נורי (משגר לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורי
משגר בשיגור
משגר בשיגור
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
יצרן המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל
ארץ ייצור קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור מרכז החלל נרו
שיגורים 3
הצלחות 2
כישלונות 1
שיגור ראשון 21 באוקטובר 2021
יכולת
מטען ל־LEO 3,300 ק"ג
מטען ל־GTO 1,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 47.2 מטרים
קוטר 3.5 מטרים
משקל 200,000 ק"ג
שלבים 3
שלב ראשון
גובה 21.6 מ'
קוטר 3.5 מ'
סוג מנוע 4 KRE-075 SL
דחף 2.94 מגה-ניוטון
מתקף סגולי 261.7 שניות (בגובה פני הים)
זמן בעירה 127 שניות
דלק LOX/Jet A
שלב שני
קוטר 2.6
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק נוזלי
דחף 788 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 315.4 שניות (בריק)
זמן בעירה 148 שניות
דלק LOX/Jet A
שלב שלישי
קוטר 2.6
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק נוזלי
דחף 68.7 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 325.1 שניות (בריק)
זמן בעירה 498 שניות
דלק LOX/Jet A

נורי 1הנגול: 누리,‏ Nuri ידוע גם בשמו הקודם KSLV-II (Korean Space Launch Vehicle-II)) הוא משגר לוויינים מפיתוח של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל.

תכנון ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למשגר קודם "נרו 1" המשגר פותח כולו בקוריאה הדרומית. המטרה הייתה להגיע למשגר שיכול להתמודד על שיגורים מסחריים מול משגרים אחרים. התכנון החל בשנת 2010. בשנת 2016 החלו בדיקות מנועים.

בשנת 2018 בוצע טיסה תת-מסלולית.

במקביל לפיתוח המשגר במרכז החלל נרו נבנה כן שיגור חדש LC-2.

השיגור הראשון בוצע באוקטובר 2021 עם לוויין דמי במשקל של 1,500 ק"ג. הלוויין הגיע למסלול המתוכנן בגובה של 700 ק"מ אך השלב השלישי של המשגר פעל 46 שניות בלבד. הדבר גרם לכך שלוויין לא הגיע למהירות מתוכננת.

השיגור השני שנערך ב-21 ביוני 2022 הסתיים בהצלחה. בעקבות ניסויים אלו היה ניתן להכריז שלמשגר קיימת יכולת שיגור של מטענים עד 1,900 ק"ג.

מתוכנן להגדיל יכולת מנועים ולהקטין משקל המשגר. הדבר צפוי להגדיל יכולת המשגר למטענים עד 2,800 ק"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]