ארבע בבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות[1]). הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד, מעשרת "הניגונים המכוונים" והחשוב שבהם, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.

הניגון נחשב לאחד הניגונים העמוקים והמיוחדים של החסידות, ולניגון היסודי והראשי של חסידות חב"ד. לניגון ארבעה בתים, בהם משתקפים העולמות הרוחניים העליונים אבי"ע.

ניגון זה, כמו רוב ניגוניו, חיבר רבי שניאור זלמן בעת שלמד אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש. לאחר שהיה לרבי, שינה ושיכלל את כל הניגונים, וניגון זה בפרט[2]. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות ובמועדים מיוחדים.

בספר הניגונים חב"ד, "ארבע בבות" הוא ניגון מספר א' (1).

זמני נגינתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג בחסידות חב"ד לנגנו בזמנים מיוחדים כמו חודש אלול, ימי הסליחות וגם בשמחת תורה. כמו כן ביום האחרון של שלוש הרגלים, פורים, חג הגאולה (בו השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא) ביום כיפור ובימים טובים נוספים. וכן בעת הובלת החתן והכלה לחופה, האחרון נהוג גם בחסידויות אחרות.

אדמו"רי חב"ד הקפידו לנגנו בראש השנה, בחודש אלול, בברית מילה, בחתונה ובבר מצווה, וכן בי"ט בכסלו שנחשב "ראש השנה" לניגון זה[3]. אצל הרבי מלובביץ' ניגנו זאת רבות[4].

בלובביץ', עיירת הערש ומרכז חסידות חב"ד במשך כמאה שנים, היו מנגנים ניגון זה רק בזמנים קבועים, כמו י"ט כסלו, ובשמחות כמו ברית מילה, בר-מצווה, חתונה וגם בחודש אלול בתפילה (כשמתפללים ביחידות באריכות).

מקובל בשם הצמח צדק, שבימים רגילים ללא סיבה מיוחדת, נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים[5].

מקובל בחב"ד, בהתוועדויות שקודם לשירת הניגון, מנגנים את "ניגון הכנה לארבע בבות", של אדמו"ר הרש"ב. ולאחריו מנגנים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"[6] אך בחופות שרים זאת ללא השיר הכנה וללא השיר אחרי.

בל"ג בעומר מנגנים את זה זה קודם ההדלקה המרכזית בקבר רבי שמעון.

דייקנות וזהירות בנגינתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לשיר כל בית פעמיים (כך הוא מופיע גם בכל התקליטים)[7].

הפעם האחרונה ששרו ניגון זה בפומבי בנוכחות הרבי מנחם מנדל שניאורסון הייתה בשבת פרשת שמות ה'תשמ"ט. באותה התוועדות דיבר הרבי על הזהירות המיוחדת שצריכה להיות בניגון והורה ש"ינגנו עתה באופן יוצא מן הכלל (שהרי ידוע גודל הזהירות שלא לנגן ניגון זה כי אם בזמנים מיוחדים)".

מסגולות הניגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים מאדמו"רי חב"ד התבטאו בסגולותיו של הניגון:

  • המהר"ש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
  • הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."
  • הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדרגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[8].

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הניגון הופיע באלבום צמאה 2 על ידי חיליק פרנק וסימפונט רעננה[9]. ובאלבום "עצם הנשמה 1" של הרב יאיר כלב[10] ועוד.

בוצע גם על ידי אברהם פריד במופע צמאה בשנת 2019[11], על ידי אלי מרקוס[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב לב לייבמן, תולדותיו וצפונותיו של ניגון אדמו"ר הזקן, סקירה מקיפה על הניגון, מכון נגינה לאור החסידות, ה'תשע"ה 2015, ראשון לציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביידיש: דער "ניגון פון פיר פאַלען". יש מקומות שמכנים זאת הניגון הידוע והניגון המיוחס. חסידי אדמו"ר הזקן קראו לו "תקיעה גדולה"
  2. ^ אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ג - "התמים" חוברת ה' עמוד סד [כרך ב עמוד 488].
  3. ^ שיחת פורים תרפ"ח.
  4. ^ למשל: פורים תשכ"ה, ארבע בבות אצל הרבי מלובביץ'
  5. ^ ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).
  6. ^ שירת הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי" אצל הרבי מחב"דקובץ וידאו ט"ו תמוז תשמ"ו.
  7. ^ אצל הרבי מחב"ד היו מנגנים לעיתים את הבבא הרביעית - שבע פעמים, וגם קרה שניגנו פעם אחת, ועוד.
  8. ^ ראו ספר השיחות תש"ז עמוד 101.
  9. ^ ניגון ארבע בבות קובץ צליל
  10. ^ ניגון ארבע בבות - הרב יאיר כלב Rabbi Yair Calev - Arba Bavot (Four Gates) - Chabad song
  11. ^ ארבע בבות - אברהם פריד
  12. ^ אלי מרכוס ד' בבות
  13. ^ לאחריו, מהדקה 15:10 שומעים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"