שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  לפני 6 חודשים
מ
שוחזר מעריכות של 46.116.90.22 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
א' היא [[אם קריאה]] עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם [[מהטמה גאנדי]].
 
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי ל[[חמשת מוצאי הפה]], א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה [[פונולוגיה|פונולוגית]] היא מייצגת [[עיצור סדקי, סותם, אטום]] {{כ}}(/ʔ/ {{כ}}:[[IPA]]). כ[[עיצור גרוני]] היא אינה מקבלת [[דגש חזק]], ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין [[מפיק (לשון)|מפיק]] שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו{{הערה|1=[[ישראל ייבין]], "‫א דגושה במקרא", בתוך: '''מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון''', תשל"ח, עמ' 223–227.}}. אא
 
בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת [[ח]]' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי ה[[יוונית]], ולכן שמות כמו [[רב חנן בר אמי]] יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב '''אנן''' בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם [[אדריאנוס]] (ולא [[הדריאנוס]]) לקיסר הרומי "'''H'''adrianus"{{הערה|[[שי"ר]], ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.}}.

תפריט ניווט