מירי אלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־18:05, 2 בינואר 2010 מאת Eman (שיחה | תרומות) (תמונה נורמאלית)
מירי אלוני בהופעה ב-2010

מירי אלוני (נולדה ב-25 בדצמבר 1949) זמרת ישראלית.

סוף שנות ה-60: להקת הנח"ל

מירי אלוני התגייסה ללהקת הנח"ל בשנת 1968 והצטרפה להקלטות התקליט "כל הכבוד לנח"ל ולצוות התוכנית "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים" במקום שולה חן. כישלון התוכנית "הפרוטה והירח" שבויימה על ידי נעמי פולני הוביל את מירי ואת חברי הלהקה לתוכנית ה-21, הידועה כ"קרנבל בנח"ל". לצדה היו בלהקה הסולנים מוטי פליישר ואופירה גלוסקא וכן טליה גולדברג, דסי הדרי, אלי מגן, מיכל בר זיו, אמוץ ברונטמן, דני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, נחום שגיא ואסתי כץ. הסולו הראשון שלה היה בשיר "קרנבל בנח"ל".

בתוכניתה ה-22 של הלהקה "שא לשלום" הידועה גם כ"היאחזות הנח"ל בסיני" הפכה אלוני לסולנית הבלתי מעורערת. היא שרה את שיר הנושא כמו גם את "אנחנו ואתם", "הבן יקיר לי" ו"שיר לשלום". לצדה בלהקה היו ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, רותי הולצמן, תמי עזריה, טליה גולדברג, מאיר פניגשטיין, יובל חבצלת, איציק בן מלך ואמוץ ברונטמן.

שנות ה-70: שיא הקריירה

לאחר שחרורה ביצעה את שירי הנושא של הסדרה הטלוויזיונית החלוצית חדווה ושלומיק. השירים "הבלדה על חדוה ושלומיק" ו"להיות לבד" (יהונתן גפן/יאיר רוזנבלום) שרדו הרבה שנים אחרי שהסדרה נשכחה וזכו לביצועים נוספים, בהם צביקה פיק וזוהר ארגוב שביצעו כל אחד בנפרד את "להיות לבד". באותה התקופה השתתפה במופע "ג'אמבו" יחד עם בוגרי להקות צבאיות נוספים.

אלוני הייתה הצלע הנשית בלהקת הרוק אחרית הימים. במהלך חברותה בלהקה, הקליטה כסולנית את השירים "הנסיכה" למילותיה של המשוררת דליה רביקוביץ, "תחת עץ האקליפטוס" למילותיו של חיים חפר ו"חייו ומותו של מר גוסקין" למילותיו של חנוך לוין, בשאר שירי האלבום המשיכה לבלוט בליווי קולי לשירתם של שאר חברי הלהקה. לאחר מכן, השתתפה אלוני בחבורת בימות, אשר שרה את שירי נעמי שמר ומשם זכורים ביצועה לשירים "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם".

בפסטיבל הזמר שהתקיים בשנת 1973, שרה אלוני את השיר שכתבה המשוררת תרצה אתר לזכר אביה, נתן אלתרמן, "שיר לערב חג" (ל' יעקב הולנדר, ע' משה וילנסקי). באותה שנה יצא אלבומה הראשון של מירי אלוני כסולנית, "מונה ליזה של המאה העשרים", שכלל חלק מלהיטיה הקודמים (ביניהם "הבלדה לחדווה ושלומיק", "להיות לבד", "בהאחזות הנח"ל בסיני" ועוד) וכן שירים חדשים כ"מונה ליזה של המאה העשרים" (מ' ול' דפנה אילת, ע' אלכס ווייס), "במות הקיץ" (מ' רחל שפירא, ל' וע' מוני אמריליו), "אהבת איתמר בן אב"י" (מ' דודו ברק, ל' וע' נורית הירש) וגם שיר משעשע הכולל חיקויים, "האדיוטית". ב-1974 העלה הבמאי צדי צרפתי ערב שירי ברטולד ברכט, עם יוסי פולק ובני אמדורסקי שנקרא "ההנאות הקטנות שבחיים" בו זכתה אלוני לתשבחות ענק ולהצלחה בזכות ביצועיה לשיריו ומאז הוגדרה כ'זמרת ברכטיאנית'.

באותו עשור שיחקה אלוני במספר סרטי קולנוע ישראלים ובהם: "חכם גמליאל" עם יוסי בנאי בשנת 1973, "נישואין נוסח תל אביב", עם טוביה צפיר בשנת 1979, שהיווה גרסה למחזה "הקמצן" של מולייר, ובשנת 1982 השתתפה לצידם של שרגא הרפז ואשר צרפתי בסרט "אהבה אילמת".

שנות ה-80

בראשית שנות ה-80 הופיעה אלוני בערב שערך והפיק מי שלימים הפך בעלה, שמואל אומני, "נשים על פי ברכט", וזכתה להצלחה מרובה. בשנת 1987 הקליטה את אלבומה השני "טיפה אהבה", גם הוא בהפקתו של שמואל אומני, ממנו בלטו השירים 'כמו האמונה' שהתחרה בקדם אירוויזיון, ואחד משירי הזיכרון המצמררים ביותר שנכתבו על ידי עמנואל צבר ויאיר רוזנבלום "על דעת המקום" המספר את סיפור נפילתם של שני חיילים מתלפיות בשם יובל הראל, במהלך מלחמת לבנון הראשונה. אלוני הקדישה אותו לכל היובלים שלא זכו להגיע אל הים. באלבום מופיעה גם גרסה בעיבודו של גרי אקשטיין ל"שיר לשלום", המזוהה ביותר עם אלוני עוד מימי להקת הנח"ל. מאוחר יותר הקליטה אותו גם עם הכנר סמיר שוקרי.

משנות ה-90 ועד היום

בעצרת תמיכה בהמשך תהליך השלום שנערכה בכיכר רבין בשנת 1995 ביצעה את "שיר לשלום" והתמונה בה מצטרפים אליה יצחק רבין ושמעון פרס לשירה היא אחת התמונות שנחרטו בזיכרון מהעצרת ההיא. בסיומה של העצרת נרצח יצחק רבין והביצוע לשיר השיב את אלוני אל התודעה הציבורית.

לאחר מכן הקליטה אלוני גרסה נוספת לשיר לזכרו של רבין בעיבוד של יוסי בן נון אשר נכללה באוסף שלה שיצא באותה שנה וכלל את מיטב להיטיה.

בשנת 1999 נסעה הזמרת לסיבוב הופעות בגרמניה, שם הוזמנה להופיע. בשנת 2002, אחרי שלוש וחצי שנים בגרמניה, חזרה אלוני לארץ.

בפברואר 2003 לאחר הפגנת האומנים על קיצוץ גדול בתרבות, החלה אלוני לקיים מופע רחוב בצומת הרחובות אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, במקביל לשוק האומנים והיוצרים המתקיים כחלק מיריד האומנים המוכרים שם את יצירתם. בתחילה היה הצעד מחאתי, אולם, כך מעידה הזמרת, התאהבה הזמרת בסוג הופעה זו, ובקשר הבלתי אמצעי עם הקהל שמקיף אותה בהמוניו, ומאז ועד היום, אלוני מופיעה בצמוד ליריד האומנים היוצרים בכל שלישי ושישי.

בנובמבר 2005, השתתפה אלוני בעצרת המציינת עשור לזכרו של רבין. בנובמבר 2006 הקליטה את השיר 'כשהלב בוכה' למילים של יוסי גיספן ושמואל אלבז וזכתה לתשבחות רבות בשל האינטרפרטציה שלה לשיר.

בשנת 2006 החלה חברת שמיים בראשותו של גיא מרוז לצלם סרט תיעודי על חייה של הזמרת.

בשנת 2007 הוציאה חברת הד ארצי בהוצאה מחודשת בשיתוף פעולה עם הזמרת את אלבום המופע "הנאות קטנות שבחיים", שביים צדי צרפתי יחד עם בני אמדורסקי ויוסי פולק ההוצאה המחודשת כללה שלושה גרסאות מחודשות לשירי הסולו של מירי מאותו תקליט מתוך הופעה חיה בברלין בשנת 2000.

בשנת 2008 שיחקה בסדרה "דני הוליווד" את אמו של רינגו. עוד באותה שנה הוציאה אלוני סינגל חדש בהפקה עצמית למילים שכתבה בעצמה, והלחינה המשוררת נורית הירש השיר נקרא 'גם אם לא אשמע אני אשיר עד כלות', מכאן נקרא גם הסרט התיעודי על חייה ששודר באותה שנה "לשיר עד כלות".

קישורים חיצוניים