משה אונא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה אונא
משה אונא
תאריך לידה 22 בנובמבר 1902
תאריך עלייה 1927
תאריך פטירה 21 בפברואר 1989 (בגיל 86)
כנסות 1 - 6
סיעה החזית הדתית המאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
תפקידים בולטים

משה אוּנָא (22 בנובמבר 1902 - 21 בפברואר 1989) היה חבר הכנסת מטעם המפד"ל על גלגוליה השונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונא (Unna) נולד במנהיים שבגרמניה בשנת 1902, לאביו, הרב ד"ר יצחק אונא. אמו, גיטל (גרטרוד), הייתה בתו של גדליה גויטין, רב בקרלסרוהה, נצר למשפחת מחבר "כסף נבחר"[1].

התחנך בגימנסיה, ולאחר מכן למד בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין ובבית המדרש לרבנים בברלין. היה חבר בתנועת הנוער היהודי "בלאוּ-וייס (Blau Weiss; 'כחול-לבן'). בשנת 1919 שהה בהכשרה בהרמנסברג ובמיסינגורק.

פעילות חלוצית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924 היה ממייסדי ההכשרה הראשונה של "המזרחי", וניהל אותה, תחילה בכפר בצנרוד (Betzenrod) שליד פולדה, ואחר כך ברודגס שליד פולדה, עד שבסוף שנת 1927 עלה לארץ ישראל. בארץ עבד כפועל בפרדסים. הוא נשלח פעמיים לגרמניה, בשנים 1931 ו-1933. בשנת 1934 הצטרף לקיבוץ רודגס והיה פעיל בארגון ”עליית הנוער” הדתי. בשנת 1937 היה ממייסדי קיבוץ טירת צבי ותנועת הקיבוץ הדתי - תנועה שהיה חבר המזכירות שלה עד שנת 1974. בשנת 1941 עזב את טירת צבי ובשנת 1944 הצטרף לקיבוץ שדה אליהו.

בראשונה נשא את מרים, ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר מכן התגרש, נשא את סבינה, ונולדו להם ארבעה ילדים נוספים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונא היה ציר באספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי בשנים 19401949. בשנת 1941 היה חבר סיעת "התנועה החקלאית"[2]. משנת 1942 היה חבר הוועד הפועל של תנועת ”הפועל המזרחי”, ועד שנת 1949 היה גזבר התנועה. היה מפעילי עליית הנוער וממייסדי כפר הנוער הדתי.

אונא נבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת חזית דתית מאוחדת (על אף שהיה מראשי המתנגדים להקמתה), וכיהן ברציפות עד הכנסת השישית מטעם סיעה זו וגלגוליה השונים (חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי והמפד"ל). ב-26 בנובמבר 1956 היה אונא לחבר הכנסת הראשון שהעביר הצעת חוק פרטית[3].

אונא כיהן כסגן שר החינוך והתרבות בין 22 במרץ 1956 ל-1 ביולי 1958 (למעט הפסקה קצרה של שבועיים) וכיושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בכנסות השנייה, החמישית והשישית[4].

היה מראשי סיעת למפנה[5] והביע דעות יוניות[6]. ב-1988 פרש מהמפד"ל, הצטרף למימד ונעל את רשימתה לכנסת.

משה אונא נפטר בט"ז באדר א' תשמ"ט.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשבילי המחשבה והמעשה, קובץ מאמרים (1955)
  • שותפות של אמת, קובץ מאמרים בדברי הקבוצה הדתית (1962)
  • בשדה החינוך הדתי, דברים על החינוך הדתי ובעיותיו (1970)
  • המשפט העברי בחקיקת הכנסת (1967)
  • ישראל באומות, קובץ מאמרים בסוגיות המדינה והעם (1971)
  • בדרכים נפרדות - המפלגות הדתיות בישראל, בחירת דרכן ערב הקמת המדינה והכנסת הראשונה והשנייה (1983)
  • הקהילה החדשה (1984)
  • בניין אב – מפעל ההכשרה של הציונות הדתית בגרמניה בראשית צעדיו (1989)

כמו כן פרסם אונא מאמרים בענייני הכנסת ב"עמודים" ובספרו "בדרכים נפרדות".
על פעולתו בכנסת פרסם זיכרונות "עשרים שנות כנסת” בתוך "”עמודים", תש”ל-תשל”א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר שמשון רוזנטל (עורך), קובץ לזכרו של הרב גדליה אונא ז"ל, הוצאת הקיבוץ הדתי ת"ש, עמ' 10
  2. ^ רשימות המועמדים לוועידה השמינית של הפועל המזרחי בארץ ישראל, הצופה, 14 בספטמבר 1941
  3. ^ http://www.knesset.gov.il/review/ReviewPage2.aspx?kns=3&lng=1
  4. ^ מ. אונא - יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, דבר, 9 בדצמבר 1965
  5. ^ הבחירות בהפועהמ"ז, דבר, 21 באוגוסט 1952
  6. ^ אברהם תירוש, מצאו את האשם, מעריב, 21 בפברואר 1984