א-נבטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נבטיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א-נבטיה
النبطية
מרכז נבטיה
מרכז נבטיה
מדינה לבנוןלבנון  לבנון
מחוז מחוז א-נבטיה
נפה נפת א-נבטיה
תאריך ייסוד המאה ה-8 לפנה"ס
שטח 8 קילומטר רבוע
גובה 418 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 40,000 (2011-06-09)
 ‑ במטרופולין 85,000(סביבה)
קואורדינטות 33°22′00″N 35°29′00″E / 33.366666666667°N 35.483333333333°E / 33.366666666667; 35.483333333333 
אזור זמן UTC +2
אתר הבית

אַ-נַּבַּטִיַּהערבית: النبطية) היא עיר בדרום לבנון ובירת מחוז א-נבטיה. באזור העיר מתגוררים כ-85,000 תושבים, ובעיר עצמה – כ-40,000 תושבים. היא משמשת מרכז עירוני לשירותים שונים ליישובים סביב, ובהם שוק פעם בשבוע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש עדויות לקיום כפר במקום זה כבר במאה ה-8 לפנה"ס. מקור שם העיירה הוא במילה פיניקית שמשמעותה לצפות.

מדרום לעיירה עומד מבצר הבופור, שעל פי חלק מהחוקרים, נבנה על ידי הצלבנים, בעוד אחרים טוענים כי הוא קיים כבר מהתקופה הרומית מאות שנים לפני כן, וכי הצלבנים שהגיעו למקום רק שיפצו אותו.[דרוש מקור] בתקופה הצלבנית הבופור היה המבצר המבוצר והחשוב ביותר באזור לבנון.

בנבטיה שני מסגדים עתיקים, האחד נבנה במאה ה-16 ונמצא במרכז העיר, והשני נבנה בתקופה הממלוכית.

בשנת 1860, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בעיירה, וכתב: "בשעה אחת עשרה וארבעים דקות המשכתי את דרכי דרומה , אחרי שחציתי בקעה נטועה עצי תאנה פניתי דרומה מערבה , ובשתים עשרה וחמש עשרה דקות חניתי בנבטיה א-תחתא (נבטיה תחתית) בעיירה הזאת, היושבת ברום 390 מטר מעל פני הים התיכון, יש אלף וחמש מאות מתואלים ושלוש מאות נוצרים, רובם יוונים אוניאטים והשאר מארוינים, התופסים רובע לעצמם. בתים רבים נבנו לאחרונה, ועל ידם יש גנים קטנים. מעיין אחד ויחיד מספק מים לכל התושבים. זה אתרו של יישוב קדמון, כפי שמעידות אבני הגזית הנראות במספר גדול למדי של בתים פרטיים והמחולצות מן הקרקע בכל עידור, ולו שטחי"[1].

בעת מאורעות תל חי מצאו מקלט בנבטיה מספר משפחות של תושבי מטולה אצל השיעים שאיתם היו ביחסים טובים באותן שנים[2].

ביולי 1941 כבשו כוחות הצבא הבריטי את העיירה, כחלק ממבצע שנועד להחליף את משטר צרפת של וישי, ששלט בלבנון, בכוחות צרפת החופשית של שארל דה גול[3].

תקופת ה"פתחלנד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות התיישבו פליטים פלסטינים במחנה פליטים, שהוקם בסמוך לעיר. במחנה פעלה מפקדה של הפת"ח החל מסוף שנות ה-60[4]. ב-15 בספטמבר 1972, פשט כוח צה"ל על המחנה, כתגובה על טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. במבצע נהרגו כ-40 לוחמי פת"ח ושלושה חיילי צה"ל, נהרסו 150 בתים ופוצצו שני גשרים על הליטני[5][6].

במאי 1974 הופצץ מחנה הפליטים בידי חיל האוויר הישראלי. עקב כך, עברו חלק מן הפליטים למחנה עין אל-חילווה[7][8].

בינואר 1977, בזמן מלחמת האזרחים בלבנון, נכנס לעיירה גדוד של הצבא הסורי ובו 500 חיילים, לאחר שהצבא הסורי שכבר השתלט כמעט על כל שטח לבנון שמצפון[9]. מדינת ישראל התנגדה למהלך ולאחר מגעים דיפלומטיים נסוג הצבא הסורי[10][11]. בתקופה זו התושבים השיעיים פעלו במסגרת ארגון אמל שלחם על זכויותיהם בתוך לבנון. אזור נבטייה היה ברובו בשליטת כוחות של הארגונים הפלסטיניים, בעיקר הפת"ח, שגם השתלטו על רכס עלי טהר (רמת ארנון) החולש על העיירה ממערב (כולל מבצר הבופור בקצה הרכס), ומשם גם נהגו לשגר קטיושות לעבר ישראל[12]. ממערב על רכס מרג' עיון שלט צבא לבנון החופשית שפעל בשיתוף פעולה עם ישראל החל מ-1977[13][14]. בין צבא לבנון החופשית והארגונים הפלסטיניים התנהלו חילופי אש בקביעות בתקופה זו[15]. במקביל ניהלו קרבות נגד המליציות השיעיות[16].

בסוף 1979, כמה חודשים לאחר המהפכה האיראנית, הגיעו לראשונה לאזור מתנדבים איראניים, שתוך מספר שנים החלו לעזור להקמת חזבאללה[17]. באפריל 1980 פתחה איראן גם קונסוליה בנבטיה[18].

במאי 1980, גירשה מדינת ישראל את ראשי הערים של חברון וחלחול לנבטייה[19].

בפברואר 1981, פוצץ כוח של חטיבת גולני את מפקדת ארגון חזית השחרור הערבית, שהייתה ממוקמת כ-2 ק"מ מדרום לעיירה. בפיצוץ נהרגו 14 אנשים[20].

במלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון הראשונה נערך קרב קשה על מבצר הבופור, שבסופו נכבש בידי חטיבת גולני, למחרת, ב-7 ביוני 1982, התקדמה חטיבה 769 יחד עם כוח בפיקוד סמח"ט גולני גבי אשכנזי לכיוון נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר והייתה בשליטת ישראל במשך שלוש שנים[21]. תחילה התושבים השיעיים קיבלו באהדה את כוחות צה"ל, חיילי צה"ל אף נכחו בטקסי יום העשוראא בעיירה באוקטובר 1982[22] (שנה אחר כך כבר תקפו את חיילי צה"ל בנבטיה בעת יום העשוראא[23]). נוכחות צה"ל בעיירה חיזקה את השליטה השיעית בעיר לאחר שמוסלמים סונים (פלסטיניים ומקומיים ברחו במהלך הקרבות) ורוב הנוצרים ברחו לאזורים שבשליטה נוצרית כבר בזמן מלחמת האזרחים[24]. תוך פחות משנה, בעידוד כוהני דת ופעילים שהגיעו מאיראן, הפכה האוכלוסייה השיעית המקומית לעוינת את ישראל והחלו לבצע פיגועים נגד כוחות צה"ל (הפיגוע הגדול הראשון של השיעיים היה אסון צור השני שהתרחש ב-4 בנובמבר 1983)[25]. בין השנים 1983 ו-1985 ביצעו עשרות פיגועים נגד כוחות צה"ל ששהו באזור[26].

ביולי 1984 החל צבא דרום לבנון להתפרס בנבטיה במקום צה"ל[27], וב-11 באפריל 1985 פינה סופית את האזור והתפרס מחדש ברכס עלי טהר שמעל העיירה[28].

בשליטת חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנסוג צה"ל לרצועת הביטחון החל חזבאללה במאבק להשתלט על האזור נגד הארגונים הפלסטיניים ותנועת אמל. בינואר 1989 ערך חזבאללה טבח בכפרים תומכי אמל באזור נבטיה והרגו לפחות 50 איש[29]. הפלסטיניים ואמל, שנלחמו אחד בשני בזמן מלחמת האזרחים, החלו לשתף פעולה במאבק נגד החזבאללה ואף הצליחו לכבוש חזרה מספר נקודות באזור[30]. עוד תחילת שנות ה-2000 כבר שלט החזבאללה באופן מוחלט באזור[31].

במלחמת לבנון השנייה, בעקבות מידע על מאגרי כספים של ארגון הטרור חזבאללה בעיר, נפגעה העיר וסביבותיה מהפצצות חיל האוויר.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התושבים בעיירה הם מוסלמים שיעים, אם כי קיים בכפר גם מיעוט של נוצרים יוונים-קתולים. לנבטיה שלושה נציגים בפרלמנט הלבנוני, כולם שיעים.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-נבטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987, עמוד: 292
  2. ^ דני רובינשטייןפעם, הרבה לפני שנסראללה נולד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
  3. ^ כאן היתה אתמול חזית..., הבקר, 14 ביולי 1941
  4. ^ התנגשות בי‭ ן‬מחבלים וצבא לבנון במחנה־פליטים, דבר, 21 בנובמבר 1969
  5. ^ שמשון עופר, כוח הפשיטה של צה"ל שהה הלילה בלבנון, דבר, 17 בספטמבר 1972
  6. ^ שמשון עופר, טוהרו 16 כפרים: פוצצו 150 מבנים: נהרסו 2 גשרים, דבר, 17 בספטמבר 1972
  7. ^ יעקב ארז, מטוסי חיל האויר ירדו בגלים , מעריב, 17 במאי 1974
  8. ^ בתים נהרסו בכפר הלבנוני נבטייה בהפגזה של צה"ל, מעריב, 15 בדצמבר 1974
  9. ^ יעקב ארז ועודד גרנות, צה"ל בוחן את המצב החדש שנוצר בהחל כניסתו של כוח סורי לנבטייה, מעריב, 25 בינואר 1977
  10. ^ עידו דיסנצ'יק, סוריה ולבנון הודיעו בשדר לוושינגטון על נכונות לחסל במהירות משבר נבטיה, מעריב, 9 בפברואר 1977
  11. ^ שמואל שגב, ישראל קיבלה את ההצעה הלבנונית ומצפה לביצוע הסורי, מעריב, 10 בפברואר 1977
  12. ^ בתגובה לירי קטיושות של המחבלים תקפו מטוסי ח"א יעדים ברמת נבטיה, דבר, 21 באוגוסט 1980
  13. ^ היקף הקרבות בלבנון כמו במלחמת האזרחים, דבר, 23 באפריל 1981
  14. ^ המחבלים מבצרים עמדותיהם בלבנון, דבר, 16 באוקטובר 1981
  15. ^ שמעון וייס, חילופי אש כבדים, דבר, 23 באוגוסט 1979
  16. ^ שמעון וייס, הרוגים ופצועים בקרבות בין הימחיבלים וחשיעים בדרום־לבנון, דבר, 25 במאי 1980
  17. ^ איראנים בנבטייה, דבר, 20 בדצמבר 1979
  18. ^ צעיר שיעי נרצח בידי מחבלים מצפון לנקודה, דבר, 27 באפריל 1980
  19. ^ המגורשים התקבלו בהתלהבות על־ידי התושבים בנבטייה, דבר, 4 במאי 1980
  20. ^ כוח צה"ל פוצץ הלילה מפקדת ה"חזית" ליד נבטייה, מעריב, 23 בפברואר 1981
  21. ^ איתי רום, ‏זה כאילו קרה רק אתמול, באתר גלובס, 27 ביולי 2006
  22. ^ מאות פצעו לעצמם את הראשים בחגיגה בנבטיה, מעריב, 28 באוקטובר 1982
  23. ^ נסיון פיגוע בכלי רכב של צה"ל בעיירה נבטיה, דבר, 17 באוקטובר 1983
  24. ^ אמיר אורן, עכשיו פוזלת נבטיה לביירות, כותרת ראשית, 4 במאי 1983
  25. ^ מוטי עדן, יש לנו בעיה עם השיעים, כותרת ראשית, 9 בנובמבר 1983
  26. ^ טלי זלינגר, נסיון פיגוע בחיילי צה"ל בתור נבטייה, דבר, 13 בדצמבר 1983
    שקט בנבטייה: נמשכות הסריקות אחר תוקפי שיירת צה"ל, דבר, 18 באוקטובר 1983
    קצין חבלה נהרג וחברו נפצע בהתפוצץ מיטען צד ליד נבטיה, מעריב, 13 בספטמבר 1984
    מכונית תופת התפוצצה ליד מחסום צה"ל בנבטיה, דבר, 3 במרץ 1983
  27. ^ נבטיה: צבא דרום לבנון במקום צה"ל, מעריב, 11 ביולי 1984
  28. ^ אתמול, כותרת ראשית, 17 באפריל 1985
  29. ^ שפי גבאי, טבח בדרום לבנון: אנשי חיזבאללה חיסלו נשים וילדים בסכינים וכידונים, מעריב, 9 בינואר 1989
  30. ^ שפי גבאי, אמל ופתח כבשו עמדות מצפון לאזור הבטחון, מעריב, 30 ביולי 1990
  31. ^ צבי בראל, מביירות המלחמה נראית הרבה יותר טוב, באתר הארץ, 18 בפברואר 2003