מינוטאור (סדרת משגרים)
מינוטאור (באנגלית: Minotaur) היא סדרת משגרים אמריקאים, שפותחה מהטילים הבליסטים הבין-יבשתים LGM-30 מיניטמן ו-LGM-118 Peacekeeper. השיגור הראשון בוצע בשנת 1994. הסבה בוצע בנורת'רופ גראמן בהתאם לחוזה עם חיל האוויר של ארצות הברית. בסך הכול פותחו 5 דגמים לשיגור לוויינים לטיסה תת-מסלולית, מסלול לווייני נמוך ו-מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי. מספר שלבים משתנה בהתאם לדגם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדגם הראשון בסדרה יצאה בשם "טאורוס". הוא פותח על בסיס טיל LGM-118 Peacekeeper. המשגר כולל 4 שלבים. לאחר השיגור הראשון בשנת 1994 היו מספר שיגורים כושלים ומשגר עבר מיתוג מחדש תחת שם "מינוטאור סי". זה הדגם היחיד שניתן לשימוש לשיגורים מסחריים. המשגר יכול להביא מטען במשקל 1,458 ק"ג למסלול לווייני נמוך או כ-1,000 ק"ג למסלול מסונכרן-שמש.
שיגורי "מינוטאור 1" החלו בשנת 2000. דגם זה פותח מטיל LGM-30 מיניטמן. השיגורים מבוצעים מבסיס חיל האוויר ונדנברג ונמל החלל האזורי המרכז-אטלנטי בוירג'יניה. המשגר יכול להביא מטען במשקל 580 ק"ג למסלול לווייני נמוך. בסך הכול בוצעו 12 שיגורים.
שיגורי "מינוטאור 2" החלו בשנת 2000. דגם זה פותח מטיל LGM-118 Peacekeeper. השיגורים מבוצעים ממספר אתרים. המשגר יכול להביא מטען במשקל 1,735 ק"ג לטיסה תת-מסלולית. בסך הכול בוצעו 6 שיגורים.
פיתוח "מינוטאור 3" טרם הסתיים. דגם זה פותח מטיל LGM-30 מיניטמן. השיגורים מתוכננים להתבצע מבסיס חיל האוויר ונדנברג. המשגר יכול להביא מטען במשקל 3,000 ק"ג לטיסה תת-מסלולית.
שיגורי "מינוטאור 4" החלו בשנת 2010. דגם זה פותח מטיל LGM-118 Peacekeeper. השיגורים מבוצעים מבסיס חיל האוויר ונדנברג ונמל החלל הפסיפי - אלסקה. המשגר יכול להביא מטען במשקל 400 ק"ג לטיסה תת-מסלולית.
שיגור "מינוטאור 5" בוצע בשנת 2013. דגם זה פותח על בסיס משגר "מינוטאור 4" תוך הוספת שלב רביעי. השיגור בוצע מנמל החלל האזורי המרכז-אטלנטי עם לוויין LADEE. המשגר יכול להביא מטען במשקל 342 ק"ג לתמרון מעבר ירחי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
