נוראדרנלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


==גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין==
==גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין==
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[דחק]] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהיפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר]]ים ועוד.
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[דחק]]{{הערה|שם=Chakravarty2010}} או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהיפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר]]ים ועוד.
בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של [[שינה]], [[רוגע]] ו[[דיכאון]]{{הערה|שם=Chakravarty2010|Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.‏}}.
בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של [[שינה]], [[רוגע]] ו[[דיכאון]]{{הערה|שם=Chakravarty2010|Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.‏}}.



גרסה מ־10:03, 30 באוגוסט 2014

נוסחת המבנה של נוראדרנלין

נוראדרנלין (Noradrenaline, קרוי גם נוראפינפרין, Norepinephrine) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.

גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין

נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק[1] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהיפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של שינה, רוגע ודיכאון[1].

קוקאין, אופייטים ואמפטמינים מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת הספיגה החוזרת שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין[דרוש מקור], וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.‏


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.