נחום מלצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדריכל נחום מלצר

נחום מלצר (נולד ב-1945) הוא אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום מלצר נולד לטובה (לבית ניסנבוים) ולזכריה מלצר, ילידי פולין שעלו לישראל בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים. גדל והתחנך בתל אביב. למד בתיכון עירוני ה' בעירו.

בשנים 1963–1965 שירת שרות חובה בחיל האוויר.

לאחר שסיים את שירותו הצבאי למד אדריכלות בטכניון בין השנים 1965–1970, וסיים את לימודיו בהצטיינות.

עם סיום לימודיו עבר להתגורר בירושלים.[1][2]

עבודתו כאדריכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-70, התחיל מלצר לעבוד כשכיר במשרדו של אדריכל דוד אנטול ברוצקוס, שהקשר עמו היה בעל משמעות עבורו, והשפיע על המשך עבודתו כאדריכל.

בשנים 1973–1974 שהה מלצר באנגליה ועבד במשרדי אדריכלות שונים בלונדון.

עם שובו לישראל עבד כשכיר במשרדו של אדריכל דרור חרובי, וב-1977 החל לעבוד כאדריכל עצמאי.

בתקופות שונות פעל לסירוגין בשותפות עם אדריכל נחמיה גורלי,[3] שאיתו תכנן, בין היתר, את תוכנית הבינוי הכוללת לשכונת "בנה ביתך" ברמות בירושלים,[4] עם אדריכל גיא איגרא, שאיתו תכנן, בין היתר, את שיקום מדרחוב סלומון ושכונת נחלת שבעה,[5] ועם אדריכל ארי כהן, שאיתו תכנן, בין היתר, את התב"ע של שכונת רחביה בירושלים.

מאוחר יותר, ועד סוף שנת 2021, עבד מלצר לצד אדריכל יצחק אפריל ואדריכל ניסים אללו, במסגרת המשרד "מלצר אפריל אדריכלים". [6]

כיום, מקדיש את עיקר זמנו לציור (ראו הפרק "עיסוקו בציור").

במהלך השנים, תכנן מלצר בתי מגורים, מוסדות חינוך ושיקום, בתי כנסת ומקוואות, וכן תוכניות בנין עיר נרחבות בערים קריית גת ובית שמש.

עבודותיו הבולטות כאדריכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים 1990-1980[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסתן אברהם גוזלן בשכונת ימין משה שתוכנן על ידי אדריכל נחום מלצר
שלט זיכרון בכניסה לבוסתן אברהם גוזלן שתוכנן על ידי אדריכל נחום מלצר

שנים 2000–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים 2010–2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים בתחום האדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1993 - פרס נשיא המדינה - פרויקט נחלת שבעה.

1994 - פרס אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל - פרויקט נחלת שבעה.

1997 - זכייה בתחרות תכנון מרכז טכנולוגי (מטע"מ), גבעת רם, ירושלים.

2002 - זכייה בתחרות תכנון הרחבת משכן הכנסת.

הוראה ב"בצלאל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

1978-1977 - מנחה לעיצוב תלת ממדי, המחלקה לצורפות, בצלאל

2000-1990 - מנחה לפרויקט במשך מספר סמסטרים (כמורה מן החוץ), המחלקה לאדריכלות, בצלאל.

עיסוקו בציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד פעילותו כאדריכל, עסק מלצר באופן חלקי ברישום מודלים, בציור בטכניקות שונות, ובהדפס.

מ-2019 חבר בגלריה מרי, גלריה ירושלמית שיתופית לאמנות, שבה חברים כ-15 אמנים מתחומים שונים.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום מלצר, תערוכה, גלריה "קזה-פפה", תל אביב, 1966.
  • נחום מלצר, תערוכה, הגלריה של תיאטרון ירושלים, 2017.
  • נחום מלצר, ציורים ורישומים, גלריה מרי, ינואר 2020.
  • נחום מלצר, בית, חלון, ים, גלריה מרי, דצמבר 2021.[20]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019 - ויהי ערב ויהי בוקר, גלריה מרי, במסגרת "מנופים" פסטיבל לאמנות עכשווית, ירושלים. אוצר: ליאב מזרחי.
  • 2019 - נפוטיזם, גלריה מרי, ירושלים.
  • 2020 - בית. דפוס. גלריה מרי, במסגרת "מנופים" פסטיבל לאמנות עכשווית, ירושלים. אוצר: ליאב מזרחי.
  • 2021 - הומאז', גלריה מרי.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלצר נשוי לחגית (לבית גורלי), מורה בשיטת אלכסנדר. אב לארבעה.

מתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991 (המקומות בהם דן הספר בעבודותיו של מלצר מפורטים בהערות השוליים).
  • דוד קרויאנקר, סיפור קריית העירייה, ירושלים, הוצאת אריאל, 1993 (בעיקר פרק שמיני "תהליך הבנייה").
  • ד"ר עמי רן, תוספות הבנייה החדשות במתחם הכנסת, אדריכלות ישראלית, גיליון 77, מאי 2009.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיקר המידע כאן נלקח מאתר משרד האדריכלים, אודות - נחום מלצר, מלצר אפריל אדריכלים, ‏2021
  2. ^ ביוגרפיה קצרה של מלצר (עד שנת 1990) מובאת בספר: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 438-437.
  3. ^ הילית מזור, "הגשר לפילגש - הילית מזור מראיינת את אדריכל נחמיה גורלי", אדריכלות ישראלית, נובמבר 2015, עמ' 9
  4. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 252-250.
  5. ^ 1 2 דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומעון ירושלים לחקר ישראל, 1991.עמ' 278.
  6. ^ מלצר אפריל אדריכלים, נחום מלצר יצחק אפריל ניסים אללו אדריכלים
  7. ^ חלק מעבודותיו הבולטות של מלצר בירושלים בשנים 1980–1990, נזכר בספר: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1948-1990, ירושלים, הוצאת כתר, 1991.
  8. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 437.
  9. ^ נחום מלצר ויצחק יעקבי, "נחלת שבעה" בקובץ: אלי שילר ומנחם לוין (עורכים), מאה ועשרים שנה לנחלת שבעה, אריאל 71, הוצאת אריאל
  10. ^ דוד קרויאנקר, סנט ג'והן – תוכנית רעיונית להחייאת המתחם: שימור, שיפוץ ובנייה חדשה ותוכנית שחזור הרכבל להר ציון, המחלקה לתכנון העיר בעיריית ירושלים, 1978. וכן בפרסום מאוחר יותר: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 282, 346, 428. קרויאנקר מציין, כי האדריכלים מואיז בן־בונן ונחום מלצר עיבדו את התכנית הרעיונית המוקדמת לתוכנית אדריכלית מפורטת, שביצועה הושלם בשנת 1986 עם חנוכת מלון "הר ציון".
  11. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 384-383.
  12. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 438.
  13. ^ דוד קרויאנקר, סיפור קריית העירייה,, ירושלים: הוצאת אריאל, 1993, פרק שמיני "תהליך הבנייה"
  14. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.עמ' 377.
  15. ^ ד"ר עמי רן, תוספות הבנייה החדשות במתחם הכנסת, אדריכלות ישראלית 77, מאי 2009
  16. ^ אדם אקרמן, הפינה ההיסטורית: הגן הארכאולוגי בכנסת ישראל, כל העיר (ירושלים), 2.12.2020
  17. ^ נחום מלצר, "תכנונו מחדש ובנייתו של בית-כנסת חורבת רבי יהודה חסיד", בספר: ראובן גפני, אריה מורגנשטרן ודוד קאסוטו (עורכים), החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2010.
  18. ^ יובל ניסני, בית הנסן: תאורת לילה חדשה במתחם התרבות, כל העיר (ירושלים), 8.01.2018
  19. ^ שני מזרחי, הוועדה המחוזית: אושרה התוכנית להרחבת מלון "נוטר דם" בירושלים, כל העיר (ירושלים), 6.11.2019
  20. ^ נחום מלצר, קטלוג התערוכה "בית, חלון, ים", עריכה: יעל בוברמן (עיצוב הקטלוג), ירושלים: גלריה מרי, 2021