סופרבול 50

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופרבול 50
Super Bowl 50
קרוליינה פנתרס
(NFC)

10 		דנוור ברונקוס
(AFC)

24
1 2 3 4 תוצאה
פנתרס 0 7 0 3 10
ברונקוס 10 3 3 8 24
תאריך 7 בפברואר 2016
אצטדיון אצטדיון ליווי'ס, סנטה קלרה, קליפורניה
MVP וון מילר, דנוור
פייבוריטית קרוליינה פנתרס ב-5.5 נקודות
שירת ההמנון ליידי גאגא
הטלת מטבע פרד בילטניקוף, מרקוס אלן, ג'ו מונטנה, ג'ים פלאנקט, ג'רי רייס, סטיב יאנג
שופט קליט בלייקמן
מופע מחצית קולדפליי, ביונסה, ברונו מארס ומארק רונסון
נוכחות 71,088
שידור בטלוויזיה
רשת CBS
שדרנים ג'ים נאנץ (שדרן ראשי)
פיל סימס (פרשן)
טרייסי וולפסון ואוון וושבורן (שדרני קווים)
רייטינג ומדד נילסן 111.9 מיליון צופים בממוצע (46.6 בארצות הברית, 53.9 בדנוור, 55.9 בשארלוט)
עלות 30 שניות פרסומת 5 מיליון דולר
→ XLIX LI ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופרבול 50 הוא משחק פוטבול שנערך ב-7 בפברואר 2016 בין אלופת חטיבת ה-NFC קרוליינה פנתרס לאלופת חטיבת ה-AFC דנוור ברונקוס ושימש גמר ליגת ה-NFL. המשחק שוחק באצטדיון ליווי'ס בסנטה קלרה, קליפורניה, אצטדיונה הביתי של סן פרנסיסקו 49'. במשחק ניצחה דנוור ברונקוס 24–10 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בסופרבול. מכיוון שזה היה משחק הסופרבול ה-50, הליגה הדגישה את "יובל הזהב" עם יוזמות שונות בנושא זהב במהלך עונת 2015, כמו גם השעיית המסורת של מתן שם לכל משחק סופרבול בספרות רומיות (שתחתן המשחק היה אמור להיקרא "סופרבול L"), כך שהלוגו יכול להציג באופן בולט את המספר 50 בספרות ערביות מוכרות יותר.[1][2]

הברונקוס עלו ליתרון מוקדם בסופרבול ולא פיגרו בו ולו לשנייה.[3] דנוור רשמה שבעה סאקים וכפתה ארבעה איבודים.[4] קרוליינה עמדה בקצב על ידי חמישה סאקים ושני איבודים. הליינבקר של דנוור, וון מילר, זכה בתואר ה-MVP של הסופרבול.[5][6] משחק זה היה גם המשחק האחרון בקריירה של פייטון מאנינג. הקוורטרבק של הברונקוס, שזכה גם בסופרבול XLI, הודיע על פרישה במרץ 2016.[7]

שידור המשחק ברשת CBS היה התוכנית השלישית הכי נצפית בתולדות הטלוויזיה האמריקאית עם כ-111.9 מיליון צופים. הרשת גבתה בממוצע 5 מיליון דולר עבור פרסומת של 30 שניות במהלך המשחק.[8] היא נותרה התוכנית בעלת המדרוג הגבוה ביותר בהיסטוריה של CBS. מופע המחצית של סופרבול 50 הובל על ידי קולדפליי,[9] עם הופעות אורח מיוחדות של ביונסה וברונו מארס.[10]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת מיקום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2012 הצהיר נציב ה-NFL רוג'ר גודל שהליגה תכננה להפוך את הסופרבול ה-50 ל"מרהיב" ושזה יהיה "משחק חשוב עבורנו כליגה".[11]

הערים שהגישו הצעות היו:

הליגה צמצמה בסופו של דבר את ההצעות לשלושה מקומות: מרצדס-בנץ סופרדום של ניו אורלינס, אצטדיון סאן לייף במיאמי ואצטדיון ליוויס בסנטה קלרה.

הליגה הודיעה ב-16 באוקטובר 2012, ששני המועמדים הסופיים הם אצטדיון סאן לייף[19] ואצטדיון ליוויס.[20] אזור דרום פלורידה/מיאמי אירח בעבר את האירוע 10 פעמים (שוויון עם ניו אורלינס בראש טבלת אירוח הסופרבולים), כשהאחרון שבהם הוא סופרבול XLIV ב-2010. אזור מפרץ סן פרנסיסקו אירח את הסופרבול האחרון בשנת 1985 (סופרבול XIX), שנערך באצטדיון סטנפורד בסטנפורד. ההצעה למיאמי הייתה תלויה בשאלה אם האצטדיון עבר שיפוץ. עם זאת, ב-3 במאי 2013, בית הנבחרים של פלורידה סירב לאשר את תוכנית המימון לתשלום עבור השיפוצים, מה שהביא פגיעה משמעותית בסיכוייה של מיאמי.[21]

ב-21 במאי 2013, בעלי ה-NFL בפגישת האביב שלהם בבוסטון הצביעו לקיים את המשחק באצטדיון ליווי'ס.[22] האצטדיון בשווי 1.2 מיליארד דולר נפתח ב-2014.[23] זהו הסופרבול הראשון שנערך באזור המפרץ מאז הסופרבול XIX ב-1985, והראשון בקליפורניה מאז הסופרבול XXXVII בסן דייגו ב-2003.

קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו העונה השלישית ברציפות, המדורגות ראשונות ב-NFC (קרוליינה פנתרס) וב-AFC (דנוור ברונקוס), נפגשו בסופרבול. המשחק כלל גם את קבוצת ההתקפה הטובה בליגה (הפנתרס) מול ההגנה הטובה בליגה (הברונקוס). הפנתרס הפכו לקבוצה העשירית מאז 1960 שהפסידה רק משחק אחד במהלך העונה הסדירה, ולקבוצה השישית אי פעם עם מאזן 15–1. זו הייתה ההופעה השנייה שלהם בסופרבול; הראשונה הייתה בסופרבול XXXVIII, אז הפסידו לניו אינגלנד פטריוטס. הברונקוס הפכו לקבוצה הרביעית עם שמונה הופעות בסופרבול. זו הייתה ההופעה השנייה שלהם בשלוש שנים, לאחר שהגיעו גם לסופרבול XLVIII. ג'ון פוקס היה המאמן של כל קבוצה בהופעתה הקודמת בסופרבול.[24]

קרוליינה פנתרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוורטרבק הפנתרס קאם ניוטון נבחר ל-MVP של העונה הסדירה ב-2015.

לקרוליינה פנתרס רשמה את העונה הסדירה הטובה ביותר בתולדות המועדון, והפכה לקבוצה השביעית שמנצחת לפחות 15 משחקים בעונה הרגילה מאז שהליגה עברה ללוח זמנים של 16 משחקים ב-1978. קרוליינה פתחה את העונה עם 14–0, וקבעה לא רק שיאי מועדון של הפתיחה הטובה ביותר ורצף הניצחונות הארוך ביותר בעונה בודדת, אלא גם רשמה את פתיחת העונה הטובה ב-NFC, ושברה את שיא ה-13–0 של ניו אורלינס סיינטס ב-2009 וגרין ביי פאקרס ב-2011. עם מאזן ה-NFC הטוב ביותר בעונה הסדירה, 15–1, הפנתרס השיגו את יתרון הביתיות לאורך פלייאוף ה-NFC בפעם הראשונה בתולדות המועדון. עשרה שחקנים נבחרו לפרו בול (הכי הרבה בהיסטוריה של המועדון) יחד עם שמונה בחירות ל-All-Pro.

התקפת הפנתרס, שהובילה את ה-NFL בנקודות (500), התהדרה בשש בחירות פרו בול. בחירת הפרו בול וה-MVP של ה-NFL, הקוורטרבק קאם ניוטון, חווה את אחת העונות הטובות שלו, כשמסר ל-3,837 יארד ורץ 636 יארד, תוך שהוא רושם שיא קריירה ומקום ראשון בליגה בטאצ'דאונים (45 - 35 מסירות, 10 בריצה).

הגנת הפנתרס ספגה 308 נקודות, במקום השישי בליגה, הובילה את ה-NFL בחטיפות עם 24, ונבחרו ממנה ארבעה שחקנים לפרו בול.

דנוור ברונקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוורטרבק הברונקוס פייטון מאנינג הופיע בפעם הרביעית בסופרבול.

לאחר שהודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף בשלוש מתוך ארבע העונות הקודמות, הג'נרל מנג'ר של הברונקוס, ג'ון אלווי, ביצע שינויים רבים בצוות האימון, כולל פרידה מהמאמן הראשי ג'ון פוקס, שזכה בארבע אליפויות הבית המערבי של ה-AFC בארבע שנותיו בקבוצה. את תפקידו כמאמן הברונקוס תפס גארי קוביאק, רכז ההתקפה לשעבר של ברונקוס. וייד פיליפס, המאמן הראשי לשעבר של ברונקוס, חזר לקבוצה כדי לשמש כרכז הגנתי, והחליף את ג'ק דל ריו שעזב כדי לקבל את תפקיד המאמן באוקלנד ריידרס.

תחת קוביאק, הברונקוס תכננו לשחק התקפה מכוונת ריצה עם חסימת אזורים שתשתלב עם סגנון המסירה של הקוורטרבק פייטון מאנינג, אך נאבקו עם שינויים רבים ופציעות בקו ההתקפה, כמו גם עם ההזדקנות והפציעות של מאנינג, שרשם את העונה הסטטיסטית הגרועה ביותר שלו מאז שנת הרוקי שלו באינדיאנפוליס קולטס ב-1998. מאנינג, שחגג 39 במהלך הפלייאוף, סבל ממחלת החיתולית הכפית בעקב במהלך הקיץ.[25] אף על פי שהקבוצה פתחה במאזן 7–0, מאנינג הוביל את ה-NFL באיבודים. בשבוע 10, מאנינג סבל מקרע חלקי של העקב ברגל שמאל. הוא קבע את שיא כל הזמנים של ה-NFL במסירות יארדים בקריירה במשחק זה, אבל לאחר שאיבד ארבעה כדורים הוא הוחלף לטובת הקוורטרבק הגיבוי ברוק אוסוויילר, שנכנס לתפקיד הפותח במשך רוב שאר העונה הסדירה. לאחר התחלה חלשה במשחק האחרון של דנוור בעונה הסדירה נגד סן דייגו צ'רג'רס, אוסוויילר הוחלף על ידי מאנינג. מאנינג החזיר לעצמו את עמדת הקוורטרבק הפותחת לפלייאוף על ידי הובלת הקבוצה לניצחון חשוב 27–20 על הצ'רג'רס שאיפשר לקבוצה לעלות למקום הראשון ב-AFC.[26] ההגנה של הברונקוס דורגה במקום הראשון ביארדים בריצה ויארדים במסירות שספגו ובסאקים, וכמו בשלוש העונות הקודמות, הקבוצה המשיכה לקבוע מספר שיאים אישיים, שיאי מועדון ושיאי ליגה הגנתיים. כשההגנה מחפה על הבעיות בהתקפה,[27] הברונקוס סיימו את העונה הסדירה עם מאזן 12–4, סיימו במקום הראשון בחטיבה וזכו ביתרון הביתיות לאורך פלייאוף ה-AFC.

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנתרס ניצחו את סיאטל סיהוקס 31–24 בסיבוב הראשון של ה-NFC ואת אריזונה קרדינלס בגמר החטיבתי 49–15.

הברונקוס ניצחו את פיטסבורג סטילרס 23–16 בסיבוב הראשון של ה-AFC, כשהשיגו 11 נקודות בשלוש הדקות האחרונות של המשחק. בשבוע שלאחר מכן, הם ניצחו את האלופה המכהנת, ניו אינגלנד פטריוטס, בגמר החטיבה 20–18, על ידי יירוט מסירה בניסיון המרה לשתי נקודות של הפטריוטס אחרי קבלה לטאצ'דאון של רוב גרונקובסקי 17 שניות לסיום.

לפני המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין עיריית סן פרנסיסקו מואר בזהב, שלושה ימים לפני הסופרבול 50

פייטון מאנינג הגיע לסופרבול הרביעי שלו, עם הופעות תחת ארבעה מאמנים ראשיים. הוא הפך לקוורטרבק הראשון אי פעם שהוביל שתי קבוצות ליותר מסופרבול אחד.[28][29] הוא גם היה הקוורטרבק המבוגר ביותר אי פעם ששיחק בסופרבול, בגיל 39. השיא הקודם הוחזק על ידי ג'ון אלווי, הג'נרל מנג'ר של הברונקוס, שהוביל את הברונקוס לניצחון בסופרבול XXXIII בגיל 38.[30]

מאנינג וניוטון קבעו את הפרש הגילאים הגדול ביותר בין הקוורטרבקים בסופרבול, 13 שנים ו-48 ימים (מאנינג היה בן 39, ניוטון בן 26).[31] בנוסף, זה היה הסופרבול הראשון שבו הקוורטרבקים של שתי הקבוצות היו הבחירה מספר 1 בדראפט שלהם, כשמאנינג נבחר במקום הראשון ב-1998 וניוטון נבחר ראשון ב-2011. המשחק הפגיש את שתי הבחירות הראשונות בדראפט 2011: ניוטון בקרוליינה ו-וון מילר בדנוור.[32]

כאשר רון ריברה, מאמן הפנתרס, היה ליינבקר בניצחון של שיקגו ברס בסופרבול XX, וקוביאק שיחק כקוורטרבק בסופרבול XXI ו-XXIV, סופרבול 50 היה הסופרבול הראשון בו שיחקו שני המאמנים הראשיים במשחק בעצמם.[33]

לפני המשחק הועלו חששות האם המגרש של אצטדיון ליווי'ס היה באיכות גבוהה מספיק כדי לארח סופרבול. במהלך עונתו הראשונה של האצטדיון, המגרש נאלץ לעבור הזרעה מחדש מספר פעמים עקב בעיות שונות, ומוקדם יותר בעונת 2015, חלק מהדשא קרס תחת בועט הבולטימור רייבנס, ג'סטין טאקר, מה שגרם לו להחליק ולהחמיץ שער שדה. כמקובל במשחקי סופרבול ששוחקו באצטדיוני דשא טבעי, ה-NFL זרעה מחדש את מגרש היברידי מדשא Bermuda 419 לפני המשחק; מנהל המגרש של הליגה ושל אטלנטה ברייבס, אד מנגן, הצהיר שהמגרש היה ב"כושר מצוין" למשחק.[34][35][36] עם זאת, הדשא הראה בעיות לאורך כל המשחק, כאשר מספר שחקנים נאלצו להחליף את הנעליים שלהם במהלכו ושחקנים החליקו לאורך כל המשחק.[37]

כקבוצה הביתית המיועדת ברוטציה השנתית בין קבוצות ה-AFC וה-NFC, הברונקוס בחרו ללבוש את חולצות החוץ הלבנות שלהם עם מכנסיים לבנים תואמים.[38] אלווי הצהיר שלברונקוס "הייתה הצלחה בסופרבול במדים הלבנים".[38][39] הברונקוס לבשו בפעם האחרונה חולצות ומכנסיים לבנים תואמים בסופרבול XXXIII, המשחק האחרון של אלוויי בתור קוורטרבק דנוור, כאשר ניצחו את אטלנטה פלקונס 34–19. בזכייה היחידה הנוספת של הברונקוס, בסופרבול XXXII, דנבר לבשה חולצות כחולות, שהיה הצבע העיקרי שלה באותה תקופה. הם הפסידו בסופרבול XXI בחולצות לבנות, אבל היו במאזן 0–4 שלילי בסופרבול עם חולצות כתומות, כשהפידו בסופרבול XII, XXII, XXIV ו-XLVIII.[39] אלופת ה-AFC היחידה שלבשה לבן כקבוצת הבית המיועדת בסופרבול הייתה פיטסבורג סטילרס; הם ניצחו את סיאטל סיהוקס 21–10 בסופרבול XL עשר עונות לפני כן. ההחלטה של הברונקוס ללבוש לבן פירושה שהפנתרס ילבשו את מדי הבית שלהם: חולצות שחורות עם מכנסיים כסופים.[39][40]

מתקני אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנתרס השתמשו במתקן האימונים של אוניברסיטת סן חוזה סטייט[41] ושהו במריוט סן חוזה. הברונקוס התאמנו באוניברסיטת סטנפורד, האלמה מאטר של הג'נרל מנג'ר ג'ון אלווי, ושהו במריוט סנטה קלרה.[42]

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביוני 2014 הודיעה ה-NFL כי המשחק ימותג בספרות ערביות כ"סופרבול 50" - ולא עם ספרות רומיות, אז היה נקרא המשחק "סופרבול L".[1][2] מנהל ה"קריאייטיב" של הליגה, שאנדון מלווין, הסביר שהסיבה העיקרית לשינוי הייתה הקושי בעיצוב לוגו אסתטי עם האות "L" באמצעות התבנית הסטנדרטית שהוצגה לראשונה בסופרבול XLV. הוא ציין שהאות L קשה יותר לעיצוב מכיוון שהיא א-סימטרית, בניגוד לספרות רומיות אחרות, וכן הובעו חששות שהשימוש באות L יכול להתפרש כמחוות היד של "מפסידן" (Loser). 73 טיוטות, המשלבות את המספרים "L" או "50", עוצבו לפני בחירת העיצוב הסופי, שבו היו לבסוף ספרות גדולות בצבע זהב מאחורי גביע וינס לומברדי, במקום מתחת ובכסף כמו בלוגו הסטנדרטי.[43]

במסגרת "יובל הזהב" של המשחק, נערכו מבצעים ויוזמות שונות בנושא זהב לאורך עונת 2015. הליגה אימצה לוגו בגוון זהב שהוצג בכל נכסי ה-NFL וצויר על המגרשים במהלך העונה. המספור של קו 50 היארד במגרשים היה בצבע זהב, והחל משבוע 7, כל הז'קטים והכובעים של המאמנים בצידי המגרש כללו לוגואים מעוטרים בזהב. כדורי פוטבול מוזהבים הוענקו לבתי הספר התיכוניים של שחקנים ומאמנים שהשתתפו בסופרבול, ואירועי "חזרה הביתה" נערכו גם על ידי קבוצות זוכות בסופרבול במשחקים.[44][45]

עשרה פסלי "50" בנושא הוצבו במקומות ברחבי סן פרנסיסקו כדי לקדם את שיווק המשחק; עם זאת, בשל התנגודת תושבי העיר לקיום המשחק בה, הפסלים הפכו בעיקר למטרה של ונדליזם, כשהכיתוב "סופרבול 50" על בסיסיהם מסודרים מחדש ליצירת ביטויים אחרים כגון "ינשוף מעולה" (SUPERB OWL), "מ'נשמע אחי 50" (SUP BRO 50), ואחרי שהפסל בכיכר אלאמו הופל, "אופס" (OOPS).[46][47][48]

אירועי שבוע הסופרבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום המדיה של המשחק, שנערך בדרך כלל ביום שלישי אחר הצהריים לפני המשחק, הועבר ליום שני בערב ומותג מחדש כערב הפתיחה של הסופרבול. האירוע נערך ב-1 בפברואר 2016, במרכז SAP בסן חוזה. לצד זמינות התקשורת המסורתית, האירוע כלל טקס פתיחה עם הצגת שחקנים על העתק של גשר שער הזהב.[49][50]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה המארחת של סופרבול 50 הבטיחה להיות "הסופרבול הנותן ביותר אי פעם",[51][52] והקדישה 25 אחוז מכל הכסף שגייסה למטרות פילנתרופיות באזור המפרץ.[53][54] הוועדה יצרה את קרן ה-50 כיוזמה פילנתרופית שלה והתמקדה במתן מענקים לסיוע בפיתוח נוער, השקעות קהילתיות וסביבות בנות קיימא.[55][56]

גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד גביע וינס לומברדי שמקבלת כל אלופת סופרבול, הברונקוס קיבלו גם גביע "50" גדול מצופה זהב 18 קרט. כל ספרה שקלה 15 קילוגרם, כך שבסך הכל שקל גביע ה-50 שישים קילוגרם. כמו גביע לומברדי, גם ה-"50" עוצב על ידי טיפאני ושות'.[45]

מתנדבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטלוויזיה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית המשחק שודר בטלוויזיה על ידי CBS, כחלק מהרוטציה בין שלושת המשדרים המרכזיים של ה-NFL (שכוללים את CBS,‏ NBC ופוקס).[57][58] צוות השידור הראשי של הרשת, ג'ים נאנץ ופיל סימס, שידראת המשחק, עם טרייסי וולפסון ואוון וושברן כשדרני קווים.[59] CBS סיפקה שידור דיגיטלי של המשחק דרך CBSSports.com ויישומי CBS Sports בטאבלטים, Windows 10, Xbox One ומזרימי מדיה אחרים (כגון כרומקאסט ורוקו). בשל הבלעדיות לנייד של ורייזון תקשורת ל-NFL, שידור בטלפונים סלולרים ניתן רק ללקוחות Verizon Wireless דרך שירות NFL Mobile.[60]

CBS הציגה תכונות חדשות במהלך השידור, כולל מצלמות עמודים ומיקרופונים, וטכנולוגיית הילוך חוזר freeD של אינטל[61] - שימוש במערך של 36 מצלמות ברזולוציה של 5K לאורך החלק העליון של האצטדיון ששימשו לספק תצוגה של 360 מעלות ואפקטים של זמן קליע.[62]

בניגוד לשידורים של סדרות פריים טיים, CBS שידרה פרקים מיוחדים של תוכניות האירוח המאוחרות שלה כהובלה לסופרבול 50, החל בפרק חי מיוחד של לייט שואו עם סטיבן קולבר לאחר המשחק, עם מערכון מוקלט מראש שכלל הופעוה של ברק אובמה, ואורחים כמו ויל פרל, טינה פיי, מרגו רובי ומגין קלי.[63] לאחר הפסקה לתוכניות מקומיות, CBS שידרה גם פרק מיוחד של לייט שואו עם ג'יימס קורדן.[64]

עם קהל טלוויזיה ממוצע של כ-111.9 מיליון, המשחק היה הסופרבול השלישי הכי נצפה - והשידור השלישי הכי נצפה בארצות הברית - בהיסטוריה, לפי מדד נילסן.[65][66][67][68] זו הייתה גם התוכנית הנצפית ביותר בכל הזמנים במונחים של סך כל הקהל, 167 מיליון צופים שצפו לפחות בשש דקות מהשידור.[69][70] את השידור בספרדית ב-ESPN Deportes ראו בממוצע 472,000 צופים; הוא דורג רק מאחורי הסופרבול XLVIII כשידור הכי נצפה בספרדית בארצות הברית, למעט משחקי כדורגל.[71]

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

CBS קבעה תעריף בסיס לפרסומת של 30 שניות ב-5 מיליון דולר, מחיר שיא לפרסומת בסופרבול.[72] CBS הורתה שכל המפרסמים ירכשו חבילה המכסה זמן הן בשידורי הטלוויזיה והן בשידורים הדיגיטליים של המשחק, כלומר, בפעם הראשונה, השידורים הדיגיטליים של המשחק ישאו את כל הפרסומות הלאומיות עם שידור הטלוויזיה.[73] זו הייתה השנה האחרונה בחוזה הרב-שנתי של הליגה עם אנהאוזר-בוש אינבוו שאפשר ליצרנית הבירה לשדר מספר פרסומות במהלך המשחק בהנחה גדולה. זו הייתה גם השנה האחרונה שבה דוריטוס, נותנת חסות ותיקה למשחק, ערכה את תחרות "רסק את הסופרבול" שלה שאפשרה לצופים ליצור פרסומות דוריטוס משלהם ולקבל הזדמנות לשדר אותה במהלך המשחק.[74] נינטנדו וחברת פוקימון ערכו את הופעת הבכורה שלהן בסופרבול. יונדאי זכתה הן במקום הראשון והן במקום החמישי בסקר USA Today, עם הפרסומות שלהן "First Date" (ליונדאי ג'נסיס) ו-"Ryanville" (ליונדאי אלנטרה 2017), בהתאמה.[75]

חברות שפרסמו בפעם הראשונה בסופרבול 50 כללו את אמזון, קולגייט, Death Wish Coffee (שניצחה 10 עסקים קטנים אחרים בתחרות שערכה אינטואיט, ששילמה עבור זמן הפרסום כפרס),[76][77] LG אלקטרוניקה, מרמוט, נינטנדו (שקידמה את יום השנה ה-20 לזיכיון פוקימון), PayPal ו-SoFi.[78][79]

פוקס המאה ה-20, ליונסגייט, סרטי פרמאונט, סרטי יוניברסל ווולט דיסני סטודיוז שילמו עבור קדימונים לסרטים ששודרו במהלך הסופרבול. פוקס שילמו עבור דדפול, אקס-מן: אפוקליפסה, היום השלישי: התחדשות ואדי הנשר. ליונסגייט שילמו עבור אלי מצרים. פרמאונט שילמו עבור צבי הנינג'ה: יוצאים מהצללים וסמטת קלוברפילד 10. יוניברסל שילמו עבור החיים הסודיים של חיות המחמד והטריילר הראשון של ג'ייסון בורן ודיסני שילמו עבור קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים, ספר הג'ונגל ואליס מבעד למראה.

שידור בין-לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק שודר ב-18 מדינות נוספות מחוץ לארצות הברית, רובן באירופה: אוסטרליה, אוסטריה, אירלנד, ברזיל, גרמניה, דנמרק, הולנד, הממלכה המאוחדת, הפיליפינים, יפן, ניו זילנד, פולין, צ'כיה, צרפת, קנדה, רומניה, שווייץ ותאילנד.

בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידי גאגא שרה את המנון ארצות הברית

לכבוד הסופרבול ה-50, טקס ההכנה למשחק הציג על המגרש 39 מתוך 43 השחקנים המצטיינים הקודמים של הסופרבול, למעט שניים שהופיעו בווידאו, אחד שנפטר ופייטון מאנינג שהוצג בחדר ההלבשה בזמן החימום.

ליידי גאגא שרה את ההמנון הלאומי, בעוד מרלי מטלין ביצעה בו זמנית גרסה בשפת הסימנים האמריקאית. מטלין ביצעה בשפת הסימנים גם את גרסת הא-קפלה של "אמריקה היפה" (אנ'), אשר הושר על ידי מקהלת הכוחות המזוינים של ארצות הברית.[80][81]

מופע מחצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופע המחצית של סופרבול 50

ב-3 בדצמבר 2015 אישרה הליגה שמופע המחצית יובל על ידי להקת הרוק הבריטית קולדפליי.[82] ב-7 בינואר 2016, פפסי אישרה לסוכנות הידיעות AP כי ביונסה, שהובילה את מופע המחצית של סופרבול XLVII ושיתפה פעולה עם קולדפליי בסינגל "Hymn for the Weekend", תופיע גם כן.[83] ברונו מארס, שהוביל את מופע המחצית של סופרבול XLVIII, ומארק רונסון (ששיתף פעולה עם מארס ב-"Uptown Funk") הופיעו גם הם.[84]

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנוור ניצחה בהטלת המטבע ופתחה את סופרבול 50. הברונקס פתחו בסערה, כשהקוורטרבק פייטון מאנינג השלים מסירה מ-18 יארד לטייט אנד אוון דניאלס וזריקה מ-22 יארד לתופס אנדרה קאלדוול. צמד נשאות על ידי הרץ האחורי סי. ג'יי. אנדרסון העביר את הכדור עוד 20 יארד לקו ה-14 יארד של הפנתרס, אך ההגנה של קרוליינה התמודדה בהצלחה עם שלושת הניסיונות הבאים. ראשית, שאק תומפסון התמודד עם הרץ האחורי רוני הילמן וגרם להפסד של 3 יארד לברונקוס. לאחר מכן, לאחר אי-השלמה, הליינבקר תומאס דייוויס התמודד עם אנדרסון לרווח של 1 יארד בניסיון השלישי, מה שאילץ את דנוור להסתפק ביתרון 3–0 בשער שדה של ברנדון מקמנוס מ-34 יארד. זו הייתה הפעם הראשונה בכל הפלייאוף שקרוליינה הייתה בפיגור.

הקבוצה המיוחדת של הפנתרס במהלך סופרבול 50

אחרי שכל קבוצה ביצעה בעיטת הרחקה, נראה שהקוורטרבק של הפנתרס, קאם ניוטון, השלים מסירה מ-24 יארד לווייד רסיבר ג'ריקו קוצ'רי, אבל ההחלטה נקבעה כחוסר השלמה ואושרה לאחר ערעור.[85] שני מהלכים מאוחר יותר, ב-3 ו-10 מקו ה-15 יארד, הליינבקר וון מילר הדף את הכדור מידיו של ניוטון תוך כדי ביצוע סאק, ואיש הקו ההגנתי מאליק ג'קסון החזיר אותו בקצה האנד זון לטאצ'דאון של הברונקוס, והעניק לקבוצה יתרון 10–0. זה היה טאצ'דאון ההחזרה הראשון בסופרבול מאז סופרבול XXVIII בסוף עונת 1993.[86]

לאחר בעיטות החזרה משתי הקבוצות, קרוליינה עלתה על הגל עם 9 מהלכים ו-73 יארד. ניוטון השלים את כל ארבעת ניסיונות המסירה שלו ל-51 יארד ורץ פעמיים ל-25 יארד, בעוד ג'ונתן סטיוארט סיים את הדרייב עם ריצת יארד אחד לטאצ'דאון וצימק את הפער ל-10–7, 11:28 לסיום הרבע השני. מאוחר יותר, הרסיבר של הברונקוס ג'ורדן נורווד תפס את בעיטת ההחזרה הקצרה של בראד נורטמן מ-28 יארד מוקף בשחקני הפנתרס, אבל אף אחד מהם לא ניסה לתקל אותו, כנראה כי חשבו שנורווד הכריז על תפיסה הוגנת.[87] נורווד לא עשה זאת, ובלי התנגדות סביבו הוא רץ לשיא החזרה של הסופרבול, 61 יארד, לפני שמריו אדיסון הפיל אותו על קו 14 היארד של הפנתרס. למרות העמדה הטובה של דנוור הם לא הצליחו להכניס את הכדור לאנד זון, כך שמקמנוס בעט מ-33 יארד שער שדה שהגדיל את היתרון שלהם ל-13–7.

בכדור הבא של קרוליינה, הפולבק מייק טולברט איבד פאמבל לאחר שתוקל על ידי הסייפטי דריאן סטיוארט. עם זאת, הפנתרס לקחו עד מהרה את הכדור בחזרה כאשר המגן קוני איילי קלט את המסירה של מאנינג והחזיר את הכדור 19 יארד לקו ה-39 יארד של הפנתרס, 4:23 דקות למחצית. הפנתרס לא הצליחו לצבור יארדים ונאלצו לבצע בעיטת החזרה. לאחר שדנוור החזירה גם היא את הכדור, קרוליינה הגיעה לקו 45 היארד של הברונקוס. כשנותרו 11 שניות לרבע וללא פסק זמן, ניוטון הופל על ידי דמרקוס וור והמחצית נגמרה, 13–7 לדנוור ברונקוס.

מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנתרס היו במצב טוב לעשות נקודות בדרייב הפתיחה שלהם במחצית השנייה כאשר ניוטון השלים מסירה מ-45 יארד לטד ג'ין ג'וניור, שהיה מהלך המסירה הארוך ביותר במשחק עבור כל אחת מהקבוצות, וסיים על קו ה-35 יארד של דנוור אחרי מהלך ההתקפה שני. עם זאת, הגנת הברונקוס עצרה את הדרייב על קו ה-26, והוא הסתיים ללא נקודות כאשר גרהם גאנו פגע בקורה הימנית של השער בניסיון שדה מ-44 יארד. לאחר ההחמצה, מאנינג השלים צמד מסירות לעמנואל סנדרס של 25 ו-22 יארד, והכין את הקרקע לשער השדה של מקמנוס מ-33 יארד שהעלה את הברונקוס ליתרון 16–7. קרוליינה פתחה שוב חזק לאחר הבעיטה, כשניוטון השלים מסירה מ-42 יארד לקורי בראון, אך שוב סיימו ללא נקודות, הפעם כתוצאה ממסירה של ניוטון שניתזה מידיו של ג'ין ונחטפה על ידי הסייפטי טי. ג'יי. וורד. וורד איבד את הכדור עמוק בשטח של דנוור במהלך ההחזרה, אבל טרוואת'ן הצליח להציל את הכדור ואפשר לברונקוס לשמור על ההחזקה בכדור. הרבע השלישי הסתיים ללא נקודות נוספות, ביתרון 16–7 של הברונקוס.

בעיטת ההחזרה האחרונה של סופרבול 50

בתחילת הרבע הרביעי הברונקוס הגיעו לקו ה-41 של הפנתרס. במהלך הבא, איילי הפיל את הכדור מידו של מאנינג כשהוא התכונן למסירה והחזיר אותו לקרוליינה על קו ה-50 יארד. קבלת פנים מ-16 יארד של דווין פונצ'ס וריצה של 12 יארד של סטיוארט קבעה את שער השדה של גאנו מ-39 יארד, וזה הוריד את הפיגור של הפנתרס לפוזישן אחד, 16–10. שלושת הדרייבים הבאים של המשחק הסתיימו בבעיטות החזרה.

כשנותרו 4:51 דקות לסיום, קרוליינה קיבלה את הכדור על קו 24 היארד משלה עם הזדמנות להשיג דרייב מנצח. במהלך הבא, מילר שוב הרחיק את הכדור מניוטון, ואחרי שכמה שחקנים צללו אל הכדור, הוא קפץ לאחור לאחור והוחזר על ידי וורד, שהחזיר אותו חמישה יארד לקו ה-4 יארד של הפנתרים. ניוטון היה השחקן השלישי שניסה להחזיר את הכדור (אחרי וור ומייק רמרס), אך הוא היסס ואיבד הכדור. ההתקפה של דנוור נשמרה מחוץ לאנד זון למשך שלושה מהלכים, אבל עונש החזקה למגן הפינה ג'וש נורמן העניק לברונקוס מערך ניסיונות לדש. אנדרסון עשה טאצ'דאון בריצה מ-2 יארד ומאנינג השלים מסירה לבני פאולר להמרה של 2 נקודות, והעניק לדנוור יתרון 24–10, 3:08 דקות לסיום. לקרוליינה היו עוד שני דרייבים ועוד ניסיון ראשון ביניהם לפני שהמשחק הסתיים, אך הם לא הצליחו להשיג בהם נקודות והמשחק נגמר בניצחון של הברונקוס.[88]

סטטיסטיקות משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרבול 50 כלל שיאים רבים של יחידים ושל שתי הקבוצות. דנוור ניצחה אף על פי שהפסידה בהפרש גדול בסך יארדים (315–194) והניסיונות הראשונים (21–11). 194 היארדים ו-11 הניסיונות הראשונים שלהם היו שניהם הנמוכים ביותר אי פעם לקבוצה מנצחת בסופרבול. רק שבע קבוצות אחרות צברו בעבר פחות מ-200 יארד בסופרבול, וכולן הפסידו.[89] שבעת הסאקים של הברונקוס השוו שיא סופרבול שנקבע על ידי שיקגו ברס בסופרבול XX.[90] מאנינג הופל בסאק חמש פעמים על ידי הפנתרס, שיא הסאקים למשחק בסופרבול (12). קוני איילי השווה שיא סופרבול עם שלושה סאקים, והוא השחקן היחיד שעשה זאת ורשם גם אינטרספשן. ההחזרה של ג'ורדן נורווד מ-61 יארד קבעה שיא חדש, שעבר את השיא של 45 יארד שנקבע על ידי ג'ון טיילור בסופרבול XXIII.[91] מאנינג הפך לקוורטרבק המבוגר ביותר אי פעם שזכה בסופרבול בגיל 39,[92] הקוורטרבק הראשון אי פעם שזכה בסופרבול בשתי קבוצות[93][94] והקוורטרבק הראשון אי פעם שניצח 200 משחקים (עונה סדירה ופלייאוף) בתור פותח.[95] גארי קוביאק הפך למאמן הראשי הראשון שזוכה בסופרבול באותו מועדון שבו שיחק בסופרבול כשחקן.[96]

מאנינג הודיע על פרישה מה-NFL חודש לאחר הסופרבול. זה היה גם משחקו האחרון בקריירה של שחקן הקו ההגנתי של הפנתרס ג'ארד אלן, שפרש במקום התשיעי ב-NFL בכל הזמנים בסאקים.[97]

שיאים שנקבעו[98][99]
הקוורטרבק המבוגר ביותר שפותח במשחק 39 שנים, 320 ימים פייטון מאנינג (דנוור)
הקוורטרבק המבוגר ביותר שניצח במשחק 39 שנים, 320 ימים
החזר הפאנט הארוך ביותר 61 יארד ג'ורדן נורווד (דנוור)
הכי הרבה סאקים 12 קרוליינה 7, דנוור 5
הכי פחות יארדים לקבוצה המנצחת 194 דנוור
שיאים שהושוו
הכי הרבה סאקים לשחקן במשחק בודד 3 קוני איילי (קרוליינה)
הכי הרבה השתלטויות לאחר פאמבלים לשחקן במשחק בודד 2 דני טרוואת'ן (דנוור)
הכי הרבה טאצ'דאונים אחרי פאמבל, לשחקן 1 מאליק ג'קסון (דנוור)
הכי הרבה המרות לשתי נקודות, שחקן 1 בני פאולר (דנוור)
הכי הרבה משחקים ששוחקו, קבוצה 8 דנוור
הכי מעט נקודות בודדות שהושגו אחרי טאצ'דאון 2 קרוליינה 1, דנוור 1


הרכבים פותחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  נבחר להיכל התהילה של הפוטבול המקצועני

מקור[100]

קרוליינה עמדה עמדה דנוור
התקפה
דריל ויליאמס OL WR דמריוס תומאס
מייקל אוה'ר LT ריאן האריס
אנדרו נורוול LG אוון מאטיס
ריאן קאליל ג מאט פרדיס
טריי טרנר RG לואי ואסקז
מייק רמרס RT מייקל שופילד
גרג אולסן TE אוון דניאלס
דווין פונצ'ס WR עמנואל סנדרס
קאם ניוטון QB פייטון מאנינג
ג'ונתן סטיוארט RB סי. ג'יי. אנדרסון
אד דיקסון TE ורנון דייוויס
הגנה
צ'ארלס ג'ונסון LDE DE דרק וולף
סטאר לוטוליי LDT NT סילבסטר ויליאמס
קוואן שורט RDT DE מאליק ג'קסון
ג'ארד אלן RDE SLB וון מילר
שאק תומפסון SLB WLB דמרקוס וור
לוק קיקלי MLB ILB ברנדון מרשל
תומאס דייוויס WLB ILB דני טרוואת'ן
רוברט מקליין LCB עקיב טאליב
ג'וש נורמן RCB כריס האריס ג'וניור
רומן הארפר SS טי. ג'יי. וורד
קורט קולמן FS דריאן סטיוארט
קבוצה מיוחדת
גרהם גאנו K ברנדון מקמנוס
בראד נורטמן P בריטון קולקוויט

אחרי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קבלת גביע לומברדי, הג'נרל מנג'ר של הברונקוס והקוורטרבק לשעבר ג'ון אלווי הניף אותו וקרא "זה בשביל פאט!" בהתייחס לבעלים פאט בולן, שאובחן שנה קודם לכן עם מחלת אלצהיימר. בולן הצדיע לאלווי באותה צורה לאחר שהברונקוס זכו באליפות הראשונה שלהם בסופרבול XXXII, שמונה עשרה שנים קודם לכן.[101]

זו הייתה אליפות הספורט הראשונה של העיר דנוור מאז שקולורדו ראפידס בגביע ה-MLS ב-2010.[102] עונת 2016 החלה כשהברונקוס אירחו את הפנתרס באמפאוור פילד אט מייל היי. זה היה המפגש הראשון של שני משתתפות הסופרבול בשבוע 1 של העונה שלאחר מכן מאז עונת 1970 כאשר מינסוטה ויקינגס וקנזס סיטי צ'יפס ערכו שחזור של סופרבול 4 ופתחו את העידן שלאחר המיזוג של ה-NFL. הברונקוס ניצחו 21–20 כאשר גרהם גאנו מקרוליינה החמיץ ניסיון שער שדה כדי לנצח את המשחק.

שתי הקבוצות התקשו בסופו של דבר בעונה ולא הצליחו להעפיל לפלייאוף. הפנתרס סיימו במאזן 6–10 שלילי וסיימו במקום האחרון בבית הדרומי של NFC. הברונקוס סיימו במאזן 9–7 והגיעו למקום השלישי בבית המערבי של AFC. זו הייתה הפעם הראשונה שאלופות ה-AFC וה-NFC המכהנות מחמיצות שתיהן מחמיצות את הפלייאוף מאז עונת 2003, אחרי הסופרבול XXXVII, כאשר לא אוקלנד ריידרס ולא טמפה ביי באקנירס העפילו לפלייאוף, והפעם החמישית בסך הכל.[103]

נכון לשנת 2022, סופרבול 50 נותר משחק הפלייאוף האחרון ששיחקו הברונקוס, והם לא העפילו לפלייאוף מאז.[104]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופרבול 50 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Rovell, Darren (4 ביוני 2014). "NFL: It's Super Bowl 50, not L". ESPN. ארכיון מ-4 ביוני 2014. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Rosenthal, Gregg (4 ביוני 2014). "NFL won't use Roman numerals for Super Bowl 50". NFL.com. NFL Enterprises. נבדק ב-1 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Paine, Neil. "Inside One Of The Best Defensive Matchups In Super Bowl History". FiveThirtyEight. ארכיון מ-29 במרץ 2016. נבדק ב-31 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Brooks, Bucky (9 בפברואר 2016). "Broncos' defensive tactics flummoxed Panthers in Super Bowl 50". NFL.com. NFL Enterprises. ארכיון מ-31 במרץ 2016. נבדק ב-2 באפריל 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Patra, Kevin (7 בפברואר 2016). "Broncos LB Von Miller named Super Bowl 50 MVP". NFL.com. NFL Enterprises. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Wilner, Barry (7 בפברואר 2016). "Broncos D Dominates Panthers in 24-10 Super Bowl Win". ABC News. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Hanzus, Dan (7 במרץ 2016). "Peyton Manning announces retirement from NFL". NFL.com. NFL Enterprises. ארכיון מ-31 במרץ 2016. נבדק ב-2 באפריל 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Rovell, Darren (5 באוגוסט 2015). "Super Bowl 50 spots will hit $5M per 30 seconds". ESPN. ארכיון מ-19 בדצמבר 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Coldplay performed at Pepsi Super Bowl 50 Halftime Show" (Press release). NFL Enterprises. 3 בדצמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-7 בדצמבר 2015. נבדק ב-4 בדצמבר 2015. {{cite press release}}: (עזרה)
  10. ^ "Beyonce returning to Super Bowl halftime spectacle". ESPN. 8 בינואר 2016. ארכיון מ-8 בינואר 2016. נבדק ב-9 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Florio, Mike (28 במרץ 2012). "NFL plans "spectacular" Super Bowl L". Profootballtalk.com. ארכיון מ-26 בספטמבר 2012. נבדק ב-9 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ MacMahon, Tim (1 בפברואר 2011). "Troy Aikman eyes Super Bowl L". ESPN. ארכיון מ-21 באוקטובר 2013. נבדק ב-31 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Cowboys expected to be among bidders to host Super Bowl L". NFL.com. NFL Enterprises. 13 בפברואר 2012. ארכיון מ-16 בפברואר 2012. נבדק ב-16 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Kaplan, Daniel (13 בפברואר 2012). "Super Bowl L: site-by-site look at 2016 possibilities". Sporting News. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Rosenberg, Mike (14 בדצמבר 2011). "Santa Clara approves 49ers stadium deal; fate in NFL's hands". San Jose Mercury News. ארכיון מ-3 בנובמבר 2013. נבדק ב-14 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Barrows, Matt (14 באפריל 2012). "49ers Blog and Q&A: Good hosts? 49ers plan to bid on Super Bowl L". The Sacramento Bee. אורכב מ-המקור ב-15 ביוני 2012. נבדק ב-9 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Bell, Jarrett (16 באוקטובר 2012). "NFL set to choose among three sites to stage Super Bowl L". USA Today. Chicago. ארכיון מ-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-31 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Seattle submits initial paperwork to host Super Bowl". NFL.com. NFL Enterprises. 6 בפברואר 2012. ארכיון מ-18 בספטמבר 2012. נבדק ב-23 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Davis, Craig (17 באוקטובר 2012). "South Florida a finalist with S.F. for 50th Super Bowl". Sun-Sentinel. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2012. נבדק ב-17 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Coté, John (17 באוקטובר 2012). "San Francisco a finalist to host 2016 or 2017 Super Bowl". San Francisco Chronicle. ארכיון מ-17 באוקטובר 2012. נבדק ב-17 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Fla. Legislature refuses to aid Fins". ESPN. Associated Press. 3 במאי 2013. ארכיון מ-7 במאי 2013. נבדק ב-3 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Rosenthal, Gregg (21 במאי 2013). "San Francisco awarded Super Bowl L; Houston lands LI". NFL.com. NFL Enterprises. ארכיון מ-19 במרץ 2014. נבדק ב-21 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Bigelow, Catherine (26 באוגוסט 2014). "Super Bowl 50 team kicks off new HQ with S.F. soiree". San Francisco Chronicle. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-25 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Person, Joseph (7 בפברואר 2016). "Bears coach John Fox remembered fondly by Broncos, Panthers stars". The Charlotte Observer. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-17 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Denver Broncos QB Peyton Manning defies weakening body with best brain in NFL". ESPN. ארכיון מ-22 בינואר 2016. נבדק ב-28 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Paige, Woody (3 בינואר 2016). "Paige: Peyton Manning is back, and so are the Broncos". The Denver Post. ארכיון מ-26 בינואר 2016. נבדק ב-30 בינואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Redford, Patrick. "The Broncos Defense Is So Good, Even Zombie Peyton Manning Can Win With It". Deadspin. ארכיון מ-25 בינואר 2016. נבדק ב-28 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Peyton Manning becomes first QB to win Super Bowl with two teams". SI.com. 7 בפברואר 2016. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Broncos outlast Panthers, claim third Super Bowl title". NFL.com. 21 ביולי 2015. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Photos: Super Bowl XXXIII - Denver Broncos and Atlanta Falcons". San Jose Mercury News. 3 בפברואר 2016. ארכיון מ-3 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Mind-blowing stats for the Super Bowl". National Football League. ארכיון מ-4 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Panthers-Broncos preview: 50 things to know about Super Bowl 50". CBS Sports. ארכיון מ-3 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Gary Kubiak joins exclusive club of former players who have won Super Bowls as head coaches". SBNation.com. ארכיון מ-19 באוגוסט 2016. נבדק ב-7 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Cull, Ian. "More Levi's Stadium Turf Concerns After Ravens Kicker Slips During Field Goal Attempt". NBC Bay Area. NBCUniversal Media. ארכיון מ-22 באוקטובר 2015. נבדק ב-22 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Super Bowl: NFL says sinkhole field that nearly swallowed Ravens kicker will be fine". The Washington Post. 2 בפברואר 2016. ארכיון מ-2 בפברואר 2016. נבדק ב-2 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Super Bowl sod going down at Levi's Stadium". San Jose Mercury-News. ארכיון מ-9 במרץ 2016. נבדק ב-2 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Super Bowl 50 turf wreaking havoc on slipping players". New York Post. ארכיון מ-8 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ 1 2 Swanson, Ben (25 בינואר 2016). "Broncos to wear white uniforms in Super Bowl 50". DenverBroncos.com. NFL Enterprises. נבדק ב-1 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 3 Patra, Kevin (25 בינואר 2016). "Broncos choose to wear white jerseys in Super Bowl". NFL.com. NFL Enterprises. נבדק ב-1 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Panthers Wearing Black in Super Bowl". Panthers.com. NFL Enterprises. 26 בינואר 2016. נבדק ב-1 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Purdy, Mark (25 בינואר 2016). "Super Bowl 50 Countdown — 13 Days To Go: Volunteers Gear Up; San Jose State Gets New Turf; More Clarification On That "Million Visitors" Figure". San Jose Mercury News. ארכיון מ-27 בינואר 2016. נבדק ב-26 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Panthers, Broncos arrive in Bay Area ahead of Super Bowl 50". KTVU. Associated Press. 1 בפברואר 2016. ארכיון מ-4 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Super Bowl 50: NFL gets the L out of Roman numerals, but just for this year's game". San Jose Mercury-News. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-21 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Boren, Cindy (25 במרץ 2015). "NFL goes gold, adding it to team logos, to celebrate Super Bowl 50". The Washington Post. ארכיון מ-26 בספטמבר 2015. נבדק ב-25 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ 1 2 "NFL going gold in 2015 to celebrate Super Bowl 50: Five things to know". CBS Sports. ארכיון מ-18 במאי 2015. נבדק ב-30 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "San Francisco residents take out anger on Super Bowl 50 sculptures". Yahoo! Sports. ארכיון מ-6 במרץ 2016. נבדק ב-21 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "San Franciscans Won't Stop Vandalizing Super Bowl 50 Sculptures". New York Magazine. ארכיון מ-14 בפברואר 2016. נבדק ב-21 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ McNear, Claire (1 בפברואר 2016). "Why is everybody in San Francisco so mad about the Super Bowl 50 statues?". SBNation.com. SB Nation. ארכיון מ-1 באפריל 2016. נבדק ב-2 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Super Bowl opening night features players, media and characters". The Sacramento Bee. ארכיון מ-5 בפברואר 2016. נבדק ב-2 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "Zany scene at Super Bowl Opening Night". San Francisco Examiner. ארכיון מ-3 בפברואר 2016. נבדק ב-2 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ May, Patrick. "Super Bowl 50 vows to be the 'most giving' ever". San Jose Mercury News. ארכיון מ-19 בספטמבר 2015. נבדק ב-28 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Leuty, Ron (2 בפברואר 2015). "Super Bowl 50 writes new playbook for giving". San Francisco Business Times. ארכיון מ-3 באפריל 2015. נבדק ב-28 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Leuty, Ron (2 בפברואר 2015). "Super Bowl 50 writes new playbook for giving". San Francisco Business Times. ארכיון מ-3 באפריל 2015. נבדק ב-25 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Aleaziz, Hamed (27 בפברואר 2015). "Super Bowl 50 hosts give $2.5 million for youth outreach". San Francisco Chronicle. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-25 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Davidson, Alex (1 בדצמבר 2014). "Super Bowl Fund to Launch on Giving Tuesday". The Chronicle of Philanthropy. ארכיון מ-13 בדצמבר 2014. נבדק ב-17 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Grant Recipients". The 50 Fund. ארכיון מ-22 בדצמבר 2015. נבדק ב-17 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "The tradition continues: NFL to remain on broadcast TV". National Football League. 14 בדצמבר 2011. ארכיון מ-15 ביולי 2015. נבדק ב-14 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Molloy, Tim (14 בדצמבר 2011). "NBC, Fox, CBS Extend NFL Deals Through 2022". TheWrap.com. ארכיון מ-30 באוקטובר 2012. נבדק ב-23 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Here's CBS Sports' Super Bowl 50 broadcast team and all-new offerings". Eye on Football staff. CBS Sports. ארכיון מ-24 בינואר 2016. נבדק ב-15 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Super Bowl 2016: How to watch Super Bowl 50 on TV, online on CBS". CBS Sports. ארכיון מ-27 בינואר 2016. נבדק ב-30 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Live from Super Bowl LI: Intel's 'Be the Player' Set to Transform Analysis". Sports Video Group. ארכיון מ-6 בפברואר 2017. נבדק ב-6 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Here's CBS Sports' Super Bowl 50 broadcast team and all-new offerings". CBS Sports. ארכיון מ-24 בינואר 2016. נבדק ב-13 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Review: Stephen Colbert's Super Bowl Episode Squanders Big-Game Showcase". Variety. ארכיון מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-11 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Gray, Ellen (11 בנובמבר 2015). "Colbert's 'Late Show' scores post-Super Bowl slot". Philadelphia Daily News. ארכיון מ-14 בנובמבר 2015. נבדק ב-11 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ^ "Super Bowl 50 Draws 111.9 Million TV Viewers, 16.9 Million Tweets". Nielsen. 8 בפברואר 2016. ארכיון מ-13 בפברואר 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ^ Lynch, Jason (8 בפברואר 2016). "With 111.9 Million Viewers, Super Bowl 50 Was the No. 3 Most-Watched of All Time". Adweek. ארכיון מ-16 בפברואר 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ Kissell, Rich (8 בפברואר 2016). "Super Bowl 50 Ratings: CBS Draws Third Largest Audience on Record". Variety. ארכיון מ-13 בפברואר 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Crupi, Anthony (8 בפברואר 2016). "Peyton's Place: No Ratings Record for Sloppy Super Bowl 50". Advertising Age. ארכיון מ-13 בפברואר 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ Hagemann, Andie (8 בפברואר 2016). "Super Bowl 50 most-watched program in TV history". NFL.com. ארכיון מ-12 בפברואר 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ Pallotta, Frank; Stelter, Brian (8 בפברואר 2016). "Super Bowl 50 audience is third largest in TV history". CNNMoney. ארכיון מ-13 בפברואר 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ Deitsch, Richard (8 בפברואר 2016). "How the Super Bowl 50 ratings stack up". Sports Illustrated. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-25 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ Ourand, John (February 3, 2015).
  73. ^ "CBS Tackles New Game With Super Bowl 50: Digital Viewers And Live-Streamed Ads". Variety. 26 בינואר 2016. ארכיון מ-27 בינואר 2016. נבדק ב-28 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Monllos, Kristina (9 בספטמבר 2015). "Doritos Is Ending Its 'Crash the Super Bowl' Contest, but Not Before One Last Hurrah". AdWeek. ארכיון מ-25 באוקטובר 2015. נבדק ב-8 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "The top 5 commercials of Super Bowl 50". USA Today. ארכיון מ-10 בפברואר 2016. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ Rosenberg, Joyce (29 בינואר 2016). "Death Wish Coffee wins small business Super Bowl commercial". Denver Post. Associated Press. ארכיון מ-5 בפברואר 2016. נבדק ב-29 בינואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ Belcher, Mark (2 בספטמבר 2015). "VOTE: Vidler's 5&10 competes to win Super Bowl commercial spot". WIVB-TV. Media General. ארכיון מ-7 בנובמבר 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ Snyder, Benjamin (14 בינואר 2016). "Pokémon Announced a Super Bowl Ad to Celebrate its 20th Anniversary". Fortune. ארכיון מ-2 בפברואר 2016. נבדק ב-28 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ Tuttle, Brad (29 ינו' 2016). "10 Brands Advertising in the Super Bowl for the First Time in 2016". Money.com. ארכיון מ-11 באוגוסט 2020. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ^ Serico, Chris (7 בפברואר 2016). "Super Bowl 50: Lady Gaga's National Anthem brings glittery start to game". Today.com. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Harrington, Jim (7 בפברואר 2016). "Super Bowl 50: Lady Gaga odd choice for national anthem? Absolutely not". San Jose Mercury News. ארכיון מ-20 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ "Coldplay will perform at Pepsi Super Bowl 50 Halftime Show" (Press release). National Football League. 3 בדצמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-7 בדצמבר 2015. נבדק ב-4 בדצמבר 2015. {{cite press release}}: (עזרה)
  83. ^ "Beyonce returning to Super Bowl halftime spectacle". ESPN. Associated Press. ארכיון מ-8 בינואר 2016. נבדק ב-8 בינואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ Framke, Caroline (8 בינואר 2016). "Beyoncé and Bruno Mars join Coldplay for the Super Bowl 50 halftime show". Vox. ארכיון מ-19 בינואר 2016. נבדק ב-19 בינואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ Seifert, Kevin (7 בפברואר 2016). "NFL's catch rule makes early Super Bowl 50 appearance". ESPN. ארכיון מ-8 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ Martin, Jill (8 בפברואר 2016). "Super Bowl 2016: Broncos' defense dominates as Peyton Manning wins second title". CNN. ארכיון מ-22 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  87. ^ Dubin, Jared (7 בפברואר 2016). "Jordan Norwood runs for longest punt return in Super Bowl history". CBSSports.com. ארכיון מ-8 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "Super Bowl 2016: Peyton Manning's Denver Broncos overwhelm Carolina Panthers". The Guardian. 8 בפברואר 2016. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Sites, Adam (7 בפברואר 2016). "Broncos are 1st team to win Super Bowl with less than 200 yards of offense". SBNation.com. ארכיון מ-11 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "Super Bowl Stats: by Team Sacks". National Football League. ארכיון מ-11 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "Super Bowl Records: Individual - Punt Returns". National Football League. ארכיון מ-20 באוקטובר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "Every Super Bowl record set or tied in Super Bowl 50". Sports Illustrated. 8 בפברואר 2016. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ Brennan, Christine (8 בפברואר 2016). "Brennan: Peyton Manning has no choice but to retire now". USA Today. ארכיון מ-8 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  94. ^ "Peyton Manning becomes first QB to win Super Bowl with two teams". Sports Illustrated. 7 בפברואר 2016. ארכיון מ-9 בפברואר 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ "Peyton Manning becomes first quarterback in NFL history to win 200 games as starter". Stampede Blue. ארכיון מ-20 באוגוסט 2016. נבדק ב-7 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ "Archived copy". ארכיון מ-25 במאי 2017. נבדק ב-11 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  97. ^ "NFL Career Sacks Leaders". Pro-Football-Reference.com. 1 בינואר 1970. ארכיון מ-26 בנובמבר 2016. נבדק ב-7 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "Broncos, Panthers Super Bowl records". Fox Sports. 8 בפברואר 2016. ארכיון מ-30 באוקטובר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "2016 Official National Football League Record and Factbook" (PDF). National Football League. pp. 654–665. ארכיון (PDF) מ-6 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ "Super Bowl 50–National Football League Game Summary" (PDF). NFL.com. NFL Enterprises. 7 בפברואר 2016. ארכיון (PDF) מ-4 באוקטובר 2016. נבדק ב-8 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ "18 Years Later, John Elway Declares 'This One's For Pat'". Denver CBSSports. 7 בפברואר 2016. נבדק ב-5 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ "Champions League | News | News". 8 באוקטובר 2011. אורכב מ-המקור ב-8 באוקטובר 2011. נבדק ב-1 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ Smith, Michael David (26 בדצמבר 2016). "Both of last year's Super Bowl teams are out of the playoffs". Profootballtalk.com. ארכיון מ-9 ביולי 2017. נבדק ב-27 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ O'Halloran, Ryan. "How did the Broncos miss the playoffs for a sixth straight year? Here are three factors in what went wrong in 2021". The Denver Post. נבדק ב-10 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
משחקי הסופרבול
1967 1 • 1968 2 • 1969 3 • 1970 4 • 1971 V ‏• 1972 VI ‏• 1973 VII ‏• 1974 VIII ‏• 1975 IX ‏• 1976 X ‏• 1977 XI ‏• 1978 XII ‏• 1979 XIII ‏• 1980 XIV ‏• 1981 XV ‏• 1982 XVI ‏• 1983 XVII ‏• 1984 XVIII ‏• 1985 XIX ‏• 1986 XX ‏• 1987 XXI ‏• 1988 XXII ‏• 1989 XXIII ‏• 1990 XXIV ‏• 1991 XXV ‏• 1992 XXVI ‏• 1993 XXVII ‏• 1994 XXVIII ‏• 1995 XXIX ‏• 1996 XXX‏• 1997 XXXI ‏• 1998 XXXII ‏• 1999 XXXIII ‏• 2000 XXXIV ‏• 2001 XXXV ‏• 2002 XXXVI ‏• 2003 XXXVII ‏• 2004 XXXVIII ‏• 2005 XXXIX ‏• 2006 XL‏• 2007 XLI‏• 2008 XLII‏• 2009 XLIII‏• 2010 XLIV‏• 2011 XLV‏• 2012 XLVI ‏• 2013 XLVII ‏• 2014 XLVIII ‏• 2015 XLIX ‏• 2016 50 ‏• 2017 LI ‏• 2018 LII ‏• 2019 LIII ‏• 2020 LIV ‏• 2021 LV ‏• 2022 LVI‏ • 2023 LVII ‏• 2024 LVIII
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סופרבול_50&oldid=37935121"