משתמש:אילן שמעוני/ערן דקל חקיקה חברתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ערן גולן (נולד ב-1977) הוא עורך דין עצמאי העוסק בדיני עבודה ופעיל חברתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן גולן גדל בפתח תקווה. קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה בבית המשפט המחוזי בירושלים והיה עוזר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. למד לתואר שני במשפט, מנהל ומדיניות ציבורית. לימד במכללה למנהל קורס סוגיות מתקדמות בדיני עבודה. היה מתרגל בקורס "דיני עבודה" באוניברסיטת תל אביב, במכללה למנהל ובקריה האקדמית אונו. ריכז פרויקט לסיוע משפטי באוניברסיטה העברית, היה מנהל מוקד זכויות מובטלים מטעם עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי, וריכז פרויקט מעקב אחרי תוכנית ויסקונסין, שימש כיועץ המשפטי של לשכת החוקרים הפרטיים והשתתף בכתיבת הקוד האתי שלהם. חבר בפורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין.

בין השנים 2004–2015 כיהן כחבר הנהלת קו לעובד, וטיפל בנושאים ציבוריים עקרוניים הנוגעים לעובדים ישראלים, הכוללים הפרה שיטתית של זכויות עובדי קבלן, שינוי חקיקה, אי מתן רישיונות לחברות שמפרות את זכויות עובדיהם, מכרזי הפסד, אכיפת זכויות עודי קבלן על ידי החשכ"ל, אי שליחת מובטלים לחברות שמפרות את זכויות עובדיהן. במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעלים של משרד עורכי דין.

שני מאמריו, "שינוי חברתי בצל תרבות המכרזים, מסחור העבודה והחסר השיפוטי", ו"תובענות ייצוגיות ומשפט העבודה הקיבוצי – הטוב הרע והמכוער" זכו בפרס גולדברג לשנים 2010 ו-2014 מטעם האגודה הישראלית למשפט[1].

ב-2011 ייסד את רשימת "לתכלית ראויה", שהורכבה מעורכי דין במגזר הציבורי, הפרטי, והשלישי הפעילים בתחום החברתי, שהתמודדה לבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין וזכתה בשני מקומות למועצה הארצית ובשני מקומות לוועד מחוז תל אביב. נבחר לחבר הוועד המרכזי והמועצה הארצית.

ביוני 2012 המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל אימצה את עמדת הרשימה והחליטה על שינוי בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין כך שיתייחסו בצורה מפורשת לארגונים חברתיים הפועלים במתכונת שונה מזו של משרדי עורכי דין, בשנת 2017 ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין החליטה לשנות את מדיניותה הקודמת בעניין ארגונים חברתיים.

בין שנת 2013 לשנת 2015 שימש כיו"ר ועדת דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, במסגרת זו הוביל את הלשכה לקבוע כי מתמחים זכאים להפרשות לפיצויים בתקופת התמחותם, הצליח לטרפד את כוונתה של הנהלת בתי המשפט להגביל את האפשרות להגיש בקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי (בשנת 2017 ועדת חוקה אישרה לבסוף את התקנות שהגישה שרת המשפטים וזאת מבלי שהוצגו לחברי הוועדה נתונים מהימנים), וכן הוביל את הלשכה להצטרף למאבק של העוזרים המשפטיים, ולהתייצב בבית הדין לעבודה בסוגיית עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ופרשת ד"ר מאיה פורמן רזניק, בה פרקליט המדינה ניסה למנוע את מינויה של ד"ר מאיה פורמן לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית לאחר שהעידה לטובתו של רומן זדורוב.

בין השנים 2011–2015 שימש כחבר הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.

בין השנים 2012 -2015 שימש כחבר מועצת לה"ב (לשכת העצמאיים בישראל).

בין השנים 2013–2017 שימש כחבר ועדת האתיקה הארצית וכמ"מ יו"ר הוועדה.

בשנת 2019 נבחר שנית לחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין במסגרת רשימת לתכלית ראויה שזכתה בשני מקומות למועצה הארצית, שני מקומות לוועד מחוז תל אביב ושני מקומות לוועד מחוז מרכז, מכהן כיו"ר ועדת הצטרפויות להליכים משפטיים, וכיו"ר ועדת חקיקת עבודה, וחבר ועדת כספים. גולן חשף את פרשת מבקרת הלשכה ששבע שנים שולם לה שכר מבלי שכתבה דו"ח אחד[2].

במסגרת פעילותו כיו"ר ועדת הצטרפויות הוביל את הלשכה להצטרף להליך בו נשללה מאסירים הזכות לביקור בשבת, להליך בו נתקפה ההחלטה לאפשר חדירה לטלפונים הסלולריים של יועצי ראש הממשלה נתניהו ללא צו שיפוטי, להליך בו נתקפה התנהלות המשטרה ביחס לשיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה הערבית, להליכים בהם נשללה זכות הייצוג מחיילי קבע, ומתושבים זרים המועמדים להרחקה מישראל, וכן להליך בו נדרש שירות בתי הסוהר לתת מענה תנאי כליאת אסירים לאור משבר הקורונה.

החל שנת 2015 משמש כיו"ר ועדת תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים הדנה בפיטורי חיילי מילואים, במסגרת כהונתו הוועדה שבראשותו פסקה לקצינת מילואים שפוטרה מיד עם חזרתה מהשירות פיצוי בגובה 100,000 ש"ח[3],, בית הדין האזורי לעבודה דחה ערעור על ההחלטה והשאיר את גובה הפיצוי על כנו[4].

פועלו המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן גולן ניסח תיקון לחוק הודעה לעובד (מ-2002), המסדיר את יידוע עובד קבלן על תנאים שהוסכמו בין המשתמש לבין הקבלן, והחוק הוגש לכנסת על ידי ח"כ דב חנין ואושר באמצע אוקטובר 2007. גולן שותף יחד עם עו"ד איתי סבירסקי והפורום לאכיפת זכויות עובדים בניסוח תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, שלפיו יהיה פירוט בתלוש המשכורת ויוטלו סנקציות על מעבידים שלא ימסרו לעובדיהם תלוש משכורת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2009. ניסח תיקון לחוק הודעה לעובד, הקובע הפיכה של נטל ההוכחה במקרה של אי מסירת הודעה על תנאי עבודה וכן פיצוי לא ממוני, התיקון לחוק התקבל בקריאה שלישית ביולי 2011.

בעקבות תביעה שהגיש גולן, ניסח החשב הכללי ירון זליכה הנחיות לאכיפת זכויות עובדי קבלן, וחברת "מודיעין אזרחי" חויבה על ידיו להשיב למעלה מחמישה מיליוני שקלים לעובדיה[5].

לאחר מאבק שניהל גולן מטעם "קו לעובד" במשך שלוש שנים החל מ-2005 יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ', החליטה ועדת הרישוי במשרד המשפטים בשנת 2007 כי חידוש רישיונה של חברת השמירה יהיה מותנה בהוכחה שהיא שילמה לכל עובדיה לביטוח פנסיוני ובהתחייבות להימנע מפיטורי עובדים בתום השנה הראשונה. בהמשך השנה, בעקבות תביעות נוספות של ערן גולן ושלי יחימוביץ' ורצח המאבטח יום טוב דואק, החליטה הוועדה להחיל את ההחלטה בדבר הפנסיה על כלל חברות השמירה.

לראשונה משנת 2006, בעקבות דרישות והוכחות של ערן גולן מטעם קו לעובד, החליט לראשונה שירות התעסוקה להפסיק לשלוח מובטלים לחברות שמפרות זכויות עובדים; במקרה זה הייתה זו חברת השמירה[6]. ב-2005, בעקבות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שינה שירות התעסוקה את נוהליו לגבי שליחת הורים יחידים לעבודה בשעות הערב[7]. בעקבות עתירה שהגיש גולן בשנת 2005, בה התבקש משרד התמ"ת לפרסם את שמות המעסיקים שלא שילמו לעובדיהם שכר מינימום, נחתם הסכם פשרה עם קו לעובד ולפיו יועברו לעמותה פעמיים בשנה שמות של מעסיקים שלא שילמו לעובדיהם שכר מינימום. בעקבות פניות של ערן גולן מקו לעובד וח"כ חיים אורון, שינה משרד התמ"ת בנובמבר 2006 את מדיניותו והחל לאכוף תשלום גמול שעות נוספות לעובדים.

בשנת 2007 הגיש ערן גולן יחד עם עמותת מעגלי צדק ועו"ד שרון אברהם-וייס מהאגודה לזכויות האזרח עתירה התוקפת את שיטת מכרזי ההפסד. בעקבות העתירה הוסכם כי במכרז של אבטחת מוסדות חינוך של כל השלטון המקומי, הצעות המציעות תמחור מינימלי ייפסלו על הסף, והקבלנים יחויבו לתת פירוט מקסימלי של עלויות התפעול.

גולן מייצג קבוצות עובדים, ובין היתר את סדרני סינמטק תל אביב שהועסקו באמצעות קבלן כוח אדם ונקלטו כעובדים מן המניין, את עובדי סינמטק ירושלים שהתארגנו לוועד[8]. בייצוג עובדי הסינמטק בירושלים בית הדין הארצי לעבודה קבע תקדימית באופן תקדימי כי עובדים שהתארגנו בפעם הראשונה במטרה להגיע להסכם קיבוצי ראשון עם המעסיק - רשאים לשבות ואין להגביל את חירות השביתה שלהם[9].

בשנת 2009, "כוח לעובדים נ' סינמטק ירושלים" – בית הדין הארצי הכיר בזכות השביתה בהתארגנות ראשונית כאשר המעביד מסרב לנהל משא ומתן. [10] בפסק הדין גולדברג נ' אורטל – בית הדין הארצי קבע שעובדי כוח אדם שהוצבו במשך שנים בסקטור העסקי זכאים להשוואת תנאי עבודתם לעובדים הקבועים. "אלבר נ' מדינת ישראל" – יצוג חבר ועד עובדי האוניברסיטה הפתוחה בבית משפט השלום, היחס בין חופש ההתארגנות לעבירת הסגת הגבול, העובד הורחק מהקמפוס על ידי המשטרה בזמן שביתה על רקע ניסיונו למנוע את הפרתה בתואנה שהוא מפר את שלום הציבור ומסיג גבול. [11] "מעגלי צדק ואח' נ' משרד הפנים – בית המשפט לעניינים מנהליים – פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין הקובעת תמחור מינימלי לחברות קבלן במכרזים של השלטון המקומי.

בשנת 2010, בפרשת יואל מלכא נ' גלובוס גרופ קבע בית הדין הארצי מהם התנאים בהם ניתן לערוך קיזוז והשבה לאחר שנקבעים יחסי עבודה באופן רטרואקטיבי. [12]

בעקבות תובענה ייצוגית שהגיש נגד הנהלת בתי המשפט בגין גבייה לא חוקית של אגרות מעובדים, הופסקה גבייתן ושר המשפטים הורה על השבתן לציבור.

בעקבות תובענה ייצוגית שהגיש, מדינת ישראל תשלם 2,000 ש"ח לכל חודש עבודה של מאבטחים שהועסקו בשנים 2005–2010 בחברת קבלן לאחר שהתגלה כי המדינה סיפקה נתונים כוזבים לחברת הקבלן על שעות העסקתם.

בעקבות תובענה ייצוגית שהגיש חברת שמירה וביטחון שהתקשרה עם משרד הביטחון לאבטחת מתקנים, החזירה לעובדים כספים שמשכה מכספי הפיצויים שלהם וביטלה כתבי ויתור לא חוקיים עליהם החתימה את העובדים בסיום העסקתם.

פרסומים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

באנגלית

  • 2007-"Israel" on International Labor and Employment Laws Vol. II, 2007 Cumulative Supplement ABA (with Prof. Frances Raday)
  • 2008- "Israel" on 3rd of International Labor and Employment Laws, Vol. II ABA (with Prof. Frances Raday)
  • 2009-"Israel" on International Labor and Employment Laws Vol. II, 2009 Cumulative Supplement ABA (with Prof. Frances Raday)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס גולדברג לשנת 2010
  2. ^ ענת רואה, לשכת עורכי הדין תקיים בירור בפרשת המבקרת; בכיר לשעבר בלשכה: "לחייבה להחזיר כסף", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-02-25
  3. ^ לילך שובל, קצינת המילואים פוטרה - ותפוצה ב־100 אלף שקלים, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
  4. ^ "פוטרתם בזמן המילואים? יכול להיות שזה שווה לכם 100 אלף שקל". TheMarker. נבדק ב-2020-05-31.
  5. ^ רותי סיני, "מודיעין אזרחי" החזירה 5 מיליון שקלים לעובדיה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2007
  6. ^ שי ניב, ‏שירות התעסוקה: לא נפנה יותר מובטלים לחברת "השמירה" בחצי השנה הקרובה, באתר גלובס, 4 במרץ 2007
  7. ^ רותי סיני, דמי אבטלה נשללו מאם חד-הורית לשלושה, כי סירבה לעבוד בערב, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2005
  8. ^ רותי סיני, בסינמטק תל אביב, זכויות עובדים יש רק בסרטים, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2007
  9. ^ חיים ביאור, פסיקה תקדימית: אין להגביל שביתת עובדים הדורשים לחתום על הסכם קיבוצי ראשון עם המעסיק, דה מרקר, 2 ביולי 2009
  10. ^ בית הדין הארצי לעבודה – עס"ק 64/09
  11. ^ מיכל גרינברג, המנחים השובתים, המשטרה - והניצב בדימוס מהנהלת המכללה, nrg‏, 25 במאי 2009
  12. ^ יואל מלכא נ' גלובוס גרופ, 515/07


קטגוריה:עורכי דין ישראלים קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים קטגוריה:עורכי דין חברתיים ישראלים קטגוריה:סגל הקריה האקדמית אונו: משפטים קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1977

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן גולן גדל בפתח תקווה. קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה בבית המשפט המחוזי בירושלים והיה עוזר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. למד לתואר שני במשפט, מנהל ומדיניות ציבורית. לימד במכללה למנהל קורס סוגיות מתקדמות בדיני עבודה. היה מתרגל בקורס "דיני עבודה" באוניברסיטת תל אביב, במכללה למנהל ובקריה האקדמית אונו. ריכז פרויקט לסיוע משפטי באוניברסיטה העברית, היה מנהל מוקד זכויות מובטלים מטעם עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי, וריכז פרויקט מעקב אחרי תוכנית ויסקונסין, שימש כיועץ המשפטי של לשכת החוקרים הפרטיים והשתתף בכתיבת הקוד האתי שלהם. חבר בפורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין.

בין השנים 2004–2015 כיהן כחבר הנהלת קו לעובד, וטיפל בנושאים ציבוריים עקרוניים הנוגעים לעובדים ישראלים, הכוללים הפרה שיטתית של זכויות עובדי קבלן, שינוי חקיקה, אי מתן רישיונות לחברות שמפרות את זכויות עובדיהם, מכרזי הפסד, אכיפת זכויות עודי קבלן על ידי החשכ"ל, אי שליחת מובטלים לחברות שמפרות את זכויות עובדיהן. במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעלים של משרד עורכי דין.

שני מאמריו, "שינוי חברתי בצל תרבות המכרזים, מסחור העבודה והחסר השיפוטי", ו"תובענות ייצוגיות ומשפט העבודה הקיבוצי – הטוב הרע והמכוער" זכו בפרס גולדברג לשנים 2010 ו-2014 מטעם האגודה הישראלית למשפט[1].

ב-2011 ייסד את רשימת "לתכלית ראויה", שהורכבה מעורכי דין במגזר הציבורי, הפרטי, והשלישי הפעילים בתחום החברתי, שהתמודדה לבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין וזכתה בשני מקומות למועצה הארצית ובשני מקומות לוועד מחוז תל אביב. נבחר לחבר הוועד המרכזי והמועצה הארצית.

ביוני 2012 המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל אימצה את עמדת הרשימה והחליטה על שינוי בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין כך שיתייחסו בצורה מפורשת לארגונים חברתיים הפועלים במתכונת שונה מזו של משרדי עורכי דין, בשנת 2017 ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין החליטה לשנות את מדיניותה הקודמת בעניין ארגונים חברתיים.

בין שנת 2013 לשנת 2015 שימש כיו"ר ועדת דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, במסגרת זו הוביל את הלשכה לקבוע כי מתמחים זכאים להפרשות לפיצויים בתקופת התמחותם, הצליח לטרפד את כוונתה של הנהלת בתי המשפט להגביל את האפשרות להגיש בקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי (בשנת 2017 ועדת חוקה אישרה לבסוף את התקנות שהגישה שרת המשפטים וזאת מבלי שהוצגו לחברי הוועדה נתונים מהימנים), וכן הוביל את הלשכה להצטרף למאבק של העוזרים המשפטיים, ולהתייצב בבית הדין לעבודה בסוגיית עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ופרשת ד"ר מאיה פורמן רזניק, בה פרקליט המדינה ניסה למנוע את מינויה של ד"ר מאיה פורמן לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית לאחר שהעידה לטובתו של רומן זדורוב.

בין השנים 2011–2015 שימש כחבר הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.

בין השנים 2012 -2015 שימש כחבר מועצת לה"ב (לשכת העצמאיים בישראל).

בין השנים 2013–2017 שימש כחבר ועדת האתיקה הארצית וכמ"מ יו"ר הוועדה.

בשנת 2019 נבחר שנית לחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין במסגרת רשימת לתכלית ראויה שזכתה בשני מקומות למועצה הארצית, שני מקומות לוועד מחוז תל אביב ושני מקומות לוועד מחוז מרכז, מכהן כיו"ר ועדת הצטרפויות להליכים משפטיים, וכיו"ר ועדת חקיקת עבודה, וחבר ועדת כספים. גולן חשף את פרשת מבקרת הלשכה ששבע שנים שולם לה שכר מבלי שכתבה דו"ח אחד[2].

במסגרת פעילותו כיו"ר ועדת הצטרפויות הוביל את הלשכה להצטרף להליך בו נשללה מאסירים הזכות לביקור בשבת, להליך בו נתקפה ההחלטה לאפשר חדירה לטלפונים הסלולריים של יועצי ראש הממשלה נתניהו ללא צו שיפוטי, להליך בו נתקפה התנהלות המשטרה ביחס לשיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה הערבית, להליכים בהם נשללה זכות הייצוג מחיילי קבע, ומתושבים זרים המועמדים להרחקה מישראל, וכן להליך בו נדרש שירות בתי הסוהר לתת מענה תנאי כליאת אסירים לאור משבר הקורונה.

החל שנת 2015 משמש כיו"ר ועדת תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים הדנה בפיטורי חיילי מילואים, במסגרת כהונתו הוועדה שבראשותו פסקה לקצינת מילואים שפוטרה מיד עם חזרתה מהשירות פיצוי בגובה 100,000 ש"ח[3],, בית הדין האזורי לעבודה דחה ערעור על ההחלטה והשאיר את גובה הפיצוי על כנו[4].

פועלו המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן גולן ניסח תיקון לחוק הודעה לעובד (מ-2002), המסדיר את יידוע עובד קבלן על תנאים שהוסכמו בין המשתמש לבין הקבלן, והחוק הוגש לכנסת על ידי ח"כ דב חנין ואושר באמצע אוקטובר 2007. גולן שותף יחד עם עו"ד איתי סבירסקי והפורום לאכיפת זכויות עובדים בניסוח תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, שלפיו יהיה פירוט בתלוש המשכורת ויוטלו סנקציות על מעבידים שלא ימסרו לעובדיהם תלוש משכורת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2009. ניסח תיקון לחוק הודעה לעובד, הקובע הפיכה של נטל ההוכחה במקרה של אי מסירת הודעה על תנאי עבודה וכן פיצוי לא ממוני, התיקון לחוק התקבל בקריאה שלישית ביולי 2011.

בעקבות תביעה שהגיש גולן, ניסח החשב הכללי ירון זליכה הנחיות לאכיפת זכויות עובדי קבלן, וחברת "מודיעין אזרחי" חויבה על ידיו להשיב למעלה מחמישה מיליוני שקלים לעובדיה[5].

לאחר מאבק שניהל גולן מטעם "קו לעובד" במשך שלוש שנים החל מ-2005 יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ', החליטה ועדת הרישוי במשרד המשפטים בשנת 2007 כי חידוש רישיונה של חברת השמירה יהיה מותנה בהוכחה שהיא שילמה לכל עובדיה לביטוח פנסיוני ובהתחייבות להימנע מפיטורי עובדים בתום השנה הראשונה. בהמשך השנה, בעקבות תביעות נוספות של ערן גולן ושלי יחימוביץ' ורצח המאבטח יום טוב דואק, החליטה הוועדה להחיל את ההחלטה בדבר הפנסיה על כלל חברות השמירה.

לראשונה משנת 2006, בעקבות דרישות והוכחות של ערן גולן מטעם קו לעובד, החליט לראשונה שירות התעסוקה להפסיק לשלוח מובטלים לחברות שמפרות זכויות עובדים; במקרה זה הייתה זו חברת השמירה[6]. ב-2005, בעקבות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שינה שירות התעסוקה את נוהליו לגבי שליחת הורים יחידים לעבודה בשעות הערב[7]. בעקבות עתירה שהגיש גולן בשנת 2005, בה התבקש משרד התמ"ת לפרסם את שמות המעסיקים שלא שילמו לעובדיהם שכר מינימום, נחתם הסכם פשרה עם קו לעובד ולפיו יועברו לעמותה פעמיים בשנה שמות של מעסיקים שלא שילמו לעובדיהם שכר מינימום. בעקבות פניות של ערן גולן מקו לעובד וח"כ חיים אורון, שינה משרד התמ"ת בנובמבר 2006 את מדיניותו והחל לאכוף תשלום גמול שעות נוספות לעובדים.

בשנת 2007 הגיש ערן גולן יחד עם עמותת מעגלי צדק ועו"ד שרון אברהם-וייס מהאגודה לזכויות האזרח עתירה התוקפת את שיטת מכרזי ההפסד. בעקבות העתירה הוסכם כי במכרז של אבטחת מוסדות חינוך של כל השלטון המקומי, הצעות המציעות תמחור מינימלי ייפסלו על הסף, והקבלנים יחויבו לתת פירוט מקסימלי של עלויות התפעול.

גולן מייצג קבוצות עובדים, ובין היתר את סדרני סינמטק תל אביב שהועסקו באמצעות קבלן כוח אדם ונקלטו כעובדים מן המניין, את עובדי סינמטק ירושלים שהתארגנו לוועד[8]. בייצוג עובדי הסינמטק בירושלים בית הדין הארצי לעבודה קבע תקדימית באופן תקדימי כי עובדים שהתארגנו בפעם הראשונה במטרה להגיע להסכם קיבוצי ראשון עם המעסיק - רשאים לשבות ואין להגביל את חירות השביתה שלהם[9].

בשנת 2009, "כוח לעובדים נ' סינמטק ירושלים" – בית הדין הארצי הכיר בזכות השביתה בהתארגנות ראשונית כאשר המעביד מסרב לנהל משא ומתן. [10] בפסק הדין גולדברג נ' אורטל – בית הדין הארצי קבע שעובדי כוח אדם שהוצבו במשך שנים בסקטור העסקי זכאים להשוואת תנאי עבודתם לעובדים הקבועים. "אלבר נ' מדינת ישראל" – יצוג חבר ועד עובדי האוניברסיטה הפתוחה בבית משפט השלום, היחס בין חופש ההתארגנות לעבירת הסגת הגבול, העובד הורחק מהקמפוס על ידי המשטרה בזמן שביתה על רקע ניסיונו למנוע את הפרתה בתואנה שהוא מפר את שלום הציבור ומסיג גבול. [11] "מעגלי צדק ואח' נ' משרד הפנים – בית המשפט לעניינים מנהליים – פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין הקובעת תמחור מינימלי לחברות קבלן במכרזים של השלטון המקומי.

בשנת 2010, בפרשת יואל מלכא נ' גלובוס גרופ קבע בית הדין הארצי מהם התנאים בהם ניתן לערוך קיזוז והשבה לאחר שנקבעים יחסי עבודה באופן רטרואקטיבי. [12]

בעקבות תובענה ייצוגית שהגיש נגד הנהלת בתי המשפט בגין גבייה לא חוקית של אגרות מעובדים, הופסקה גבייתן ושר המשפטים הורה על השבתן לציבור.

בעקבות תובענה ייצוגית שהגיש, מדינת ישראל תשלם 2,000 ש"ח לכל חודש עבודה של מאבטחים שהועסקו בשנים 2005–2010 בחברת קבלן לאחר שהתגלה כי המדינה סיפקה נתונים כוזבים לחברת הקבלן על שעות העסקתם.

בעקבות תובענה ייצוגית שהגיש חברת שמירה וביטחון שהתקשרה עם משרד הביטחון לאבטחת מתקנים, החזירה לעובדים כספים שמשכה מכספי הפיצויים שלהם וביטלה כתבי ויתור לא חוקיים עליהם החתימה את העובדים בסיום העסקתם.

פרסומים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

באנגלית

  • 2007-"Israel" on International Labor and Employment Laws Vol. II, 2007 Cumulative Supplement ABA (with Prof. Frances Raday)
  • 2008- "Israel" on 3rd of International Labor and Employment Laws, Vol. II ABA (with Prof. Frances Raday)
  • 2009-"Israel" on International Labor and Employment Laws Vol. II, 2009 Cumulative Supplement ABA (with Prof. Frances Raday)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס גולדברג לשנת 2010
  2. ^ ענת רואה, לשכת עורכי הדין תקיים בירור בפרשת המבקרת; בכיר לשעבר בלשכה: "לחייבה להחזיר כסף", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-02-25
  3. ^ לילך שובל, קצינת המילואים פוטרה - ותפוצה ב־100 אלף שקלים, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
  4. ^ "פוטרתם בזמן המילואים? יכול להיות שזה שווה לכם 100 אלף שקל". TheMarker. נבדק ב-2020-05-31.
  5. ^ רותי סיני, "מודיעין אזרחי" החזירה 5 מיליון שקלים לעובדיה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2007
  6. ^ שי ניב, ‏שירות התעסוקה: לא נפנה יותר מובטלים לחברת "השמירה" בחצי השנה הקרובה, באתר גלובס, 4 במרץ 2007
  7. ^ רותי סיני, דמי אבטלה נשללו מאם חד-הורית לשלושה, כי סירבה לעבוד בערב, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2005
  8. ^ רותי סיני, בסינמטק תל אביב, זכויות עובדים יש רק בסרטים, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2007
  9. ^ חיים ביאור, פסיקה תקדימית: אין להגביל שביתת עובדים הדורשים לחתום על הסכם קיבוצי ראשון עם המעסיק, דה מרקר, 2 ביולי 2009
  10. ^ בית הדין הארצי לעבודה – עס"ק 64/09
  11. ^ מיכל גרינברג, המנחים השובתים, המשטרה - והניצב בדימוס מהנהלת המכללה, nrg‏, 25 במאי 2009
  12. ^ יואל מלכא נ' גלובוס גרופ, 515/07


קטגוריה:עורכי דין ישראלים קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים קטגוריה:עורכי דין חברתיים ישראלים קטגוריה:סגל הקריה האקדמית אונו: משפטים קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1977