[77]. נכון לשנת 2018 ממצא זה של פורי וסינג לא שוחזר באופן מובהק וממילא נוגע רק למטופל הספציפי שלהם שייתכן שבכלל סבל מהפרעה דילוזיונלית או הפרעה אחרת שהעיבה על תפקודו הכללי ובמקרה התבטאה לפחות גם בהיבט המגדרי כמו שיכלה להתבטא בכל היבט אחר[77]; ג'ונס מציגה עוד כמה ניתוחי מקרה נדירים דומים שהוצגו לאורך השנים ומראה איך אלו לא שוחזרו לציבור הטרנסג'נדרי הכללי[77].

ביבילוגרפיה

1. רקע וספרות כללית

  • Psychology and Life (20th Edition), by Richard J. Gerrig.
  • Child Development: Its Nature and Course 20220th Edition, by Ganie Dehart.
  • S. Marc Breedlove, and Neil V. Watson (2013). Biological Psychology: An Introduction to Behavioral and Cognitive Neuroscience (7th Ed). Sinauer Associates. ISBN 978-0-87893-927-5

2. התפתחות הזהות המגדרית או היווצרות הזהות המגדרית

Gender Identity Development/Formation


3. מודעות מגדרית

Gender Awareness


4. תחושה מגדרית

Gender Sense / Gender (self) Typing


5. זהות מגדרית

Gender Identity

ראו כלל המקורות בפרק הביבליוגרפיה שלפני פרק זה[ו]

הערות שוליים

הערות כלליות

  1. ^ ראו ביבליוגרפיה למקורות על כל המונחים המרכזיים בפתיח - כל מונח מרכזי בפתיח קיבל פרק ביבליוגרפי עצמאי.
  2. ^ 1 2 ייצור עודף או מועט של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות אנאפלואידיות כגון תסמונת קליינפלטר והן מתסמונות נון-אנאפלואידיות כגון תסמונת תסמונת אדרנוגניטלית (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות אי רגישות לאנדרוגן (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו CAIS, ועוד. להרחבה ראו אינטרסקס.
  3. ^ Anti-androgenic effect / Feminizing effect
  4. ^ 1 2 Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California and The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.
  5. ^ הטרמינולוגיה "פצל אישיות" או "פצלי אישיות" הוצגה על ידי הפסיכולוג הישראלי פרופ' אלי זומר (הנחשב לסמכות בין לאומית בתחום הפרעות זהות דיסוציאטיביות) אשר הציג במחקריו מדוע נכון לראות ב"זהויות השונות" פצלים של אישיות אחת ולא אישייויות שונות
  6. ^ יש להבחין בין זהות מגדרית לביטוי מגדרי (gender expression) המתייחס לביטוי ברמות שונות של מאפיינים הנפוצים בעיקר בקבוצה מגדרית נתונה[78]

מקורות

  1. ^ 1 2 Haldeman, Douglas C. (2000-01-01). "Gender Atypical Youth: Clinical and Social Issues". School Psychology Review. 29 (2): 192–200.
  2. ^ 1 2 American Psychological Association: Transgender People, Gender Identity and Gender Expression - Why are some people transgender?
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Psychology: A Modular Approach to Mind and Behavior, chapter 15, p 570-574.
  4. ^ Sex and Gender Aspects in Clinical Medicine pp 125-149; "Sex and Gender Differences in Endocrinology", by Alexandra Kautzky-Willer.
  5. ^ https://www.lourdesnet.org/programs-and-services/endocrinology/male-and-female-specific-endocrinology/
  6. ^ J Ayub Med Coll Abbottabad. 2005 Apr-Jun;17(2):15-9; "Differences between male and female students in cardiovascular and endocrine responses to examination stress". by Khaksari M1, Mahmoodi M, Rezvani ME, Sajjadi MA, Karam GA, Hajizadeh S.
  7. ^ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb
  8. ^ Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines".
  9. ^ Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53. ISBN 0-443-04706-5.
  10. ^ 1 2 Growing Up Intersex Part 1, AIS-DSD Support Group Published on Sep 25, 2014, public channel at YouTube.com שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "אנדרוגנים ומגדר" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  11. ^ TJOSR; Gender Role, Gender Identity and Sexual Orientation in CAIS (“XY-Women”) Compared With Subfertile and Infertile 46,XX Women Franziska Brunner, Maike Fliegner, Kerstin Krupp, Katharina Rall, Sara Brucker & Hertha Richter-Appelt Pages 109-124
  12. ^ Archives of Sexual Behavior June 2011, Volume 40, Issue 3, pp 635–638, "Male Gender Identity in Complete Androgen Insensitivity Syndrome", by Guy T’Sjoen, Griet De Cuypere, Stan Monstrey, Piet Hoebeke, F. Kenneth Freedman, Mahesh Appari, Paul-Martin Holterhus, John Van BorselMartine Cools
  13. ^ Archives of Sexual Behavior, December 2009, 38:873, "Apparent Male Gender Identity in a Patient with Complete Androgen Insensitivity Syndrome", by Bindu Kulshreshtha, Pascal Philibert, Marumudi Eunice, Sudhir K. Khandelwal, Manju MehtaF, rançoise Audran, Françoise Paris, Charles Sultan, Ariachery C..
  14. ^ mamalode.com; Essays; "My Secret", by Eden Atwood, august 1, 2013.
  15. ^ Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology "Teratology and Drug Use During Pregnancy" Updated: Jul 18, 2017 Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD more
  16. ^ ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)
  17. ^ http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013
  18. ^ [Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab Netherlands Institute for Neuroscience, Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands
  19. ^ apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought. By SADIE F. DINGFELDER Monitor Staff April 2004, Vol 35, No. 4 Print version: page 48
  20. ^ Dr. Robert J. Stoller, 66, Teacher And Leading Sex-Identity Theorist, by DANIEL GOLEMANSEPT. 10, 1991.
  21. ^ 1 2 revolvy.com; Robert Jesse Stoller (December 15, 1924 – September 6, 1991), was an American Professor of Psychiatry at UCLA Medical School and a researcher at the UCLA Gender Identity Clinic).
  22. ^ Psychological Review, 1996, Vol. 103, No. 2, 320-335 , "Exotic Becomes Erotic: A Developmental Theory of Sexual Orientation", by Daryl J. Bem, Cornell University
  23. ^ Fagan, J. F., & Singer, L. T. (1979). The role of simple feature differences in infants' recognition of faces. Infant Behavior & Development, 2(1), 39-45.
  24. ^ Categorical habituation to male and female faces: Gender schematic processing in infancy** Author links open overlay panelMary DriverLeinbach University of Oregon, USA Author links open overlay panelBeverly I.Fagot, University of Oregon and Oregon Social Learning Center, USA Received 7 July 1991, Revised 21 May 1992.
  25. ^ Infants' Bimodal Perception of Gender, by Arlene S. Walker-Andrews , Lorraine E. Bahrick , Stacy S. Raglioni & Isabel Diaz Pages 55-75.
  26. ^ Journal of Experimental Child Psychology, Volume 81, Issue 1, January 2002, Pages 93-115, "Infants' Ability to Match Dynamic Phonetic and Gender Information in the Face and Voice", by Michelle L. Patterson and Janet F. Werker
  27. ^ Indian J Endocrinol Metab. 2016 Nov-Dec; 20(6): 870–877. Gender of rearing and psychosocial aspect in 46 XX congenital adrenal hyperplasia Arushi Gangaher, Viveka P. Jyotsna, Vasundhera Chauhan, Jomimol John, and Manju Mehta1
  28. ^ 1 2 3 Parenting 101: Gender Roles > "Gender Identity In Accordance with Erikson's Theory"
  29. ^ Money, John; Ehrhardt, Anke A. (1972). Man & Woman, Boy & Girl. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press, preface, page 3.
  30. ^ Identity, Development, Risk, and Resilience among Gender Diverse Populations; A better understanding of the identity development of transgender individuals is essential to understand and reduce the health inequities found among this underserved and marginalized population, 2014. Anneliese A. Singh – Research Foundation for Mental Hygiene, Inc. – Columbia University – National Institutes of Health subaward
  31. ^ Gender identity as a personality process", January 2014; Charlotte Tate; San Francisco State University"
  32. ^ RT; "I Want My Sex Back" - Documentary; RT official YouTube channel
  33. ^ 1 2 Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health
  34. ^ 1 2 3 4 Viewing Time Measures of Sexual Orientation in Samoan Cisgender Men Who Engage in Sexual Interactions with Fa’afafine; Lanna J. Petterson , Barnaby J. Dixson, Anthony C. Little, Paul L. Vasey; Published: February 13, 2015; https://doi.org/10.1371/journal.pone.0116529
  35. ^ 1 2 3 4 Why are there so many Ladyboys in Thailand?, by David Bonnie; Aug 11, 2014.
  36. ^ http://genderqueerid.com/post/7122875755/how-do-you-know-if-youre-gender-fluid-or-just
  37. ^ Med Hypotheses. 2012 May;78(5):626-31. doi: 10.1016/j.mehy.2012.01.041. Epub 2012 Feb 22; "Alternating gender incongruity: a new neuropsychiatric syndrome providing insight into the dynamic plasticity of brain-sex", by Case LK1, Ramachandran VS.
  38. ^ The Guardian: "I didn’t choose to be straight, white and male': are modern men the suffering sex?"; I kept dismissing complaints from men that feminist advancements were leading to an unfair double standard. But they kept coming. Could it really be true?; by Rose Hackman, Mon 5 Sep 2016 11.00 BST Last modified on Tue 8 Aug 2017 19.44 BST
  39. ^ 1 2 Title: Sexual Identity, Monozygotic Twins Reared in Discordant Sex Roles and a BBC Follow-Up Author: Milton Diamond, Ph.D. Published: Archives of Sexual Behavior, 11(2), 181-185
  40. ^ "Gender Reassignment and case of "John /Joan" - Dr. Milton Diamond with Irene Diamond
  41. ^ nrw.com, July 25, 2017 Video “I Want to Be Like Nature Made Me” Medically Unnecessary Surgeries on Intersex Children in the US.
  42. ^ Pediatric Ethics and the Surgical Assignment of Sex, Kenneth Kipnis, Ph.D, Department of Philosophy, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822 and Milton Diamond, Ph.D., Department of Anatomy and Reproductive Biology, Pacific Center for Sex and Society, The John A. Burns School of Medicine, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822.
  43. ^ InterAct,David Reimer, Honor and Remember Him
  44. ^ karger, Consensus Statement Editor's Choice - Free Access Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care.
  45. ^ Lessons from the Intersexed, Suzanne J. Kessler, Paperback – July 1, 1998, Rutgers University Press
  46. ^ Fixing Sex: Intersex, Medical Authority, and Lived Experience By Katrina Karkazis Duke University Press DOI: https://doi.org/10.1215/9780822389217 ISBN electronic: 978-0-8223-8921-7 Publication date: 2008.
  47. ^ FEATURE Understanding children's atypical gender behavior A model support group helps parents learn to accept and affirm their gender-variant children. By NICOLE CRAWFORD Monitor Staff September 2003, Vol 34, No. 8 Print version: page 40.
  48. ^ 1 2 3 4 5 6 "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min
  49. ^ Golombok, Susan; Spencer, Ann; Rutter, Michael (1983-10-01). "Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal". Journal of Child Psychology and Psychiatry. 24 (4): 551–572. doi:10.1111/j.1469-7610.1983.tb00132.x. ISSN 1469-7610.
  50. ^ 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later 'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.
  51. ^ Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. Gender dysphoria in adolescence: current perspectives Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.
  52. ^ Blanchard R (October 1989). "The concept of autogynephilia and the typology of male gender dysphoria". The Journal of Nervous and Mental Disease. 177 (10): 616–23
  53. ^ International Journal of Transgenderism, 12:176–187, 2010; The Case Against Autogynephilia Julia M. Serano
  54. ^ Journal of Homosexuality Volume 57, 2010 - Issue 6, Blanchard's Autogynephilia Theory: A Critique, Charles Moser MD PhD Pages 790-809
  55. ^ 1 2 3 Walt Heyer and Ana Samuel – Rethinking Transgenderism; Love and Fidelity Network; Official YouTube channel
  56. ^ mailonline.com; "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.
  57. ^ JSTOR: "An Explosion of Thai Identities: Global Queering and Re-Imagining Queer Theory", by Peter A. Jackson Culture, Health & Sexuality Vol. 2, No. 4, Critical Regionalities: Gender and Sexual Diversity in South East and East Asia (Oct. - Dec., 2000), pp. 405-424 Published by: Taylor & Francis, Ltd.
  58. ^ ראו עוד על מחקריו של פרופסור על זהויות מיניות בתאילנד Peter A. Jackson בקישור זה: https://researchers.anu.edu.au/researchers/jackson-pa
  59. ^ 1 2 Bailey JM (2003). The Man Who Would Be Queen: The Science of Gender-Bending and Transsexualism. Washington, D.C: Joseph Henry Press. ISBN 0-309-08418-0
  60. ^ Deborah L. Davis Ph.D. Laugh, Cry, Live, "Are Transgender Women Just Reinforcing Sexist Stereotypes? - Would transgender women exist if men were free to wear dresses?, Posted Sep 15, 2015
  61. ^ BBC news: The gay people pushed to change their gender By Ali Hamedani BBC Persian 5 November 2014
  62. ^ "The gay people pushed to change their gender". נבדק ב-2014-11-04.
  63. ^ 1 2 Green R (1974). Sexual Identity Conflict in Children and Adults. Basic Books (1974). ISBN 0-465-07726-9
  64. ^ Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation, January 1995, Developmental Psychology, APA.
  65. ^ Dr. Ken Zucker Talks About Sexual Orientation Research with Truth Wins Out - Wayne Besen's personal YouTube channel
  66. ^ 1 2 newnownext.com; "These Female Drag Queens Don’t Give A Tuck If You Think They’re Appropriating Gay Culture - 'No specific group of people should own the idea of performing femininity.'”, by Raven Snook 1/17/2018.
  67. ^ 1 2 3 American Psychological Association APA.org; All Things LGBTQ; "The Psychology of Drag - Understanding the science behind the art of pushing gender boundaries", by Jennifer O’Brien Ph.D; Posted Jan 30, 2018".
  68. ^ Archives of Sexual Behavior February 1989, Volume 18, Issue 1, pp 13–29; The socialization of homosexuality and heterosexuality in a non-Western society
  69. ^ Blanchard, R., & Bogaert, A. F. (1996). Homosexuality in men and number of older brothers. American Journal of Psychiatry, 153, 27–31.
  70. ^ סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).
  71. ^ סיכום נושאי מאת איילה מלאך-פיינס, "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".
  72. ^ John money, Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy, Prometheus Books; 1St Edition edition (December 1998), Chapter 4, Part 9.).
  73. ^ 1 2 Aust N Z J Psychiatry. 1996 Jun;30(3):422-5. The successful treatment of a gender dysphoric patient with pimozide. Puri BK1, Singh I
  74. ^ Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018
  75. ^ 1 2 LGBTQ Nation: 3 weird new myths about transgender people debunked, Monday, January 23, 2017
  76. ^ 1 2 3 Gender Analysis, Myth: Pimozide and gender dysphoria, Posted on December 30, 2016 by Zinnia Jones
  77. ^ SmartSexResource: Gender identity & expression

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.