ניסף ג'בייל
 | |
| הכפר ניסף ג'בייל בשנת 1936 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| גובה | 400 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 394 (2007) |
| קואורדינטות | 32°16′58″N 35°13′14″E / 32.28277778°N 35.22055556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ניסף ג'בּייל (בערבית: نصف جبيل; בתעתיק עברי מדויק: נצף ג'ביל; דיאלקט: נוּסף ג'בייל; תרגום: חצי הר, או אמצע הר) הוא כפר פלסטיני קטן בנפת שכם, הממוקם צפונית מערבית לשכם, כקילומטר וחצי מזרחית לסבסטיה, קילומטר דרומית לבית אימרין וכקילומטר צפונית לאיג'ניסיניא, בגובה של כ-400 מטר מעל פני הים.
על פי מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה (PCBS), בשנת 2017 הכפר מנה 471 תושבים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר נמצאו שרידים מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, המוסלמית המוקדמת וימי הביניים.[2]
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1596 הופיע הכפר בפנקסי המיסים העות'מאניים בשם "ג'ובייל". היו רשומים בו 30 משקי בית מוסלמים ו-36 משקי בית נוצרים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, בסך של 10,040 אקצ'ה ושליש מההכנסות ניתנו לווקף.
בשנת 1838 חיו בכפר כ-200 נוצרים, יוונים-אורתודוקסים, והיה כומר בכפר.[3][4][5]
בשנת 1875 ויקטור גרן מצא בכפר סרקופג עתיק ששימש כשוקת. הוא העריך שיש 300 תושבים, כולל כמה נוצרים.[6] ב-1882 תואר ניסף ג'בייל כ"כפר קטן בעמק פתוח, עם מעיין במזרח וזיתים. חלק מהתושבים הם נוצרים יוונים".[7]
תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקד 1922 של ארץ ישראל שערך המנדט הבריטי על ארץ ישראל, נמצא שאוכלוסיית הכפר מנתה 162 תושבים, כולל 88 נוצרים,[3][8] במפקד שנערך ב-1931 נמצאו 210 תושבים, כולל 105 נוצרים.[9]
בסקר שערך המנדט הבריטי בשנת 1945 נמצאו בכפר 260 איש, מהם: 80 מוסלמים ו-180 נוצרים. שטח האדמה הכולל היה 5,054 דונם.[10] מתוכם 3,333 שימשו לחקלאות ו-28 דונם היו קרקע בנויה.[10]
התקופה הירדנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1961 מנתה אוכלוסיית ניסף ג'בל 228 תושבים,[11] מתוכם 50 נוצרים.[11]
לאחר שנת 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, נערך מפקד ובניסף ג'בייל גרו 221 תושבים, מתוכם 14 פליטים.[12]
בשנת 1979 הסתכם השטח הבנוי של ניסף ג'בייל ב-25 דונם. מרכז הכפר שלו הכיל כמה בתים ישנים, שתי כנסיות יווניות אורתודוקסיות ומסגד.[2]
בשנת 1987 גרו בכפר 285 נפש[13] ובשנת 1997 גדל המספר ל-378 תושבים.[13]
על פי מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה (PCBS), בשנת 2007 הכפר מנה 394 תושבים, שגרו ב-83 משקי בית.[14]
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכנסייה האורתודוקסית של סנט ג'ורג'. ממוקמת בחלק המזרחי של הכפר. הכנסייה נבנתה בשנת 1880, ועברה שיקום בשנת 2014. עד שנת 1963 כיהן בכנסייה זו כומר תושב הכפר ולאחר פטירתו, אחת לשבוע מגיע כומר מהכנסייה האורתודוקסית בשכם, לעריכת המיסה השבועית.[5]
- מקאם אל-ח'ד'ר (בכניסה הצפונית לכפר, מכיוון בית אימרין): על פי המסורת כאן נח אליהו הנביא (שכינויו אל-ח'ד'ר) ושתה ממי המעיין הסמוך. בימי קדם נהגו התושבים להתפלל במקאם, בלילות, לאור מנורות שמן, כדי לקבל הגנה ממחלות ולהביא מזל טוב והצלחה וכשהמתפלל השיג את מבוקשו, היה בא עם משפחתו להתפלל ולערוך סעודה במקום. מבנה המקאם הוא בן שני חדרים עיקריים. החדר המרכזי הוא בשטח של כתשעה מטרים רבועים, בצדו הדרומי יש מחראב ועליו בנויה כיפה, המתנשאת לגובה של כ-4 מטרים מעל פני הקרקע. החדר השני קטן יותר וכיום הוא ללא גג. מחוץ למבנה, בכניסה, אפשר לרדת שש מדרגות, למעיין שמימיו יוצאים לאמה קטנה בנויה מאבנים מסותתות והיא מיוחסת לתקופה הרומית. המעיין שימש לשתייה וכן לרחצה לפני התפילה.[15]
אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדנאן סמארה (عدنان نايف عبد الرحيم سمارة: יליד 15 ספטמבר 1941): פוליטיקאי ואיש ציבור פלסטיני. בין התפקידים שמילא וממלא: תת-מזכיר משרד התעשייה והמסחר הפלסטיני (1995 - 2004), יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס, (2005 - היום), יועץ לנשיא מחמוד עבאס לענייני יצירתיות ומצוינות (2012 - 2019), יו"ר המועצה העליונה ליצירה ומצוינות בדרגת שר, (2015 - היום), יו"ר דירקטוריון הקרן לתמיכה ביצירה ומצוינות (2016 - היום), יו"ר אגודת הידידות הפלסטינית-סינית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2018, עמ' 82-64
- ^ 1 2 Ādām Zerṭāl, The Manasseh Hill Country Survey: The Shechem Syncline, BRILL, 2004, עמ' 451
- ^ 1 2 Ronnie Ellenblum, Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem, Cambridge University Press, 2003, עמ' 249
- ^ Robinson, E.; Smith, E., Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the year 1838. Vol. 3, Boston: Crocker & Brewster, 1841, עמ' 128, 144
- ^ 1 2 Heba Hrimat, THE TOWN OF NISF JUBEIL
- ^ Guérin, V., (1875). Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 2: Samarie, pt. 2., Paris: L'Imprimerie Nationale, 1875, עמ' 210
- ^ Conder, C.R.; Kitchener, H.H., The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology, כרך 2, 1882, עמ' 160
- ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine, 1922, עמ' 24
- ^ Nisf Jubeil Profile. Jerusalem Media and Communication Center. http://www.jmcc.org/localiteis.aspx?idd=702&type=locality
- ^ 1 2 Government of Palestine, Department of Statistics, Village Statistics, April, 1945, 1945, עמ' 19, 60, 107, 157
- ^ 1 2 Government of Jordan, Department of Statistics,, First Census of Population and Housing. Volume I: Final Tables; General Characteristics of the Population ., 1964, עמ' 26, 116-115
- ^ Perlmann, Joel, "The 1967 Census of the West Bank and Gaza Strip: A Digitized Version"., Levy Economics Institute
- ^ 1 2 نصف جبيل - Nisf Jubeil, palestineremembered, 2007
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics, 2007 PCBS Census, עמ' 108
- ^ رائد جلال خليل, مقام الخضر, palestineremembered.com, 27 אוגוסט 2007
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ניסף ג'בייל".