מכל העמים
מכל העמים
|
---|
בִּבְכוֹת יְלָדֵינוּ בְּצֵל גַּרְדֻּמִּים |
שני הבתים הראשונים של השיר |
מִכָּל הָעַמִּים הוא שיר מאת נתן אלתרמן שפורסם במסגרת מדורו "רגעים" בעיתון "הארץ" ב-27 בנובמבר 1942.[1] השיר הוא אחת התגובות הראשונות של היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה. ב-1948 כונס השיר לכרך הראשון של שירי "הטור השביעי" והועמד בראש חלקו הראשון של הספר, חלק שירי השואה, שנקרא אף הוא "מכל העמים".
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בראשית 1942 קיבל גרהארט ריגנר, נציג הקונגרס היהודי העולמי בשווייץ, מידע מהימן על תוכנית "הפתרון הסופי" והשמדת היהודים על ידי גרמניה הנאצית, והעבירו לידיעת בעלות הברית במברק, שלימים נודע בכינוי מברק ריגנר. הממשל האמריקאי שוכנע באמיתות מברק ריגנר, וב-24 בנובמבר 1942 פרסם הרב סטיבן וייז את תוכנו בעיתונות. מידע דומה מסרה גם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ומשרד החוץ הבריטי אישר אף הוא את המידע. הידיעות על רצח היהודים החלו להופיע בכותרות ראשיות של עיתונים במדינות השונות החל מ-22 בנובמבר.[2] ב-22 בנובמבר 1942 התפרסמה גם בארץ ישראל ידיעה שהתקבלה "ממקורות מהימנים ומוסמכים" שהנאצים החלו במסע השמדה שיטתי של יהודי פולין.[3]
כתיבת השיר ותוכנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נתן אלתרמן שימש באותה עת כעורך לילה במערכת עיתון "הארץ", וקיבל לידיו את הידיעות שלא-יאמנו, אף שהעיבו כאפשרות מחרידה עוד לפני כן ואף קיבלו ביטוי מסוים בשיריו ("שמחת עניים", "נקמת השטריימל", "שני גנרלים בחזית חרקוב" ו"אבא כץ ובניו בחזית סטלינגרד"). תוך ימים ספורים כתב שיר המבטא הפנמה של האסון ומציג כתב-אשמה חריף נגד ראשי העולם החופשי ("בבכות ילדינו בצל גרדֻמים/ את חמת העולם לא שמענו") והאפיפיור פיוס השנים עשר ("והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום/ לא יצא מהיכל עם צלמי הגואל/ לעמוד יום אחד בפוגרום"), שלא עשו דבר כדי למנוע את ההשמדה. בכך היה בין הראשונים שלא תלו את האשמה בגרמניה בלבד, אלא בעולם הנוצרי כולו.
נמען השיר ("אתה") הוא אלוהים, תוך רמיזה מפורשת לתפילת אתה בחרתנו מכל העמים, אולם בהיפוך: בחירת העם היהודי על ידי האל איננה לטובת בני העם אלא מהווה את גזר דינם ("שאתה בחרתנו מכל הילדים/ לֵהָרֵג מול כיסא כבודֶךָ"). רק לאחר שהאל יאסוף את דם הנרצחים ("ואתה את דמנו אוסף בכדים/ כי אין לו אוסף מלבדֶךָ./ ואתה מריחו כמו ריח פרחים/ ואתה מלקטו במטפחת") מובטח שינקום - לא רק ברוצחים אלא גם בשותקים, בעמי העולם שעמדו מנגד ("אתה תבקשנו [את הדם] מידי הרוצחים/ ומידי השותקים גם יחד"). מרדכי נאור מעלה את השאלה האם בין "השותקים" של אלתרמן מצויים לא רק אומות העולם אלא גם יהדות המדינות החופשיות והיישוב העברי בארץ ישראל, שהשיר בא לעורר.[4]
השיר משמיע גם קול נוסף: הדוברים בקול הנוסף הם הילדים היהודים, המדומים לגדיים תמימים המובלים לטבח ("במקום שעומד בו שָנים כמו גדי/ ילד קט/ אלמוני/ יהודי"), הקוראים לאמם. המשורר מציג את מות הילדים באופן מצמרר, נוגע-ללב וריאליסטי, עוד בטרם התפרסמו תמונות ממעשי הזוועה ("עיניהם מדברות: אל תביטי, האם/ איך שורות ארֻכּות הֻנחנו./ חיָלים ותיקים וידועים לשם,/ רק קטנים-בקומה אנחנו").
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל טרטנר, מכל העמים: עיונים בשירה הלאומית של ח"נ ביאליק ונתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
- הלל ברזל, "עילוי הקורבן: "שירי מכות מצרים" ו"מכל העמים" לנתן אלתרמן" בתוך: גבהות הכיסופים, שירה מתקנת עולם: עיקר השקפה ואמונה מ'צדקיהו בבית הפקודות' ועד 'הכול הולך', אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993, עמ' 130–166 (בפרט עמ' 150–154)
- דן לאור, אלתרמן, עם עובד 2013 עמ' 269–271
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילות השיר "מכל העמים" באתר שירונט
- מרדכי נאור, המשורר והשואה: עיון בשירי שואה וגבורה ב"רגעים" וב"הטור השביעי" לנתן אלתרמן, מתוך "הטור השמיני: מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן", (הוצאת הקיבוץ המאוחד: 2006)
- על השיר "מכל העמים", בדף הפייסבוק של האתר alterman.org.il
- רחל מרכוס קוראת את "מכל העמים", בביצוע רחל מרכוס, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מִכָּל הָעַמִּים, הארץ, 27 בנובמבר 1942
- ^ הנצים התחילו בהשמדת-בזק של היהודים, דבר, 23 בנובמבר 1942.
- ^ הודעת הסוכנות היהודית, דבר, 23 בנובמבר 1942.
- ^ מרדכי נאור, המשורר והשואה: עיון בשירי שואה וגבורה ב"רגעים" וב"הטור השביעי" לנתן אלתרמן, מתוך ספרו של נאור הטור השמיני: מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד; המכון לחקר העיתונות של העם היהודי על שם אנדריאה וצ'ארלס ברונפמן – אוניברסיטת תל אביב, תשס"ז 2006, עמ' 104 (בשינויים קלים), באתר של נאור.
כתבי נתן אלתרמן | ||
---|---|---|
ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם) |
כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר) | |
משירי הטור השביעי | הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב | |
מחזות | פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה • ימי אור האחרונים | |
הבמה הקלה | לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה | |
פזמונים ושירים נוספים | אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש | |
תרגומים | שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה |