ערערה-בנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערערה-בנגב
Arara Negev COA.png
ערערהבנגב.JPG
המסגד המרכזי של היישוב, 2008
שם בערבית عرعرة
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה נאיף אבו עראר
גובה ממוצע ‎458‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 16,344 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎121
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.4%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,170 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎153
תחום שיפוט 13,970 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎103
31°09′31″N 35°01′24″E / 31.1585066695193°N 35.0234207196024°E / 31.1585066695193; 35.0234207196024
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 1 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3417
    - דירוג מדד ג'יני
‎240
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.6%
גילאי 5 - 9 16.1%
גילאי 10 - 14 14.8%
גילאי 15 - 19 12.7%
גילאי 20 - 29 16.2%
גילאי 30 - 44 14.2%
גילאי 45 - 59 5.8%
גילאי 60 - 64 1.0%
גילאי 65 ומעלה 1.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 5
תלמידים 5,697
 –  יסודי 3,216
 –  על-יסודי 2,481
מספר כיתות 221
ממוצע תלמידים לכיתה 26
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל ערערה-בנגב נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 31°09′31″N 35°01′24″E / 31.1585066695193°N 35.0234207196024°E / 31.1585066695193; 35.0234207196024

ערערה-בנגבערבית: عرعرة) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. שמה משמר את שם היישוב המקראי ערוער.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם כחלק מהתוכנית להקמת שבעה יישובים ליישוב הבדואים באזור הנגב והם: רהט, חורה, ערערה בנגב, כסייפה, תל שבע, שגב שלום ולקיה.

כיום היישוב מונה אוכלוסייה ערבית-מוסלמית בלבד.

ערערה בנגב היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בערערה-בנגב 16,344 תושבים (מקום 121 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לערערה-בנגב דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 43.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,660 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[2]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבטלה היא אחת הבעיות הרציניות של המגזר הבדואי בכלל. זה קשור גם למסורת בדואית - לא נהוג שנשים עובדות, וגם לשינויים אשר החברה הבדואית עוברת בעשרות שנים האחרונות - העברה מנוודות לחיים עירוניים.

ישנן מספר אופציות תעסוקתיות באזור - אזורי תעשייה ברמת חובב, ערד, דימונה ובאר שבע. מעבר לכך ניתן לעבוד גם במפעלי ים המלח ובתחום השירות בעין בוקק.

השכלה ותנאים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב ישנם מספר בתי-ספר, סניפים של קופות חולים, מרכזי טיפת חלב וכו'.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2009 נחנך במקום המרכז לספרות ילדים ערבית בישראל, שהוקם על ידי מרכז ההדרכה לספריות בישראל. המרכז משתרע על שטח של 200 מ"ר במבנה מיוחד המשלב צורה של אוהל בתוך הבניין. במקום תפעל ספרייה, חדרי מחשבים ומולטימדיה, אולם תיאטרון ועוד.

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2009 הייתה בעיית ביוב ביישוב וגם בבסיס הצבאי נבטים הנמצא בסמוך. ביוזמת צה"ל תשתיות ביוב וטיהור במועצה האזורית שודרגו. חיל האוויר השקיע בשיפוץ המתקן המיושן וכעת הוא מתפקד טוב יותר.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז לספרות ילדים ערבית בישראל, ערערה בנגב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ פרופיל ערערה-בנגב באתר הלמ"ס
  3. ^ נטע סרוסי. על טהרת השת"פ, אתר דובר צה"ל, במחנה, 2009, גיליון 31.