נחום מלצר
 | |
| מקום לימודים | |
|---|---|
| תחום יצירה |
אדריכלות  |
  | |
נחום מלצר (נולד ב-1945) הוא אדריכל ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחום מלצר נולד לטובה (לבית ניסנבוים) ולזכריה מלצר, ילידי פולין שעלו לישראל בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים. גדל והתחנך בתל אביב. למד בתיכון עירוני ה' בעירו.
בשנים 1963–1965 שירת שרות חובה בחיל האוויר.
לאחר שסיים את שירותו הצבאי למד אדריכלות בטכניון בין השנים 1965–1970, וסיים את לימודיו בהצטיינות.
עם סיום לימודיו עבר להתגורר בירושלים.[1][2]
עבודתו כאדריכל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות ה-70, התחיל מלצר לעבוד כשכיר במשרדו של אדריכל דוד אנטול ברוצקוס, שהקשר עמו היה בעל משמעות עבורו, והשפיע על המשך עבודתו כאדריכל.
בשנים 1973–1974 שהה מלצר באנגליה ועבד במשרדי אדריכלות שונים בלונדון.
עם שובו לישראל עבד כשכיר במשרדו של אדריכל דרור חרובי, וב-1977 החל לעבוד כאדריכל עצמאי.
בתקופות שונות פעל לסירוגין בשותפות עם אדריכל נחמיה גורלי,[3] שאיתו תכנן, בין היתר, את תוכנית הבינוי הכוללת לשכונת "בנה ביתך" ברמות בירושלים,[4] עם אדריכל גיא איגרא, שאיתו תכנן, בין היתר, את שיקום מדרחוב סלומון ושכונת נחלת שבעה,[5] ועם אדריכל ארי כהן, שאיתו תכנן, בין היתר, את התב"ע של שכונת רחביה בירושלים.
מאוחר יותר, ועד סוף שנת 2021, עבד מלצר לצד אדריכל יצחק אפריל ואדריכל ניסים אללו, במסגרת המשרד "מלצר אפריל אדריכלים". [6]
כיום, מקדיש את עיקר זמנו לציור (ראו הפרק "עיסוקו בציור").
במהלך השנים, תכנן מלצר בתי מגורים, מוסדות חינוך ושיקום, בתי כנסת ומקוואות, וכן תוכניות בנין עיר נרחבות בערים קריית גת ובית שמש.
עבודותיו הבולטות כאדריכל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים 1990-1980[7][עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיילת החומות בירושלים - הכשרת מסלול הליכה למבקרים.[8]
- עכו העתיקה: עבודות פיתוח בכיכר הדייגים, חאן אל-עומדאן וגן החפיר הפנימי של החומה.
- שכונת נחלת שבעה בירושלים - הסבת המרחב העירוני לרחובות להולכי רגל ושיפוץ חזיתות.[9][5]
- חוף אמנון בכנרת - הכשרת חוף לנופשים.
- החומה הדרומית, טבריה העתיקה - חשיפת החומה ועבודות פיתוח לאורכה.
- האתר הארכאולוגי בעיר דוד, ירושלים - פיתוח שטח החפירות שנעשו בהנהלת פרופ' יגאל שילה. שחזור שרידים בשטח G, וגישה לפיר וורן.
- מלון הר ציון, ירושלים - הכשרת מבנים קיימים ותוספת בנייה למלון בן 150 חדרים.[10]
- בית היצרנים (פינת הרחובות יד חרוצים והסדנא, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים) - בניין רב תכליתי לתעשייה ולמסחר.[11]
- מנזר רטיסבון, ירושלים - שיפוץ של המנזר והכשרתו כמוסד לימודים קתולי.[12]
- חמישה בניינים בקמפוס עיריית ירושלים - שיפוץ לתוספות בנייה (אדריכל ראשי ארכיטקט ג'ק דיאמונד (אנ'), טורונטו).[13][14]
- בית הטורקיז (רחוב פייר קניג 33, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים) - בניין רב תכליתי לתעשייה ולמסחר.
- בית החברה הכלכלית (רחוב כנפי נשרים, גבעת שאול, ירושלים ) - בניין רב תכליתי לתעשייה ולמסחר.
- קפטריה בגן הבוטני בגבעת רם (אחד משני הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים) - מבנה לצד האגם.
- החאן הירושלמי ו"המערה" - הכשרת אולם תיאטרון קטן.
- גן הבוסתן (בוסתן אברהם גוזלן), שכונת ימין משה, ירושלים - גינה ציבורית סמוכה לימין משה (ראו תמונות המצורפות לערך) .
- מוזאון עוקשי, עכו - מוזאון וגלריה לאמנות.
- מדרחוב בן יהודה, ירושלים - עיצוב מחדש של הרחוב.
שנים 2000–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרחבת משכן הכנסת - לשכות לחברי הכנסת, בניין לוועדות הכנסת, משרדים שונים, מבנה כניסה, חניון ובניין אנרגיה.[15][16]
- מוזיאון ישראל, היכל הספר - שיפוץ מבנה ההיכל, בניית אודיטוריום ומעבר להיכל.
- ספרייה עירונית, מעלה אדומים.
- בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים, בנייה מחדש של בית הכנסת על חורבות הבניין שנהרס, תכנון המבנה כולו וביצוע עבודות פנים.[17]
- תב"ע לשכונת רחביה, ירושלים - תוכנית לשימור ולפיתוח השכונה (לצד אדריכל ארי כהן).
שנים 2010–2021[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הנסן, ירושלים - הכשרת הבניין ההיסטורי כמוסד לתצוגה ולימודים (לתוכניות ללימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי, עיצוב עירוני ומדיניות ותאוריה של האמנויות של בצלאל).[18]
- אודיטוריום חדש בחאן הירושלמי - תוכנית לאודיטוריום תת-קרקעי תחת לגבעת התנ"ך (לא בוצע).
- "בית הנציב", דרך חברון, ירושלים - בניין משרדים ומסחר.
- מרכז יום של איל"ן לאנשים עם מוגבלויות (בבית חולים אלי"ן), קריית יובל, ירושלים.
- בית חולים איתנים, בית חולים פסיכיאטרי בהרי יהודה - בניית אגף אשפוז חדש לילדים ולנוער.
- מלון נוטרדאם, ירושלים - תוכנית בינוי להרחבת המלון והוספת 145 חדרים.[19]
פרסים בתחום האדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
1993 - פרס נשיא המדינה - פרויקט נחלת שבעה.
1994 - פרס אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל - פרויקט נחלת שבעה.
1997 - זכייה בתחרות תכנון מרכז טכנולוגי (מטע"מ), גבעת רם, ירושלים.
2002 - זכייה בתחרות תכנון הרחבת משכן הכנסת.
הוראה ב"בצלאל"[עריכת קוד מקור | עריכה]
1978-1977 - מנחה לעיצוב תלת־ממדי, המחלקה לצורפות, בצלאל
2000-1990 - מנחה לפרויקט במשך מספר סמסטרים (כמורה מן החוץ), המחלקה לאדריכלות, בצלאל.
עיסוקו בציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד פעילותו כאדריכל, עסק מלצר באופן חלקי ברישום מודלים, בציור בטכניקות שונות, ובהדפס.
בשנים 2019 - 2022 היה חבר בגלריה מרי, גלריה ירושלמית שיתופית לאמנות, שבה חברים כ-15 אמנים מתחומים שונים. הוא הציג בגלריה שתי תערוכות-יחיד.
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום מלצר, תערוכה, גלריה "קזה-פפה", תל אביב, 1966.
- נחום מלצר, תערוכה, הגלריה של תיאטרון ירושלים, 2017.
- נחום מלצר, ציורים ורישומים, גלריה מרי, ינואר 2020.
- נחום מלצר, בית, חלון, ים, גלריה מרי, דצמבר 2021.[20]
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2019 - ויהי ערב ויהי בוקר, גלריה מרי, במסגרת "מנופים" פסטיבל לאמנות עכשווית, ירושלים. אוצר: ליאב מזרחי.
- 2019 - נפוטיזם, גלריה מרי, ירושלים.
- 2020 - בית. דפוס. גלריה מרי, במסגרת "מנופים" פסטיבל לאמנות עכשווית, ירושלים. אוצר: ליאב מזרחי.
- 2021 - הומאז', גלריה מרי.
- 2022 - מעשה מרחב, גלריה מרי וגלריה אגריפס 12, במסגרת "מנופים", ירושלים. אוצרת: ד"ר נאוה ט. ברזני.
- 2022 - ה-DNA של מרי, גלריה מרי, ירושלים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלצר נשוי לחגית (לבית גורלי), מורה בשיטת אלכסנדר. אב לארבעה.
מתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום מלצר ויצחק יעקבי, "נחלת שבעה", בקובץ: אלי שילר ומנחם לוין (עורכים), מאה ועשרים שנה לנחלת שבעה, אריאל, מס' 71, אריאל (הוצאת ספרים).
- נחום מלצר, "תכנונו מחדש ובנייתו של בית -כנסת חורבת רבי יהודה חסיד", בספר: ראובן גפני, אריה מורגנשטרן ודוד קאסוטו (עורכים), החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2010.
- נחום מלצר, תכנונו מחדש ובנייתו של בית-כנסת חורבת רבי יהודה חסיד, אתר משרד האדריכלים מלצר-אפריל, 15.12.2015
- נחום מלצר, קטלוג התערוכה "בית, חלון, ים" (עיצוב הקטלוג: יעל בוברמן), ירושלים, גלריה מרי, 2021.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991 (המקומות בהם דן הספר בעבודותיו של מלצר מפורטים בהערות השוליים).
- דוד קרויאנקר, סיפור קריית העירייה, ירושלים, הוצאת אריאל, 1993 (בעיקר פרק שמיני "תהליך הבנייה").
- ד"ר עמי רן, תוספות הבנייה החדשות במתחם הכנסת, אדריכלות ישראלית, גיליון 77, מאי 2009.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיקר המידע כאן נלקח מאתר משרד האדריכלים, אודות - נחום מלצר, באתר מלצר אפריל אדריכלים, 2021
- ^ ביוגרפיה קצרה של מלצר (עד שנת 1990) מובאת בספר: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 438-437.
- ^ הילית מזור, "הגשר לפילגש - הילית מזור מראיינת את אדריכל נחמיה גורלי", אדריכלות ישראלית, נובמבר 2015, עמ' 9
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 252-250.
- ^ 1 2 דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומעון ירושלים לחקר ישראל, 1991.עמ' 278.
- ^ מלצר אפריל אדריכלים, נחום מלצר יצחק אפריל ניסים אללו אדריכלים
- ^ חלק מעבודותיו הבולטות של מלצר בירושלים בשנים 1980–1990, נזכר בספר: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1948-1990, ירושלים, הוצאת כתר, 1991.
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 437.
- ^ נחום מלצר ויצחק יעקבי, "נחלת שבעה" בקובץ: אלי שילר ומנחם לוין (עורכים), מאה ועשרים שנה לנחלת שבעה, אריאל 71, הוצאת אריאל
- ^ דוד קרויאנקר, סנט ג'והן – תוכנית רעיונית להחייאת המתחם: שימור, שיפוץ ובנייה חדשה ותוכנית שחזור הרכבל להר ציון, המחלקה לתכנון העיר בעיריית ירושלים, 1978. וכן בפרסום מאוחר יותר: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 282, 346, 428. קרויאנקר מציין, כי האדריכלים מואיז בן־בונן ונחום מלצר עיבדו את התכנית הרעיונית המוקדמת לתוכנית אדריכלית מפורטת, שביצועה הושלם בשנת 1986 עם חנוכת מלון "הר ציון".
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 384-383.
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 438.
- ^ דוד קרויאנקר, שמיני "תהליך הבנייה", סיפור קריית העירייה,, ירושלים: הוצאת אריאל, 1993
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.עמ' 377.
- ^ ד"ר עמי רן, תוספות הבנייה החדשות במתחם הכנסת, אדריכלות ישראלית 77, מאי 2009
- ^ אדם אקרמן, הפינה ההיסטורית: הגן הארכאולוגי בכנסת ישראל, כל העיר (ירושלים), 2.12.2020
- ^ נחום מלצר, "תכנונו מחדש ובנייתו של בית-כנסת חורבת רבי יהודה חסיד", בספר: ראובן גפני, אריה מורגנשטרן ודוד קאסוטו (עורכים), החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2010.
- ^ יובל ניסני, בית הנסן: תאורת לילה חדשה במתחם התרבות, כל העיר (ירושלים), 8.01.2018
- ^ שני מזרחי, הוועדה המחוזית: אושרה התוכנית להרחבת מלון "נוטר דם" בירושלים, כל העיר (ירושלים), 6.11.2019
- ^ נחום מלצר, יעל בוברמן (עיצוב הקטלוג) (ע), קטלוג התערוכה "בית, חלון, ים", ירושלים: גלריה מרי, 2021