אירופה אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירופה אירופה
Europa Europa
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אניישקה הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ארתור בראונר, מרגרט מנגוז עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אניישקה הולנד,
על פי ספרו של שלמה פרל
עריכה איזבל לורנטה
אווה סמאל
שחקנים ראשיים מרקו הופשניידר
ג'ולי דלפי
מוזיקה זביגנייב פרייזנר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום יאצק פטריצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, גרמניה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Les films du losange עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 14 בנובמבר 1990, צרפת
משך הקרנה 115 דקות
שפת הסרט גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מלחמה, סרט היסטורי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סיפור התבגרות, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו europaeuropa
פרסים פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אירופה אירופהגרמנית: Hitlerjunge Salomon; בתרגום לעברית: "שלמה של הנוער ההיטלראי") הוא סרט קולנוע גרמני משנת 1990 שבוים על ידי אניישקה הולנד. הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של שלמה פרל ("קוראים לי שלמה פרל"[1]), ומספר על נער יהודי שנרדף על ידי הנאצים והתחזה לארי במהלך שנות הכיבוש הנאצי, ואף למד בפנימייה של הנוער ההיטלראי. בסרט מככבים מרקו הופשניידר וג'ולי דלפי.

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. בנוסף, הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ב-1991.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלק (שלמה)[2] ומשפחתו חיים בעיר פיינה, שגרמניה. בעקבות ליל הבדולח, משפחתו מהגרת לפולין במחשבה ששם בטוח יותר. שם הוא מתערה בחברה ולומד לדבר גם פולנית. כאשר הגרמנים תוקפים את פולין בספטמבר 1939, סאלק ואחיו נשלחים למזרח, לברית המועצות. בזמן הבריחה סאלק ואחיו נפרדים, סאלק נופל למים וניצל על ידי חייל רוסי. כאשר הוא מגיע לברית המועצות הוא עובר לבית יתומים, מתערה שם בחברה, ולומד רוסית ואת תורת הקומוניזם.

הוא חי בבית היתומים במשך שנתיים, וכאשר הגרמנים תוקפים את ברית המועצות, בית היתומים ננטש וסאלק מופרד מיתר היתומים. הוא נתפס על ידי הגרמנים ומעמיד פני גרמני ארי. אחד ממכריו הפולנים מלשין שהוא יהודי. אך החיילים מאמינים דווקא לסאלק ולא למלשן. הלוחמים הגרמנים משתמשים בסאלק כמתרגם, בשל היכרותו עם השפות גרמנית, רוסית ופולנית. הוא בונה לעצמו זהות חדשה, לפיה הוא גרמני בשם יוזף "יופ" פרייל מלטביה.

רוברט, חייל הומוסקסואל שהתיידד עם סאלק מגלה שהוא נימול, ומבין מכך שהוא יהודי, אך מבטיח לא לספר לאף אחד. השניים הופכים להיות חברים קרובים. עם זאת, סאלק מודע לסכנה האורבת לו, ומנסה לערוק לצבא הסובייטי לאחר מות חברו. בניגוד לתוכניותיו, הרוסים נכנעים, והוא נודע כגיבור בקרב הגרמנים. עובדה זו אפשרה לו לעזוב את החזית ולהצטרף לבית ספר לנערי היטלר בבראונשוויג. הוא מאומץ על ידי באנפיהרר בשם מורדהורסט שהיה אציל מפומרניה.

בבית הספר הוא מתאהב בנערה גרמניה בשם לני, נאצית קנאית, אך מכריח את עצמו לקבל את העובדה שאהבתם אינה אפשרית. אמה של לני חושדת שיוזף הוא אינו מי שהוא טוען להיות, והוא מתוודה בפניה שהוא יהודי. אמה של לני לא גילתה זאת לאיש, ודרכי השניים נפרדו.

במשך שלוש שנים סאלק מסתיר את יהדותו בפנימיית נוער היטלר. הוא מתחמק מבדיקות רפואיות ומרמה שוב ושוב את הפקידים, שבודקים את הניירת. עד, שבסופו של דבר, העיר בה מצויה הפנימייה מופצצת, ותיק החקירה על אודות מסמכיו עולה באש.

עוד כשהיה סאלק בבית היתומים הוא גילה שהוריו נשלחו לגטו לודז'. כעת, כחבר במוסד יוקרתי של נוער היטלר, הוא נוסע באחת החופשות לנסות ולאתרם בגטו. הוא עולה על רכבת חשמלית שחוצה את הגטו ומנסה לאתרם בצפיה דרך החלון. אך ללא הואיל. את הוריו ואת אחותו הוא לא מוצא יותר לעולם.

בימיה האחרונים של המלחמה, נערי היטלר נשלחים לחזית, כעת בברלין, והוא מצליח להיכנע לרוסים. שוביו אינם מאמינים שהוא אינו גרמני, ועומדים לירות בו. הם גם מטיחים בפניו שהוא, כביכול, מהאחראים לשואה. הוא מופתע לגלות שיהודים הושמדו במחנות השמדה, ומתחיל להתנצל. למזלו, אחיו, שזה עתה השתחרר ממחנה השמדה, מזהה אותו. משחררים אותו זמן קצר לאחר מכן, והוא מהגר לארץ ישראל (שהייתה באותו זמן בשלטון מנדט בריטי), שם הוא מאמץ בחום את מורשתו היהודית.

שלמה פרל עצמו מופיע בסרט, בסצנת סיום קצרה המוקדשת לו, בה הוא שר בעברית את הפסוק "הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים-שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד" (תהילים קל"ג, א).

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט דובר שלוש שפות: גרמנית, פולנית ורוסית. חלק מהשחקנים, שדמותם מדברת שפה מסוימת, אינם מדברים בשפת הדמות, אלא מדובבים אליה במקור. כך, למשל, ג'ולי דלפי הצרפתייה, דיברה באנגלית, כששיחקה את לני הגרמניה, ודובבה לגרמנית לאחר הצילום. מרקו הופשניידר, שדמותו מדברת בשלוש שפות, דיבר על הסט רק בשתיים מהן, ודובב לשלישית לאחר הצילום.

דוגמאות להבדלים בין הספר לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שעיקר העלילה זהה בספר ובתסריט, יש ביניהם הבדלים רבים. להלן מספר דוגמאות:

  • בספר, פרל לא נשא נשק ולא היה בפעולות לוחמה של ממש. הוא היה מתורגמן של יחידה קרבית, בתקופה בה לא הזדמן ליחידה להשתתף בקרבות. בספר הוא רואה חיילים מיחידה מקבילה יורים בגורי חתולים ולא את חבריו ליחידה היורים בבני אדם.
  • החייל הנאצי הומוסקסואל שמגלה את סודו של פרל אך לא מסגירו, על-פי הספר שמו היינץ והוא קצין הרפואה של הגדוד בו שהה. ההטרדות המיניות בספר קשות יותר מאשר בסרט. היינץ מנסה לאנוס את פרל תוך שימוש במטפחת ספוגה באתר.
  • פרל התאהב בנערה בשם לני, שבסרט מתוארת כנאצית קנאית שונאת יהודים, אולם בספרו הוא תיאר אותה באור שונה לגמרי. כך, כשגילה לה לאחר השחרור שהוא יהודי, הגיבה בהומור "לפחות כבר לא יענישו אותי על ביזוי הגזע". כמו כן, למרות שמצוין בספר, כי לני הייתה חשובה עבור פרל, הספר ממעט לספר על אודותיה. אולם בסרט היא אחת הדמויות הראשיות.
  • החלק האחרון בסרט, בו הוא נלכד בידי הסובייטים וכו', הוא בדיוני. בספרו, שלמה פרל תיאר כיצד הוא וחיילים לא מיומנים נוספים נתפסו בידי חיילים אמריקאים במוצב בו שהו בסוף המלחמה, ושוחררו כעבור יום אחד. הוא חבר ליהודים ללא קושי מיוחד.
  • פרל נפגש לאחר שחרורו עם אחיו יצחק ואשתו, ובארץ ישראל פגש גם באחיו דוד. אחותו ברטה, שבסרט נרצחה עוד בליל הבדולח בגרמניה, ברחה, על פי הספר, מגטו לודז' והספיקה לבקרו בבית היתומים הקומוניסטי. מאז נעלמו עקבותיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם כי המהדורה השנייה של תרגום הספר לעברית נקראה "אירופה אירופה" (ואולי גם הראשונה). כמו כן, שם המתרגם של המהדורה העברית לא מצוין בה. ומכיוון שהסופר גר בישראל מספר עשורים לפני שכתב את הספר, ומכיוון שהוא מציין בספר, כי הוא למד עברית וכי יש לו כישורון ללמידת שפות, סביר שהסופר תרגם את הספר בעצמו לעברית.
  2. ^ "סאלק" הוא שמו של הסופר האוטוביוגרפי בפולנית. בגרמנית, שמו בלידתו הוא "סלומון" ובחיבה "סאלי". במהדורה העברית הוא מכנה עצמו בעיקר "שלמה" ו"שלוימלה".
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיה
אחרות ארצות הבריתטורקיהספרדפורטוגלשוודיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל