מרשה מייסון
מרשה מייסון, (2009) | |
לידה |
3 באפריל 1942 (בת 82) סנט לואיס, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1966 |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | ניל סיימון (1973–1983) |
פרסים והוקרה | שני פרסי גלובוס הזהב |
פרופיל ב-IMDb | |
מרשה מייסון (באנגלית: Marsha Mason; נולדה ב-3 באפריל 1942) היא שחקנית קולנוע אמריקאית, שהייתה מועמדת לארבעה פרסי אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידיה בסרטים "סינדרלה ליברטי", "דירה לשניים", "פרק ב" ו"רק כשאני צוחקת"; שעל השניים הראשונים היא גם זכתה בשני פרסי גלובוס הזהב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסון נולדה בסנט לואיס, בתם של ג'וזף וז'קלין הלנה מייסון. גדלה ביחד עם אחותה לינדה בעיר קרסטווד שבמיזורי, למדה ב"תיכון נריקס הול" ולאחר מכן ב"אוניברסיטת ובסטר".
מייסון לוהקה בשנת 1973 על ידי המחזאי ניל סיימון להצגה "הדוקטור הטוב", במהלך עבודתם ביחד הם התאהבו והחליטו להינשא. נישואיהם החזיקו מעמד כשמונה שנים. באותה שנה הופיעה בתפקידה הגדול הראשון בקולנוע בדרמה הספרותית של מרק ריידל "סינדרלה ליברטי" בתור הפרוצה מגי פול, הופעת הבכורה שלה העניקה למייסון את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הדרמטית בתפקיד ראשי. ב-1977 הופיעה בקומדיה "דירה לשניים" בסרט על פי תסריטו של בעלה ניל סיימון. על הופעתה בתור פאולה מק'פוארד זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית בסרט קומי ביחד עם דיאן קיטון. לשנה זו הוסיפה מייסון גם הופעה בתפקיד הראשי בסרט האימה של רוברט וייז "אודרי רוז".
ב-1979 שיחקה בגרסה קולנועית שנייה למחזהו של ניל סיימון "פרק ב'" המבוסס על מערכת היחסים שלה ושל סיימון, הופיעה בסרט בתפקידה של ג'ני מקליין והייתה מועמדת בפעם שלישית לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ובפעם רביעית לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הקומית הטובה ביותר, באותו טקס גלובוס זהב הייתה מועמדת גם לפרס השחקנית הדרמטית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "לחישות באפלה". ב-1981 הייתה מייסון מועמדת בפעם הרביעית לפרס האוסקר על הופעתה בדמות שחקנית הברודוויי השיכורה ג'ורג'יה היינץ בקומדיה "רק כשאני צוחקת", עיבוד למחזה של ניל סיימון "גברת הזנגביל". לאחר מספר עבודות תחת תסריטו של ניל סיימון הייתה מייסון שותפה לסרט "מקס דוגן חוזר" בו גילמה את נורה מק'פי, אם אלמנה שנפגשת עם אביה הגוסס מקס דוגן (ג'ייסון רוברדס) שנטש אותה בגיל תשע. ב-1986 שיחקה בתפקיד הראשי בדרמת המלחמה של קלינט איסטווד "מקצוע לוחם" בתור אגי, אשתו לשעבר של סמל חיל הנחתים האמריקני טומאס הייוואיי.
בשנות ה-90 גילמה את תפקיד פולי קורנין אמה של אליזבת' (פיבי קייטס) בקומדיה "תתפגר פרד", שיחקה כסנטורית רובינס בקומדיית העיתונות "צרות בכותרות" ובמותחנים "90 דקות לרצח" ו"שני ימים באל. איי". ב-2004 שיחקה ב"כלה ודעה קדומה" סרט בסגנון בוליוודי המבוסס על הרומן "גאווה ודעה קדומה".
מייסון הייתה מועמדת לפרס אמי על תפקידה בשישה פרקים בסדרה "פרייז'ר".
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אני אוהב את גרושתי (1973)
- סינדרלה ליברטי (1973)
- אודרי רוז (1977)
- דירה לשניים (1977)
- בלש בגרוש (1978)
- בטחות האפלה (1979)
- פרק ב' (1979)
- רק כשאני צוחקת (1981)
- מקס דוגן חוזר (1983)
- מקצוע לוחם (1986)
- סטלה (1990)
- תתפגר פרד (1991)
- צרות בכותרות (1994)
- 90 דקות לרצח (1995)
- שני ימים באל. איי (1996)
- כלה ודעה קדומה (2004)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיינפלד (1992)
- פרייז'ר (1998-1997)
- נשות קבע (2008)
- מקום טוב באמצע (2017-2010)
- מזכירת המדינה (2016-2015)
- האישה הטובה (2016)
- גרייס ופרנקי (2016-הווה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרשה מייסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מרשה מייסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מרשה מייסון, באתר AllMovie (באנגלית)
- מרשה מייסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- מרשה מייסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מרשה מייסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים
- שחקניות תיאטרון אמריקאיות
- בוגרי אוניברסיטת ובסטר
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בדרמה
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בדרמה
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- אמריקאיות שנולדו ב-1942
- אמריקאים שנולדו ב-1942