משחק סימולציית טיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צילום מסך מתוך משחק סימולציית הטיסה FlightGear

משחק סימולציית טיסה היא ז'אנר של משחקי וידאו שמטרתו לדמות את חוויית ההטסה של כלי טיס שונים, הן מטוסים אזרחיים והן מטוסי קרב צבאיים, בסביבה וירטואלית.

משחקי סימולציות הטיסה מאפשר לשחקנים להתמקד בהיבטים שונים של הטסת כלי טיס, כולל שלב ההמראה, שלב הנחיתה, ניווט, וקרבות אוויריים. משחקי סימולציית הטיסה שואפים לרוב להיות מציאותיים ככל הניתן, ומכילים לרוב דגמי מטוסים אמיתיים, מנסים לדמות את הכוחות הפיזיקליים שפועלים על הטייס וכלי הטיס במציאות, וכמו גם מערכת בקרה מציאותית ככל הניתן בתא הטייס. לאורך השנים משחקי סימולציית הטיסה התפתחו באופן מהותי והם קיימים כיום במגוון רחב של פלטפורמות.

אחד מסוגים משחקי סימולציית הטיסה הפופולריים ביותר הם משחקי סימולציית קרבות האוויר(אנ'), אשר מדמים קרבות אוויר מנקודת המבט של הטייס. בשל הביקוש הגדול לכך נוצרו לאורך השנים הרבה יותר משחקי סימולציה למטוסי קרב מאשר משחקי סימולציה לטיסות אזרחיות.

אלמנטים בולטים במשחקי סימולציית הטיסה:

  • משחק מבוסס-משימה: משחקי סימולציית טיסה רבים מכילים משימות אותם השחקנים חייבים להשלים כגון משימות חיפוש והצלה, תדלוק אווירי, והשמדת יעדים שונים.
  • סביבות מציאותיות - לעיתים רבות משחקי סימולציית טיסה בוחרים ליצור אזורים מסוימים בעולם האמיתי עם רמות דיוק גבוהות.
  • משחק מרובה משתתפים: חלק ממשחקי סימולציית הטיסה המודרניים, אשר מתבססים על חיבור זמין לאינטרנט, מאפשרים לשחק עם שחקנים שונים מרחבי העולם - או במשימות בהם השחקנים הם באותה הקבוצה והם צריכים לשתף פעולה נגד היריב, או במשימות בהם השחקנים נלחמים זה בזה בקרבות אוויריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי ארקייד (שנות ה-70 עד שנות ה-90)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי ארקייד מסוג סימולציית טיסה

לפני שמשחקי הווידאו הביתיים זכו להצלחה עצומה חברת סגה פיתחה בשנת 1970 את משחק סימולטר מטוסי הקרב בגוף ראשון "Jet Rocket" אשר כלל מערכת בקרת טיסה ואשר בו ניתן היה לירות על מטרות שמתפוצצות כאשר פוגעים בהן. המשחק הכיל סביבה תלת־ממדית עם מבנים. במהלך שנות השבעים שלושה חברות של מכונות ארקייד ניסו להפיק משחקים שונים בהשראת אותו המשחק.[1] בשנת 1977 חברת סגה פיתחה את משחק סימולטור הטיסה " Heli-Shooter" בו היה ניתן להטיס את מסוק עם ג'ויסטיק (באמצעותו ניתן להאיץ ולהאט את המסוק) ודוושות (באמצעותן ניתן לתמרן ימינה ושמאלה) על פני סביבה תלת־ממדי ריאליסטית, וכמו גם ניתן היה לירות לעבר מטרות צבאיות.[2][3]

לקראת סוף שנות ה-70 החלו להופיע באולמות הארקייד משחקי סימולציות טיסות קרב. בשנת 1975 חברת Taito פיתחה את משחק סימולציית טיסות הקרב "Interceptor"‏[4] לאולמות הארקייד אשר היה סימולטור טיסות קרב בגוף ראשון שכלל שימוש בג'ויסטיק עם שמונה כיוונים על מנת לשלוט כוונת ולירות על מטוסי האויב במשחק.

בסוף שנות ה-80 משחקי סימולציית טיסה רבים באולמות הארקייד החלו להשתמש במכשור מיוחד שגורם למכונת הארקיד עצמה לרעוד כאשר המטוס במשחק נפגע או כאשר הוא נע מצד לצד.[5][6] חברת סגה הייתה מהחברות הראשונות ששילבו במכונות הארקייד שלהם את הטכנולוגיה במשחקי סימולציות טיסות קרב כמו Space Harrier שיצא ב-1985, ו-After Burner שיצא ב-1987.

לקראת סוף שנות ה-80 פותחו משחקי סימולציות טיסה רבות לאולמות הארקייד שעשו שימוש בגרפיקת מצולעים תלת־ממדית. כמה מהמשחקים הבולטים ביותר מהסוג הזה באותה העת כללו את שתי המשחקים של חברת Taito - ‏Top Landing שיצא ב-1988,[7] ו-Midnight Landing שיצא ב-1987.

משחקי המחשבים האישיים (שנות ה-80 עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא טייס מציאותי במשחק סימולציית טיסה למחשב האישי

משחקי סימולציית הטיסה היו בין המשחקים הראשונים שפותחו עבור המחשב האישי.[8] לקראת שנות ה-80 משחקי סימולציית הטיסה שפותחו למחשב האישי אף החלו להשתמש בגרפיקת מצולעים תלת-ממדית. אחד מהמשחקים הבולטים ביותר מהסוג הזה היה המשחק F-19 Stealth Fighter של MicroProse שיצא ב-1988.[9] העולם של משחקי סימולציות הטיסה מבוסס לרוב על העולם האמיתי.[10] עם זאת, לעיתים רבות האזור בו מתרחש עולם המשחק הוא מוגבל ונתחם על ידי גבולות בלתי נראים. במשחקים מסוימים המטוס אפילו עצר באוויר כאשר מגיעים לגבולות אזור המשחק, בעוד שבמשחקים אחרים השחקן נאלץ להסתובב. עם זאת, משחקי סימולציית טיסה רבים פותרים את בעיית הגבולות על ידי הפיכת עולם המשחק המצומצמת לספירה בפני עצמה.

למרות שמשחקי סימולציית הטיסה שואפים להיות ריאליסטים ככל הניתן, לעיתים רבות המפתחים בוחרים לפשט אלמנטים מסוימים על מנת שהמשחק יהיה נגיש יותר לקהל רחב יותר. במטוסי קרב מודרניים רבים ישנם מאות פקדים, ובמשחקי סימולציית מטוסי הקרב בדרך כלל נוהגים לפשט את הפקדים הללו באופן דרסטי. יתר על כן, תמרונים אוויריים מסוימים, אשר עלולים לגרום לטייס לאבד את ההכרה ו/או עלולים לגרום למטוס להתרסק, ניתן לביצוע במשחקי סימולציית הטיסה על מנת שהמשחק יהיה מהנה יותר לשחקנים.

בעקבות הפופולריות העצומה לה זכתה רשת האינטרנט במהלך שנות ה-90 פותחו משנות ה-90 ואילך לא מעט משחקי סימולציית טיסה מרובי משתתפים מקוונים המאפשר לשחקנים להילחם בקרבות אוויריים נגד שחקנים אחרים מכל רחבי העולם. משחקים בולטים מהסוג הזה כוללים בין היתר את המשחק "כוכב כחול" שיצא ב-1998, את המשחק DCS World שיצא ב-2008, ואת המשחק War Thunder שיצא ב-2012.

בתחילת שנות ה-2000 משחקי סימולציית טיסה שניתן לרכוש למחשב הבייתי הפכו כה מציאותיים עד כדי כך שלאחר פיגועי 11 בספטמבר עיתונאים ומומחים שונים החלו לעלות השערות בתקשורת שהטרוריסטים צברו ידע בסיסי רב לפני המתקפה אודות ניווט מטוסים ממשחקי סימולציה כמו Microsoft Flight Simulator. בעוד שמיקרוסופט הפריכה טענות מהסוג הזה, מיקרוספט בחרה לעכב את ההשקה של מהדורת 2002 של Microsoft Flight Simulator על מנת להסיר מהמשחק את מרכז הסחר העולמי ואף סיפקה טלאי תוכנה להסרת מגדלי התאומים באופן רטרואקטיבי מהגרסאות הקודמות של המשחק.

משחקי הקונסולות (שנות ה-90 עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מסך מתוך המשחק "Pearl Harbor Trilogy – 1941: Red Sun Rising"(אנ') שיצא לקונסולת ה-Wii של נינטנדו

למרות שהם נדירים בהרבה, לאורך השנים פותחו גם משחקי סימולציית טיסה שונים לקונסולות המשחקים השונות. כמה מהמשחקים הבולטים ביותר כוללים את סדרת משחקי Pilotwings של נינטנדו וסדרת משחקי Ace Combat של נאמקו. למרות שמשחקי סימולציית הטיסה לקונסולות לרוב אינם מורכבים כמו משחקי סימולציית הטיסה למחשב האישי, לעיתים רבות הם יכולים עדיין להיות מהנים למדיי. בשנת 2020 מיקרוסופט הוציאה לראשונה מהדורה של המשחק Microsoft Flight Simulator 2020 לקונסולות ה-Xbox, ובכך הפכה את הז'אנר לפופולרי בהרבה בקונסולות המשחקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Did you know that Sega was started by an American?". Next Generation (24 (December 1996)): 6–10. 19 בנובמבר 1996. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Thrills On A Grand Scale With Heli-Shooter". Sega. 1977. אורכב מ-המקור ב-2021-10-02. נבדק ב-16 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Sega Beginning Shipment Of New 'Heli-Shooter' & 'Sega Soccer' Games" (PDF). Cash Box: 146. 31 בדצמבר 1977. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2021-05-16. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Tomohiro Nishikado's biography at his company's web site". Dreams, Inc. אורכב מ-המקור ב-2009-04-01. נבדק ב-2011-03-27.
  5. ^ "Sega's Wonderful Simulation Games Over The Years". Arcade Heroes. 6 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-2021-10-02. נבדק ב-22 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Horowitz, Ken (6 ביולי 2018). The Sega Arcade Revolution: A History in 62 Games. McFarland & Company. pp. 96–9. ISBN 978-1-4766-3196-7. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Arsenault, Dominic (2017). Super Power, Spoony Bards, and Silverware: The Super Nintendo Entertainment System. MIT Press. p. 129. ISBN 978-0-262-03656-6.
  8. ^ Barton, Matt; Bill Loguidice (7 באפריל 2009). "The History of Elite: Space, the Endless Frontier". Gamasutra. אורכב מ-המקור ב-2021-10-02. נבדק ב-2009-12-27. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Nitsche, Michael (5 בדצמבר 2008). Video Game Spaces: Image, Play, and Structure in 3D Worlds. MIT Press. p. 103. ISBN 978-0-262-29301-3. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Rollings, Andrew; Ernest Adams (2006). Fundamentals of Game Design. Prentice Hall. אורכב מ-המקור ב-2021-10-02.