אוגריתית

אוגריתית
מדינות	אוגרית
דוברים	נכחדה
כתב	אלפבית אוגריתי
משפחה	אפרו אסיאתית; שמית; שמית תיכונה; שמית צפון-מערבית; כנענית (במחלוקת); אוגריתית
קוד ISO 639-2	uga
קוד ISO 639-3	uga
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אוּגריתית היא שפה שמית צפון־מערבית שדוברה בעיר הנמל אוגרית ובסביבתה, בצפון מערב הלבנט, הידועה בעיקר מכתבי אוגרית שנמצאו על לוחות חרס בחפירות העיר. האוגריתית קרובה לעברית, והספרות האוגריתית קרובה לספרות המקרא. שיוכה של האוגריתית בענף הכנעני של השפות השמיות הצפון־מערביות (בתוכו נמצאות גם העברית והפיניקית) שנוי במחלוקת בין החוקרים.

מאפיינים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הכתב

ערך מורחב – אלפבית אוגריתי

האוגריתית השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות – האלפבית האוגריתי – שהוא איננו הברתי אלא עיצורי, למעט שלוש אותיות נפרדות המציינות את העיצור א' עם התנועות a,‏ i ו־u; באלפבית 30 אותיות, והוא מבוסס בחלקו על הכתב הכנעני־פיניקי.^[1]

תוכן הכתבים באוגריתית

שורה מהיצירה הולדת שחר ושלם: "טבחֿ [גד] בחלב" (="בשלו גדי בחלב") ובהמשך: "אננח בחֿמאת". מקובל לפרש זאת כאזכור למנהג כנעני קדום של בישול גדי בחלב, מקורו של האיסור המקראי על בשר בחלב

ערכים מורחבים – כתבי אוגרית, שירה אוגריתית

רוב המסמכים בשפה האוגריתית הם לוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם השירה האוגריתית – סיפורי מיתולוגיה שיריים־עלילתיים ("עלילות בעל וענת", "עלילת אקהת", "עלילת כרת" ועוד), כתבים משפטיים, כתבים דתיים, כתבים רבים מנהליים ועוד. חפצים מעטים כתובים אוגריתית נמצאו מחוץ לאוגרית, כגון בנחל תבור, בית שמש, תענך, כמד, צרפת (עיר פיניקית) וקפריסין.^[2]

סגנון

כתבי אוגרית משקפים את הלשון האוגריתית בטווח ארוך יותר מ־200 השנים בהם נכתבו: בעוד הכתבים המאוחרים ביותר, שנכתבו ממש לפני חורבן אוגרית במשבר תקופת הברונזה המאוחרת (כמה מהם נכתבו כה קרוב לחורבן, שכותביהם הספיקו להניחם בכבשן אך בשל החורבן לא הספיקו לחמם אותם), משקפים את לשון היום־יום, חלק מהטקסטים העתיקים ביותר משקפים שלבים קדומים יותר של השפה, שכן הם נמסרו בעל פה כמה דורות לפני שהועלו על הכתב.^[3]

הטקסטים השיריים הם הטקסטים הארוכים ביותר ששרדו מכתבי אוגרית. לשונם פואטית, ונוצרה במאות שנים של מסורות בעל־פה; היא מבוססת על הניב השירי הכנעני הרחב יותר, עליו התבססה גם הלשון הפואטית העברית הקדומה, החולקת עם הלשון הפואטית האוגריתית מאפיינים רבים.^[3]

הלשון הפרוזאית במסמכים המלכותיים ובמכתבים בין בני מלוכה ופקידים בכירים קרובה מאוד לטקסטים הספרותיים (אך קיימים הבדלים, בעיקר בשימוש בזמני הפועל), והם ניחנים בסגנון מעודן ובכתיב מדויק.^[3] כמה טקסטים לא פורמליים, שנכתבו על־ידי בעלי השכלה לקויה או זרים, חושפים מאפיינים בלשון המדוברת שלא משתקפים באורתוגרפיה הסטנדרטית.^[4]

שחזור השפה והגייתה

אמנם אין תיעוד פונטי לאוגריתית, אך ניתן לשחזר את הגיית רוב מילותיה על בסיס שפות שמיות אחרות המבוססות על מערכות פונולוגיות דומות, כגון עברית מקראית וסורית (שהגייתן נשמרה במסורת מימי קדם), וערבית.^[5] רוב הטקסטים האוגריתיים נכתבו באלפבית עיצורי כמעט לגמרי (למעט אחדים שנכתבו בכתב יתדות אכדי הברתי) שמשתמש בתנועות בחוסר עקביות, אך ניתן לשחזר את הגיית התנועות די בבטחה באמצעות שימוש ביקורתי בחומר האוגריתי וההשוואה ללשונות אחרות.^[5]

שיוך

במחקר הבלשני נתונה מחלוקת בשאלה האם יש לסווג את האוגריתית כשפה כנענית. בפרסומים הראשוניים של לוחות באוגריתית, היא סווגה על־ידי מפענחיה הצרפתים כפיניקית; בהמשך, נעשה ברור שמדובר בשפה נפרדת מהפיניקית.^[6] חלק מהחוקרים סיווגו את השפה כחלק ממשפחת השפות הכנעניות, בעוד אחרים סיווגוה כשפה שמית צפון־מערבית נפרדת מענף השפות הכנעניות. משה דוד קאסוטו סיווג את השפה כ”ענף הגזע הכנעני [...] דיאלקט כנעני צפוני”, שההבדל בינו לבין דיאלקטים אחרים הוא בעיקר בשלב ההתפתחותי; אל ה"גזע הכנעני" שייכת גם העברית.^[7] חוקרים רבים הסכימו עם קביעה זאת.^[8]^[9]^[10]^[11]^[12]^[13] החוקרים הרואים באוגריתית נפרדת מהענף הכנעני של השפות השמיות הצפון־מערביות ציינו כמה הבדלים בין האוגריתית הקלאסית מתקופת הברונזה לבין שפות כנעניות כגון פיניקית, עברית, ומואבית מתקופת הברזל: למשל, היעדר המעתק מתנועת ā ל־ō, תחילית הגרימה "ד־" במקום "שֶׁ־ּ" או המיליות "אשר" (בעברית) ו"אש" (בפיניקית), ומעתקי העיצורים שונים מבפיניקית ועברית, והבדלים קטנים נוספים בתצורה ובתחביר.^[14]^[15] לפי צבי ושפרה רין, הבחנה בין האוגריתית ושאר הלשונות הכנעניות לבין ניב העברי נובעת, על פי רוב, ממניעים רגשיים יהודיים־נוצריים ולא ממניעים בלשניים דווקא.^[8] המסורת נוטה לראות בניב הכנעני של בני ישראל ה"כשרים" והחד־אליים – עברית, ואילו בניבים שבפי העכו"ם – לא עברית, שפה נפרדת.^[16] הכינוי "עברית" ללשון המקרא הוא סר עת, והוא מופיע לראשונה רק במבוא לתרגום היווני לבן סירא, בשנת 132 לפנה"ס, בעוד הכינוי המקראי ללשון המקרא הוא "שפת כנען" (או "יהודית", היא הניב של שפת כנען שדובר בממלכת יהודה בלבד).^[17]

כורש גורדון סבר ששאלת השיוך העיקרית היא האם האוגריתית היא כנענית או לא, ומאחר שרוב החוקרים מגדירים את הכנענית לפי הניבים שהם מכלילים בה, התשובה לשאלה היא שרירותית.^[18]

קרבה לעברית ולספרותה

על פי משה דוד קאסוטו "הלשון האוגריתית היא אחת הלשונות השמיות הקרובות ביותר ללשון העברית, והספרות האוגריתית קרובה מאוד בצורתה לספרותו של עם ישראל".^[19]

את הקרבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: "כנפ נשרם" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשם" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלך אב שנם" (=מלך אבי שנים), "קרב אפק תהמתם" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת אתֿרת ים" (=ותען הרבה=הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תצמית אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת יתֿפט תֿפט יתם" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל יתֿב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה), "טל שממ שמנ ארצ" (=טל שמים שמני ארץ), "אשהלכ שבתכ דממ" (=להוליך שיבתו בדם), "רכב ערפת" (=רוכב ערבות [במובן עננים]), "בנ קדש" (=בני קדוש), "מסדת ארצ" (=מוסדות ארץ).

בשירה האוגריתית קיים דמיון רב בסגנון השירה ובמשקלה לשירה הקיימת בתנ"ך. השוואה בין קטע מהעלילה לבין קטע מספר משלי תמחיש דמיון זה.

בשירה האוגריתית	בספר משלי
שני זבחים שנא בעל, ושלשה רוכב ערבות: זבח בושת, זבח מדון, וזבח מדמנת אמהות.	שלשה המה נפלאו ממני, וארבע[ה] לא ידעתים: דרך הנשר בשמים, דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה
לוח KTU 1.4 טור III	משלי, ל', י"ח–י"ט

אנסון רייני הדגיש שקרבה ספרותית אין משמעה בהכרח קרבה לשונית, שכן קרבה ספרותית יכולה לנבוע מקרבה תרבותית בין תרבויות הדוברות שפות נפרדות ולא קשורות.^[20]

ראו גם

לקריאה נוספת

דניאל סיון, דקדוק לשון אוגרית, מוסד ביאליק, 1993

Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגריתית בוויקישיתוף

תווי יוניקוד לשפה האוגריתית
מבוא לדקדוק אוגריתי, באתר Quartz Hill School of Theology
Ugarit and the Bible (מתוך קורס המבוא לדקדוק אוגריתי) - דיון ביחסים שבין אוגריתית והעברית המקראית (באנגלית)
שפה אוגריתית, דף שער בספרייה הלאומית
שירת בלעם ולשונות שם מאת צבי בצר (אורכב 12.07.2007 בארכיון Wayback Machine)

הערות שוליים

^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 13, 22–24
^ Philip J. Boyes, Variation in alphabetic cuneiform: Rethinking the ‘Phoenician’ inscription from Sarepta, Oxbow Books, 2020, Early Alphabets, עמ' 29–52, ISBN 978-1-78925-092-3
^ ¹ ² ³ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 15
^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 15, 35
^ ¹ ² Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 28
^ לוחות השירה האוגריתית פורסמו תחת התואר "phénicien" ("פיניקי" בצרפתית) בכתב העת Syria החל מכרך 14 (1933); וראו באותו כתב עת, Jean Cantineau, La langue de Ras-Shamra, Syria 13, 1932, עמ' 164: Ceci dit, une chose surprend : les déchiffreurs semblent être tombés d'accord pour reconnaître dans la langue des tablettes de Ras-Shamra du phénicien ou du moins un dialecte cananéen voisin du phénicien. Je crois que cette identilication linguistique est en complet désaccord avec quelques faits phonétiques qui apparaissent dès maintenant.
^ מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, 1951, עמ' 10 (ראו גם בעמ' 20)
^ ¹ ² צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11
^ ח. א. גינזברג, כתבי אוּגרית, מוסד ביאליק (ע"י ועד הלשון העברית), תרצ"ו, עמ' 14
^ W. F. Albright, Recent Progress in North-Canaanite Research, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1938, עמ' 18–24 doi: 10.2307/1354818
^ Mitchell Dahood, Psalms I, Doubleday & Company, 1965, עמ' XVI, XVIII; Mitchell Dahood, Psalms II, Doubleday & Company, 1968, עמ' XV ff.
^ Zellig S. Harris, Development of the Canaanite Dialects, American Oriental Society, 1939, עמ' 18
^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' כ"ו
^ John Screnock with Vladimir Olivero, A GRAMMAR OF UGARITIC, 2022, עמ' 10-11
^ Daniel Sivan, A GRAMMAR OF THE UGARITIC LANGUAGE, 2001 (מהדורה שניה), עמ' 2-4
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11–12
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 12
^ Cyrus H. Gordon (1965). Ugaritic Textbook: Grammar, Texts in Transliteration, Cuneiform Selections, Glossary, Indices ("UT"). Pontifical Biblical Institute. p. 144.
^ משה דוד קאסוטו, פתיחה, האלה ענת
^ אנסון פראנק רייני, כלים חדשים לחקר האוגריתית, לשוננו ל, 1966, עמ' 253–254

[1] Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 13, 22–24

[2] Philip J. Boyes, Variation in alphabetic cuneiform: Rethinking the ‘Phoenician’ inscription from Sarepta, Oxbow Books, 2020, Early Alphabets, עמ' 29–52, ISBN 978-1-78925-092-3

[:02-3] ¹ ² ³ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 15

[4] Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 15, 35

[:1-5] ¹ ² Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 28

[6] לוחות השירה האוגריתית פורסמו תחת התואר "phénicien" ("פיניקי" בצרפתית) בכתב העת Syria החל מכרך 14 (1933); וראו באותו כתב עת, Jean Cantineau, La langue de Ras-Shamra, Syria 13, 1932, עמ' 164: Ceci dit, une chose surprend : les déchiffreurs semblent être tombés d'accord pour reconnaître dans la langue des tablettes de Ras-Shamra du phénicien ou du moins un dialecte cananéen voisin du phénicien. Je crois que cette identilication linguistique est en complet désaccord avec quelques faits phonétiques qui apparaissent dès maintenant.

[7] מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, 1951, עמ' 10 (ראו גם בעמ' 20)

[:0-8] ¹ ² צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11

[9] ח. א. גינזברג, כתבי אוּגרית, מוסד ביאליק (ע"י ועד הלשון העברית), תרצ"ו, עמ' 14

[10] W. F. Albright, Recent Progress in North-Canaanite Research, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1938, עמ' 18–24 doi: 10.2307/1354818

[11] Mitchell Dahood, Psalms I, Doubleday & Company, 1965, עמ' XVI, XVIII; Mitchell Dahood, Psalms II, Doubleday & Company, 1968, עמ' XV ff.

[12] Zellig S. Harris, Development of the Canaanite Dialects, American Oriental Society, 1939, עמ' 18

[13] נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' כ"ו

[14] John Screnock with Vladimir Olivero, A GRAMMAR OF UGARITIC, 2022, עמ' 10-11

[15] Daniel Sivan, A GRAMMAR OF THE UGARITIC LANGUAGE, 2001 (מהדורה שניה), עמ' 2-4

[16] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11–12

[17] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 12

[18] Cyrus H. Gordon (1965). Ugaritic Textbook: Grammar, Texts in Transliteration, Cuneiform Selections, Glossary, Indices ("UT"). Pontifical Biblical Institute. p. 144.

[19] משה דוד קאסוטו, פתיחה, האלה ענת

[20] אנסון פראנק רייני, כלים חדשים לחקר האוגריתית, לשוננו ל, 1966, עמ' 253–254

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]