בית הדין הבין-לאומי בהאג – הבדלי גרסאות
png תגית: שוחזרה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין לבלבל עם|בית הדין הפלילי הבין-לאומי}} |
{{אין לבלבל עם|בית הדין הפלילי הבין-לאומי}} |
||
{{בית משפט |
{{בית משפט |
||
| סמל = [[קובץ: |
| סמל = [[קובץ:International Court of Justice Seal.svg|מרכז|200 פיקסלים|חותם בית הדין הבין-לאומי לצדק]] |
||
| תמונה = [[קובץ:International Court of Justice HQ 2006.jpg|מרכז|250 פיקסלים|ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק ב[[האג]]]] |
| תמונה = [[קובץ:International Court of Justice HQ 2006.jpg|מרכז|250 פיקסלים|ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק ב[[האג]]]] |
||
| כיתוב = ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק ב[[האג]] |
| כיתוב = ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק ב[[האג]] |
||
גרסה מ־12:32, 6 בפברואר 2024
 | |
 | |
| ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג | |
| מאפיינים | |
|---|---|
| שטח שיפוט | חברות האומות המאוחדות |
| מדינה |
הולנד  |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות |
1945–הווה (כ־79 שנים) |
| גאוגרפיה | |
| קואורדינטות | 52°05′12″N 4°17′44″E / 52.086666666667°N 4.2955555555556°E |
|
www | |
 | |
  | |
בית הדין הבין-לאומי (באנגלית: ICJ - International Court of Justice, בצרפתית: CIJ - Cour internationale de justice) הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות, שהוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד. בית הדין פוסק לפי המשפט הבין-לאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:
- מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות, לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות.[1]
- מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות, שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות או מועצת הביטחון או ארגון של האו"ם שהוסמך על ידי העצרת הכללית להגיש בקשה זו.[2]
כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים נגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.
חוקת בית הדין הבין-לאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם חברות בה עם הצטרפותן לארגון. בהחלטה 9 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 1946 נקבע שגם מדינות שלא חברות בבית הדין יכולות בתנאים, שהוגדרו להגיש תביעה. באותה תקופה שווייץ לא הייתה חברה באו"ם. בהחלטה 11 של מועצת הביטחון של האו"ם נקבעו תנאים להצטרפות שווייץ לבית הדין הבין-לאומי.
הרכב וסדרי דין
בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. כל מדינה שהיא צד להליך בבית הדין, ואינה מיוצגת בו, יכולה לצרף אזרח שלה כשופט בהרכב.[3]
המסגרת לפעולת בית הדין הבין-לאומי לצדק נקבעה ב"חוקת בית הדין הבין-לאומי לצדק" (Statute of the International Court of Justice) אשר תוקנה לאחרונה בשנת 2001.[4] סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)), אשר תוקנו באחרונה בשנת 2005.[5]
ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.
הרכב חברי בית הדין הבין-לאומי בהאג, נכון ל-2023:
| שם | שם בשפת המקור | מדינה | תפקיד | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|---|
| ג'ואן דונוהיו | Joan E. Donoghue |  ארצות הברית
|
נשיאה | 2015 | 2024 |
| קיריל גבורגיאן | Кирилл Геворгян |  רוסיה
|
סגן נשיאה | 2015 | 2024 |
| עבד-אל-קאווי אחמד יוסף | عبد القوي يوسف |  סומליה
|
שופט | 2018 | 2027 |
| שיו הנג'ין | 薛捍勤 |  הרפובליקה העממית של סין
|
שופטת | 2012 | 2023 |
| פטר טומקה | Peter Tomka |  סלובקיה
|
שופט | 2021 | 2030 |
| רוני אברהם | Ronny Abraham |  צרפת
|
שופט | 2018 | 2027 |
| מוחמד בנונה | محمد بنونة |  מרוקו
|
שופט | 2015 | 2024 |
| לאונרדו נמר קלדיירה ברנט | Leonardo Nemer Caldeira Brant |  ברזיל
|
שופט | 2022 | 2031 |
| הילרי צ'ארלסוורת | Hilary Charlesworth |  אוסטרליה
|
שופטת | 2021 | 2030 |
| ג'וליה סבוטינדה | Julia Sebutinde |  אוגנדה
|
שופטת | 2021 | 2030 |
| דלוויר באנדארי | Dalveer Bhandari |  הודו
|
שופט | 2018 | 2027 |
| פטריק רובינסון | Patrick Robinson |  ג'מייקה
|
שופט | 2015 | 2024 |
| גאורג נולטה | Georg Nolte |  גרמניה
|
שופט | 2021 | 2030 |
| נוואף סלאם | نواف سلام |  לבנון
|
שופט | 2018 | 2027 |
| יוג'י איווסאווה | 岩澤雄司 |  יפן
|
שופט | 2021 | 2030 |
פסקי דין
בית הדין פוסק בנוגע לסכסוכים בין מדינות, לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות. פסקי הדין בעלי תוקף משפטי מחייב, וכאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין, רשאית מועצת הביטחון של האו"ם לנקוט בצעדים נגדה.
להלן סכסוכים נבחרים שהוכרעו בבית הדין הבין-לאומי:
- תלונה של ארצות הברית נגד איראן, על שזו החזיקה בדיפלומטים אמריקנים.[6]
- תלונה של ניקרגואה נגד ארצות הברית, על שזו הפעילה כוח כנגד ניקרגואה.[7]
- סכסוך בין תוניסיה ללוב אודות גבולותיו של המדף הימי ביניהן.[8]
- סכסוך בין ארצות הברית לקנדה אודות מיקומו של הגבול הימי ביניהן במפרץ מיין.[9]
- תלונה של יוגוסלביה כנגד המדינות החברות בברית נאט"ו, על פעולתן במלחמת קוסובו.
- יישום האמנה למניעה ולהענשה על פשעי רצח עם (בוסניה והרצגובינה נגד סרביה ומונטנגרו).[10]
- פרויקט גבצ'יקובו-נג'מרוש (Gabčíkovo-Nagymaros Project) (הונגריה/סלובקיה).[11]
- פעילויות חמושות בתחומה של קונגו (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגד אוגנדה).[12]
חוות דעת
בית הדין כותב חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות, מועצת הביטחון או ארגון אחר של האו"ם שהוסמך על ידי העצרת הכללית להגיש בקשה זו.[13]לחוות דעת אין אופי מחייב והן משמשות בעיקר ככלי ייעוץ לקהילה הבינלאומית ביחסה כלפי סוגיות מדיניות מורכבות.
להלן חוות דעת נבחרות שניתנו על ידי בית הדין הבין-לאומי:
- חוות דעת על גדר ההפרדה שבונה ישראל.[14]
- חוות דעת על חוקיות השימוש בנשק גרעיני.[15]
דיונים מתמשכים
להלן סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין (נכון לשנת 2016)[16]:
- הגבלות ימיות באוקיינוס ההודי (סומליה נגד קניה)
- סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
- גישה לאוקיינוס השקט (בוליביה נגד צ'ילה)
- סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
- השימוש במימי נהר הסילאלה (צ'ילה נגד בוליביה)
- הליכים פליליים מסוימים וחנינות (גינאה המשוונית נגד צרפת)
- נכסים איראניים מסוימים (איראן נגד ארצות הברית)
- רצח עם (דרום אפריקה נגד ישראל)
בית הדין וישראל
מדינת ישראל הצהירה כי היא רואה בבית הדין הבינלאומי "שיפוט חובה", ראשית בספטמבר 1950 לתקופה של חמש שנים,[17] ושוב ב-1957 ללא הגבלת זמן.[18]
חוות דעת על גדר ההפרדה
ב-8 בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם, לבקש חוות דעת מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בדבר "ההשלכות המשפטיות של בניית החומה בשטחים הפלסטינים הכבושים". בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות, ושמע טיעונים בעל פה מ-23 ועד 25 בפברואר. ישראל חלקה על סמכותו של בית הדין לפסוק בעניין, לא הציגה טיעונים בעל פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב, שרובם נסובו על סמכותו של בית הדין לדון בנושא ישראלי פנימי. גם ארצות הברית מתחה ביקורת על בית הדין בהאג ויחד עם 22 מדינות הגישה חוות דעת לביה"ד שהגדר היא נושא פוליטי ולא משפטי.[דרוש מקור]
בית הדין הצהיר כי "ישראל ניצבת בפני התקפות אלימות כנגד האוכלוסייה האזרחית שלה, ושזכותה, ואף חובתה, להגיב כדי להגן על חיי אזרחיה, אך על הצעדים להיות בהתאם למשפט הבין-לאומי."[19]
במסקנות חוות הדעת נקבע כי "חומת ההפרדה" (בלשון בית הדין) מנוגדת למשפט הבין-לאומי וקרא לישראל להפסיק את הקמת "החומה בשטחים הפלסטיניים הכבושים כולל מזרח ירושלים וסביבתה", לפרק את חלקיה שנבנו על שטחים שמעבר לקו הירוק, ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהקמתה. כמו כן קרא בית הדין לקהילה הבין-לאומית להימנע מלסייע להתמשכות המצב הבלתי חוקי שנוצר עקב הקמת הגדר, ולנקוט באמצעים חוקיים על מנת להביא להפסקת ההפרות מצד ישראל.[20] חוות הדעת ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד – השופט האמריקאי תומאס בורגנטל – שגם הוא הביע ביקורת כלפי מעשי ישראל, אך טען שבפני בית הדין לא עמד בסיס עובדתי מספיק בשביל ממצאיו הגורפים, וכי היה עדיף אילו נמנע מדיון בנושא.
חוות דעת על הכיבוש הישראלי
ב-30 בדצמבר 2022 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות לבקש מבית הדין הבין-לאומי בהאג חוות דעת מייעצת על ההשלכות המשפטיות של התמשכות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.[21]
האשמה ברצח עם
ערך מורחב – תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם
ב-20 בדצמבר 2023 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בתלונה שישראל מפרה את מחויבויותיה על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, במהלך פעולות צה"ל ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[22] הבקשה כוללת דרישה להוצאת "צו ביניים" שנועד להגן על הפלסטינים בעזה מפני המשך הפרת האמנה לכאורה, להביא להפסקה מיידית של פעולות ישראל שעלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בזכויות אחד הצדדים, ולהבטיח את עמידתה של ישראל בדרישות האמנה.[23] הדיון בתלונה התקיים ב-11 וב-12 בינואר 2024.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית הדין הבין-לאומי בהאג (בצרפתית, באנגלית, בערבית, בספרדית, ברוסית ובסינית)
בית הדין הבין-לאומי בהאג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בית הדין הבין-לאומי בהאג, ברשת החברתית LinkedIn
בית הדין הבין-לאומי בהאג, סרטונים בערוץ היוטיוב- כמה צודק הצדק הבין-לאומי?, פרלמנט 33, 16 ביולי 2001
- בית הדין הבין-לאומי בהאג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בית הדין הבין-לאומי לצדק, דף שער בספרייה הלאומית- אל"ם (מיל') נעם נוימן, על לוחמת משפט (פודקסט), אתר מערכות
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ צד לסכסוך לא מוכרח להיות חבר באו"ם.
- ^ ההליך מוסדר בפרק 4 לחוקת בית הדין הבין-לאומי
- ^ חוקת בית הדין הבינלאומי לצדק, סעיף 31
- ^ Statute of the International Court of Justice
- ^ Rules of Court | International Court of Justice
- ^ United States Diplomatic and Consular Staff in Tehran (United States of America v. Iran)
- ^ Military and Paramilitary Activities in and against Nicaragua (Nicaragua v. United States of America)
- ^ Continental Shelf (Tunisia/Libyan Arab Jamahiriya)
- ^ Delimitation of the Maritime Boundary in the Gulf of Maine Area (Canada/United States of America)
- ^ Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (Bosnia and Herzegovina v. Serbia and Montenegro)
- ^ Gabčíkovo-Nagymaros Project (Hungary/Slovakia)
- ^ Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Uganda)
- ^ ההליך מוסדר בפרק 4 לחוקת בית הדין הבין-לאומי
- ^ Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory
- ^ Legality of the Threat or Use of Nuclear Weapons
- ^ Pending Cases | International Court of Justice
- ^ הצהרת ממשלת ישראל בדבר קבלת סעיף שיפוט החובה בחוקת בית הדין הבינלאומי, 4 בספטמבר 1950
- ^ הצהרת ממשלת ישראל בדבר קבלת סעיף שיפוט החובה בחוקת בית הדין הבינלאומי, 1957
- ^ ד"ר אייל גרוס, פרשנות: ההחלטה בהאג - צעד נוסף לבינאום ומישפוט הסכסוך, באתר ynet, 10 ביולי 2004
- ^ חוות דעתו של בית הדין הבין-לאומי לצדק - סיכום חוות הדעת מתורגם לעברית, באתר בצלם
- ^ U.N. asks World Court to give opinion on Israel's occupation
- ^ איתמר אייכנר, דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ The Republic of South Africa institutes proceedings against the State of Israel and requests the Court to indicate provisional measures, ICJ Press Release No. 2023/77, 29 December 2023
| האומות המאוחדות | ||
|---|---|---|
| חברים | מדינות החברות באומות המאוחדות | 
|
| ארגוני האו"ם | העצרת הכללית • מועצת הביטחון • המועצה הכלכלית-חברתית • מועצת הנאמנות • המזכירות • בית הדין הבין-לאומי לצדק | |
| החלטות האו"ם | החלטות העצרת הכללית • החלטות מועצת הביטחון | |
| ערכים נוספים | מגילת האומות המאוחדות • קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם • זכות הווטו במועצת הביטחון של האו"ם | |