נוראדרנלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eyalking (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Eyalking (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[עקה]] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהיפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר|שרירים]] ועוד.
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[עקה]] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהיפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר|שרירים]] ועוד.


[[קוקאין]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו על הנוראדרנלין על ידי האטת הקליטה החוזרת שלו. כתוצאה מכך הנוירונים הפוסט-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הקליטה החוזרת של נוראדרנלין, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות או לרדת יגרום במקביל לעלייה/ירידה בהתאם של מצב הרוח של הצרכן.
[[קוקאין]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו על הנוראדרנלין על ידי האטת הקליטה החוזרת שלו. כתוצאה מכך הנוירונים הפוסט-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הקליטה החוזרת של נוראדרנלין, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין ב[[סינפסה|סינפסות]] שב[[מוח]] לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־19:06, 21 במרץ 2011

נוסחת המבנה של נוראדרנלין

נוראדרנלין (Noradrenaline, קרוי גם נוראפינפרין, Norepinephrine) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.

נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי עקה או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהיפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד.

קוקאין ואמפטמינים מגבירים את השפעתו על הנוראדרנלין על ידי האטת הקליטה החוזרת שלו. כתוצאה מכך הנוירונים הפוסט-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הקליטה החוזרת של נוראדרנלין, וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.

ראו גם